צודק. סליחה. אני הייתי בראש של ג'יפ קצר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my SM-J730F using Tapatalk
Printable View
צודק. סליחה. אני הייתי בראש של ג'יפ קצר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my SM-J730F using Tapatalk
תודה וכן. כלשהי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
מנגנוני הרמה מקביליים כאלו לרוב מחוברים במוט בין צידי המנגנון על מנת למנוע חוסר סימטריה ופיתול של הדלת בזמן פתיחה.
לי אין אפשרות לעשות את זה. כך שאני צריך לדאוג שהדלת תהיה מה שיותר קשיחה לפיתול תחת המגבלות.
התכנית זה לתקוף את זה משני כיוונים, 1. להפחית במשקל הדלת קרי- אלומיניום. 2. מסגרת (אלומיניום) שתקשיח את הפנל (מבלי לפגוע בתפעול\אסטטיקה\נפח איחסון).
עוד התקדמות קטנה:
הברגות של תושבות בודי בקורה האחורית - סה"כ התכן המקורי של אום צף בקורה (CAPTIVE NUT) עושה שכל.
מאחר ופיברקתי מאפס את הקורה, נדרשתי לבניה של האומים הצפים. את האומים עצמם שחטתי מהקורה הישנה ובניתי להם "כלובים" שאותם ריתכתי לקורה מבפנים:
קדיחת חור OVER SIZE בקורה:
קובץ מצורף 124370
קובץ מצורף 124368
פרסתי פרוסה מפרופיל 50X50 ושלפתי את האום מהקורה הישנה:
קובץ מצורף 124369
את הפרוסה סגרתי עם לוחית 2 מ"מ:
קובץ מצורף 124372
גם היא קיבלה חור OVER SIZE:
קובץ מצורף 124371
קובץ מצורף 124376
קובץ מצורף 124377
כל העסק רותך לקורה מבפנים במיקום הרצוי (עדיין יש יתרונות לריתוך אלקטרודה :D):
קובץ מצורף 124374
אחרי הריתוך, כמה שפריצים טובים של ספריי גילוון קר:
קובץ מצורף 124378
קובץ מצורף 124379
קובץ מצורף 124380
על הדרך דחפתי קטע פרופיל 50X50 שיעזור להעביר כוחות מהקשת לתושבת השלדה:
קובץ מצורף 124381
בהקשר אחר, יש כמה חיבורי פנלים מאונכים זה לזה שנראה לי נכון לחבר אותם עם גיבוי של זויית, כאילו לשחזר קנט ריתוך.
לקחתי "מסלול" (?) של פנל מבודד - קטע פרופיל "ח" בעובי 1 מ"מ, אותו חתכתי ל 2 זויות 90 מעלות, ככה יש לי מלאי של מקטעי זווית לריתוך איפה שאצטרך.
קובץ מצורף 124382
עכשיו אני שואל את המנוסים - מה סיכמנו? עבור כיסוי של אזורים בזמן עבודה:
1. ניקוי והברקה של הפח, ממיר חלודה ואז פריימר במברשת כשאני מסיים איזור?
2. יש איזה מוצר פריימר בספריי ששוה לעבוד איתו?
3. ואם לא אז איזה פריימר אני קונה?
4. וגם - ממיר חלודה - מה הנוהל, שכבה על כל הפח ואחרי ייבוש פריימר? או שיש איזה ליטוש לפח אחרי הממיר?
5. ושאלה אחרונה - זה משנה איזה ממיר או כל מוצר מ"טמבוריה" עושה את העבודה?
מה היתרון של אום צף אם הוא גם ככה נעול בכלוב מרותך?
Slowly..
שטח חיבור חלק, פיזור לחץ גדולציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לא בטוח שהבנתי את כוונתך, בכל זאת אנסה: המטרה של אום צף זה לאפשר חופש בהרכבה מול הבורג, ה"כלוב" זה מה שתוחם את גבולות החופש מצד אחד (שים לב שהמסגרת גדולה מהאום והאום "צף" בגבולות המסגרת) ומצד שני מהווה אחיזה לאום כמומנט נגדי בזמן הידוק הבורג (אם האום לא היה במסגרת אז לא היה קונטרה לסגירה של הבורג).ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
היתרון באום צף הוא בעיקר בייצור המוני, מאפשר טולרנס גבוה בין שני חלקים ומאפשר חוסר דיוק יחסית גבוה במידות הסופיות של החלקים (+- 1 ממ ואפילו יותר).
ביצור של יחידה אחת אני לא חושב שיש יתרון
לא חשבתי שהחור דרכו עובר הבורג גדול מהבורג.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
אני מכיר יישום נפוץ יותר של חור חובלי/פס בחלק שאותו מרכיבים, מול אום מרותך בשילדה.
החופש מושג דף החלק ולא השילדה.
גם שיטה.
Slowly..
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Orr
זה לאו דוקא עניין של ייצור המוני או אב טיפוס אלא יותר עיניין של טכנולגיות ייצור אל מול דרישות הרכבה. בכל מקום שבה טכנולוגיית הייצור אינה מבטיחה מיקום מדויק של חורים או שקיימת חוסר ודאות לגבי התאמה בין חורים ואין רצון להתפשר על מיקום היחסי בין 2 האלמנטים המחוברים, יהיה רעיון טוב להשתמש בפיתרון כזה.
היתרון הגדול וההכרחי במקרה הזה נובע מחוסר הודאות לגבי ההתאמה בין מיקום התושבת בבודי לבין מיקום התושבת בשלדה. בדרך זו אני מקבל התאמה עם טולרנס של +- 10 מ"מ לכל כיוון. כאמור מאחר ואני לא בונה את הבודי על השלדה, החופש הזה הוא הכרחי.
- - - Updated - - -
זה גם נכון אבל שוב, כאשר אתה רוצה לוודא ששני האלמנטים שמתחברים יהיו תמיד באותו מיקום אחד ביחס לשני (מבלי להזיז אחד ביחס לשני בהרכבה) אז אום צף נותן לך את זה. בנוסף הוא נותן חופש לכל הכיוונים בשונה מחריץ שחופשי רק בכיוון אחד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
מדובר פה על חיבור של שני חלקים, שלדה ומרכב, במספר רב של נקודות חיבור (12 לפחות, תלוי באורך הג'יפ) שהמרחק בין הנקודות נמדד במטרים שלמים. חייב להיות חופש גדול להרכבה - ואומים כלובים מקוריים מאפשרים באמת משהו כמו ס"מ חופש כל אחד. בלי זה אין סיכוי להרכיב את השלדה והמרכב ביחד. מצ"ב שרטוט עם מידות כל נקודות החיבור לCJ7 וCJ8.
קובץ מצורף 124393
הביצוע שלך באמת מרשים, שחזור של המקור ואפילו יותר טוב. אבל - כשאתה בונה את הג'יפ בעצמך אתה יכול לבחור בפתרון נוסף, וזה להשאיר חלונית שרות, שתשמש גם חלונית ניקוז, הכרחי בפרופיל סגור כזה. זה עדיף בעיני בכל מקום שזה אפשרי. מכיוון שבמילא בנית פרופיל חדש, להשאיר חלונית בצד הפנימי היה מתבקש וקליל לביצוע.
זו בהחלט אפשרות שחשבתי עליה אבל ירדה מהפרק מתוך מחשבה שהפרופיל הזה סגור מכל הכיונים - הוא אטום, תיאורטית אין מה לנקז. ברגע שאפתח חלוניות בתוכו אז אזמין לכלוך ובוץ להיכנס ולהשתקע. אני רואה את זה בכל הקורות בבודי עם פתחים, בסופו של דבר הם מלאות בוץ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
זה דילמה מעניינת. אם משהו הוא אטום באמת, אז לא תתפתח חלודה בפנים, לא רק כי לא יכנסו מים, אלא כי גם לא תהיה אספקה של חמצן. אבל אם הפרופיל לא אטום ב100%, ברמה של בדיקת ואקום, ואין איזשהו חור ניקוז בנקודה הנמוכה ביותר, יהיה עוד יותר גרוע, כי אויר יכנס, ואפילו כמויות מזעריות של לחות תתעבה עם הזמן למים שאין להם לאיפה לצאת, ואז כן תתפתח חלודה.
ובכל מקרה, הפרופיל הזה לא יהיה אטום באמת, ולו רק כי יש לך את החורים האלו של הברגות התושבות. זה לא נקרא אטום.
אני אתן לך דוגמא מנסיוני - קשת לברזנט של הטנדר הקודם שלי, שתי הרגליים שלה נאטמו לגמרי. בראש הקשת חורים לחיבור גגון. הכל לכאורה אטום עם ברזנט. בפועל, נכנסות כמויות מזעריות של מים והתעבות של לחות. אבל לאורך זמן, מים שאין להם לאן לצאת, הצטברו בפנים, וכשפירקתי את הקשת אחרי שנתיים, יצאו ממנה מים זורמים. הפתרון הנכון הוא לא רק לנסות לאטום כמה שאפשר, אלא להשאיר פתח ניקוז. וזה קשת שהיא מעל גובה המרכב, לא משהו שאי פעם נמצא במים עומדים.
