שינוי מיקום חיישן גל ארכובה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

חנן, אם אתה כל כך רוצה לעשות משהו עם ארדואינו, הנה הצעה (ואשמח להשתתף בפרוייקט וללמוד ממנו):
כאשר משנים יחסי העברה, חיווי המהירות והקילומטראז' משתבש. אם אפשר היה לייצר יחידה שניתנת לכיול (למשל: לחיצה על מתג בהפרשים של קילומטר ע"פ אבני דרך בכביש) אשר תקבל את הפולסים מחיישן המהירות ותסנתז פולסים מותאמים, זה יכול להיות נהדר :)
(ואם זה משתבש, זה לא משבית ומקסימום אפשר לחבר בחזרה את החיישן ישירות)...

לפני 30 שנה עסקתי בבנייה ותכנות של בקרים (אסמבלר על מוטורולה 60HC11), יכול להיות נחמד לחזור לזה קצת :)

---

אתה יודע שהחלפת גג"ש הפלסטיק על חיישן VSS פותרת את הבעיה? לינוביץ' יש טבלה של מידות צמיג, יחס העברה בסרנים, והפלט - כמה שיניים בגג"ש החיישן. הוא מוציא לך מהמדף, אתה שולף את החיישן ומחליף גג"ש על האוטו, וזהו.

- - - Updated - - -

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

אין כאן תחושות. רק עובדות. גם כשהוא מוזרק בפעימת הפליטה, הוא ממתין בסבלנות בסעפת היניקה, עד להגיע תורו להיכנס.

---

אני מעלה נקודה שאין לי תשובה עליה:
ב-TBI ההזרקה היא מעל למצערת, לכן הדלק נינק לצילינדר הרלבטי בכל פעימה לפי מסלול הוואקום אל הצילינדר.
ב-MPI ההזרקה היא מתחת למצערת, וייתכן שהזרקה לפני הזמן אמנם תניח את הדלק ליד הדלת המתאימה לעוד X מעלות - אבל בינתיים צילינדר אחר ישאב אותו\את חלקו\יפזר אותו בסעפת דרך דלת אחרת בגלל הוואקום.
יש מצב?

לא ידעתי. אם קיים אז מר ארדואינו יחכה לפרוייקט אחר ...

גיתאי, בתיאוריה, זה מן הסתם נכון. בפועל, לא מרגישים הבדל. זה לא שאני מציע שזה המצב האידאלי אלא אני אומר שאם לא מורגש הבדל משמעותי בפעולת המנוע בהפרשי מעלות עצומים כל כך, הדיון על חלקי מעלות נהפך לתלוש מהמציאות

חברים זה לא קשור לויליס.

אין בעייה להעתיק, חוץ מהעובדה שזה מורכב על רכב נוסע.
בשביל לשנות שם לא צריך להוריד גיר.
הסט אפ הזה לא מוסיף סיבוכיות, הוא יושב על שני ברגים - אחד של ההאוזינג ואחד של הבלוק'.
אם רוצים להזיז את החיישן - אפשא לפרק ולשנות בלי קשר להורדת גיר.

עובדתית, יש להתקן הזה כבר יותר מ- 60KKm ללא שום בעייה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

גיתאי, בתיאוריה, זה מן הסתם נכון. בפועל, לא מרגישים הבדל. זה לא שאני מציע שזה המצב האידאלי אלא אני אומר שאם לא מורגש הבדל משמעותי בפעולת המנוע בהפרשי מעלות עצומים כל כך, הדיון על חלקי מעלות נהפך לתלוש מהמציאות

---

גם בפרקטיקה זה מציאותי. יש משמעות גדולה למידות סעפת היניקה והראנרים במקרה הזה. בסעפת מתקיימים פולסים של ואקום, או לחץ תקראו לזה איך שאתם רוצים, בין השסתומים לבין המצערת. כשההזרקה איננה מתוזמנת לצילינדר הנכון, כמו הרבה מנועים שבהם יש הזרקה לbank או אפילו לכל המזרקים יחד, הסעפת מתוכננת עם פלנום שתפקידו להיות מעין חלל הרגעה שמונע את תנודות הלחץ ומבטיח לחץ (ואקום) רציף. בסעפות של הזרקה סיקוונסיאלית כמו בסופה פחות מתחשבים בזה ואפילו יש ראנרים באורכים שונים שזה פחות יעיל מבחינת מילוי נפחי אבל בהיבט של תערובת שיושבת ומחכה לשסתום שייפתח זה פחות משמעותי.
לקחת סעפת שמתוכננת להזרקה סיקוונסיאלית ולהשתמש בה כאילו היא מתאימה להזרקה לא מתוזמנת..... סיכוי טוב שלא יעבוד יעיל.
לא שאני טוען שאני יודע איך נראית הזרימה בסעפת של מנוע 4 ליטר (לא ניתחתי את העניין מעולם), אבל אני מציין שאי אפשר להתעלם מזה. וזה בכלל לא זניח. אכלנו חרא עם זה לפני שנתיים במנוע 2 צילינדרים... עם 6 זה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

