תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
*** אזהרת חפירה ***
בריתוך MAG יש שני מצבי התנהגות ,
1. ריתוך קצר בזרמים נמוכים שבו החוט נוגע במתכת מתחמם ואז קורס לתוך איזור הריתוך וחוזר חלילה , בשימוש ב CO (שהוא MIG) זה המצב היחיד שקיים , אחד החסרונות שבמהלך קריסת החוט מושלכים גיצים מהשלולית המותכת , כמו כן התהליך המחזורי יוצר פחות אחידות בריתוך והחוט נוטה לחורר את המתכת בריתוך פחים דקים (למרות שהנ"ל משמש בהצלחה לריתוך חומר דק).
2. SPRAY TRANSFER, בזרמים גבוהים (ושימוש בגז אציל או תערובת בגלל יכולת המוליכות שלו לחשמל) נוצרת קשת רציפה בין הדיזה לחומר המרותך והחוט נמס עוד באוויר ומושלך בטיפות קטנות אל השלולית המותכת, התהליך הזה מתבטא בריתוך חלק ואחיד ללא גיצים כמעט, בגלל אופי הריתוך ניתן לבצע אותו רק במצב מאוזן , כמו כן הצורך בשימוש בזרם גבוה מגביל את הריתוך לחומר עבה (אם כי הזרם הוא גם פקטור יחסי לעובי החוט) .
יש גם מצב ביניים GLOUBLAR TRANSFER שבו החוט הופך לטיפות גדולות ויש פחות רציפות מ SPRAY TRANSFER.
כדי להנות מיתרונות הSPRAY TRANSFER בשימוש בחומר דק וריתוך בפוזיציות ריתוך שונות פותחו רתכות הפולס , בעצם פולס העוצמה המשתנה מעביר במהירות בין מצב קצר למצב SPRAY TRANSFER וכך ניתן לחומר מספיק זמן להתקרר בין פולס לפולס וכך ניתן לרתך חומר דק או בצורה אנכית מבלי שהתפר יגלוש מטה ומצד שני בזמן "הקרור" אין הפסקה של הריתוך שעובר למצב קצר.
אל תתבלבלו בין פולסים בTIG שמשמשים גם לצרכים של עוצמה אבל גם לשינוי קוטביות להשגת מטרות שונות כמו מירכוז הקשת והסרת שכבת תחמוצת .
באופן מעשי רתכות פולסים נותנות תוצאות ריתוך מעולות ואסטטיות בנירוסטה ואלומינים בצורה מהירה ובלי צורך בהכשרה ממושכת כמו בריתוך TIG , החיסרון הגדול הוא המחיר האסטרונומי שלהם .
ברתכות רגילות שימוש בתערובת עם חמצן או CO באחוזים נמוכים משפר מאד את יציבות קשת הריתוך ומקטין את תופעת השפרצות הגיצים.
אגב בריתוך נירוסטה יש צורך לאזן בין הצורך לחמם את החומר כדי לקבל היתוך טוב לבין חימום יתר שפוגע בחסינות להחלדה שנפגעת לא דווקא מהתחמצנות בחימום אלא משינוי מבנה הסריג ובריחה של ניקל או כרום מהשכבה העליונה של התפר.
פסיבציה מחזירה את שכבת התחמוצת לאיזור הריתוך ע"י שימוש בחומצות או תהליך אלקטרו כימי משולב.
2 קבצים מצורפים
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
יש לי עוד שאלת חידוד קצרה -
האם תערובת עם 2% חמצן דורשת איזה שהיא התאמה של הציוד לעבודה עם חמצן או שה% בתערובת נמוך מידי ?
כלומר צינורות ייעודים, אטמים, וכו...
כי כרגע אני מתכנן לעבוד ציוד הארגון הרגיל שיש לי.
אני יודע שלחמצן טהור יש ציוד משלו ואסור לערבב אותו עם ציוד אחר.
אחרי שיגמרו החגים האלו.....אתחיל לקדם את העניין.
(הליצן עם הסינר בתמונה = לא אני)
קובץ מצורף 101957קובץ מצורף 101958
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
לא מצריך שום שינוי וסת ארגון רגיל .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
כפיים לכל המשתתפים, למדתי ועוד איך. רוצה עוד :)
במחילה לסיכום, בריתוך טיג של פחי אלומיניום דקים 0.5 מ"מ ואולי פחות, בקושי מצליח לא לגרם לקצוות העובד לקרוס. הייתי שמח להמלצה/טיפים/תערובת גז מומלצים כדי לצמצם את התופעה למינימום.
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
תצמיד נחושת לחלק האחורי של הפח באיזור הקצוות .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
6 קבצים מצורפים
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
אז החפירות בסוף השתלמו...
קובץ מצורף 102261קובץ מצורף 102262
ללא ספק מדובר בסטאפ שלא סולח לכיוון לא מדוייק. הסוויט-ספוט הוא בטווח צר יותר.
קצב הניגון של הרתכת הוא איטי וקצת גס יותר, אבל זה בהחלט עובד בסדר.
עוד דבר שקורה הרבה יותר הוא התכדררות של קצה החוט כשהרתך קצת יוצא מאיפוס.
לגבי איכות התפר מבחינת התנגדות לקורוזיה - ימים יגידו, זה חשוב מאוד פה.
בימים הקרובים אחפש תירוצים לרתך נירוסטה ברצינות ואמשיך לעדכן.
תודה רבה לכל מי שסייע במציאת הפיתרון...
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
ים לתפרים אין התנגדות לקורוזיה , מחויב פסיבציה .
עידו
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
רגע, אני רוצה להבין...
אתה אומר את זה במיוחד על התהליך הזה של הריתוך במיג ב98/2?
או בכלל ?
כי את זה שהמהדרין שמים את משחת הקסם אחרי הריתוכים, אני מכיר...
אבל אני לא משתמש קבוע בזה כי תאכלס עד היום לא ראיתי החלדה חריגה של ריתוכי נירוסטה שעשיתי, בסביבה נורמלית.
אשמח לשמוע עוד על התהליך בשביל מתקנים שעומדים בתנאים יותר קיצוניים (חום,PH וכו...)
בנוגע לריתוך עצמו - היום שמתי לב בנוסף שהשיטה הזאת רגישה יותר מהרגיל גם לזיהומי שומן (בפלדה רגילה זה מתקבל יותר בהבנה).
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
kd2
רגע, אני רוצה להבין...
אתה אומר את זה במיוחד על התהליך הזה של הריתוך במיג ב98/2?
או בכלל ?
כי את זה שהמהדרין שמים את משחת הקסם אחרי הריתוכים, אני מכיר...
אבל אני לא משתמש קבוע בזה כי תאכלס עד היום לא ראיתי החלדה חריגה של ריתוכי נירוסטה שעשיתי, בסביבה נורמלית.
אשמח לשמוע עוד על התהליך בשביל מתקנים שעומדים בתנאים יותר קיצוניים (חום,PH וכו...)
בנוגע לריתוך עצמו - היום שמתי לב בנוסף שהשיטה הזאת רגישה יותר מהרגיל גם לזיהומי שומן (בפלדה רגילה זה מתקבל יותר בהבנה).
איזה פלב"מ ואיזה חוט?
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
לכול סוגי הריתוך , לגבי התעליך רשום על הקופסה .
וזה לא משנה איזה סוג פלב"ם זה ,תמיד צריך פסיבציה לאחר ריתוך .
המהדרין שולחים את המוצר לפסיבציה בטבילה או אלקטרו פוליש .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
[QUOTE= .
וזה לא משנה איזה סוג פלב"ם זה ,תמיד צריך פסיבציה לאחר ריתוך .
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk[/QUOTE]
Never say always.
באופן תיאורטי אם תהליך הריתוך תקין, אין צורך לבצע פסיבציה בפלב"מ.
באופן מעשי אין לי הרבה ניסיון בריתוך בפלב"מ אבל. איפה שכן יצא לי להתעסק בזה, למשל ריתוך צנרת פלבם 316L בטיג לאסדת הפקת הגז (שבוצעו לפי מפרטים מאד מחמירים) לא הצריכה פסיבציה לאחר הריתוך וגם לא ריתוכים של דברים קטנים בבית של פלבמ לא מזוהה עם אלקטרודה 308.
למה אתה קובע בכזאת נחרצות שזה חובה?
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
תכניס חתיכה כזו לתא מלח ותבין .
וגם לאחר פסיבציה \ אלקטרו פוליש כבר נתקלתי בחלודה על נירוסטה 316.
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
הנירוסטה עד עכשיו היא ללא זיהוי, אני סתם לוקח חתיכות ומשחית ארגון לשווא.
החוט 316.
אגב אני מתרשם שריתוכים שעשיתי בסתם אלק' 308 לפני 5-6-7 שנים הם העמידים ביותר שעשיתי בנירוסטה.
אולי זה כי הם מתקררים בסביבה מוגנת יותר...
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
ריתוך באלקטרודות נירוסטה יחסית עמיד בקורוזיה באמת מהסיבה שתארת , גם ראוים שהצבע של הריתוך מבריק ונראה כמו נירוסטה , אבל הצדדים של התפר בדרך כלל חוטפים קורזיה כי הם לא מוגנים בזמן הריתוך , ולכן צריך פסיבציה גם בריתוך אלקטרודה .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
תגובה: ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
עידו לוריה
ריתוך באלקטרודות נירוסטה יחסית עמיד בקורוזיה באמת מהסיבה שתארת , גם ראוים שהצבע של הריתוך מבריק ונראה כמו נירוסטה , אבל הצדדים של התפר בדרך כלל חוטפים קורזיה כי הם לא מוגנים בזמן הריתוך , ולכן צריך פסיבציה גם בריתוך אלקטרודה .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
ברשותך, אחלוק עליך ע"י הסבר מאד כללי :
למיטב ידיעתי אין קשר בין ההגנה בזמן הריתוך לבין קבלת קורוזיה באזור התפר:
-פלב"מ היא מתכת העמידה בקורוזיה בגלל שיש בה כרום. מעל 10-12% כרום מתחילה הגנה מקורוזיה.
-הסיבה שפלב"מ מתחיל להחליד היא שרמת הכרום יורדת (באופן נקודתי, או אזורי).
-הסיבה המרכזית לירידה באחוזי הכרום נקראת סנסיטיזציה- התרכזות של כרום באזורים מסויימים ככה שאזורים אחרים נשארים עניים בכרום ומתחילים להחליד.
הגורם המרכזי הגורם לסנסיטיזציה הוא אחוז פחמן גבוה (במתכת האם או בחוט המילוי)- לפחמן יש נטיה להתחבר עם הכרום וליצור קרבידים מסוג Cr23C6- שישה אטומים של פחמן מתחברים עם 23 אטומי כרום! (מעט פחמן מתחבר עם הרבה כרום) הקרבידים הללו מתרכזים באזורים מסוימים בחומר (במרכז גבולות הגרעינים) ומשאירים את האזורים שמסביבם עם אחוזי כרום שאינם מספקים הגנה מקורוזיה.
הפתרונות לתופעה הם:
1. העלאת אחוז הכרום (במתכת האם או בחוט המילוי)- שימוש בפלבמים עם אחוזי כרום גבוהים.
2. הורדת אחוז הפחמן (במתכת האם או בחוט המילוי)- האות L המשוייכת לחלק מחוטי המילוי או הפלבמים (כמו 304L) מסמלת Low carbon.
3. שימוש בפלבמים 321 או 347- אשר להם הוסיפו מסגסגים מייצבי פחמן (Nb, Ti) אשר מפריעים לפחמן להגיע לכרום ולהקשר אליו.
מבחינת תהליך הריתוך:
1. שמירה על חום מושקע (heat input) נמוך.
2. שמירה את טמפ בין זחלית (interpass) נמוכה.
3. קירור מהיר בטמפ' שבהם מתרחשת היוצרות הקרבידים.- פחות זמן=פחות קרבידים= יותר כרום מפוזר בחומר ומגן עליו.
כמובן שישנם עוד גורמים להיוצרות קורוזיה (מכירים את הנושא של לא לערבב דיסקים/מברשות/שולחן עבודה שנגעו בפלדת פחמן עם פלב"מ?)
וכמובן שפסיבציה עוזרת אבל בתכנון נכון של חומרי הגלם ותהליכי הריתוך אני מאמין שאין בה צורך.
דוד
