מצבר מישני לצרכנים

ארז,
אני לא מתיימר להיו מומחה בנושא, השקעתי קצת זמן וכסף, ואני מנסה לחלוק את ידע וההבנות עם כולם (לחסוך כסף זמן וטעויות למי שרוצה לשחק עם התחום הזה).
אחד הדברים שהבנתי שיש פער אדיר בין התאוריה, בניה של שדה קולטים מקצועי, ושימוש "צנוע" בפנל "ביתי" (ולא חשוב אם זה אחד או שלושה מתקפלים).
תראה את מה ששלח עימרי, 120W לכמעט שני מטר מרובע ( 240X80 ס"מ), וגם הנתון הזה נראה לי מופלא.
אין לי מושג מאיפה אתה לוקח בסביבות 100W למטר (W90-120).
אין ספק שיש הבדל באיכות של הלוחות, חלק מהלוחות הסינים פשוט עשויים משאריות של לוחות תעשייתים, "מקצועים" ( אני לא צוחק, זה אמיתי).
תאוריות זה דבר נחמד, אבל חוכמת המונים ו YOUTUBE זה שילוב מנצח.
הלכתי וחפרתי, יש מלא סירטונים, אבל בסופו של יום, אלו המספרים 50-60W למטר מרובע (דומה למספרים שעימרי דיווח פה) ללוח טוב!.

אחרי שהבנתי את ההבדלים הזמנתי פאנל מונוקריסטל כזה-
https://www.banggood.com/Elfeland-SP...?rmmds=myorder

וגם הפנל הזה, שמקבל כמה ביקורות טובות בכל מני מקומות, טוען ל 18W אבל לא מגיע ל 10W ביום שמש חורפי.

וזו תוצאה טובה לעומת פנל סיני פשוט -
http://www.eco-worthy.com/catalog/wo...ger-p-550.html
שטוען ל 20W, אבל לא הוציא אפילו 5W באותם תנאים (והפאנל טיפה קטן יותר).

(אחרי שהסיני הזה התחכם לגבי החזרה , ביקש אין ספור בדיקות, אז צילמתי לו בדיקה אחת ושמתי ב YOUTUBE :-)
https://youtu.be/yKO4P_K1GKk ).

אלו המספרים, וכל מי שטוען אחרת, שיצלם (כמו שאני צילמתי ואחרים ביוטיוב) ויחלוק (בשביל להקל על הבדיקות , הצעתי לחלוק את המד הספק שהשתמשתי בו , 30 ש"ח).

לגבי הבקר, ראיתי את ההערה הזו, ואני לא מבין אותה :-)
לבקר הזה (בסופו של יום, זה ממיר DC 2 DC פשוט) יש שני פוטנציומטרים (שתי הקוביות הכחולות בצד הנוגד לחיבורים), אחד למתח יציאה ואחד למתח כניסה.
ויש הסבר פשוט איך לכוון אותו.
מתחילים אם המתח יציאה, מחברים עומס ומכוונים את המתח יציאה למתח הרצוי (נגיד שאני רוצה לטעון עד 13.2V).
עכשיו, שהמד הספק מחובר בטור (ואני עושה את זה עם נגדים ולא סוללה שמשנה את התכונות שלה בזמן הטעינה), אני מתחיל לשחק עם המתח כניסה עד לנקודה שאני מקבל הספק מכסימלי (עבור מצברים של 12V, בד"כ הנקודה של הפאנל היא בסביבות 16-18V).
וזהו, מעכשיו, שההספק של הפאנל משתנה (בתלות באור), הבקר ישלוט על עוצמת זרם הכניסה כל שהמתח תמיד ישמר על הנקודה שקבעתי (נגיד 16V).
זרם היציאה (לטעינה) יהיה מושפע מההספק של הפאנל, פחות הפסדי הנצילות של הבקר (בסביבות 90%).
מאחר וגם לבקרים יותר מקצועים והרבה יותר יקרים אין יותר מ 95% נצילות, קניתי והשתמשתי בו.
כאמור, בשמש טובה, ותנאים אופטימלים התרומה של הבקר לא משמעותית (לעומת חיבור ישיר. הוא קצת יות יעיל אבל יש לו את ההפסד שלו). אבל ככל שהתנאים פחות טובים, הבקר מוכיח את עצמו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

1- 3 פנלים של 16X23 נותנים במקרה הטוב 1104 סמ"ר (אני אומר במקרה הטוב כי אין לי מושג, אם זה שטח נטו ? ברוטו?).
.

---

שטח נטו, מסגרת המוצר לא רלוונטית לדיון על שטח מייצר אנרגיה.

אנחנו מעלים כאן תוצאות לדיון, ואפשר לבקר את שיטת המדידה ואם תמצא בה בעיה, אז בהחלט לאתגר את התוצאות ולנסות שוב.

הגענו מזמן להבנה שיש פער לא קטן בין הצהרות היצרן לביצועים- וזו הפכה לדעתי לאקסיומה שלא תקבל את התוצאות הפנטסטיות בעלון המוצר.

זה עדיין לא אומר שאפשר לקבל מהמוצר את מה שכן התקבל ממנו בפועל..

תיארתי שימוש במוצר מסויים, במספר מקרים ספציפיים, ואלו התוצאות.
שים לב,
הנחת הנחות ולפיהן חישבת שזה לא ייתכן, אבל ההנחות האלו לא תקפות לאופי השימוש שתואר.

המקרר לא נפתח אלף פעם ביום, מה שמאד מפחית את השעות מדחס.
הוא ממוקם במקום מוצל ומאוורר הרבה יותר מהמקרר שלך שבתוך הרכב.
בבדיקה עם רב מודד הצריכה שלו בעומס הייתה נמוכה יותר ממה שיש אצלך, קרי 2.5~ אמפר בעומס עבודה ביום חם, ופחות מכך בשימור טמפ' אם לא מאד חם בחוץ.
אני מזיז את הפאנל ביחס לשמש, כדי לקבל את המקס' האפשרי, ומשתמש בבקר טעינה לייעל את העבודה.

לאור התוצאות, ומאפייני הטיולים והצרכים שלי (חניות ארוכות של מעל יממה), אני מתקדם הולך על פאנל מותג של 20W, ובקר MPPT אמיתי עם תצוגת נתוני עבודה, בתקווה שאחרי קיזוז אופטימיות היצרן זה ייתן את העוד קצת שאני מרגיש שחסר עם הפאנל הנוכחי שהיה סיפתח לתחום מבחינתי.

המספר 100 וואט למטר מרובע שארז מביא כתפוקה נומינלית לפאנל סולארי סביר לגמרי, לא מבין זיו מה אתה רוצה ממנו.

הסתכלתי עכשיו על מה עשתה המערכת על הגג שלי היום - תנאים טובים.

60 מ"ר, 6.5 קילוואט בשיא, 46 קילוואט שעה תפוקה יומית.

אם תחלק את זה ל60, כל מטר מרובע נתן שיא של 108 וואט, והפיק אנרגיה שקולה ל 64 אמפר/שעה ב12V.

פאנלים בוש בני ארבע שנים, בקר SMA.

נמרוד,
1- תסתכל על ההודעה הקודמת שלי, כתבתי במפורש, שאחת ההבנות שלי, שיש הבדל בין הלוחות הקטנים שאנחנו מדברים עליהם למערכות יותר מקצועיות. אני עוד לא מבין את זה, יכול להיות שזה קשור לגודל? לקירור? לחיבור של כמה פנלים ביחד? זווית?
בכלל, נסית לחשוב איך כל מי שמתפעל מתקן כזה בשטח שולט על הזויית הטייה של הפאנל? אני זילזלתי בנתון הזה, והוא משמעותי.
איכות הבקר ? כמה עולה הבקר שלך? כמה עולים מה שאנחנו מוכנים להשקיע?
לא יודע את התשובות, אבל אני יודע איזה מספרים מראים אלו שמודדים (youtube וכו').
2- תבדוק את החישוב שלך, 108W זה לא 64A ב 12V.
3- שים לב שאני מתייחס לערך ממוצע ראלי (לדעתי) בניגוד לכל מני מספרי שיאים (אתה זוכר מה ההבדל בצריכת דלק בין נתוני יצרן לעובודת בחיים ? :- ).

הדיון הזה (לא בהכרח בשירשור הזה) התחיל משתי סיבות עיקריות - תחליף לטעינה בהפסקות בין הטיולים, ולישמוש ביום טיול או ימי מחנה (ואז העומס כולל מקרר וכו').

כל מה שאני מנסה להגיד, שחישוב ראלי , לא יכול להניח יותר מ 60W למטר רבוע ממוצע ליום. האכזבה הכי גדולה זה שמשקיעים במשהו, ובונים עליו וזה מפשל.
אני שיחקתי עם 4 פאנלים שונים, דורון עכשיו מדבר על להחליף לפאנל גדול יותר, ובסופו של יום, אני עוד לא ראיתי פה אחד ששם פאנל כזה קבוע לתחזוקה בין טיולים, וחוץ מדורון, אף אחד לא מדבר על שימוש יומי (עימרי עם פאנל גדול פי כמה, מדבר לדעתי על מספרים הגיוניים).

כל המטרה שלי, לעשות תאום ציפיות. מי שיניח, ממצוע, יותר מ60W למטר, יתאכזב.

זיו, החישוב שלי מדויק.

המערכת שלי הפיקה אתמול סך הכל. 46 קילוואט X שעה.

אני מחלק 46,000 וואט X שעה ל60, כדי לקבל את סך האנרגיה שהופקה על ידי מטר רבוע של פאנל, ומקבל 766 וואט X שעה, מחלק את זה ב12V כדי לקבל את יחידות האנרגיה המקובלות בעולם הרכב, ומקבל 64 אמפר X שעה.