אסף.

כנראה שאיבדת אותי בשלב כלשהו. אין שום כוונה להשתמש בזה בצורה כזו. זה נעשה באופן זמני לצרכי אבחון בלבד (כדי להבין אם תקלה נובעת ממחשב,רתמה או מזרק) , והבאתי את זה רק בתור המחשה.

כנראה.....

אסף.

https://blogs.libreems.org/arduino-wheel-simulator/

אסף.

אני נמצא בימים אלו בהדרכה בקוריאה. אחד המדריכים עבד בעבר 12 שנים כראש צוות מתכנתים של המחשבים של רכבת ההינע.
התייעצתי אתו לגבי הנושא. הבחור התלהב והביא מהמשרד שלו ארדואינו וסיפר שהוא משתמש בו כדי לדמות תקלות מכניות לסטודנטים שלו. למשל, במקום לעבוד קשה להזיז שן בטיימינג ולהתקיל את הסטודנטים באבחון של המצב, הוא מזיז את הטיימינג של חיישן הקרנק בעזרת הארדואינו.
לעניין עצמו: הוא בהחלט חושב שסידור כזה יעבוד היטב, למעט, כמו שציינתי, היכולת של המחשב לאבחן מיספייר.

הבחור זה זה עם הקופסה האדומה ביד, שמכילה תואם ארדואינו של sparkfun.

https://imageshack.com/i/pnme6fKSj

למעשה, הוא טוען, בחלק ממחשבי המנוע של יונדאי התהליך הזה כבר נעשה במקרה שחיישן קרנק מתנתק. המנוע ממשיך לעבוד רגיל למעט שעון הסל"ד שלא עובד.

מחשב PCM של סופה לא יודע לאבחן מיספייר בכל מקרה.
בזמן הקרוב נלך על זה, רק אפנה כמה דברים מהשולחן.

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ מארז \ דגם של ארדוינו שמיועד לסביבה של רכב (טמפ' , אבק, טילטולים)?
האם מישהו מכיר מימוש מסחרי (שמגיע מיצרן) מבוסס ארדוינו?

ארדואינו נחשב סביבת פיתוח.
לגבי קופסה ... כל קופסה שיש במנוע יכולה להתאים .. למשל קופסאת פיוזים. או להדפיס משהו. ישנם חומרים שיכולים לשרוד טמפ יחסית גבוהות. או לאפות את המוצר ולהקשיח אותו.


Sent from my iPhone using Tapatalk

למימוש נקודתי או לאב טיפוס זה יכול לעבוד. הארדואינו יקר מכדי לשמש ביצור המוני, ולאחר שמוכיחים התכנות משלבים את המעבד שלו במוצר סדרתי זול ויעיל בעשרות מונים מארדואינו.

גם לשימוש המקומי שלנו, של עשרות אלפי רכבים, שהזכרתי בשרשור אחר, לאחר שפיתחתי והוכחתי התכנות, התוכנה שכתבתי והיצור הסדרתי עברו לידי חברה שבנתה מחדש מוצר מסחרי.

ע"מ לא לחטוף פה את הנושא המרכזי, התעלקתי על שישור אחר, והגבתי שם -
http://www.jeepolog.com/forums/showt...l=1#post792369

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

חנן, אם אתה כל כך רוצה לעשות משהו עם ארדואינו, הנה הצעה (ואשמח להשתתף בפרוייקט וללמוד ממנו):
כאשר משנים יחסי העברה, חיווי המהירות והקילומטראז' משתבש. אם אפשר היה לייצר יחידה שניתנת לכיול (למשל: לחיצה על מתג בהפרשים של קילומטר ע"פ אבני דרך בכביש) אשר תקבל את הפולסים מחיישן המהירות ותסנתז פולסים מותאמים, זה יכול להיות נהדר :)
(ואם זה משתבש, זה לא משבית ומקסימום אפשר לחבר בחזרה את החיישן ישירות)...

לפני 30 שנה עסקתי בבנייה ותכנות של בקרים (אסמבלר על מוטורולה 60HC11), יכול להיות נחמד לחזור לזה קצת :)

---

נזכרתי היום בפרויקטון הזה:


http://www.jeepolog.com/forums/showt...ינו-ביחד/page4

בינתיים גיליתי שבטראנספר שלי אפשר להחליף גג"ש של הספידומטר וקיימים בשוק גג"ש לרוב שילובי יחסי העברה ומידת צמיגים שרוצים, כולל בפרט אלו שאצלי, אז פחות רלוונטי ...

הזכרת לי את הבכורה שלי. אני מזמין חומרים כדי לבנות מנגנון שיהפוך את שלט ה"נהגת חדשה" בשלט רחוק, והיא לא מבינה למה לא להמשיך להפוך ידנית (:

צילומי מסך מאוסילוסקופ שחיברנו הערב לסופה:


https://imageshack.com/a/img923/2296/luGSLZ.jpg
https://imageshack.com/a/img923/1060/sDcIPe.jpg
https://imageshack.com/a/img921/3088/bhiB55.jpg
https://imageshack.com/a/img921/3088/bhiB55.jpg


https://imageshack.com/a/img921/4517/LYwzjQ.jpg
https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg
https://imageshack.com/a/img924/6370/wkWBQM.jpg
https://imageshack.com/a/img922/2042/ZzdVAX.jpg

תמונת הסקופ שנראית בקישור הקודם שהבאתי בתגובה #22:

http://www.underhoodservice.com/the-...o-a-breakdown/

לא מתאימה לסופה.

חנן,
זה נראה כמו מוניטור בטיפול נמרץ נשימתי.. ;)
תן הסבר לטובת המאותגרים טכנולוגית.

מטרת הפרוייקט היא להפיק סיגנל קרנק ע"י ארדואינו, ע"י גזירה מסיגנל קאמ.
כך ניתן לבטל לחלוטין את חיישן הקרנק בסופה (למשל בהסבה לגיר NSG370 או בהסבת סיקס להזרקה).

הסקופ כאן מציג את שני הסיגנלים במקביל, כאשר העיקר הוא הסינכרון ביניהם - לפי התוצאות חנן יתכנת את הארדואינו.

הרצאה רצינית בנושא:

https://youtu.be/ed2Z7SOgLuE

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

הרצאה רצינית בנושא:

https://youtu.be/ed2Z7SOgLuE

---

יפה,
חנן, האם לדעתך במנוע שמניע הפוך יהיה אפשר לזהות את הפרש התזמון בין שני החיישנים כתוצאה מחופשים מכניים ,לעומת מנוע בעל חיישן אחד בלבד , שבו לא ניתן לזהות הנעה הפוכה.
השאלה לא תאורטית , יש לי מנוע שלפעמים היה מניע הפוך, בשל הצתה יחסית מאוד מוקדמת (מנוע גדול ועצבני מאוד, שלא עומד על סרק של פחות מ 1200 סל"ד ) ,חששתי מאוד מנזק למנוע בעקבות כך ,עד לעדכון תוכנת ניהול שפתרה את התופעה שלא חזרה על עצמה מאז, ללא שינוי מפות הצתה .-

נניח שהסופה תעצור בעליה ותתחיל להידרדר לאחור בהילוך קדמי ,האם לא יכול להיות מצב שבו עם חיישן אחד היא תניע ,למרות איחור ההצתה שייוצר, מהסיבה שמחשב הרכב לא יהיה מסוגל להבחין בשינוי כיוון סיבוב המנוע כי אין לו חיישן נוסף לרפרנס ? (שאלת תם)

מכיוון שהמזרקים נמצאים בסעפת היניקה אני לא יכול לחשוב על מצב שהמנוע הזה יניע הפוך. מהיכן הוא יקבל דלק? מנוע ארבע פעימות שמניע הפוך שואב את האוויר מהפליטה ומוציא אותו ליניקה.
מנועים שמניעים הפוך יכולים להיות, למיטב ידיעתי, מנועים שמזריקים דלק לצילינדר או במקרה של שתי פעימות, לכניסה לקראנקייס ואז זה מגיע לצילינדר.

אני טועה?

בדיוק, לרוב זה יכול לקרות במנוע שתי פעימות , אני עד לכך שמנוע ארבע פעימות ,מוזרק ,לאחר לחיצה מספיק קצרה על כפתור הסטרטר,בכדי לא לייצר אינרציה גבוהה, הניע הפוך למשך 10 שניות לפחות,בסל"ד נמוך מאוד, עם פליטה ,חצי שרופה ,לכיוון מסנן האוויר. אני מאמין שאם הייתי משלב הילוך ראשון בירידה לאחור ,המנוע היה ממשיך "לעבוד" .

mpi או gdi ?

אני לא מבין איך מנוע mpi יכול לעבוד הפוך. תסביר בבקשה.

צודק, נתתי דוגמא של מנוע GDI .

נסיון ראשון של התוכנה לארדואינו: טעון שיפור.
ארדואינו אחד מייצר את סיגנל חיישן הקאמשאפט. ארדואינו שני מקבל את הסיגנל הזה ומוציא סיגנל מלאכותי של חיישן קראנק.
בסל"ד נמוך, 600, זה נראה טוב. כשאני מעלה סל"ד אל מעל ל1000, הארדואינו מתעלף.
נראה שהעמסתי עליו בפעולות אריתמטיות ארוכות מדי למציאת זמן המחזור ומשך כל מעלה בודדת במחזור. אצטרך לייעל את התהליך.
גיליתי שאחד הדברים שמקשים עליי, זה שאם אני שולח נתונים למוניטור הסריאלי, אני מאיט מאוד את פעילות המעבד, אז אני נאלץ לוותר על זה ולדבג "על עיוור" . אשמח לשמוע על שיטה טובה יותר לראות פרמטרים בתוכנה בלי להאט את הפעילות שלה.

https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg



https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg

אני חושב שעם בקר תעשייתי אמיתי אתה תוכל לעשות הכל ביחד, גם דיבאגינג וגם הרצת קוד real time.
היות ואני לא מכיר ארדואינו, מה זמני הסריקה של הקוד שלו? כל כמה זמן מגיע סיגנל מהימן למעבד וצול כמה זמן יוצא סיגנל מתוקן חדש?

גילוי נאות, אני מתפרנס ממכירת ציוד בקרה כזה ותמיכה טכנית בלקוחותינו אז אני קצת לא אובייקטיבי,
לאחר שזה נאמר, הייתי שמח לבצע ניסוי השוואתי בין פתרון ארדואינו לפתרון שלנו (ולא עשיתי פרסום לשם החברה בכוונה, שזה לא יהפוך לפרסומת)
ברמה הטכנית אני משוכנע שהפתרון שלנו מסוגל להרבה יותר מאשר אתה מקבל מארדואינו, אבל... זה גם עולה יותר.

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

היי.
לפני שאני עונה, אציין שאתמול בלילה שיפרתי מעט את הקוד והגעתי כבר ל3000 סל"ד. במהלך הלילה חשבתי על עוד שתי אפשרויות לשיפור התוכנה, ולהערכתי בזה האתגר הנוכחי יסתיים.
לשאלותיך, אני לא בטוח שאני מבין את המושגים שאתה מדבר עליהם. נראה לי שכל הקונספט הוא שונה. למרות שאני ממש לא מכיר בקרים, אני מעריך שמדובר על מכשיר שמהותו היא כלפי משתמשים. שיגדירו מה הכניסות ומה יהיו היציאות, בלי להיות מתכנתים של ממש.
הארדואינו מיועד למתכנתים. כאן אנחנו מדברים על שעון של המעבד, שאגב הוא 16 מגה הרץ. אנחנו מדברים על 16000000 פעולות תוכנה בשנייה.
כמה זמן מתוך זה מוקדש לכתיבה ליציאה? אתמול קראתי שזה יכול להגיע ל20 פקודות בסטנדרט, אבל ניתן לרדת ל2 פעולות, אז החשבון הוא קל. ניתן לבצע 8000000 פעולות כתיבה ליציאה בודדת בשנייה אחת, אם זה כל מה שהתוכנה שלך עושה בחיים.
קריאה? אני לא יודע. ניתן לברר בקלות.
מה ביניהם? זה תלוי במספר הפקודות שיבוצעו בין לבין, כתלות בתוכנה שכתבת. לא ניתן לתת לזה תשובה אחת.