הוא שוכר אנשים שיעשו לו את העבודה. לו אין קומביין וטרקטור לחריש ושתילה. אל תשכח גם משאית וטרקטור להעמיס את החציר על המשאית.
Printable View
הוא שוכר אנשים שיעשו לו את העבודה. לו אין קומביין וטרקטור לחריש ושתילה. אל תשכח גם משאית וטרקטור להעמיס את החציר על המשאית.
אצלנו במושב גם לא נשארו חקלאים (גידולי אדמה) כיום כולם משכירים את החלקות לאחרון שנשאר... היום בלי כמה מאות דונמים זה לא משתלם...
sent from my WJ
לפות"ש,
כדי להקים/לקנות משק חסר לך את הידע בניהול משק.
לכן העצה הכי טובה שלי היא שתנסה למצוא עבודה בניהול משק (בענף הבקר למשל אני מכיר שיש תחלופה במנהלי עדר ואם יש לך נסיון יכול להיות שתצליח למצוא בזה עבודה).
אחרי כמה שנים של ניהול משק יהיו לך את הכלים להקים/לקנות משק משלך (זתומרת, חוץ מעניין הכסף).
ועוד אף אחד לא העלה כאן את נושא כוח העבודה ....
אתה לא תוכל לעבוד בעצמך , אתה תצטרך לנהל , לתפעל , להביא, לקחת ,לקנות , למכור ......
תזדקק לכוח אדם ....
שם מתחילות הבעיות האמיתיות , מי יעבוד בשבילך ?
לך תקבל מכסה לעובדים זרים ....
לך תקבל אישורי העסקה לפלסטינים ...
לך תמצא עובדים ישראלים שיסכימו עבוד בחקלאות....
במצב הנוכחי בו הממשלה לא מבינה שחקלאות זה נכס אסטרטגי ומוציאה את הנשמה לחקלאים
אין כל הצדקה כלכלית לקיים חקלאות בישראל .
זה עצוב מאד אבל זו המציאות ...
לפני יותר מחודש נפטר איש יקר בשם ראובן טנא (ז"ל)
הייתה לו דעה מגובשת ויצירתית לגבי חשיבות החקלאות
משליפה מהירה מהרשת : (ט.ל.ח)
"ש: האם יש בעולם דוגמאות לממשלות קפיטאליסטיות שכן מכירות בערך המוסף של המגזר החקלאי שלהם?
ת: "כן, ללא ספק. ממשלת שוויץ מעניקה תמיכה של 75 סנט לכל דולר ייצור, כדי שהפרות ימשיכו לצאת למרעה גם באזור שאין בו הצדקה כלכלית לקיום הענף. זאת, כדי לעודד את ההמשכיות בקרב המגזר השומר על הסביבה. על שוויץ, להבדיל מישראל, לא מרחף איום של נסיגה משטחים ירוקים והפיכתם למדבר. בשוויץ גם אין חשש להשתלטות זרים על קרקעות לאום. ושוויץ איננה המדינה היחידה הנוהגת כך כלפי חקלאיה."
"לדעת טנא התרופה הכמעט יחידה, ואולי האחרונה, להבטחת קיומו של המגזר החקלאי היא בחקיקה שתהיה בה הכרה פורמלית וסטאטוטורית שלחקלאות יש גם ערך לאומי ולא רק כלכלי. על החוק לטפל בשאלת הקצאת המים, שימור הקרקע, ביטוח חקלאי, מחקר והדרכה, קליטת מי קולחין, נוף ירוק ותיירות כפרית. "
http://www.iff.co.il/cgi-webaxy/sal/...im_040920_tene
הבעיה הגדולה שיש פוליטיקאים וסוחרי נדלן ולא מנהיגים ..
מעניין איזו צורה היתה למדינה אילולי ההתעקשות על הקמת המושבים והקיבוצים באיזורי הספר .
עם כל המגרעות של השיטה כמובן.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
אהלן, אני היום בן 30 והקמתי עסק חקלאי לפני חמש שנים.
אני מאמין שהבנת בגדול את התמונה הכוללת לגבי מצב החקלאות בארץ.
אני מכיר את הענפים עליהם דיברת וגם ענפים נוספים, אם אתה מעוניין צור קשר ואשמח להסביר ולפרט.
בברכה אורי, 050-4239 חמש שמונה ארבע (בסוף)
מסכים עם כל מילה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קונסטון
לצערי, הממשלה וגורמים אינטרסנטים שונים, רואים במושבים ובקיבוצים אויבי העם...
אשמח ליצור איתל קשר לקראת הערב,ציטוט:
נכתב במקור על ידי זלמן 1
תגיד לי האם כמו שמציינים פה הרוב הענף מהקשים ביותר??
או שאתה יודע..עד שלא מנסים לא יודעים.
פשוט בושה וחרפה כי מי שמכיר את ההיסטוריה יודע את חלקם המשמעותי בבניית המדינה ובקליטת העלייה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי nirs
לדוגמא, מספר החללים של קיבוץ בית השיטה במלחמת יום כיפור......
ברגע שהחקלאים הפכו להיות דור שלישי ליחלוצים, הפסיקו לעבוד ונהיו פאודליים אז אני לא חושב שהמדינה פספסה מדי.
אין לחקלאות מבחינתי ערך גבוה יותר מלכל תעשיה אחרת. אולי להיפך, היא מיבאת עובדים זרים במקום ליצר מקומות לישראלים.
מי מהם שיכול נהיה עסקן נדלן.
צריך לקחת מהם את האדמות ולחלקן מחדש לחברה צעירים שרוצים לחזור לעבוד
לדעתי אתה שוגה ומטעה. מי שמחזיק בקרקע הם החקלאים ובלעדיהם הקרקע תיתפס בידי גורמים עוינים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
החקלאים מוכנים להעסיק כל עובד שמסוגל ורוצה לעבוד...כיום עלותו של תאילנדי גבוהה בהרבה משכר המינימום במשק.
כל החקלאים הגדולים שוכרים אדמות מה שכל אחד יכול לעשות.
זה נכון שכדי להרוויח אתה חייב לתפעל משק גדול בגלל היתרון לגודל אבל הדבר נובע מכך שהמדינה לא מסבסדת את החקלאות, בניגוד למדינות אירופה וארה"ב, מה שמחייב משקים גדולים ויעילים וגם אז אם אתה לא סופר מקצוען אתה יכול בהסתברות גבוהה להפסיד ממון רב.
עמית, מאיפה אתה שואב את הידע החקלאי שלך?
לשאלתך מהמציאות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אם יש עניין ניתן להגדיל את הרזולוציה של הדיון. ברמה עקרונית קיים שוני גדול בין הענפים והאזורים.
בתור התחלה לך וחשב את עלות התאילנדי: שכר+ מגורים+ מים+ביוב+ אורז+ חשמל+ מכונות כביסה+ מקלחת+ מטבח+ טיפול רפואי+ טיול שנתי+ תביעה על 1/4 מליון ש"ח אחת לשלוש שנים+ ארנונה+עלות הקרקע ומבנה המגורים+ תחזוקת המבנה+ היטל פר ראש+.......
+ המס לממשלת תאיילנדציטוט:
נכתב במקור על ידי amit1
+תקופת ההכשרה הארוכה יותר מאז שמביאים לארץ מובטלים מהערים במקום החבר'ה שהיו מגיעים מהכפרים
+
+
Sent from tiz el nabi
הנחת היסוד שלך שטוב שחקלאים לא פעילים ימשיכו לאחוז בקרקע ויחכירו אותה במקום לעבדה שגויה לדעתי מיסודה ואף מנוגדת להסכם החכירה שלהם.
אני סבור שצריך לקחת מהם את הקרקע ולאפשר לדם צעיר נמרץ וחדור מוטיבציה ליצור ולהפריח.
שהמנהל יעביר להם את הנחלות בניכוי הבתים להחכרה.
זה גם יגדיל את הישובים ויכניס חברה צעירים למעגל העבודה ויפסיק את מודל הבטלנות של המושבניקים שכבר לא עוסקים בחקלאות.
מודל העובדים הזרים שעובדים בשדה בזמן שבעלי הבית משחקים במחשב לא לרוחי.
לא לרוחי גם שבעלת הבית לא ראתה מעולם את החלקות...
ככה לא מחזיקים בקרקע האסטרטגית
ומה עם אילו ששילמו כסף תמורת ה"זכות" להקים מושבים ?
ובתמימותם עוד חכרו את החלקות מהמנהל.
ואני לא מדבר על מי שקנה ב 30 שנה האחרונות אלא אלו שהקימו בשנות ה 50 .
אין להם קינין על הקרקע ?
ואני עובד עם הרבה חקלאים ברחבי הארץ .
למעט אחד שמחזיק חברה ומעבד כ 12,000 דונם כל היתר עובדים קשה
Sent from tiz el nabi
ברור שאין להם קניין על הקרקע כפי שאין קניין על דירה שכורה.
על הקרקע החקלאית שולמו דמי חכירה ולא קניה והחוזה מסדיר אילו תנאים מותרים ואיך להחזיר את המשאב למדינה.
חולשה של הממסד מונעת ישום.
מגיע להם פצוי על השקעה שעשו בקרקע אבל היא משאב של המדינה ומי שמנצל אותו שלא כדין שיפנה מקום למי שרוצה ויכול להגשים את הערך החקלאי.
מי שנדלניסט לא תורם למטרה הנעלה שבחקלאות
מרבית האנשים בישראל (בעיר ובכפר), גרים על אדמות מינהל, קרי אדמות חכורות עליהם משולם היוון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
עפ"י ההיגיון שהצגת, כולנו שוכרים שניתן לפנות עפ"י רצונו של הפריץ.
אין דינם של אדמות מגורים לדין חכירת אדמות לחקלאות.
אתה מוזמן לקרוא כאן
http://www.mmi.gov.il/MoatzaWeb/Inte....aspx?HachId=1
מעניין שהכנסת לדיון את המושג ״פריץ״...
מעניין מיהו הפריץ בסיפור