גרף ההספק של המערכת הוא פעמון, ששיאו בשעת הצהריים, הוא 108 וואט למטר רבוע.

הניצולת של הפאנל שלי היא 16% (זו ניצולת אופיינית היום - יש יותר ויש פחות). מקובל בתעשייה הזאת לקחת את השטף של השמש כמספר קבוע 1000 וואט/מטר רבוע. זה אומר שפאנל שיוצב בדיוק מול השמש כשהיא נותנת בדיוק את השטף התקני הזה, יהפוך 16% לאנרגית חשמל - 160 וואט.

זה המספר שאיתו מגדירים את הפאנל - אלו המספרים על המדבקות.

המשתנה הגדול הוא כמובן שטף האנרגיה האמיתי של השמש, שמשתנה מאפס בבוקר לאפס בערב ובאמצע יש המון גורמים שמשפיעים עליו, כל כך הרבה גורמים שאין טעם להכנס אליהם. היחידים שבשליטה שלנו זה נקיון הפאנל, וזוית ההצבה שלו.

על הגג שלי, פאנל של 160 וואט למטר רבוע - הספק רגעי, מקסימלי, נומינלי - כל המילים האלו חשובות! - כבר בגלל ההתקנה (שהיא סטטית) הספק השיא ה"מצופה" (As Installed) שלו יורד ל130 וואט בערך (אלו החישובים של המתקינים) והנה, בפועל, אני אתמול קיבלתי 108. מאד מדויק, אגב, בהתחשב בזה שאחרי 4 שנים אני אמור לאבד כ4 אחוזים (פאנל מאבד נצילות עם הזמן, עד כדי 80% מניצולת מקורית אחרי 20 שנה שנשארים קבועים פחות או יותר), שאנחנו עדיין לא בימים הכי-הכי, ושלא שטפתי את הפאנלים השנה עדיין.

מה היה לנו פה ....

נמרוד- מערכת "מקצועית" קבועה, 60 מ"ר שנותנת בממוצע 108W למ"ר.
דורון -מערכת, ניידת וקטנה , שמותקנת ארעית בשטח שנותנת בערך אותו הדבר (100W למ"ר) , ללא שימוש בבקר . (11-12W ל 0.11 מ"ר ).
עימרי - מערכת ניידת, אבל יותר גדולה ומקצועית, כולל בקר, שהנתון המוצהר שלה 60W למ"ר (120W ל2 מ"ר).
זיו - טוען שעבור מערכת ניידת קטנה, בקר MPP פשוט, צריך להניח ממוצע של עד 60W למ"ר.

איך אני מבין את זה -
* אם כל הכבוד לדורון, ויש כבוד, הנתון שלו מוגזם. זה אולי נתון רגעי, אבל לא מספר אמיתי שאפשר לעבוד איתו.
* הנתון של נמרוד מייצג מערכת מקצועית, בהתקנה קבועה ובקר יקר, וביום יפה כמו אתמול, הגיעה ל 108W. אני שמח אם לנמרוד יש סטיסטיקה של החודש האחרון (ולא של יום שמש אחד).
* אני נסיתי להגיד משהו הרבה יותר פשוט שנוגע לתחום של תיכנון מערכות (תחום שכולללנו חוטאים בו), יש הבדל בין נקודה רגעית לפרמטרים לתכנון וחישוב מערכת.
אני בטוח שהחישוב הכלכלי של הפאנלים של נמרוד לא יכול להניח ממוצע כמו אתמול (יום קיץ (אנחנו מעבר ליום השיוויוני), ושמש ללא עננים).
אותו הדבר למי שמתכנן פאנל לשימוש יום יומי.

המטרה שלי היתה לשים מספר בסיס שיעזור למי שחושב על הכיוון של שימוש בפאנל ( לחניה, למקרר בחניה (שלמה) :-) , למחנה).
ואני עדיין איתן בדעתי , כל הנחת עבודה של יותר מ 60W, אולי תתפקד רגעית ביום מסויים \ בארוע מסויים, אבל ברגע האמת תאכזב.

בזמנו חשבתי לבנות קרוואן בתוך משאית ולכן בדקתי את הנושא די לעומק,
נתונים של תאים סולאריים הם בשמש מלאה שמוגדרת כהספק של 1000 וואט למטר רבוע, זאת בערך עוצמת שמש בצהרי יום קיץ הישראלי על שפת הים.
הנתון של פאנל סולארי הוא נצילות, כמה מתוך ההספק הופך לחשמל כאשר קרני השמש פוגעות בפאנל בניצב, יש המון חומר באינטרנט למשל מתוך ויקיפדיה. ערכי נצילות של הטכנולוגיות הלא מאוד ישנות הם בסביבות 12-15% וקראתי שישנה טכנולוגיה שעוברת את ה 20%
https://en.wikipedia.org/wiki/Solar_cell_efficiency

האנרגיה תלויה בסינוס הזווית שקרני השמש פוגעות בתא, לכן המשמעות של שינוי קטן מהניצב היא הרבה אחוזים מהתפוקה ולכן המציאו מערכות שיודעות לעקוב אחרי קרני השמש.

טבלא שעשיתי בזמנו לפאנלים טובים כדי לבחור את הפאנלים המתאימים למערכת 12 או 24 וולט, כל הפאנלים שבדקתי מפיקים כ 150 וואט למ"ר ע"פ נתוני היצרן.
מדגיש שוב פעם - מדובר בשמש מלאה כאשר הפאנל בזווית אופטימלית לשמש, ההספק בפועל יהיה נמוך בהרבה, בסביבות 70%.

קובץ מצורף 114642

מעבר לזה יש את נקודת העבודה האופטימלית של התא ואת נצילות הבקר ובהמשך יש את הפסדי המצבר,
מתח טעינה של מצבר הוא מעל 13 וולט ומתח הפריקה הוא כ 12, מה שאומר שטעינה של אמפר שעה דורשת אנרגיה של מעל 13 וואט שעה ואילו ההספק שתוכל להפיק מהמצבר מתוך אותו אמפר שעה הוא רק 12 וואט שעה.

את כל הנתונים האלו צריך לקחת בחשבון בתיכנון מערכת סולארית, אי אפשר להגיד שתא של 100 וואט מפיק ב 8 שעות אור 800 ואט שעה, בפועל הוא יפיק חצי מזה.

זיו, המערכת שלי ממש לא נותנת 108 וואט למ"ר בממוצע. רחוק מזה. כתבתי בפרוש - זה היה שיא ההספק, אתמול בצהריים. לא היתה יותר משעה של הספק כזה.

מה שמעניין זה לא ההספק הרגעי המקסימלי, אלא תפקות האנרגיה היומית. זה האינטגרל - השטח שמתחת לגרף הפעמון של ההספק. זו כמות האנרגיה שהמערכת מייצרת. והיא כאמור 46 ק"וטש אתמול, יום יפה. יש ימים שהיא מגיעה ל50. בחורף כמובן הרבה פחות. הממוצע ליום על פני כל עונות השנה, ארבע השנים האחרונות - 33 קוט"ש ליממה. שהם, בחלוקה ל60 כדי לקבל נתון למ"ר, 555 וואטXשעה, ובתרגום ליחידות בשרשור הזה:

מטר רבוע של פאנל סולארי, במיקום הגיאוגרפי שלי, נותן בממוצע רב עונתי ורב שנתי 46 אמפר-שעה, ליום. אם זה מספיק או לא מספיק לצורך זה או אחר, אין לי מושג.

אתה יכול להתווכח עם המספרים - לא אכפת לי. מי שקונה את האנרגיה ומשלם שוטף+60 זה חברת חשמל לישראל:rolleyes:

ולחזור לדיון... לפי ההגיון האישי שלי, השרשור הזה ממש אידיוטי. ברמה של קופסאות הביצים של רכס. רק בלי הצחוקים. כל התעסקות עם פאנלים סולריים כשאתה נוסע עם גנרטור דיזל או בנזין בילט-אין, הזוי. הדבר ההגיוני היחיד הוא להוסיף מצבר פריקה עמוקה נוסף לצרכנים אם באמת אופי הטיולים הוא רביצות ארוכות עם מקרר, וזהו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

דורון -מערכת, ניידת וקטנה , שמותקנת ארעית בשטח שנותנת בערך אותו הדבר (100W למ"ר) , ללא שימוש בבקר . (11-12W ל 0.11 מ"ר ).
,.

---

וואלה פשפשתי ובדקתי אחורה.
כתבתי שיש שימוש בבקר כמה וכמה פעמים.
אני חושב שהסכמנו שהבקר מייעל את העבודה.
כמה?
לא מדדתי כמותית, אבל בשביל שלב ההנחות לפחות תדייק.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

מ
* אם כל הכבוד לדורון, ויש כבוד, הנתון שלו מוגזם. זה אולי נתון רגעי, אבל לא מספר אמיתי שאפשר לעבוד איתו.
,.

---

בהתייחס למספרים שנמדדו, והעובדה שהמצבר החזיק על 12.5 יממה שלמה, כשהמקרר ידוע היה מחובר אליו.
תסביר במילותיך את התוצאה.
נכון, לא מדדתי רציף אלא שורה תחתונה.
ובסופו של יום, זה מה שהראה מתח המצבר.
ובבקשה,
לא למה זה לא יכול להיות, כי זה כבר קרה, אלא מה המשמעות.

נמרוד,

אין לי שום וויכוח אתך, אחרי כל ההתכתבויות שים לב למספרים.
אני כתבתי פה, לאורך כל הדרך, שלצרכי פרוייקט כזה, צריך להניח בממוצע עד 60W למ"ר ו8 שעות אור ביום. או במילים פשוטות 480W/H ליום למ"ר.
במפורש אמרתי (לדורון) שאני לא מתווכח עם מדידות רגעיות (11-12W מ 0.11 מ"ר), ומה שחשוב זה ממוצעים.

אחרי כל המספרים הרגעיים, והמיקרי של אתמול, אתה מדווח על ממוצע שנתי של..... 550W/H ליום, ממתקן מקצועי קבוע, עם זווית מדוייקת ובקר מקצועי.
דרך אגב, אם אני עוקב נכון הדיווח של אתמול (46 קווט"ש) משקף 766W/H , ההבדל הזה (בין 550WH ל 766WH) זו בדיוק אחת הנקודות שנסיתי להעלות, תעזבו מספרים רגעיים, תסתכלו על הממוצעים.

אם אתה מסכים איתי שניתן לצפות שהתקנה ניידת, על רכב (איך קובעים כיוון מדוייק? עם מצפן? זווית? מד מעלות?), תהיה 10-15% פחות יעילה מהמערכת שלך בבית, אנחנו מדברים בדיוק על אותם מספרים.

אני מאוד מסכים אתך (והערתי את זה גם לדורון באיזה שרשור אחר) - בסופו של יום זה באלאגן גדול ו 10-15 דקות מנוע, יפתרו את כל הבעיות, ולכן ירדתי מהפרוייקט הזה.
אני גם מסכים, שברכב שמגיע עם מצבר יחיד, יש הגיון בהוספה של מצבר פריקה עמוקה כמצבר צרכנים (לצערי אני עם טרופר שצריך שניים ביום יום, ולכן הלכתי לפתרון אחר).

כל העקשנות שלי הייתה למען הדורות הבאים, אל תתכננו על 100W למ"ר אלא על 60W, ותזכרו שצריך לחשב לא יותר מ 8 שעות (אני עושה ניחוש גס, שבחורף, תהיה פחות שמש, אבל אז גם המקרר צורך פחות, והפוך, יום קיצי, יותר שעות שמש, אבל גם מקרר צורך יותר.).

בקיצור, ע"מ להחזיק מקרר, ותאורה, וטעינות סלולר....... צריך פאנל של לפחות חצי מ"ר (70X70 ס"מ) (ואני זהיר לגבי השימוש של מקרר).
אלו מספרים גסים (איזה מקרר יש לך? איך הוא מותקן?) אבל זה הסדר גודל האמיתי והראלי לפרוייקט כזה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

מתקן מקצועי קבוע, עם זווית מדוייקת ובקר מקצועי.
.

---

הפוך..
המתקן מקובע לגג בזוית שהיא פשרה של זוית השמש במהלך היום.
כלומר הוא לא שטוח לגמרי לנצל את שיא הקרינה באמת היום, אבל משיג בממוצע יוצר שעות שמש.

פאנל שיש לך יכולת לתקן לו את הזוית ידנית יהיה בזוית טובה יותר במהלך היום.

מדדתי כרגע
פאנל מונו קריסטליין AA
גמיש ע"ג נירוסטה גמישה
יחידה של 240X350 מ''מ נותנת 2.1V זרם 5.1 אמפר

אם נשרשר 7 פאנלים כאלה נקבל 14.7V בזרם של 5 אמפר

יש מצב לא רע שזה מחזיק צריכת מקרר

אגב יש לי כ20 כאלה שהבאתי להתקנה על יאכטה למכירה למעוניינים להשתעשע

אגב משקל ככל יחידה 92 גרם בלבד

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

הפוך..
המתקן מקובע לגג בזוית שהיא פשרה של זוית השמש במהלך היום.
כלומר הוא לא שטוח לגמרי לנצל את שיא הקרינה באמת היום, אבל משיג בממוצע יוצר שעות שמש.

פאנל שיש לך יכולת לתקן לו את הזוית ידנית יהיה בזוית טובה יותר במהלך היום.

---

אתה לגמרי צודק. אחד הדברים הטובים בפאנל הנייד הוא שככל שאתה מזיז אותו יותר לכיוון השמש גם בזוית הפאנל וגם בכיון אתה מיד רואה כיצד הטעינה מתגברת.

כתבתי את זה באיזה הודעות קודם, אבל אתם מתעקשים להיות צודקים .... אז גם אני :-)

אם מדובר במקרה של לעזוב את הרכב וללכת לטיול רגלי (ע"ע כרכום), אתה מניח בצורה לא מדוייקת, והולך, ולכן אני מניח פחות יעיל ממתקן מקצועי.
אם מדובר "במחנה", אני מניח שפותחים את המקרר כל הזמן. ולא רק שפותחים וסוגרים, אני , כנוהל קבוע ( ובניגוד לצידנית) ברגע שאני מוציא בקבוק מים קרים, אני מכניס בקבוק אחר במקומו. יתרה מזאת, אם תוך כדי הטיול מתפנה מקום ( אוכל שיצא), יש מצב שאני מכניס בקבוק מים במקום.
ביום כזה ( ע"ע יום עצמאות לפני יומיים), המקרר עובד הרבה יותר קשה. מי שבא לו, לוקח בירה, מתי שבא לו...וזה אומר פתיחות אין סוף.
אתם רוצים להיות עם מקרר ולנהל משמעת צידנית? בבקשה, אז למה מקרר?
אתם רוצים להנות ממקרר, תהנו ממנו (גם אם צריך פענמים ביממה להדליק את הרכב ל 10 דקות).
בקיצור, המקרר עובד למעלה מ 50% מהזמן (והרבה למעלה מזה אם מנסים להחזיק את המקרר קרוב לאפס).