במרכב מקורי של CJ7 אין חללים אטומים לגמרי. כל פרופיל סגור יש לו פתח ניקוז איפשהו. בשדרוגי המרכב הישראלים, עם הצינורות שמחזיקים את הקשתות, עם קופסאות האחסון ועם הקופסה המוזרה שנמצאת בדפנות מאחורי המושבים הקדמיים, יש חללים כאלו ואלו בדיוק המקומות של החלודה.
אתה לא רואה מה קורה בתוך קורות שאין בהם פתחים. מזכיר את הסיפור הידוע של המתמטיקאי אברהם וולד והאנליזה של איפה למגן מפציצים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
למי שלא מכיר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...95%D7%9C%D7%93
נקודות טובות ואולי זה החיבור למה שאסף התיחס מוקדם יותר בשרשור בבחירה של פרופילים סגורים מול פתוחים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אני חושב שאפשר להפריד בין הצרכים. אם בניקוז בלבד עסקינן אין הצדקה לטעמי לפתוח פתחים גדולים שיאפשרו לבוץ להצטבר.
מה שכן אני מקבל זה לעשות חורי ניקוז בתחתית הקורה. ואם ממש להיות פוץ אני יכול לסגור את החורים האלה עם פקקים,ברגים (שבכל זאת לא יכנס אבק שיהפוך לבוץ) ופעם בכמה זמן לפתוח אותם לניקוז באופן יזום או לחילופין להשאירם פתוחים ומדי פעם להכניס שטיפה בלחץ אוויר.
בכל מקרה אם נעשה שימוש בפרופיל סגור רצוי שיהיה מגולוון.
לא הכרתי. יופי של אנקדוטה :Dציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אסף התייחס לחתך של החלק - חתך סגור (עגול, מרובע, RHS) לעומת חתך פתוח (L, U, H וכו') מבחינה מבנית. ועקרונית תמיד, תמיד עדיף פרופיל סגור או לסגור פרופיל. זה שיש או אין פתחי ניקוז זה דבר אחר לגמרי.
לטעמי, תמיד צריך להיות פתחי ניקוז. עם פקק, אדרבה. שלדה מקורית של ג'יפ או של כל טנדר עם שלדה בפרופיל סגור - יש שפע של חורי ניקוז ושרות בתחתית ובצדדים - ואכן, ברכב חדש הם מדיעים עם פקקי פלסטיק, שעם השנים נושרים. חפש באיביי frame plugs
זה ברור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
לא רוצה לסכסך :p אבל אסף כתב אחרת, בגלל זה ביקשתי שיפרט למה הוא מתכוון:
"מציע לך לעבור ולראות מה נמרוד בנה.
הוא התחיל עם קורות והבין שעדיף פרופילים מכופפים פתוחים. בסוף כל המרכב יותר חזק ויותר עמיד. "
אני לא יודע למה אסף התכוון ואיך זה קשור אלי :D
אני רק ממליץ על פתחי ניקוז בכל קופסא סגורה שאתה מייצר, ובמקרה הזה המיקום של פתחי ניקוז מסתדר יופי גם אם פתחי שרות במקום אום בכלוב.
לא שמה שעשית לא טוב. יש פתגם אמריקאי ידוע - "הרבה דרכים לפשוט עורו של חתול".
עכשיו שסגרנו את הנושא הזה ;).ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אשמח לשני הסנט שלך ושל אחרים בנושאים האלה:
עכשיו אני שואל את המנוסים - מה סיכמנו? עבור כיסוי של אזורים בזמן עבודה:
1. ניקוי והברקה של הפח, ממיר חלודה ואז פריימר במברשת כשאני מסיים איזור?
2. יש איזה מוצר פריימר בספריי ששוה לעבוד איתו?
3. ואם לא אז איזה פריימר אני קונה?
4. וגם - ממיר חלודה - מה הנוהל, שכבה על כל הפח ואחרי ייבוש פריימר? או שיש איזה ליטוש לפח אחרי הממיר?
5. ושאלה אחרונה - זה משנה איזה ממיר או כל מוצר מ"טמבוריה" עושה את העבודה?
כיסוי זמני: איפה שיש משטחים שהם כבר צבועים ואתה לא מתעסק איתם - לא לגעת. איפה שיש משטחים חדשים מגלוונים - לא לגעת. איפה שיש חלודה - למרוח ממיר חלודה. אזורים שסיימת לעבוד עליהם, למרוח עליהם משהו, לא באמת משנה מה - ממיר חלודה, או צבע יסוד כלשהו בספריי. אין טעם להשתמש בפריימר הסופי מסיבה פשוטה, אם אתה חוזר ומרתך קרוב אליו החום הורס אותו גם ככה. כל המטרה היא להאיט התפתחות של חלודה. אם אתה עובד בחוץ זה בעייה, אם אתה עובד בחלל סגור - ממש לא נורא. קצב התפתחות הג'ינג'ים הוא כזה שגם מתכת חשופה לגמרי קל ללטש בסוף.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
כשמסיים את העבודה (=גמרת עם ריתוכים), מה שאני מתכוון לעשות זה לאטום את כל הבודי עם פריימר אפוקסי תעשייתי איכותי. אני קניתי אפולק אפומרין S400, יש מוצרים מקבילים לטמבור ונירלט. הרעיון של פריימר אפוקסי הוא שהוא חומר אטימה, לא צבע, והוא יתחבר טוב לכל דבר - מתכת חשופה, מגלוונת, שכבות צבע ישן באזורים שאתה מחליט לא להוריד, שכבות של זפת מקורית בתחתית הבודי שאין טעם להוריד. שכבת פריימר, ועליה חומר אטימה לכל התפרים (בוסטיק, מסטיק, seam sealer, סופר 7... גם כאן יש כל מיני אפשרויות), עוד שכבת פריימר, ואז אתה יכול להרכיב את הג'יפ לגמרי וגם לנסוע איתו. אחר כך עבודת צבע אוטומוטיבית סטנדרטית, שאני עוד רחוק ממנה, ובכל מקרה מתכנן להביא בנסיעה, ג'יפ מורכב, לבעל מקצוע.
ממיר חלודה - כן, הרגיל של טמבור. אני לא רואה טעם למרוח איתו משטחים, אלא רק אזורים שיש בהם חלודה שלא ניתן להוריד מכאנית - פינות, בפנים של פרופילים וכולי. איפה שיש משטח שאפשר להשחיז למתכת נקייה ברגע האחרון, זה הדבר הנכון לעשות.
גם בCJ 7 יש אזור סגור בבודי בספים של הדלתות אזור מועד לפורענות שתמיד נרקב. אני לפני שסגרתי את זה עם פח חדש צבעתי את זה היטב עם ממיר חלודה ואז יסוד אפוקסי ואז מרחתי את הכל בגריז בנדיבות וליפני הסגירה הסופית גם התזתי ספר גריז פנימה.
בכל מקרה הפתרון של נמרוד לרתח שם פרופיל מלבני לכל האורך הרבה יותר מוצלח.
אני בשלב הריתוך של הבודי בסוף העבודה התזתי ספרי צבע רגיל פשוט שהחזיק כמעט שנתיים ללא כל סימן חלודה ובסוף פשוט העפתי אותו עם מברשת על הדיסק ניקיתי היטב עם סנו אנטי קאלק (חומצה) ולבסוף ניגוב טוב עם מטלית ללא סיבים עם ANTI SIL ואז יסוד אפוקסי ואטימה עם סופר 7 ועוד שכבת יסוד.
יצא לי לעבוד גם עם בוסטיק יעודי לרכבים לדעתי הסופר 7 הרבה יותר טוב .
בקשר לממיר חלודה יש מספר גישות ראיתי כאלו שמורחים את כל הבודי לפני האפוקסי ויש כאלו שמיישמים רק מקומית בכל מקרה לא משייפים אותו אבל חשוב לחספס את המתכת עם נייר 60-80 לפני.
צבע אפוקסי נפוץ ועמיד ויחסית לא יקר זה HB55 של נירלט.
אתה יכול ללמוד כמה טריקים מבחור שיש לו ערוץ יוטיוב בשם Redneck Garage
בהצלחה!
מעולה! אחלה טיפים. תודה
בשילדות הג'יפים הסגורות (CJיים מ-76', YJ והלאה) יש חורי ניקוז/אוורור/השד יודע איך תקראו להם, אבל הם לא באמת חורי ניקוז, כי הם ממוקמים בפיאות הצדדיות. הם לא באמת מאפשרים לנוזלים וללכלוך להתנקז החוצה.
מה שקורה בפועל זה שקורת השילדה מתמלאת בג'יפה שנכנסת דרך החורים הללו. חלק גדול מהג'יפה הזו היא בוץ שנשאר רטוב במשך חודשים רבים ולפעמים גם הבוץ ההרסני מכולם - זה שמורכב מחול ים.
את ההמשך כולם יודעים: חלודה שמתפתחת מבפנים. כשתראו אותה, זה רק אחרי שקורת השילדה נרקבה והתפתחו סדקים ואולי גם שברים... לא שאי אפשר לתקן אבל זה מבאס לחלוטין.
דרור מה שאתה כותב לא מדויק. יש חורי ניקוז גם בתחתית של השלדה. זה לא מונע מחול ובוץ לסתום אותם, אבל מי שרוצה ניתן לנקות את השלדה מבפנים בשילוב של אמצעים מכאניים (מברגים, מוטות גמישים, כבל פלדה מחובר למברגה) ולחץ מים. מהחורים הצדדיים נכנסים והניקוז הוא מהחורים שבתחתית השלדה. זה די קל כשהבודי מופרד מהשלדה, ואפילו יש בזה תחושת סיפוק (במובן של לחטט באף או באצבעות הרגליים אחרי שבועיים בנעליים צבאיות. אתם יודעים למה אני מתכוון).
טל איזה שנה הCJ שלך? ספי הדלת הקופסתיים הופיעו לדעתי רק ב81' ולכן מופיעים גם בCJ8 ישראלים. חרא של דבר.
לטעמי. אין פיתרון לכל החיים לחלודה מלבד תחזוקה שוטפת. גם בסיקסים וסופות אפשר להימנע מחלודה אם פעם בשנה יחד עם הטיפול נעשה טיפול לחלודות. מעבר על הבודי והשלדה עם מברג ומברשת פלדה בכל מקום שבו מתחילה חלודה ניישם ממיר חלודה וצבע. נמנע מחלודה לשנים ארוכות. כמו עם עזה.. אין זבנג וגמרנו.
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אם החלטת שאתה לכ יעול להתמודד עם החול והאדמה בקורות של השילדה, אז תצטרך אליה..
גלון שמן מנוע לתוך הקורה וקיבלת חול ספוג בשמן שיהווה תווך למים.
Slowly..
כל הכבוד על ההתקדמות והיסודיות.
לדעתי עדיף להשתמש ביסוד אפוקסי שמיועד לשימוש ברכב.
היתרון הוא בהתאמה של כל מערכת הצבע (יסוד, קומפקט פילר ועליון).
תמצא ספק ציוד פחחות באיזורך ותבחר יצרן מוכר שהוא מוכר.
אני משתמש ביסוד של סיקנס.
צבעי תעשייה אפוקסים מספקים הגנה מצויינת ובד''כ דורשים הכנה פחות יסודית, אבל הגימור יותר גס ועובי השכבה עבה יחסית .
בהמשך לסדר שנמרוד כתב, אם אתה מנקה חלק גדול מהמרכב, וזמן העבודה עליו ארוך, ממליץ לבצע היסוד לפני התיקונים.
במהלך התיקונים להשלים ממיר חלודה ויסוד עשיר אבץ איפה שמרתכים ומשחיזים.
בסוף העבודה לבצע יסוד שוב על הכל.
בחלקים נסתרים שמרתכים כדאי להשתמש ביסוד רתיך. https://uploads.tapatalk-cdn.com/201...4528d17981.jpg
Sent from my SM-N920C using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
כן יש לי בודי ישראלי מעל שנת 81
ממשיכים:
אחרי שסיימתי להכין את הקורה האחורית. עברתי לדופן המוגבהת של בית הגלגל ומה שיתחום את הארגז מבפנים.
קובץ מצורף 124592
הזמנתי לוח 1X2 מכופף בקו 40 ס"מ בעובי 1.5 מ"מ וחתכתי אותו למידה
קובץ מצורף 124593
בשביל להעמיד אותו במקום ייצרתי מעץ "פיגום" שימקם את הלוח לטובת סימונים וריתוכים.
