לפי תוצאות מעשיו כדאי לשקול מחדש [emoji41]
Jeep GC ZJ 3.5 IR
Honda 300EX
Printable View
אני אנסה לענות ברצינות -
1- אני לא מתווכח עם העובדה שיש אנשים שפשוט שמים 2 מצברי עופרת וחיים עם זה, אפילו זמן ארוך. גם אני אישית, הורדתי מהטרופר (דיזל, בעייתי בהתנעה) רק לאחרונה, זוג מצברי וורטה כחולים בני ארבע שנים (מתוך זה, שנתיים אחרונות עם מקרר, אבל עם הרבה תשומת לב בשימוש, כולל התנעות באמצע הלילה).
2- בהחלט יכול להיות, שמי שהרכב שלו צריך רק מצבר אחד, ומוסיף שני לצרכנים, ומחבר את שניהם רק להתנעה, יסחוב הרבה זמן. "הטראומה" של ההתנעה מתחלקת על שני מצברים.
3- מי שעושה הבחנה כזו ועדיין שם מצבר רגיל כמצבר צרכנים, בוחר בדרך הפשוטה והזולה ביותר (בהוצאה מיידית) אבל אני חושב שאורך החיים של מצבר הצרכנים, מאוד תלוי באופי הטיולים שלו, וכמות השימוש.
4- ברגע שמתחילים להשקיע המצברים יותר יחודיים (אופטימה, קטרפילר.....) שווה להתעמק במפרט, ולחפש מצברים עם שמיועדים לפריקה עמוקה (שזה אופי השימוש של מצבר צרכנים).
5- מעבר למצברים "חכמים" (ליתיום וג'ל למניהם), מחייב הוספת מטענים ובקרים, אבל מאפשר קפיצת מדרגה בצריכת אנרגיה. ממצבר בגודל סביר ניתן פתאום להוציא יותר מ 60AH , ועדיין הוא מסוגל להניע (לעזור בהתנעה) של המנוע. וזה מצבר שמחזיקים ביד אחת.
לדעתי, זו קפיצת מדרגה בתוכניות האנרגיה של רכב טיולים. מי שמצליח להנציל צבר כזה מפירוק של רכב הייברידי, מקבל פתרון זול ואלגנטי.
6- יתרה מזאת (ואל תקפצו עלי לפני שאתם עושים חשבון עד הסוף), שימוש במצבר ליתיום, סוגר ומבטל את הדיון של כל הפתרונות הסולארים שהוצגו פה עד כה! כל מי שהציג פה פתרונות סולארים, השקיע בפרוייקט מאות שקלים,ולא הצליח לסגור את ההפסד האנרגטי של יום שטח (מחנה). מצבר ליתיום, יתפוס פחות מקום ממצבר עופרת + כל הציוד הסולארי, יעלה פחות, ויתן יותר אנרגיה (ליומיים שלושה), וכל זה ללא כל התעסקות ודאגה של פריסת לוחות, מצב העננים וכו'.
כפי שכתבתי פה מוקדם יותר, זו ההבנה, שלי עד כה, ועכשיו נשאר רק לבדוק את זה בפעולה.
אבל זה בדיוק העניין בהפרדת רשויות, אני לא מצפה ולא בונה על המצבר צרכנים לסייע בהנעת הרכב.
אם אתה בונה על המצבר צרכנים, שלאחר לילה של תאורה ומקרר ישמש גם בתור גיבוי, יש לך בעיה מהותית במשק האנרגיה הראשי של הרכב.
בשביל גיבוי כזה הייתי קונה מוצר מסחרי פשוט וזול היום, של בוסטר קטן בתור סיוע.
זיו,
מצבר ליתיום עם כל המשתמע לגבי עלויות, בנייה וויסות טעינה וכו׳, זה נחמד בתור פרויקט, אך מיותר בשיקול עלות תועלת.
אמרת בעצמך, זה אופי השימוש.
הפתרון הסולרי עובד אצלי בצורה יעילה לא מעט זמן והשיא היה 3 ימים בקיץ בחוף בלי הנעה כלל ובלי ירידה של מצבר הצרכנים מתחת ל-12.3, אז זה עובד כעובדה.