יש לי בטרופר כל כך הרבה דברים שאני חשבתי ששוה לי להשקיע בהם, וכל בן אדם שפוי שמסתכל, שואל אם זה היה שווה את המאמץ....... שאני אחרון שיכול להעיר על הגיון בשיגעון.

ב ה צ ל ח ה :-)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

אם מדובר במקרה של לעזוב את הרכב וללכת לטיול רגלי (ע"ע כרכום), אתה מניח בצורה לא מדוייקת, והולך, ולכן אני מניח פחות יעיל ממתקן מקצועי.

---

גם בתרחיש כזה לדעתי הוא מונח בזוית טובה יותר ממתקן נייח לחלוטין שפונה בכלליות אופיינית לדרום מערב, בזוית ממוצעת של כ-45 מעלות.
ב-3 שעות שהיינו בכרכום, והפאנל נתן עבודה, הוא הונח בזוית מיטבית כשעזבנו את הרכבים, והסטייה באותן 3 שעות נמוכה יותר מאשר מתקן נייח שמחכה שהשמש תגיע אליו.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

אם מדובר "במחנה", אני מניח שפותחים את המקרר כל הזמן. ולא רק שפותחים וסוגרים, אני , כנוהל קבוע ( ובניגוד לצידנית) ברגע שאני מוציא בקבוק מים קרים, אני מכניס בקבוק אחר במקומו. יתרה מזאת, אם תוך כדי הטיול מתפנה מקום ( אוכל שיצא), יש מצב שאני מכניס בקבוק מים במקום.

---

יש מצב שמכאן ההבדלים בחישובים של הצריכה והניצולת.
אני לא פותח את המקרר כול הזמן, אין סיבה.
מים קרירים יש במיכל מים של הרכב שנמצא במקום מוצל כל הזמן, מים קרים יש במקרר אבל אין להם ממש דרישה.
בירה אכן יוצאת בתכיפות בחנייה ארוכה, אבל זה לא "אלף פתיחות".
מכאן שדפוס השימוש שלנו שונה, ואצלך לפי התיאור המקרר עובד הרבה יותר קשה.
זה לבד יכול להסביר משטר אנרגיה שונה מאד.

בזמנו, בבדיקות מארז האנרגיה הוא החזיק את המקרר עובד 12 שעות, ובחישוב מדידת הצריכה בעת עבודה (נמדד 2.5-3 בעת עבודת מדחס) , הצריכה עם שכלול עבודה באינטרוולים של כ-30% , המקרר נדרש לכ- 5אמפר ללילה שלם בטמפ' מדברי סטנדרטי.
אתה חושב שפאנל לא מסוגל לפצות על זה?

בניסוי נוסף בשטח, "התעללתי" קצת במארז אנרגיה וכיוונתי את המקרר למינוס 10, כלומר לעבוד רציף והרבה.
המטרה הייתה לראות כמה הוא מחזיק ביום חם בחוץ, והמקרר רוקן את המארז אחרי שעה ורבע, כלומר, בעבודת מדחס כמעט רציפה תחת עומס, המקרר רוקן את ה5~ אמפר שהיה למארז תוך שעה ורבע.
וזה להדגיש בעבודה כמעט רצופה.

ביום רגיל, אני לא מאלץ את המקרר לרדת לטמפ' כ"כ נמוך בעמידה במקום, את זה עושים בנסיעה עד לעצירה לחניון.

ז"א שהמקרר לא עובד רצוף במצב שימור, וגם לא 50% מהזמן, כשלא משגעים אותו באלף פתיחות ולא מכוונים אותו לטמפ' כ"כ נמוך.
ושוב, כעובדה, הפאנל הצנוע החזיק את המצבר על 12.5 מול צריכה של מקרר ספציפי, במשטר שימוש מוגדר.

אתה צודק לגבי תאום ציפיות ממוצרים כאלו, וחשוב לקבל חו"ד של פרופיל שימוש שונה כדי להבין אם זה רלוונטי לתכניות שלך או לא.

אני הולך על פאנל 20W עם מותג רשמי כי הניסוי הראה לי שזה פתרון מתאים לאופי השימוש שלי, ואני רוצה משהו קצת יותר חסון (הסיני הזול נפל מהרכב בגלל רוח ומתיחת החוטים יצרה בעיית מגעים) ועל הדרך פאנל קצת יותר יעיל אנרגטית.

