טל, מה עשית בגן כשהיית ילד?
אז כזה רק עם מנוע וחיוך פחות חמוד בגלל הזיפים.
אבל אם רגע נתייחס ברצינות - מה קורה אם במהלך מסלול אתה נתקל בקטע בוץ שלא ניתן לעקוף ואני לא מדבר על ביצה עמוקה או אגמים אלא פשוט חלק בוצי.
הנעילה בוודאות תעזור.
Printable View
טל, מה עשית בגן כשהיית ילד?
אז כזה רק עם מנוע וחיוך פחות חמוד בגלל הזיפים.
אבל אם רגע נתייחס ברצינות - מה קורה אם במהלך מסלול אתה נתקל בקטע בוץ שלא ניתן לעקוף ואני לא מדבר על ביצה עמוקה או אגמים אלא פשוט חלק בוצי.
הנעילה בוודאות תעזור.
אתמול בלילה העלתי את הסוגיה בפורום הטיולים של חמישי בלילה (במקום משחקי בוץ שתינו מרק...). אחד החברים עם דיפנדר נעול כפול והמון נסיון בדיונות טען שהנושא נבדק: דיפ' פתוח, נעול אחורה, נעול קדימה. לדבריו הוספת נעילה בכל נסיון תרמה כל פעם להתקדמות הרכב יותר.
אני מניח שבניגוד למה שטענתי קודם, אכן לנעילה יש יתרון בחול ברוב המקרים. אבל אני כן טוען עדיין שברכב נטול סוסים היא עשויה להפריע עד כדי חוסר יכולת לנצל את יתרונה.
מכיוון שלשואל המקורי יש נעילה נשלטת, הוא חייב לנו תשובה אחרי שיבצע מספר ניסויים בתנאים זהים עם נעול ועם פתוח.
יונתן,
בטיול קייצי בציר האורך מהדיונה הגדולה בואכה הר קרן, הגמל העמוס התקשה לשמר תנופה לטיפוס מתון אבל ארוך בחול עמוק, במצב high, ומצב low היה איטי מידי כדי לצבור תנופה.
צברתי כמה תנופה שאפשר, נסעתי עד שהוא נעצר ב-3/4 עלייה, נעלתי כפול ושילבתי low ופשוט התקדמתי לאט עד לקצה העלייה.
כשהסמוראי מחופר בחול, או פשוט נעמד במעלה דיונה תלולה, אין דבר כזה לשלב לראשון LOW ולתת גז. זה לא שהוא מתחפר, הוא נכבה...
אלא אם קורעים את הקלאץ'.
או שמחליפים טרנספר עם אמיר.
בלי קשר, הקונצ שאתה מתאר לא יכול לעבוד במה שנקרא על באמת טיפוס דיונה. בשום רכב. שם רק התנופה וכח המנוע משחקים (מעבר להורדת אוויר).
התיאור שלך מבחינתי לא נכנס להגדרה של דיונה, אלא שביל חולי. מקום שבו אתה יכול לייצר תנועה מהמקום הוא שביל חולי שלא אמור להוות אתגר אמיתי לשום רכב שטח. זה שלא הצלחת לשמר מומנט ותנועה רציפה מעידה על נחיתות הרכב שלך בסיטואציה, אז הורדת הילוכים...
דומה להורדת הילוכים בעליות לירושלים לצורך העניין.
סמוראי תקין חלש עד כדי כך שגם ב-LOW הוא מכבה מנוע?
ה"קונצ" הזה עובד לא רע כשאתה לא מתמודד עם קיר של חול.
אתגר חול זה לא רק דיונה כשיפוע תלול של חול נקי, זה גם שביל חולי עמוק וארוך בקיץ.
זו גם עלייה ארוכה ומתונה שמצריכה או תנופה רבה ויכולת נשימה של מנוע חזק, או עזרי אחיזה כמו נעילות לרכב פחות גיבור.
זה גם הדשדש הדק והעמוק בחלקים של הנקרות שבצורה די מוזרה לדעתי אנשים שוקעים בו.
גם עם הטרקטור הקטן 2X4 ששירת אותנו כילדים לטיולי שטח, במהירות מסחררת של 30 קמ"ש, הנעילה שירתה אותנו עזרה לנו לחזור הביתה.
בוץ אני לא סובל, אבל גם שם.
והנה דוגמא משלי משבוע שעבר מירדן-
באחת הנקודות היתה דיונה תלולה מאוד ובתוכה קוליס ארוך מאוד ותלול (אני מעריך מעל 50 מטר, וכזה שלא נעים לרדת ברוורס).
הדרך היחידה לעלות היתה לצבור תנופה מטורפת כמה שרק אפשר.
רוב הרכבים עלו בלי המון דרמות, אבל עם הרבה תנופה שאותה הצליחו לשמר כמעט עד למעלה.
הסמוראי, לא משנה כמה תנופה לקחתי, לא הצליח לשמר אותה ונכשל פעם אחר פעם.
אחרי הרבה נסיונות ועקשנות אין קץ (LOW/HIGH), עליתי ב- LOW ועם תנופה אדירה. הורדתי הילוכים באגרסיביות לאורך כל המעלה עד הילוך ראשון.
את הורדת ההילוך האחרונה עשיתי במהירות גובהה יחסית מה שאפשר לי לשמור על טורים גבוהים מאוד מאוד ולייצר פרפור גלגלים משמעותי שהעלה אותי את 5 המטרים האחרונים של הדיונה.
החברים שעמדו ליד לא האמינו שבפרפור הגלגלים הזה הרכב הצליח לייצר תנועה.
אני אומר לך בוודאות מוחלטת, ששום רכב לא היה מצליח לייצר תנועה מעמידה במקום באותה נקודה. לא נעול כפול ולא בטיח. הסיבה היחידה שהצלחתי היא שמיציתי את אחרוני הפונים במנוע על מנת לייצר פרפור גלגלים משמעותי שהספיק רק במעט לשמר את התנופה ולהעלות אותי את המטרים האחרונים.
אני מעריך שעל הסמוראי היה סביב ה- 300 ק"ג ציוד אם לא יותר...
- - - Updated - - -
חחח...
ברור!
יונתן, לפני שנה נסעתי עם הדאסטר בשביל האדום בין שבטה לעזוז. היה לי חשש בגלל שהאוטו היה אצלי חודש עם גלגלי כביש והיינו רכב בודד. ניסיתי לשכנע את עצמי שיש לי כמה קווי הגנה ושהכל יהיה בסדר .. ואם לא אז נחבר את הבקרת משיכה .. ואם לא אז נוריד אויר .. ואם לא אז נחפור עם המעדר המתקפל מל.כ. ואם לא .. נבקש עזרה ...
ומה התברר .. שני דברים ... בקרת משיכה והילוך שני עשו את העבודה נהדר. ההילוך השני ארוך כגלות בבל .. ויש לו אויר לנשימה בגלל הטורבו ... לא קץ. אבך רק עם הבקרת משיכה העניינים הסתדרו. בלעדיה התחפרתי .. איתה .. עלינו את כל העליות החוליות ... עם תנופה .. בלי תנופה ... ניצלתי את הטיול ההוא ללמוד את האוטו ...
בסוף קצת חפרנו אגב ... בגלל טעות שלי. עצרתי מוקדם מידי בסוף העליה.
ירדתי קצת וניסיתי שוב .. ואז התחפרתי.
Sent from my Nexus 5X using Tapatalk
נכון, אני חוזר למקרי קיצון כי מבחינתי שם הדברים נמדדים בצורה מובהקת.
באותו טיול שוטטנו לא מעט בדיונות. ב- 90% מהזמן לא היינו במקרי הקיצון, ולשאלתי את משתתפי הטיול, הם לא נעלו.
בכל אותם 90% נפוצים לא נצפו נסיונות חוזרים ונשנים אלימים. פשוט טיילנו להנאתנו על לחץ אוויר נמוך ועלינו וירדנו דיונות בכיף שלנו.
האלימות (היחסית) היתה רק במקרי הקיצון.
וכאמור, באותם 90% בעלי הנעילות הנשלטות נסעו פתוח.
גם אני אתן דוגמא משלי: ביום חמישי האחרון, בלית ברירה, בלב סערת הגשמים הנוראית, נקלעתי לצערי לפגישה בהרצליה פיתוח.
מקום החנייה הבודד שמצאתי היה במגרש המצ'וקמק בקצה רחוב הסדנאות, בשיפוע צד רבע על מדרכה, רבע על ערימת עפר, חצי על בוץ, ס"מ מהמראות של מכוניות משני הצדדים, ברברס. לא התבלבלתי. שילבתי לLOW ונעלתי את הדיפרנציאל האחורי. באמת.
אז מתי נועלים דיפרנציאל? בכל מצב של אובדן אחיזה, או של חשש מאובדן אחיזה, ואם אתה חושש, גורי היקר, אז תנעל. לא יקרה שום דבר רע. עצם נעילת הדיפרנציאל לא יכולה להזיק.
מקרי הקיצון האיזוטריים שעולים פה כל פעם בהם נעילה שלא לצורך מסוכנת כשמם כן הם - איזוטריים. לא רלוונטיים. לא מעניינים. אפילו מדומיינים.
בין היתר בשל הסיבה שאין צורך לחשוב "מה יגידו בפורום על קבלת ההחלטות שלי בנושא נעילת הדיפרנציאל" - אני מעדיף נעילה אוטומטית :rolleyes: