סופה כרכב יום יומי... כדאי? אפשרי?

דרור שלא תבין אותי לא נכון, הסופה היא רכב נהדר ובהרבה דברים רק משפר את הסיקס.
אבל על הדרך הוא גם מאבד לא מעט מהקסם שיש בסיקס.
בסיקס יש חיים ויש נשמה, אני מוכן להשבע שיש לו גם מצבי רוח, ועוד איך..
יום אחד אתה נוסע איתו והוא במצב רוח טוב, ההילוכים עוברים חלק והוא מאיץ כמו שד.
יום אחר הוא מהורהר, מהסס בהאצה, ההילוכים מעורפלים.
יום אחר הוא שונא אותך, ואז אלוהים ישמור!
אתה לומד עם השנים איך לחיות איתו מה הטריקים שעושים לו טוב..
כאשר רק קניתי את הסבן, פשוט לא הצלחתי להעביר מ low חזרה ל high
רק אחרי שימוש בכוח לא מבוטל הוא עבר.
עם השנים למדתי את מצבי הרוח ומתי הוא זורם עם ההעברה, ומאז זה עובר חלק.
אז נכון, סיקס זה לא לכול אחד, אבל למי שאוהב סיקסים, אין כמוהם.
ולכן אישית אני לא רוצה להתקין הזרקה, רק קרבורטור.
סיקס נולד פשוט וישאר פשוט, ה bbd באמת זבל עופות, אבל המוטוקרפט כבר נותן ביצועים
נכון לא כמו הזרקה, אבל הכי קרוב לזה.

אגב הסבן שלי בן 32 ועדין אין לו סדקים בשילדה (טפו, טפו מלח מים)

פעם, כשעוד היו אופנועים איטלקיים ואנגליים, קראו לזה "אופי"... (אופי = שלוליות שמן, ענני עשן ורעשי גריסה מתכתיים).

לטעמי, הסופה מצליחה לשמר הרבה מאוד מהאופי המלבב של הסיקס, אבל עם הרבה פחות מהמוזרויות המעצבנות שלו.
כבר כתבתי לא פעם - להחליף לסופה לחזית+כנפיים+מכסה מנוע של סיקס, וזהו. לא צריך יותר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

דרור שלא תבין אותי לא נכון, הסופה היא רכב נהדר ובהרבה דברים רק משפר את הסיקס.
אבל על הדרך הוא גם מאבד לא מעט מהקסם שיש בסיקס.
בסיקס יש חיים ויש נשמה, אני מוכן להשבע שיש לו גם מצבי רוח, ועוד איך..
יום אחד אתה נוסע איתו והוא במצב רוח טוב, ההילוכים עוברים חלק והוא מאיץ כמו שד.
יום אחר הוא מהורהר, מהסס בהאצה, ההילוכים מעורפלים.
יום אחר הוא שונא אותך, ואז אלוהים ישמור!
אתה לומד עם השנים איך לחיות איתו מה הטריקים שעושים לו טוב..
כאשר רק קניתי את הסבן, פשוט לא הצלחתי להעביר מ low חזרה ל high
רק אחרי שימוש בכוח לא מבוטל הוא עבר.
עם השנים למדתי את מצבי הרוח ומתי הוא זורם עם ההעברה, ומאז זה עובר חלק.
אז נכון, סיקס זה לא לכול אחד, אבל למי שאוהב סיקסים, אין כמוהם.
ולכן אישית אני לא רוצה להתקין הזרקה, רק קרבורטור.
סיקס נולד פשוט וישאר פשוט, ה bbd באמת זבל עופות, אבל המוטוקרפט כבר נותן ביצועים
נכון לא כמו הזרקה, אבל הכי קרוב לזה.

אגב הסבן שלי בן 32 ועדין אין לו סדקים בשילדה (טפו, טפו מלח מים)

---

בהתחלה חשבתי שאתה מדבר על דיפנדר או דיסקברי או אפילו ריינג'...
אבל אז נזכרתי שאצלם זה לא נקרא "אופי"... סתם חוסר אמינות...