דורון,
אני באמת מתקשה לעקוב אחרי כל המספרים והקונפיגורציות. אין לי הרבה מה לעשות עם טענה של 12.5V פאנל ומקרר וכו'.
יש כל כך הרבה משתנים שחסרים פה, שאני אפילו לא רוצה לנחש מה אולי קרה אצלך.
שתי דוגמאות-
תראה למשל פה -
http://www.zetatalk3.com/docs/Batter...tage_2004+.pdf, עמוד 3 הקו העליון הגרף, 12.5V זה 50% מהמצבר!!!
האם זה מקרה שלך? כנראה שלא. אבלי אין לי מושג על איזה גרף אתה "יושב", אין לי עם מה להשוות.
עוד נתון, בשביל הבלבול, בטרופר שלי יש שני מצברים (70AH) בני שנתיים, ויש לי מד מתח דיגיטלי, סיני זול עם תצוגה בדשבורד.
שהמצבר מלא (אחרי נסיעה ארוכה, ו\או מחובר ימים ארוכים לטעינה בבית), הצג מראה 12.5V.
בקיצור, שכל עשירית V , מתורגמת לכל כך הרבה % מהתכולה, רק השוני באיכות המודד, המגע ברגע הבדיקה..... משנה את כל הסיפור.
אם אתה באמת רוצה לרדת לרזולוציות האלו, אתה חייב לשדרג את הבדיקות שלך.


דרך אגב, אני כבר כמה זמן, מסתכל על זה-
http://files.danfoss.com/technicalin...3_ct31b102.pdf
מכיר מזגן אינוורטר? דנפוס מעלים טענה מעניינת לגבי פעולה יעילה יותר של המדחס במוד של עבודה רציפה (לעומת כניסה ויציאה של המדחס). בלילה, עם פחות מ 30% זמן הפעלה, זה אולי לא גליק גדול, אבל תחת עומס, שהמקרר עובד באינטרוולים יותר דחופים זה יכול להיות מעניין. עדיין לא גיבשתי דעה, אני מחפש מידע אובייקטיבי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דידו

מדדתי כרגע
פאנל מונו קריסטליין AA
גמיש ע"ג נירוסטה גמישה
יחידה של 240X350 מ''מ נותנת 2.1V זרם 5.1 אמפר

אם נשרשר 7 פאנלים כאלה נקבל 14.7V בזרם של 5 אמפר

יש מצב לא רע שזה מחזיק צריכת מקרר

אגב יש לי כ20 כאלה שהבאתי להתקנה על יאכטה למכירה למעוניינים להשתעשע

אגב משקל ככל יחידה 92 גרם בלבד

---

סתם בשביל הסקרנות, איך מדדת את המספרים האלו? איזה עומס?

סתם נתון, תאי מונוקיסטליין הם בעלי נצילות גבוהה מאוד, מעל 22% מול נצילות של כ 14% של התאים "הרגילים" אבל הם יקרים יותר
http://www.solarreviews.com/solar-en...-solar-panels/

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

זיו,
אתה מערבב נושאים.
אתה מתייחס למשמעות 12.5 במצבר, כשהנתון שאליו צריך להתייחס הוא שהפאנל מצליח להחזיק את הערך הזה, וזו השורה התחתונה מבחינתי.

אף לא לרגע נאמר שבמקרה שלי הפאנל הקטן מתגבר ומטעין מעבר לצריכת המקרר.
יתרה מכך, ברור לי וכתבתי את זה שהוא רק מאט משמעותית את הירידה, כלומר מפצה על רוב התריע ולא כולה.

בגלל זה התכנון לפאנל קצת יותר טוב.

אצלי המצברים עומדים על 12.7~ אחרי נסיעה, וייצוב.

אחרי יממה, המצבר ״בית״ שלא מחובר לכלום אם הוא לא בטיול, נשאר על 12.7, והראשי שמחובר גם לאזעקה, רדיו ואיזה גנב קטן שלא איתרתי עדיין, עומד על 12.5.

הצריכה של המקרר נמדדה עם רב-מודד, מספר פעמים, והחישוב ל-12 שעות בוצע במכפלות הערך הזה לפי מרווח הפעלת מדחס כ-30% מהזמן.

הכל תועד והוסבר כבר.

כמו שכתבתי כבר בשרשור הזה, התקנתי PAC80 שמחובר למצבר 80 אמפטר פריקה עמוקה של שנפ שיושב בארגז הטנדר. עד לא מזמן כל המערכת עבדה מעולה כולל הפאנל הסולרי הנייד.

בטיול האחרון באיזשהו שלב הפסיקה הטעינה. כשפתחתי את בית הפיוז בין האלטרנטור לPAC80 ראיתי שהפיוז (10 אמפר) נמס בתוך בית הפיוז והPAC80 היה רותח.

