חקלאים?אנשי אדמה?מגדלי חיות?..התפקדו

זה נכון שהחקלאות שינתה את פניה, לפי דעתי עדיין יש מקום לחקלאים קטנים, ומשק עם 30 דונם לא אמור להגדיר שנה טובה בתור כזאת שלא מפסידה כסף. תשכילו להשתמש ביתרון היחסי של מישהו עם שליטה הרבה יותר טובה על השטח ועל התוצאות.
kruvi אשמח להכיר עוד פרדסן בשרון.

מי שלא נמצא בתוך זה לא מבין.
קודם כל 30 דונם אמור להניב כסף גדול למי שיודע להתעסק.
אני במקצועי לולן ומגדל כ50 אלף אפרוחות.
בניגוד לכך אני איש מושב .
בניגוד לכסף שכולם חושבים שאנועניים.חקלאות יודעת להניב כסף טוב למי שיודע להתעסק ולעסוק.
יש כאן כמה ציניקנים וזה עצוב מאוד.
אני אישית מעדיף לעבוד בטבע 15 שעות ביום ולא לשבת במשרד.
חוץ מזה שתשאל כל חקלאי למה הוא חקלאי .
תבין לבד שזה לא בשביל הכסף. אלא אהבת הארץ האדמה וכו

אבי,
כמה זמן אתה עוסק בחקלאות?
זלמן, אתה מגדל פרדסים? אם כן על איזה שטח? אשמח לשמוע איך אתה עושה את הפלא של להרוויח מהם.

אני באמת קטן כיוון ואני בניתי את העסק מהתחלה, והתחלתי לפני 4 שנים.
נטוע יש 14 עוד 9 לפני נטיעה. הגורם הכי מרכזי פה הוא הניהול של העסק. קשה לי להסביר בכתב את החשיבות העצומה של ניהול נכון, ולא שאני מנהל גדול אבל אני משקיע ולומד. בכל מקרה ראשית עובד עם בית אריזה טוב, קרי רציני ולא חאפר (יש לא מעט חאפרים).
דבר שני כיוון ואני קטן יש לי יכולת הרבה יותר גדולה להגיע לתוצאות טובות יותר פר דונם, מבחינת גודל הפרי, מבחינת אם צריך להוסיף תמיכה בעצים, להשלים עצים. לעשות דברים בזמן. ועוד ועוד. אתה אולי חושב שזה ברור, אבל אני באופן אישי רואה חקלאים עצומים (עשרות אלפי דונמים) עם פרי קטן נגוע ועוד.
אבל בשביל שתגיד את ה "אה עכשיו הבנתי" אני לא מתפרנז רק מהפרדסים. אבל אני לא במצב של שנה טובה היא שנה ללא הפסד. תחשוב מה לא תקין אצלך. (ואני בכלל לא מדבר על המחזוריות ותרבות ה"טרנדים" בענף החקלאות)

זלמן ואבי
מאחל לכם הצלחה רבה (בלי טיפת ציניות).

יכול להיות שהפרדסים עם הפרי הנגוע וקטן מיועדים לתעשיה? כלומר, כשלא צריך את המראה הטוב של הפרי כי גם ככה הוא נסחט/מעובד? יכול להיות שכלכלית עדיף למכור לתעשיה פרי סוג ב' מאשר להשקיע בפרי סוג א'.

סתם מחשבות...

איזה פרדס, אורה?

במקרה הסתובבתי השבוע בפרדסים של חברה שמגדלת אלפים רבים של דונמים, והפרי יחסית קטן ולא נראה משהו, (נובה, אור, וכו') הם מצליחים כיוון ויש להם את היתרון העצום לגודל וכמובן בית אריזה משלהם (גם סוג א וגם ב). בכל מקרה יש מקום לקטנים, קשה מאוד, באמת, אבל אל תספידו אותנו.
צריך להיות מקצוענים ולחשוב כלכלית תמיד.

זה פרי סרוגי... לא?
היית אצל עפרוני?

זה פרי סרוגי ולכן בקליפים, להוציא פרי בגודל טוב, בכמות טובה (4-5 טון לדונם), זה קונץ. במיוחד בזנים ש"שופכים" פרי.
לדעתי, כאחד שמסתובב הרבה בתחום, להיות ריווחי בפרי הדר זה לא באויר (כל זמן שאתה לא מגדל אשכוליות, וכמובן בית אריזה הוגן ומסודר או עבודה ישירות מול סוחרים). חקלאי מטעים קטן שמחזיק אפרסמון לדוג' נמצא בבעיה הרבה יותר רצינית בשנים האחרונות ולא צפוי שזה ישתנה בשנים הקרובות.

אני לולן כשנה.אבלאני עוסק בחקלאות מאז הילדות.
משפחה חקלאית לגמריי.אנשי מושב,
בקשר לפרדים על פרי סוג א או ב.
זה תלוי משנה לשנה המחיר משתנה פלאים אצלנו במושב יש
את היבול הכי טוב של הפרסקים אבל זה תלוי נורא בעונה
יש עונה שאפרסק שווה 2.5 שקל לקילו שאין רווח גדול
ויש עונה שאפרסק מרקיע שחקים ושווה 5 שקל לקילו.
בכל יום של קטיף קוטפים כ2 טון אפרסקים.(עשו חישוב)

כדי להרוויח מחקלאות (ולא רק להתפרנס), צריך לדעת לנהל ולהתנהל, עם תכנית עונתית\שנתית מוקפדת, ובראש ובראשונה-להצטיין, באופטימיזציה של איכות מול כמות. השילוב בין החקלאי הטוב למנהל הטוב, בחירה נבונה של הענף והזנים, והיכרות מעמיקה עם הגידול והשיווק, רק באמצעים האלה אפשר להגיע לעסק ריווחי שנה אחרי שנה.
אני אישית עוסק בעיקר בתמרים, ענף עתיר עבודה שדורש כמויות מים גדולות ודיוק רק בביצוע (עובדים מיומנים ופיקוח מתמיד), אבל לצד עלויות גידול גבוהות הוא גם מכניס פידיון מכובד למגדלי איכות.



קובי

קובי שלום .תמרים ומשק קיבוצי ,אני מניח שאתה קשור לקיבוצי הערבה ,זה לא אותו דבר כמו משק חקלאי פרטי קטן .
ברור שכדי להצליח צריך להיות מקצועי בכל תחום ,אבל למשק גדול יש אורך נשימה כלכלי גדול בהרבה ממשק קטן.
יכולת מיקוח ,ועוד יתרונות . מה שעל הפרק היום זה הישרדותו של המשק המושבי המשפחתי ושימורו לפני שיעלם ויהפוך לחברות חקלאיות ענקיות .
ולמה ? קודם כל כי ככה בנוייה ההתישבות וחיסול המשק המושבי יביא להריסת המרקם ההתישבותי בפריפריה .
כמו כן נוצר מצב שבגלל הרבה גורמים ובראשם רשתות השיווק רווחיות החקלאות ירדה ,מה שמכריח את החקלאי לגודל ויעילות שפועל יוצא מזה זה ירידה באיכות המזון ,חומרי הדברה רבים וזנים מרובי יבול על חשבון טעם ..
פה היתרון במשק הקטן שיכול להיות בשליטה טובה יותר על הגידול .
אבל אין מערכת שיווקית שיודעת לתמוך בסוג כזה של חקלאות נישה ולכן נדרש כל אחד לשווק לעצמו .
האתגר היום הוא לקצר פערי תיווך וליצור מערכת שיווקית שתתן ליתרון הקטנים ביטוי .

אני לא יודע אם כולם מכירים את הקורסים השונים שמשרד החקלאות מציע להתמקצעות. קיימים קורסים החל מריסוס ועד תוכנית שלמה של שנה הכוללת הדרכות מקצועיות ועד הדרכות על ניהול כלכלי ובאמצע הסברים על גידולים אורגאניים והידרופונים. גילוי נאות, לא למדתי בקורסים האלה.. למדתי מאבא. אבל חבר'ה שהלכו שאלה קורסים לא רעים. מישהו מהנוכחים עשה/מכיר ויודע לחוות דעה?

בלייד