...אבל הדיון הוא על סופה. כרכב יומיומי.
בבקשה להתמקד.

אסף.

במציאות של היום, לא מתאים כרכב יומיומי. הכי פשוט וכואב שאפשר.
אבל מה? בנזונה של ג'יפ.

דרור כתב
"במציאות של היום, לא מתאים כרכב יומיומי. הכי פשוט וכואב שאפשר.
אבל מה? בנזונה של ג'יפ"
דרור
לו היית רואה איך אני מטפס היום לסופה היית חושב איך עוד אין לי מדרגה חשמלית
אבל על התענוג היום יומי והצמוד של סופה צמודה לתחת שלי כל יום שווה כל מחיר
אבל זה כבר ידוע שה 1952 מציין דור לא שפוי לא הגיוני ,שרוט לגדמרי ויותר עקשן מפרד בלי השהיה לפני פיצוץ,
אז אני מסכים שאני לא אולי הדוגמא הכי טובה לשפיות הדעת
רגע מה כואב?
הכל עיניין של סדרי עדיפויות.
אני לא טס לחו"ל-נמאס לי ולא נותנים לעשן בשדות התעופה ובמטוס,
אני לא אוכל במסעדות-האוכל שלי יותר טוב יותר טרי ובטח בלי כימיקלים
אבל מהסופה יורידו אותי רק בהיווצר תנאים לא הגיוניים ו8מכני חיים
לפוט"ש
ברצינות
לאדם מהיישוב והשגרה סופה כרכב יום יומי הינה טעות

טכנית זה אפשרי ואפילו כיף, חייתי ככה 12 שנה בערך עם סופות ביומיום (ועוד 6 שנים עם הסיקסים כרכב יומיומי).
כברשנתיים וחצי עם פוקוס ביומיום, וסופה שנחה בחניה. נוסעת לעבודה פעם בשבוע בערך כדי שלא יסתיידו לה העורקים (יש חניון מאובטח) יוצאת לטיול פעם בחודש-חודשיים.
בנסיעה של הסופה, גם על כביש, אין שום בעיה. נהפוכו. זה כיף. תאוצות של מכונית ספורט, אוויר, תענוג.
אבל היום, כשהדלק כל כך יקר, ואתה נרדף מצד אחד על ידי גנבים ומצד שני על ידי רשויות החוק, זה הופך לניג'וס.

זה ג'יפ אמיתי ומדהים. אבל המציאות דחקה אותו לפוזיציה של רכב שני או שלישי. מקומו בשטח, בטיולי סופ"ש.

יוסי , אם לא הייתי רואה אותך אצל סוהיל יום אחד לא הייתי מאמין למה שכתבת....אבל...הלוואי שכאשר אהייה בגילך אצליח להנות כמוך מהמכונה ומהחיים. מצדיע לך וגברת שיושבת לימינך, הרי בלעדיהן אנו לא שווים כלום.

חח הרגתם את הילד ...
הורדתם לו את החשק לקנות סופה, למה ככה...???
תשמע חבוב, אל תקשיב להם חח,
רוצה סופה? תיקנה ... מבטיח שתהנה ממנה ומכל שניה שתהיה אתה כי בחרת נכון
סופה - זה הדבר האמתי !!!!
נ.ב.
גם אני נוסע על סופה יום יום כ-50 ק"מ ., וזה כבר למעלה משמונה שנים
תענוג והנעה שאני חווה כול יום מחדש
בהצלחה

לא קראתי את כל הדפים
אבל פותח השרשור חשבת ללכת על סיקס וגם שיראה כמובן כמו סיקס
לא בגלל איכות או אמינות רק בגלל הגניבות

הכל ענין של חשבון.
תוספת העלות על דלק בין הסופה לרכב אחר כ- 10,000 ש"ח לשנה בקחלומטראז' לנסיעה מנהלתית שציינת.
כלומר רכב בעלות של כ- 20K מוחזר בדלק בלבד בשנתיים ואין בעיה עם גניבות וחניה בעיר.
נכון שביטוח וטסט יעלו קצת יותר אך בהיקף הקלומטראז' שאתה צופה (50K בשנה) שמור את הסופה לשטח.