בדקתי את כל החוט שרץ אחורה למצבר ולא נראה שיש קרעים או מקום שבו הוא נוגע בבודי.
ניקיתי את בית הפיוז ושמתי פיוז חדש. כרגע אני עם פיוז 20 אמפר שלא נשרף אבל הממסר PAC80 עדיין מתחמם. הממסר עצמו מיועד לעד 80 אמפר. השבתתי את המערכת ואני לא מטעין את המצבר דרך הממסר עד שאפתור את העניין הזה.
המצבר היה יחסית ריק כשחיברתי את המערכת בפעם השנייה. בראשונה זה היה במהלך טיול והוא דווקא היה מלא.

החוט עצמו שרץ אחורה לא מתחמם וגם לא בית הפיוז. איזה בדיקות אני צריך לבצע? מה יכול לגרום לזה?

פיוז מזויף בחצי שקל יכול לגרום לזה.

אסף.

תודה אסף. זה אכן היה החשד הראשוני שלי.
אבל עכשיו שהחלפתי פיוז עדיין הממסר מאוד מתחמם. אומנם לא בדקתי את הטמפרטורה שלו לפני שהיו לי בעיות, אבל נשמע לי לא סביר שהוא יהיה כל כך חם כשהוא עובד תקין.

לא הבנתי את הקונפיגורציה אבל אם פיוז של 20 אמפר מגן על ממסר של 80 אמפר והמימסר מתחמם זה סימן שאחד מהם לא עומד בנתונים שלו או שהממסר דפוק.
מה הזרם האמיתי ואיזה מתח נופל על רגלי הממסר?

Sent from my LG-D855 using Tapatalk

אצלי יש PAC200 ובדקתי עכשיו אחרי שעה נסיעה, והוא חם עד לא נעים למגע, כמו כל הדברים סביבו בתא המנוע.

החוט שמוביל ממנו למצבר פחות חם ממנו ומהסביבה (חוט רתכת 32 עם בידוד כפול).

בדקת אותו טרם הבעיה להשוואה מה היה קודם?

תודה חברים.
הוא מחובר ישירות לאלטרנטור אז הוא מקבל 14-14.5V כשאין עומס גדול על מערכת החשמל.
יש סיכוי שאני חורג מהנתונים של ה PAC80?
Handles 80-Amp continuous current and 150-amp surges

דורון, לצערי לא חשבתי על לבדוק את זה לפני.. אבל הוא חם עד רותח. כלומר אני יכול להחזיר אותו2-3 שניות וחייב לעזוב. לא מרגיש לי חיובי כל כך. הוא אכן בתא מנוע אבל נראה שהוא זה שמייצר את החום לעצמו ולא מתחם מהמנוע.

התיאור שלך די דומה למה שיש אצלי עם יחידה גדולה יותר (200אמפ) ולהתרשמות אצלי כל הסביבה באותה הטמפ כשהמנוע עובד בנסיעה.

מציע שתפעיל אותו עם מכסה מנוע פתוח עד לטמפ עבודה של המנוע.
נראה לי שככה תוכל לבודד האם וכמה חום הוא מייצר בעצמו.

1- נסה לנתק את המצבר פריקה עמוקה, אבל תשאיר את ה

PAC80 מחובר לאלטרנטור, עדיין מתחמם?

2- יש לך מד זרם? רוב המודדים הפשוטים הם עד 10A! אבל שהמצבר פריקה טעון, הזרם אמור להיות שולי, שהמצבר כן מחובר, תבדוק זרם לפני ואחרי ה PAC80.
3- יש לכם מושג עם זה ממסר אלקטרוני או ממסר אלקטרומגנטי?

אפשר לתת לו פיקוד ולשמוע אם יש קליק של ממסר אלקטרומכני.

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

1- נסה לנתק את המצבר פריקה עמוקה, אבל תשאיר את ה

PAC80 מחובר לאלטרנטור, עדיין מתחמם?

2- יש לך מד זרם? רוב המודדים הפשוטים הם עד 10A! אבל שהמצבר פריקה טעון, הזרם אמור להיות שולי, שהמצבר כן מחובר, תבדוק זרם לפני ואחרי ה PAC80.
3- יש לכם מושג עם זה ממסר אלקטרוני או ממסר אלקטרומגנטי?

---

1- אנסה. אבל קשה לי להאמין שהוא מתחמם כשלא עובר בו זרם. זו בדיקה לבדוק אם משהו בדרך מקצר? או אם החימום קשור למעגל הפיקוד ולא לזרם שעובר בו לטעינת המצבר השני?
2- יש לי מולטימטר פשוט, אין לי מד זרם. אשאיל מחבר ואבדוק אבל זה יקח זמן :)
3- שומעים קליק מהממסר כשאני מפעיל את הפיקוד. קליק מעט יותר חזק מהממסרים הרגילים הקטנים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

אפשר לתת לו פיקוד ולשמוע אם יש קליק של ממסר אלקטרומכני.
אסף.

---

אצלי לפחות זה לא קליק, זה קנאק..

הוא בתא מנוע ושומעים אותו נסגר בתוך הרכב.


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro