רוחב הדרכים אולי?
Printable View
רוחב הדרכים אולי?
כי בניגוד לרוב התוצרת האמריקאית, הוא קל יחסית, ועדיין מסוגל לתת משקל העמסה גובה, ולהכנס למסוק.
רוב הכלים האמריקאים (כולל האמר) שמתאימים למשקל העמסה כוי של דיפנדרים, הם לא ברי הסקה, שזה פקטור חשוב מאד לריינגרס.
וכמי כל צבא שפוי, גם הם לא רוצים להסתמך על מוצרי סדנא כשזה קשור למאסות של כלים (הסדכ של הריינג׳רס זה כמי חטיבה).
יופי.
תודה באמת על כל התשובות החכמות והמתחכמות...
מה שאני, בתפיסה המוגבלת שלי מבין (בכל זאת... רמלה) הוא שאחרי שיכלול ושיקלול כל הנתונים, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שלצבא האמריקאי אין כ"כ בעיות תקציב, שהדיפנדר הוא הרכב הטוב ביותר...
לא הטויוטה.
לא ההאמר.
לא ה-G.
לא הזיברים והזובורים של עידו.
לא כל מיני "חיות" של פיאט.
לא סופה וגם לא רנגלר ארוך/קצר/פתוח/סגור/ערום/מדוגם...
לא!
דיפנדר!
זה שדרור מספר כבר שנים שהוא גרר וזה שכולם אומרים כמה הוא נתקע ולא נוח ולא זה ולא זה ולא פה ולא שם ולא ולא ולא..
אז זהו, שכן!
ותמיד יימצא מישהו (כולם?) שיבוא ויגיד שבחרו בו בגלל ש... בגלל מה?
רק בגלל הרוחב - ומה עם הסופה והרנגלר והטויוטה?
או בגלל המשקל - והוא בכלל לא קל.. בטח לא יחסית לאלה שכבר הזכרתי.. תמיד התפלאתי איך המפגרים האלה הצליחו לייצר רכב כ"כ כבד.. מאלומיניום.
או בגלל שיש לו בנזין - כאילו דהההה...
או בגלל שניתן להסיק/להטיס אותו - וואללה... ואת כל היתר לא? טוב נגיד שאת ההאמר קצת יותר קשה... ומה עם היתר?
או בגלל שלמוסדיים יש יכולת לתחזק טוב - ואת הרנגלר הם פשוט לא מצליחים לתחזק טוב? או את הטויוטה וה-G?
או בגלל... רוחב הדרכים - כאילו האמריקאים לא מחזיקים חיל הנדסה גדול כמו צה"ל, להרחיב כל דרך, אפילו סתם בשביל הכייף.
חבורת קשקשנים שלא יודעים להפסיד..
רמלה, בגלל הדיפנדר המלחמה הזו לא נגמרת כבר שנים....
הטאליבן ברגל בורחים יותר מהר
ברנרד, בצבא (שלנו) זה לא עובד ככה,
מוציאים מכרז שנראה בערך ככה
צריך 1000 חתיכות של הספציפיקציה הבאה:
משקל X
יכול לשאת Y
רוחב A
גובה B
וככה וככה
וכול זה במחיר שאינו עולה על Z
אז כנראה שלא היו הרבה יצרנים שהגישו בידים וזאת היתה הבחירת מחדל, חוץ מזה, ההודים לא פריירים, בטוח הטיסו את הגנרל (שאחראי למכרז) ללאס ואגס בגולפסטרים 6 להשתתף ב"כנס" עם קופסאות נעליים מלאות בקוקאין ונערות ליווי, כלומר ביזנס אז יוז'ואל.
ברנרד,
ניסיון שקוף..
אין בעולם הזה של רכב צבאי את המושג ״הכי טוב״. יש בהתאם לסוג הרכב או ״הכי זול״ או ״הכי מתאים״.
הפתגם הוא ״חייל דע - הציוד שאתה משתמש בו נבחר הקפידה ומסופק על ידי מי שנתן את הצעת המחיר הנמוכה ביותר״
אסף.
ברנרד, כמו שכבר אמרו, הצבא לא משתמש בהכי טוב, אלא בהכי נכון לקניה.
M16 הוא לא הנשק הכי טוב, הוא הכי מתעים מבחינת מחיר ותחמושת, התבור הכי מתאים כי הוא "שלנו", תיקי "קטה" הם מעולים, אבל יש טובים בהרבה.
הנעליים הצבאיות בכלל בדיחה עצובה.
כשהיינו בתיכון היינו בטוחים שנעלי גרמונט הכי טובות בעולם כי יש אותן לסיירות. היום כל הסיירות עם סלומון, שזו נעל מאוד נוחה, אבל עם עמידות של שקפקפים.
רוב מה שיש בצבא נקנה משיקולים גבוליים.
לא החזקתי מעולם דיפנדר או ג'יפ על דגמיו, קטונתי מלקבוע שזה אמין יותר מזה. אבל ראיתי את דרור גורר דיפנדרים, ואפילו קצת נהנה מזה.
לעניות דעתי הפער שהאמריקאים לא סגרו ברכבים סדרתיים, זה יחס גודל/משקל העמסה. הדיפנדר גם נכנס במסוק וגם יכול לסחוב יותר משקל מאשר רנגלר.
נראה ש79 פיק אפ יכול לעמוד בזה.
לא מבין מאיפה התובנה שלמערכת כל כך גדולה לא אכפת מעלויות תפעול , ברור שיש פה אינטרסים רבים אבל לומר ששיקולי עלוית לא קיימים קצת תמוה בעיניי.
כאחד שבילה שעות רבות רבות בתוך דוד, יכול רק להעיד שהרכב צפוף, כבד, נוקשה בצורה נוראית, כמות התקלות שנתקלתי בהם לא עצומה, אבל בהחלט לא פחות מאשר בסופות הישנות.
לא זכור בחיים שהזמנו חימושניקים לשטח לטפל בסופות, מה שקרה לי בקיץ האחרון יותר מפעם אחת..
המשאב הכי "זול" (לא כלכלית, אלא בהיבט הזמינות) בצבא הוא כוח אדם, ובהתאם החישובים.
הכסף הגדול הוא בקניה. של הרכבים והחלקים. כמה האוטו עומד, וכמה זמן עבודה מושקע בתיקון שלו? אלו לא מספרים בראש סדר העדיפויות...
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
זה שמשלם על עלות התפעול הוא ברוב הארגונים לא הגורם שמחליט על הקניה...
בעולם שלי, זה שיש לי שרתים חסכוניים בחשמל ובחישוב roi יתנו לאורך כמה שנים תוצאה עדיפה לא יעזור לי למכור אותם אם הם יהיו יקרים ולו בדולר אחד...
מנהל ה it חי מתקציב אחד ומנהל התפעול מתקציב אחר וברוב המקרים הם לא יודעים לאחד אינטרסים
דווקא בצבא עלות מחזור חיים היא כן שיקול.
הלנדרוברים הישנים הגיעו בדרך לא דרך ומתוך שיקולים שונים שאי אפשר לפרט גם לא היום - בשנות החרם הערבי כאשר גם הם לא מכרו לישראל.
הדיפנדרים החדשים יותר נכנסו בדלת האחורית, לא כפלטפורמה אלא כחלק מה״דוד״ וקודמיו, ושוב בלי לפרט אבל ההתחלה היתה בטפטוף נקודתי לצרכים מיוחדים כאלה ואחרים שעד שמישהו שם לב הנקודות התחברו לכמות של מאות כלים.
בכל התקופה הזו היו שיקולים שברומו של עולם, הרבה מעבר לשיקולים כספיים ואפילו מעבר לשיקולים מבצעיים. כשהמסה הקריטית כבר עברה, דווקא בחירה בדיפנדר לצורך אחידות לוגיסטית הפכה לשיקול מול אפשרויות אחרות.
כשנבחרה סופה2 היו 3 הצעות על הפרק ו3 פלטפורמות בניסוי שהשתתפתי בלא מעט ממנו. הסופה2, דיפנדר, ומרצדס. טויוטה אפילו לא טרחו להציע כי לא היה להם אז רכב 5 דלתות וכנראה הם גם לא רצו למכור לצהל.
בשלהי ימי הסופה2 נכנס ה״דוד״ בלי שהיתה אלורנטיבה מאף יצרן. סופה3 כבר נבחרה משיקולים שונים וטוב שכך, רק נציין שה״דוד״ במנה שנכנסה במקביל לסופה3 היה האלטרנטיבה היחידה - תער לא העמידו דגם ממוגן בזמנו.
עכשיו כשאין דיפנדר נשמעת אנחת רווחה, ובמקביל לרכישה של כמות גדולה ואחרונה של ״דוד״ על בסיס דיפנדר שמורכב באלבמה, נבחנת אופציה חדשה, טובה יותר לדעת כל המעורבים בעניין. וגם כאן אין לפרט כרגע. במקביל מתקדמות הבדיקות של רכב לניוד מבצעי לא ממוגן, מי שקורא בין השורות של רכישת 79 בנזין בודד, מנחש לבד במה מדובר.
בקיצור.... אל תחשבו שכל השיקולים פשוטים וטריוויאליים. לא הכל ביצועים או מחיר או אמינות או אפילו זמינות.
אסף.
חלק מכם לא למדו עדיין לסנן את הצורך בתשובות לכאלה שמקשקשים כאן לדעת תובנות מעולמות הזויים.
מזמן אני לא מגיב להם ומזמן אני גם לא קורא את תגובותיהם.
גם הלביא פעם המריא בשאגה גדולה ונחת מהר מאוד...
האמריקאים הבינו שהלביא יהרוג את שוק ה F18 ודומיו והטילו וטו.
רכב ישראלי יכול להיות טוב יותר, מצב כזה מהווה סכנה מסחרית לשוק הרכבים האמריקאים, מפה ההמשך כבר ידוע.
אבל אוטו זה לא נעליים. אוטו לא זורקים כשהוא מתקלקל. אז אני לא יודע אם אפשר לקרוא "הנאה" לגרירת דיפנדר שבור בואדי אל-עין, אבל אני מאוד נהנה מרכב שטח בן 20 שמגיע באמת לכל מקום וחוזר הביתה בנסיעה. במיוחד כשרף הטימטום עלה בכמה רמות (בתמונה- בטיול הזה כבר לא היו דיפנדרים... ואם היו באים, מהמקום הזה לא היינו יכולים לגרור אותם חזרה לכביש.....)
אבנר,
הכל נכון, רק, את החץ האמריקאים מממנים - למרות שיש להן מערכות מקבילות (בפיתוח וגם מבצעיות).
מי שקנה את רוב התוצרת של פלסן הם האמריקאים (לאפגניסטן ואיראן). חלק בתור רכבים ממותגים
פלסן, וחלקם ממותגים כאושקוש. מאז שאובאמה יצא משם, קצב המכירות של פלסן צנח פלאים.
אם המוצר שלך טוב ויכול לשרת גם את האמריקאים, הם יקנו אותו. אם הם מממנים אותו (כמו את הלביא)
והוא פוגע בייצוא שלהם הם כנראה יפסיקו לממן. משם השאלה היא, האם אתה יכול לממן בעצמך או לא.
נסיון למה???
נו, איך היה ברור שתקפצו "לשם"...
אני אמרתי שהדיפנדר הכי טוב? אני בכלל אמרתי שהוא טוב?
הרי את דעתי על הקופסה הדבילית הזו, הבעתי לא פעם..
כל מה שאמרתי (וזה גם מה שכולכם אומרים, בין השורות ובלי לציין בפרוש), שבכל מקום שיש דיפנדרף כחלק מהסד"כ, הוא נבחר משום שהיה הכי מתאים... נקודה.
ולא משנה מה השיקולים - אלה היו אותם שיקולים לכל המתמודדים (ואני לא מתייחס לתיאוריות קונספירציה של זונות וקוקאין ומטוסי סילון גנובים)..
במיוחד פה, בארה"ב, שהכל שקוף ועל כל החלטה, יש מאתיים עיתונאים שרק מחפשים את השחיתות...
"הכי מתאים" - יותר מרנגלר ויותר ממרצדס ויותר מטויוטה ובכלל לא משנה אם זה בגלל תוספת דלת או קילו יותר או פחות..
יותר מתאים, לאחר שיכלול כל הנתונים..
יותר מתאים, בלי שמישהו הכריח אותם או עשה חרם או כל מיני דברים אחרים.
ולעניין הטיפטוף..
אני בטוח שאין שום תכנית עסקית, לפאלסן או לכל יצרן אחר, שתעדיף רכב פחות מתאים (במכלול השיקולים) ליצירת "דוד" או גולית או משה ותבחר דווקא ברכב הכי גרוע בעולם = הדיפנדר..
ואם אתם מחפשים סיבות לתקלות ושחיקה - אולי העמסה של הדיפנדרים במשקל כ"כ גדול (שאחרים בכלל לא מסוגלים לסחוב, כנראה) גורמת לשחיקת מכלולים ותקלות.
ואם הסופות מתקלקלות פחות, אני בטוח שזה היה נכנס לשיקול של המחליטים, שהרי מי מעוניין להוציא יותר כסף על תחזוקה ולהפסיד ימים על השבתת כלי רכב..
וג'ו.
אולי פה המכרזים עובדים כמו שתארת אבל כשיש דרישות מבצעיות של חילות/יחידות, קונים מוצר מדף ומשנים לו את ה"אמאש'לו" - וזה אני יודע ממש מפה, מתוך "התעשייה".
וקונים את זה במאסות ומשנים דברים שלחברה המקורית היה לוקח שנים לעשות.
וזה בלי בחורות מהודו..
וזה.. מה זה?
אלה רגשות הנחיתות שלי או שלחיים יש משהו נגדי???
תרגיע חיים, לא שווה להתעצבן בגללי..