זאבי נראה מהחישוב שהמהלך הנכון הוא הסבת הסופה לגז. כך רכב אחד בעלויות הקבועות ודלק זול כמו רכב רגיל כמעט (בשקלים).

הי,

אין לי סופה, יש לי מעט זמן סיקס אבל ארצה לענות לך ולא רק במימד שבה נשאלה השאלה:

השאלה שלך - "סופה כרכב יומיומי, אפשרי? כדאי?" איננה השאלה הנכונה וארצה להסביר.
תראה, מבחינה כלכלית אתה יכול לשער שהתשובה ברורה.
לגבי האפשרות - אני חושב שגם כאן אתה יכול להסיק שאם הצבא, המשטרה וגופים מוסדיים בחרו ברכב הזה כרכב יומיומי לביצוע עבודתם אז האפשרות קיימת.

השאלה האמיתית היא - "יש לי חלום...." האם להגשים אותו? האם לשים בצד כל טיעון רציונלי? האם לקחת החלטה מהלב? לפעול מהרגש?
ומאיתנו אתה רוצה לדעת באיזה מחיר? לא רק מחיר כלכלי...

תראה, זה מאוד קשה להסביר את רמת ההנאה שהרכבים האלה נותנים בשטח (לא רק בנושא העבירות) אלא החבילה השלמה... אתה בפנים, אתה חלק מהנוף, אתה בתוך הסיפור: עם הריח, עם החום, עם הקור לטוב ולרע - אתה חלק מהמכונה, גוף אחד.
אתה לא הצופה (כמו ברכבים אחרים), אתה נוכח!

החיים קצרים, המדינה הקשה והנסיבות תמיד דוחקות... האם ללכת עם החלום?

ידידי היקר, תחיה את היום ולא את המחר זו דעתי - אם חפצה נפשך ברכב שטח מהסוג האמיתי שמגיע עם החבילה השלמה והוא הכל מלבד כלי תחבורה יעיל וזול - לך על זה, אני הלכתי! ואני לא מפסיק לחייך, גם כאשר הסיקס מפורק לגורמים ומחייך אלי מהחניה בכל יום שאני מגיע הביתה.

הטיעונים בעד סיקס, דיפנדר או סופה הם מישניים. בידיים אוהבות כל הרכבים מאריכים שנים (האופנוע שלי חצה את ה 500 אלף ק"מ, חבר שלי לא עבר את ה - 30 אלף).

כמו במערכת יחסים, גם כאן יהיו משברים, יהיו רגעי כעס ושנאה ולא רק רומנטיקה.
לטעמי (לא רק שיקול הדלק) - רכב שטח ספרטני וקשוח איננו מתאים לשימוש יומיומי כרכב ראשון או שני. לנסוע לגלידה עם הילדים באמצע שבוע בהחלט כן - ממש חוויה. אבל הרכבים האלה אינם בטוחים (לא עבורך, לא עבור הולך הרגל או הרכב שנכנסת בו), אינם צפויים ואינם פרקטים לשימוש יומיומי ועד כמה וכמה אם נדרשת ממך הופעה מכובדת בעבודה.

בעברי - אופנוע השטח הספרטני שהיה לי היה רכב ראשון כ- 12 שנים, 50 אלף ק"מ בשנה: אבל זה היה אילוץ כלכלי נטו משולב בשריטה עמוקה ביותר בלמצוא את הדרך חזרה הביתה "עם הכי הרבה שטח..." ואני (כמו הרוב בפורום הזה), עשינו את הבחירה והפורום הזה מהווה עבורנו אישור, קבוצת תמיכה לשיגעון הזה.

להמשיך לחלום?
לרכוש סופה?
כלכלה נבונה?

אנחנו לא הכתובת - התשובה ברורה.

בהצלחה!
יהודה

וואלה יהודה שיחקת אותה .
מסכים עם כל מילה ומאמץ את הפוסט הזה .

אילן

רק רציתי לציין שקראתי באינטרנט על אנשים שככה נראה היום-יום שלהם ובשבילהם רק סופה :p