או, באמת הזדמנות, ממילא אסור לי להתנשק, אבקש שיביאו לי מחר, עם כמה לח'וח'ים [emoji16]
Printable View
או, באמת הזדמנות, ממילא אסור לי להתנשק, אבקש שיביאו לי מחר, עם כמה לח'וח'ים [emoji16]
מקרה ראשון של מוות מקורונה בישראל. מדובר בגבר נשוי שאישתו חנקה אותו אחרי ארבעה ימים שנשאר בבית בבידוד[emoji4]
Sent from my iPhone using Tapatalk
משהו שלא ברור לי,
אם אני מגיע מגרמניה, נאמר ל 7 ימים ומתכנן לטוס חזרה, במוכרח אני אפר את חובת הבידוד...
איך תגיע, ביטלו לך כמעט את כל הטיסות משבוע הבא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ymandel
קונקשין עם טורקיש, לדוגמה.
(כרגע תיאורטי אבל מתכנן גיחה ולא רוצה להשאר שבועיים)
ברצינות? חכה עם זה. תן למצב להתבהר כי כרגע זה די פסיכי.
כנראה שאחכה לתחילת אפריל /פסח.
בכללי, חובת בידוד לא יעילה אם לא מחייבת את כל הבאים, מכל יבשת.
טורקיה זה הכי פח לעבור בטרנזיט.
זה האב לכל המזרחיות והאיראנים שחוזרים הביתה.
בטוח שרוצה לעבור שם?
מעדיף שלא.
נחכה להתבהרות, לסוף העולם או לחזרה לפרופורציה.
מי שעוקב אחרי פארוק ואירן יודע. באמת פסיכי שם...https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a80a35c586.jpg
Sent from my Mi A1 using Tapatalk
ולחשוב שהייתי אמור לטוס ביום הבחירות לגרמניה עם לופטהאנזה..אם הייתי מצליח לחזור הביתה מתישהו, כנראה שהייתי פוגש צילינדר חדש בדלת :)
Sent from my iPhone using Tapatalk
מזה צחקתי..https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...6a4aafdb71.jpg
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
או נופש בנגב במרחק בטוח מנדב למשך שבועיים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי asypeer
נשלח מהנייד
התשובה שהתקבלה ממשרד הבריאות:
מי שמגיע מגרמניה, צריך לשהות בבידוד.
אם צריך לחזור לחו"ל, ניתן בתנאי שלא משתמשים בתחבורה ציבורית והשתדלות מקירבה לקהל...
לא הגיוני, אבל שאר ההוראות כן??
הגיע באחת הקבוצות:
ציטוט:
חומר למחשבה לכל האנושות.
קורונה אהובתי.
כולם עסוקים באיך לסלק אותך?!
ואני עסוק בלמה את הגעת??
הרי אני תמיד אומרת שאתגר לא בא סתם.
הוא בא לשקף לנו משהו.
בא ללמד אותנו.
בא לפקוח לנו את העיניים
במקומות שבחרנו לעצום.
הוא גורם לנו לחטוף מכה ולהתעורר,
כשאנחנו לא עושים את זה מבחירה.
הפעם זה הגיע ברמה העולמית,
כי יש כאן משהו ברמה הגלובלית.
אז מה קורונה באת להגיד?
אולי
לעצור מתרבות הקנייה והצריכה המטורפת
כנראה לא סתם זה התחיל בסין,
פתאום נראה שאפשר להסתדר בלי אליקספרס.
אולי
לדעת שכדי להיות מאושרים ושמחים
אין צורך לדפוק חותמות בדרכון,
אפשר לטייל גם כאן בארץ המהממת שלנו.
אולי
לעצור את המרוץ המטורף של החיים
להיכנס לבידוד כדי להסתכל לתוכנו פנימה,
ולדעת שגם כשאנחנו בבידוד זה לא אומר שאנחנו לבד.
ללמוד שאנחנו עם עצמנו זה המון.
אולי
ללמוד לשתף פעולה ולקחת אחריות אישית
כדי לא לפגוע באחרים.
וברמה העולמית במקום לפתח כלי לחימה
למצוא תרופה למחלה.
אולי
ללמוד לשחרר, להרפות, להיות
לבטל טיסות, תוכניות, כנסים ואירועים
וואלה , לדעת, שהכדור ממשיך להסתובב
אולי
זה בא לשנות דפוסים, הרגלים, צרכים
כדי לאפשר לנו לבחור משהו חדש,
שלא ידענו שאנחנו רוצים או יכולים
אולי...
תודה לך "קורונה אהובתי" על כל השיעורים,
הבנו
עכשיו את מוזמנת לצאת לנו מהחיים.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...f398c1a864.jpg
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
מאיפה קונים ? [emoji23]
וואי וואי, מישהי שהייתה אצלנו במשרד לסגור חוזה עבודה היא נשאית חיובית, נדבקה מבן משפחה שלה שגם הוא נשא חיובי.
מי שהיה איתה במשרד בסגירת חוזה נשלח לבידוד.
אני רק לחצתי לה את היד ואמרתי בהצלחה.
ובלי קשר (או עם....)אני משתעל בערך מאז....
וואי וואי, סמתוחה.
נדב, יש איזה עץ פנוי לידך?
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
כמה עצים אתה רוצה ?https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...2436af1c66.jpg
די זה לא יפה.... אתה נהנה שם בביגוד ואנחנו צריכים עדיין לסבול את החיים הרגילים.
Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk
יפה, הבן שלי והחברים שלו מתיכון ברנר מרימים מסיבת ״שחרור״ ביום רביעי....ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
Sent from my iPhone using Tapatalk
עכשיו שמעתי איך הוירוס הגיע לישראל,
הגיע מסין משלוח של טויוטה קורונה....
מה המגבלות על בני בית של אדם השוהה בבידוד?
במידה ותנאי הבידוד נשמרים,*בני ביתו של מי שנמצא בבידוד יכולים להמשיך בשגרת חייהם ללא כל מגבלה.
תלמידים וסטודנטים שבביתם שוהה אדם בבידוד יכולים להמשיך להגיע למוסדות החינוך ללא כל הגבלה.
https://www.health.gov.il/Subjects/d...ntine_guidance
לא כ"כ נעים לבשר , אבל משרד הבריאות מנחה לא למדר את בני הבית בזמן הבידוד...
ואגב, יש תעודת ימי מחלה גורפת של משרד הבריאות בכפוף להוכחת הטיסה
הנחיות הבידוד מצחיקות ועצובות. אם אני צריך להיות בבידוד ובת זוגי צריכה ללכת לעבודה, איזה מין בידוד זה ?
נניח שנישן בחדרים נפרדים. מה עם שירותים ? מקלחת ? מטבח ? וזה עוד לפני שמדברים על ילדים (לא רלוונטי למקרה הפרטי שלי).
מצד שני, אם כל מי שבא במגע עם מישהו שחייב בידוד (לא חולה), מהר מאוד נגיע לשיתוק מוחלט של כל המדינה ...
אז אני שמח שקביעת המדיניות היא לא באחריותי, כי זה מצב זיפת.. מי שכן באחריותי זה אני, ולכן אני במדבר, מגובה בסביבה תומכת שתדאג לכל מחסורי, אם יהיה כזה...
נבדקתי אתמול, יצא שלילי ושחררו אותי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוטי ג.
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
זמנית...
זה לא שאתה מחוסן או חסין ולפי הקצב הדבקה זה יגיע לחלקנו הקרוב.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לגמרי
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
מובא כן לטובת מי שלא מנויציטוט:
קודם תיכנסו לבידוד (אחר כך תתווכחו)
כמי שעוקב מקרוב אחר תהליך ההתמודדות הלאומי עם משבר הקורונה, ברצוני להציע כמה תובנות לגבי האתגר שניצב בפני מקבלי ההחלטות בניהול ההתפרצות. הבנת האתגרים והשיקולים המרכזיים, כמו גם העקרונות המדעיים שבבסיס המענה, עשויה לשפוך אור על חלק מההחלטות ששכבר התקבלו, ואלו הצפויות בתקופה הקרובה.
אתגר ראשון: קבלת החלטות בתנאי אי ודאות — לא רק לגבי העתיד, אלא גם לגבי ההווה
קובעי המדיניות במשבר הזה נאלצים לקבל החלטות על בסיס תמונת מצב חלקית ומשתנה תדיר.