מה גם שפאנל זו אנרגיה מתחדשת ומצבר ללא טעינה לא מחדש את החשמל של עצמו..
אם לא אכפת לך להניע את הרכב כל כמה שעות (מי שומר ראשון?..) ולשבת כל פעם חצי שעה+ עם מנוע מטרטר על הראש בחניון אז תסתדר גם עם מצבר בודד.
ראשית, אני מצטרף לצביקה ומברך על הדגשת נושא ההגנות והבטיחות בשימוש בסוללות ליתיום. אם כבר נכנסים לזה, אז עם כל ההגנות הנדרשות. כתבתי את זה בשרשור הזה בשתי מלים, קצרות מדי, ובהארכה בשרשור אחר, אולי בשרשור הקארט של בתי.
עם זאת, אני לא מוצא סיבה להימנע מזה. אף אחד מאתנו לא נמנע משימוש בסוללות ליטיום בכל תחום אחר בחייו, והעולם הולך לשם, אם זה בפנסים, בסלולאר, באוזניות, ולאחרונה גם במצברי 12 וולט במכוניות, עם אלקטרוניקה סינית גאה, או כזו שחבויה בתוך מארזים מערביים.
לרכבי טיולים כמו שחלקנו מחזיקים, נושא האחזקה הוא יתרון גדול. הסוללות האלה לא צריכות אחזקה-טעינה בתקופות שלא מטיילים, ואורך החיים הצפוי שלהן הוא מעל ל20 שנה, לפי הכתובים של יונדאי למשל.
אם לא כסוללה ראשית, אז אתה יכול לזרוק במקום מוגן ברכב, סוללת ליטיום שלושה תאים, ולדעת שלעולם לא תתקע עם מצבר גמור לבד בשטח, גם אם זה יקרה עוד 10 שנים מרגע שהנחת ברכב את הפאק הזה.
ניתן, כמו שזיו מתכנן, לנתק את מצבר הרכב ללילה, ולהשתמש בפאק כזה, שנטען בעוד מועד בבית, או ברכב.
זה מזכיר במידה מסוימת את שרשורי החשמליות והאוטונומיות. העולם הולך לשם, נרצה או לא. נשאר רק להחליט אם אנחנו מצטרפים בצורה מושכלת, או נאחזים בעבר וגוררים עקבים.
כשלעצמי, אני כבר משתמש בסוללות כאלה לקארט של בתי, ולתאורת מחנה/טעינת טלפונים בחניוני לילה, ואני שוקל, כשיגמרו מצברי החומצה-עופרת בהיילקס, לעבור לסוללות ליטיום. הן גם חינמיות עבורי, וגם צפויות לספק אורך חיים אדיר ואפס התעסקות באחזקה.
איך הם מסתדרים עם תנאי תא מנוע חם ולעיתים רטוב?
אני די מבוהל מהמצברים האלו שראיתי שמלקחים באכזריות רבה.
הן במחשבים והן באופניים חשמליות.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
דורון,
נכון שאתה לא מערבב לחלוטין, ולכן, בהחלט יכול להיות שזה מה שמאפשר למצבר עופרת לתפקד כמצבר צרכנים לאורך זמן (אתה אמנם פורק אותו נמוך, אבל חוסך ממנו את העומס של ההתנעות), אבל היו פה אחרים שכן תארו חיבור כזה, ויש רכבים כמו הטרופר, שצריכים שני מצברים להתנעה, אז מה אתה מציע? מצבר שלישי?
בגדול, גם אני מתכנן הפרדת רשויות, תחשוב על זה כך - המצבר ליתיום בתחום של 11.1-12.6V שייך לצרכנים, ובתחום של 10.6-11V שייך להתנעה.
מאחר והצרכנים מתנתקים ב 11V מובטח לי החלק של ההתנעה.
יש לי בוסטר גיבוי, גם היום (עם שני מצברי עופרת), וזה תמיד טוב שזה ישנו. יחד עם הבוסטר, מובטח לי שאני אהיה מסוגל להניע מכל כשל של אחד המצברים.
בקיצור -
בזמן נסיעה, רק המצבר עופרת מחובר למערכות של הרכב.
הצרכנים, מחוברים רק למצבר ליתיום.
הליתיום עוזר למצבר עופרת רק בהתנעה (אין לו בעיית זרמים), אבל המצבר עופרת לעולם לא משתתף בעומס צרכנים, איננו נפרק ותמיד נשאר בטעינה מלאה, זה אמור להאריך לו את החיים.
אבל, וזה אבל גדול...... הידיעה שאני מסוגל לצרוך 30-40AH בלילה, מבלי לעשות חשבון לאורך חיי מצבר או דאגה להתנעה בבוקר, וכל זה ממוצר שאמור להחזיק שנים, זה שיפור גדול בשבילי. עכשיו אני כבר לא צריך להתניע בלילות |(רק כדי לפנק את המצברים שלא יפרקו יותר מדי).
לגבי הסיפור בגדול, אני חושב שחנן סיכם את זה מאוד ברור.
דווקא עבור רכב טיולים, שעומד תקופות ארוכות, ששיקול האמינות כל כך חשוב, קשה להתעלם מהקידמה, אני ניסיתי פה באחת ההודעות, גם להראות שזה לא יקר.
יתכן שגם השיקולים האלה באים בחשבון, אבל אני חושב שיש בעיות אחרות, הרבה יותר משמעותיות, שמונעות לשים אותן בתא המנוע.
בהיברידיות תא המנוע צפוף גם ככה בטירוף.
בחשמליות תא המנוע ריק, אבל הסוללה היא מפלצת אמיתית, בשטח של איי10 כמעט ובמשקל של חצי טון.
לעניין עצמו, אני לא חושב שטיפה מי גשם יגמרו על סוללה, הרי התאים נתונים בתוך מעטפת אטומה לגזים, אבל קצת מעבר לזה, ובטח אם מדובר בבוץ, יתחיל אלקטרוליזה שתפרק את ההדקים לאבקה ויפרוק את הסוללה. גם החום בתא המנוע נראה לי לא אידאלי. יצרני הסוללות ההיברידיות דואגים לקירורן, או ע"י מניפה, או ממש עם מערכת קירור מבוססת מדחס, מעבה ומאדה. כמובן שגם זה תלוי בזרם. ברכבים כאלה אנחנו מדברים על זרמים של מאות אמפרים לתקופות ארוכות. זה לא מה שאנחנו דורשים ממצברי ה12 וולט שלנו.
ממש בא לי כזה כמצבר צרכנים.
אני כבר מתחיל לחשוב על מנגנון כמו של כיסא מפלט שיפטר מסוללה בוערת
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לגבי התקנת סוללת ליתיום - חד משמעית לא בתא המנוע או בכל מקום החשוף לקרינה ישירה של השמש.
לדעתי לאחסן בתוך תיק מוגן שריפה ו/או בתוך תא מתכת במקום מוצל בתא המטען.
ארגז פעולה צהלי יכול ליהיות פתרון מצויין.
צביקה,
האם ידוע אם תא אחסון אטום ממתכת ימנע באמת התלקחות בשעת תקלה?
מחסור בחמצן וכו׳
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לא
אבל יכול למנוע את הרשף הגדול ( מאד )
זאת אש כימית ללא קשר לחמצן באויר.
וזה בלתי ניתן לכיבוי וזה מאד חם ומאד מסריח.
אל תשאל איך אני יודע.
Sent from my iPhone using Tapatalk
סרט מעניין
https://youtu.be/CnNId0mDnBo
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
הנסיון הפרטי שלי, שכולל קצת פחות מעשרה תאי ליטיום נפוחים, מראה שכולם היו תחת טעינה. לא נתקלתי בבעיה בתא שסתם עומד לו לתומו.
ומכיוון שכך, אני לא ממש מבין את ההיסטריה של עולם התעופה, דווקא מול סוללות ליטיום עצמאיות. אני הייתי מפחד הרבה יותר מכל הנוסעים שטוענים את הסלולארי או את האוזניות והפאוורפאקים הסיניים שלהם תוך כדי טיסה משקעי הUSB בכסא שלפניהם.
אולי זה קשור לשיקולים עסקיים, שלא לבאס את הנוסעים, או להבנה שלא ניתן לאכוף את זה.
ואולי אני טועה בהבנה שלי, או שהסטטיסטיקה הפרטית שלי לא מייצגת. בינתיים לפחות אני פחות מודאג מסוללות באחסנה והרבה יותר מודאג מסוללות בטעינה.
אני יכול לציין שהיצרן שולח אלינו את הסוללות כשהן ארוזות בקלקר וארגז עץ, וכך הן גם מאוחסנות, שנים, בהתאם לתקני היצרן, במכולה מאווררת, מוצלת, דלתות פתוחות, מחוץ למחסן הלוגיסטי
יש סוללות כאלו מעולם הרכב שגרמו להתלקחות? ואם כן באיזה מחזור (טעינה/ עבודה או מנוחה?)
מה ידוע בטריגר לפיצוץ והתלקחות בטוחה של סוללה כזו?
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לא נתקלתי בהתלקחות, לא בסוללות אוטומוטיביות ולא בכלל.
נתקלתי פעם אחת בסוללה אוטומוטיבית נפוחה בטירוף, וזה נגרם ממעגל שכשל בהגנה עליה מפריקת יתר, וטכנאי ששגה וטען אותה ממצב של מתח אפסי בתאים, במקום לשלוח אותה להשמדה.
עקרונית, למיטב ידיעתי, טריגר לפיצוץ בטוח הוא טעינת יתר.
אחת הסיבות הנפוצות למצב כזה היא תא שלא מצליח להיטען כמו שאר התאים שמחוברים בטור אליו (גורם אפשרי לזה הוא פריקת יתר שמערערת את הכימיה של התא). זה גורם לתאים האחרים לספוג טעינת יתר, להתנפח ולהתפוצץ.
תא מקוצר או תא שנדרש ממנו זרם מעל יכולתו .. ( שזה אותו דבר להבנתי ) בודאות יתחמם. יתנפח ויתלקח.
Sent from my iPhone using Tapatalk
חנן,
על הסוללות של הרכב (ההיברידי) יש חישני טמפ' (חיישן נפרד על כל תא).
עם הזרמי טעינה ופריקה שלהם (160A ?) , זה ברור למה הם צריכים את זה.
אני לא מתכוון לעבור את ה 15A (טעינה או צרכנים).
מצד שני, יש לי ברכב בקר ארדוינו שמנהל כבר את מערכות "הרווחה" שלי (מקרר, חימום מים למקלחת, מתח מצברים, לחץ אוויר בגלגלים, טמפ' גיר, מנוע....), זה ממש לא מסובך לי להוסיף 6 חישנים נוספים (אחד על כל תא, אולי אפילו לנסות להתחבר לחישנים המקוריים).
האם זה נחוץ או שזה בלבול מיותר?
דרך אגב, האם יש לך מידע על איזה טמפ' החישנים המקוריים מתריעים , או במילים אחרות איך הם מנטרלים את טמפ' הסביבה?
אם המצבר יושב בתחתית הרכב, ביום קר, אירופה, מינוס..... והמצבר מתחמם ל 30 מעלות, יכול להיות שמבחינת חום פנימי \ עומס \ תקלה, זה מצב יותר בעייתי מאשר רכב שעמד בקיץ בישראל, והטמפ' על המצבר מגיעה ל 40 מעלות.
רעיון שעלה לי , בכלל לא מעניין אותי הטמפ' (האבסולוטית) שלהם, מעניין אותי רק השוני. אני יכול למדוד את כל התאים (6 ) כל הזמן, ולחפש אם יש תא שמתחממם יותר מהאחרים.
בסוללות של האיוניק ושל הסונטה יש שני חיישני טמפ' בלבד, על 64 או 72 תאים, ובזרמים של 120 אמפר רצופים. בסוללת ה12 וולט של האיוניק אין כל ניטור, מלבד מתח תאים והגנה מזרם קצר. להערכתי, לשימושים הצנועים שלנו, גם זה מיותר, מדידת הטמפ'. אם כבר אתה מודד, אז הייתי בודק שזה לא עובר 80 מעלות, שזו הטמפ' של הסוללה בתוך הרכב בקיץ.
זיו,
אם אתה בטוח לנטר טמפ', אז אולי להוסיף חיישן אחד חיצוני למדידת טמפ' הסביבה ואז תוכל לקבל מידע על הטמפרטורה היחסית בתא לעומת הסביבה בה נמצא המצבר.
...נכתב מהנייד, סליחה על השגיאות
הגנה על זרם ומתח מכסימלים יש לי גם בבקרים של המצבר שהזמנתי (כולל המאזנים כלולים בבקר הזה).
בנוסף, לספק DC2DC (שמוריד מ 13V+ ל 12.6V) יש גם הגנה על מתח וזרם מקסימלי.
שאני ארכיב את הבקר , ואסגור את המצבר במארז שלו, אני אחזיר את החישני טמפ' , אמשוך את החוטים החוצה, ואשאיר את זה כך (ללא חיבור לארדוינו).
נחזור לשקול את זה בהמשך.
כמה נקודות שלדעתי חשוב עם מצבר כזה ש״עובד״ ולא סתם נח וממתין לעת חרום-
1. יתירות ( Redundancy) של ההגנות על פריקה , טעינת יתר והתנפחות שיודעות לנטרל את הסוללה .
2. קופסת פח איטום הכי אטומה שאפשר ליצר.
3 פיוז מספיק רגיש.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
גרף טעינה של ליתיום -
קובץ מצורף 122192
שים לב שהיתירות פה אמורה לתפקד הפוך.
ברגע שאחד כושל אז השני אמור להשבית את המערכת לחלוטין. אין טעינה או פריקה.
הכסף הוא הבעיה המשנית כשהסיכון הוא התלקחות באוטו.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
שמתי לב :-)
הממיר DC2DC נמצא בטור לשני מאזנים שמחוברים במקביל אחד לשני.
לגבי מתח גבוה מדי, ה DC2DC זו הגנה אחת, והמאזנים הם השניה.
אם המתח על אחד התאים עולה על המותר, שני המאזנים אמורים לגלות ולהתחיל לפרוק אותו. במקרה שאחד יהי מקולקל , ולא יפרוק, השני יעשה את העבודה.
אבל, זה הכל תרגילים תאורטים, לי זה נראה מוגזם, ואני לא מתכוון לשים מאזן \ בקר כפול.
אני חושב שקופסת הגנה מפח, זה חשוב, ואני כן חושב על ניתוק של המטען ביום יום.
דרך אגב, אם אני זוכר נכון, בטויוטה של רכס, בחלל המנוע, יש מתקן קטן לגילוי אש וכיבוי (גז? אבקה?), יכול להיות ששווה "לשכוח" אחד כזה בתוך הקופסה של המצבר.
אני אנסה לברר איתו.
לגבי התלקחות - זה לרוב או מחום פנימי בגלל צריכת זרם גבוהה ממושכת, או חום חיצוני, או במקרים רבים פגם או שריטה במעטפת הגורם או לקצר פנימי או לחדירת מים ו/או חמצן היוצר בעירה.
כאמור, סוללה שמקפידים על מתח יתר, מתח חסר, זרם יתר, שמירה שלא ב-100%, טמפרטורה מתאימה וכמובן פגמים מכניים - תשרת שנים רבות את בעליה.
לרוב נקודות הכשל הם בכלל במעגלי ההגנה החכמים הסובבים את הסוללה, ממסרים שנדבקים, התקנים אלקטרוניים שנשרפים, הלחמות רופפות, בקרי ארדואינו שעוברים בדיקות QA מחמירות בשטח....
לאחרונה למדתי שהמטענים החכמים של IMAX B6 בחלקם לא מכויילים (יש גם הרבה חיקוייפ שנראים דומה) יכולים לגרום לטעינת יתר והתלקחות...
לכן לא נותר לי אלא להזדהות עם אימרת האיש העלום (PW) - "מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יעבוד"...
KIS - KEEP IT SIMPLE
https://imageshack.com/i/poKnzwTpj
תא בודד. אחד מתוך שמונה במודול (יש עשרה מודולים במארז שלם) של אאוטלנדר היברידי, מחובר לכרטיסון ייעודי לפאוורפק (איביי, 5.80 ש"ח), נותן פאוורפק של 150 וואט-שעה, באיזור ה40000 mah.
הכרטיסון נותן שתי יציאות יואסבי. כניסת יואסבי לטעינה. ארבע נורות לחיווי רמת הטעינה, ונורת לד שמשמשת כפנס.
נשאר רק לעצב ולהדפיס לזה מארז תואם.