קובץ מצורף 124595 קובץ מצורף 124596
חיברתי בכמה פיקים את הלוח
קובץ מצורף 124597
עכשיו כשיש קיר, יש מה שיישא את הקורה האחורית. בשביל לגשר על מרווח בין הריצפה החתוכה לבין הקורה חיברתי לקורה זווית שתתממשק לרצפה הקיימת:
קובץ מצורף 124598
מיקמתי את הקורה וריתכתי אל הריצפה. השתמשתי בעוד מקטע של זווית על מנת ליצור ממשק חיבור וריתוך בין הקורה לדופן המאונכת:
קובץ מצורף 124599 קובץ מצורף 124600
בתמונה רואים את הקורה המחוברת לאחר ריתוך והשחזה.
אחר כך עברתי קדימה למדרגה של הבודי באזור בו יושבת הקשת הקדמית. הקשת במקור מחוברת עם תושבת זווית מסיבית שמחוברת עם ברגים לרצפה ולקיר המדרגה. פירקתי את התושבת ומתחתיה כצפוי הרצפה הייתה רקובה:
קובץ מצורף 124601
קובץ מצורף 124602
מאחר ותושבת הבודי וזויית החיזוק בתחתית הבודי היו במצב תקין, החלטתי שאחתוך את הפח הרקוב מסביב ו"אקלף" אותו מהתושבת והזווית. כך אוכל להשתמש בהם למיקום הטלאי שאייצר ולרתך אליהם:
קובץ מצורף 124603
קובץ מצורף 124604
לפי התכנון של הבודי החדש אני סוגר את התא החיצוני בקו המדרגה כך שהטלאי באזור הזה הוא פח מכופף מהרצפה שעולה עד גובה בית הגלגל:
קובץ מצורף 124605
קובץ מצורף 124607
קובץ מצורף 124606
חזרתי אחורה והכנתי את הקטע המחבר בין הקורה האחורית למישור העליון של הארגז ומשמש כתושבת לצירים של מנגנון ההרמה:
קובץ מצורף 124608
קובץ מצורף 124609 קובץ מצורף 124610
כאמור הצירים עצמם הם ברגי כתף שמרותכים לקורה מהצד הפנימי.
לא צולם אבל ליד הקורה הזו הוספתי עוד מקטע של פרופיל סגור שמשמש כהמשך של הקשת האחורית (העתידית) אל הרצפה. (רואים אותו בתמונה מתוך המודל).
אחרי זה, כל העסק עמד בפני עצמו והוצאתי את הפיגום עץ.
לאחר מכן אפשר להרכיב את אלמנט הפינה שייצרתי ולסגור את האזור הזה:
קובץ מצורף 124611
קובץ מצורף 124612
הצבע הכחול שרואים זה ממיר חלודה שמרחתי בצד הפנימי של הפינה.
קובץ מצורף 124614
קובץ מצורף 124613
קובץ מצורף 124615
קובץ מצורף 124616
יש כל מיני מקומות שקשה להתאים בדיוק קטעי פח במפגש קו מסויים, כך קרה לי בחיבור בין אלמנט הפינה לדופן הפנימית של הבודי. גם כאן יצרתי בכוונה מרווח בינהם וגישרתי עליו עם קטע זויית שריתכתי והשחזתי:
קובץ מצורף 124617
קובץ מצורף 124618
קובץ מצורף 124619
קובץ מצורף 124620
קובץ מצורף 124621
קובץ מצורף 124622
זהו לעת עתה. במקביל התמקדתי על אסטרטגיית עבודה מבחינת גימורים - תוך כדי עבודה אני מוריד צבע איפה שאני עובד, שם ממיר חלודה לפי הצורך, לאחר ריתוכים ובגמר עבודה על אזור אני מלטש ומוריד כל סימני חלודה ואז אמרח פריימר, כך שלאט לאט עם ההתקדמות כל הבודי יהיה בפריימר שכבה אחת. עליו אני אבצע איטום ועבודות מרק פחחים. עליהם שיכבה נוספת של פריימר, על כל זה שיכבה של אפוקסיכול כשכבת ביניים ובסוף צבע גמר פוליאוריתני.
הפריימר הנבחר כצפוי הוא נירלט HB55 שבנוי לעבודה גם מבחינת יכולת היקשרות, גם כי הוא מכיל חומרים אנטי קורוזיבים פעילים וגם כי אין מגבלת זמן לצביעה בין שכבות ולצבע עליון, מה שבדרך כלל קיים בצבעי אפוקסי ובהתנהלות לוחות הזמנים שלי זה מאוד נוח לא להיות מוגבל.
שמע, יש לך שילוב נדיר של ראש וידיים באותה רמה גבוהה. אתה מעורר השראה. בשביל זה בדיוק יצרנו את ג'יפולוג.