דוגמאות יש למכביר: כמה חולים לא מאובחנים משוטטים ברחובות צרפת, ארצות הברית וישראל ברגע זה ממש? האם התחלואה באיטליה ייחודית, או רק משקפת פער בלוחות זמנים בינה לבין שכנותיה, שייסגר בתוך כמה שבועות? האם ילדים הם וקטור משמעותי בהדבקה? האם הקיץ הקרב יביא הקלה בהתפשטות? אלו, ועוד לא מעט שאלות מהותיות, עודן פתוחות. זהו טבעה של הדינמיקה של מחלה חדשה.כך גם לגבי הנתונים המדעיים, שמטבע הדברים נאספים באופן הדרגתי, והתמונה שלהם מתבהרת באטיות. השבוע פורסם מחקר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, הקובע כי 99% מהחולים יפתחו סימפטומים בתוך 14 ימים מההדבקה — ממצא המאשרר בדיעבד את ההחלטה על משך הבידוד שהתקבלה לפני שבועות בתנאי אי־ודאות. אפילו את הנתונים על השינוי במספר החולים יש לקרוא בזהירות, שכן הם מושפעים בראש ובראשונה מהמדיניות ומהיקף הבדיקות המבוצעות בכל מדינה ברגע נתון.
- "המלחמה פרצה, והקרבות לא פוסקים": רופא איטלקי כותב על משבר הקורונה
- צוותים רפואיים מוחים על העדר מיגון מהקורונה: "מתחילים לחשוש לבריאותנו"
לכן במצבים כאלה, הניסיון המצטבר של אנשי המקצוע בתחום ספציפי זה — האפידמיולוגיה של מחלות מידבקות — והיכולת לעקוב בזמן אמת אחר הנתונים הנצברים בקהילה המקצועית הגלובלית, הופך לקריטי בקבלת ההחלטות.
אתגר שני: הקוטביות הדואלית של התקשורת
מתחילת המשבר היה ברור שהאי־וודאות תעורר תגובות אמוציונליות וסותרות. יהיו שיזעקו, "מחדל — יש לנקוט בצעדים דרסטיים הרבה יותר, למה מחכים?", ואחרים, מתוך עמדת איפכא מסתברא או תקווה לעתיד טוב יותר, יסבירו ש"המחלה קלה, ההשלכות זניחות, זו בסך הכל שפעת". הופתעתי לראות שיש הממשיכים במסר זה גם בעת הזאת, כאשר מערכת הבריאות בצפון איטליה קורסת תחת גל של חולים במצב קריטי.
דבר אחד ברור — שפעת זה לא. מעבר לאלימות ולקטלניות המוגברת, לחלק ניכר מהאוכלוסייה יש חסינות חלקית למחלת השפעת, והיא מדביקה מדי חורף רק עד 15% ממנה. נגיף הקורונה יכול להדביק, לפי הערכות, 40%–70% מהאוכלוסייה.
התמונה האפידמיולוגית הדואלית בעולם מקשה עוד יותר על הבנת המצב. אנו רואים בעצם שתי התנהגויות נבדלות של המחלה מבחינת ההשפעות הרפואיות והחברתיות שלה. לאותו נגיף עם אותו פוטנציאל הדבקה, יש השלכות שונות בתכלית בהתאם להתנהגות האוכלוסייה: מצד אחד, אנו עדים ל"תרחיש הקורונה המאיימת", המחלה המתפשטת במדינות שלא הספיקו או לא השכילו להפעיל אמצעים לבידוד וריחוק חברתי.
במקומות אלה (כמו מחוז חוביי בסין, ואיטליה), אנו רואים שיעורי אשפוז גבוהים ושיעורי תמותה של 4% ויותר. התמותה נובעת מהשפעות הנגיף, אבל גם מקריסת מערכת הבריאות, שבעטיה נמנע טיפול תומך מיטבי לחולים שיכלו להינצל, ויש החמרה מסכנת חיים של תחלואה כרונית.
מצד שני, אנחנו רואים את "תרחיש הקורונה המתונה" במדינות המפעילות אמצעים משמעותיים ונחושים של בידוד, ריחוק חברתי ובקרת זיהומים, ובהן התמונה שונה בתכלית. בסינגפור המחלה נמצאת בשליטה מלאה, ושיעור התמותה בקרב 160 החולים הוא אפס, למרות הזמן שחלף. גם בדרום קוריאה אנו רואים שיעורי תמותה יציבים של 0.5%–1% (אם כי שם דפוס הדבקה ייחודי בקרב כת מקומית, הביא לריבוי תחלואה בקרב צעירים ונשים, שנחשבים כפגיעים פחות לסיבוכי המחלה).
אז איזו משתי התמונות מייצגת נאמנה יותר את מה שצפוי לקרות בהמשך, אצלנו ובעולם? רק השבועות הקרובים יראו זאת. חשוב להבין כי השליטה בהתפשטות איננה קבועה, ומדינות שבהן תגבר השאננות והתנהגות האוכלוסייה תשתנה לרעה, עלולות לעבור בן לילה מהתרחיש המתון לתרחיש המאיים.
אתגר שלישי: העדר יכולת להשפיע בזמן אמת
תמונת התחלואה והתמותה היום נגזרת מההחלטות שהתקבלו לפני שבועות (בטרם נדבקו החולים שמפתחים תסמינים כעת). אבל בשל טיבה של המחלה, המתפשטת בקצב מעריכי (אקספוננציאלי) — פער של שבועות בין קבלת החלטה להתממשות השפעותיה בשטח, עשוי להכריע בין שגרה לקטסטרופה. להמחשה: אם כל חולה מדביק שניים נוספים וזמן המידבקות הממוצע הוא חמישה ימים, הרי שבתוך שלושה שבועות מהגעה ל–600 חולים (עומס זניח במערכת הבריאות הישראלית), יגדל מספר המקרים המצטבר ליותר מ–10,000, שמאות מתוכם יהיו בטיפול נמרץ (עומס כבד ביותר). מרגע שמספר החולים מגיע למאות, איבוד השליטה עלול להיות מהיר ואלים, כפי שמלמד התרחיש האיטלקי.
החמרת מדיניות הבידוד לשבים מחו"ל לישראל, דחתה ככל הנראה את ההגעה לנקודה הזו, של תחלואה נרחבת, ובכך העניקה זמן יקר למדינה להיערכות. אבל נקודה זו תגיע ויש להיות מוכנים לקראתה. על כן על כולנו להמשיך ולהפנים את הצורך לשנות מן היסוד את ההתנהלות היומיומית שלנו, לכיוון של בידוד מרצון וריחוק חברתי, כבר כעת, בשלב שבו התחלואה אינה נראית מאיימת. בפרט עלינו לעשות הכל כדי לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת והחולה להימנע ככל האפשר ממגעים חברתיים לא הכרחיים, עד יעבור זעם.
אנסה להסביר את העקרונות המדעיים שמאחורי האמצעי של ריחוק חברתי.
קובץ מצורף 127782
אפידמיה מתפשטת באופן מעריכי משום שכל חולה מדביק מספר חולים הגדול מ–1, והמספר הזה של המגעים שכל חולה ידביק (המכונה R, Re אפקטיבי) קובע את דינמיקת ההתפשטות - את מהירותה, ואת גובה גל התחלואה.
מדד זה (Re) הנו מכפלה של שלושה רכיבים עיקריים: מספר האנשים הממוצע שעמם אדם חולה בא במגע מדי יום (c); הסיכון הממוצע להדבקה במגע כזה (p); ומשך התקופה שבה אדם מידבק פוגש אנשים (d). מאמצי ההתמודדות של מדינות עם התפרצות מחלה מידבקת חדשה מתמקדים בניסיון להקטין ככל האפשר את כל שלושת המדדים האלה:
C (מספר מגעים) — הקטנת מספר המגעים הממוצע של חולה נעשית על ידי צמצום למינימום של מספר האנשים שאדם פוגש מדי יום. זהו הבסיס לריחוק החברתי.
P (סיכון בכל מגע) — את הסיכון להדבקה במגע מקטינים על ידי שמירה על מרחק גדול יותר באינטראקציות החברתיות, למשל הימנעות מלחיצת ידיים, ובעיקר על ידי רחיצת ידיים תדירה במים וסבון, שהיא השיטה היעילה ביותר להימנע מהדבקה במחלה שעוברת טיפתית (ברסיסי רוק בעיקר).
D (משך המידבקות) — ניתן להקטין את משך התקופה שבה חולה מידבק פוגש אנשים ומדביק אותם על ידי בידוד עצמי מהיר של כל מי שמפתח תסמיני חום ומחלה נשימתית. יש לציין כי האפשרות האחרונה אינה מספקת כשלעצמה ואינה מייתרת בידוד למגעי חולים ולשבים ממדינה בסיכון, שכן לפי ההערכות חלק לא מבוטל מההידבקות מתרחש בתקופה הטרום־תסמינית, כלומר, בטרם החל האדם לחוש ברע.
זאת הנוסחה שקובעת את מקדם ההתפשטות:
אם נצליח לצמצם את Re, אל מתחת ל–1 בשלב שבו מספר הנדבקים קטן, נמתן ונקטין את גובה גל התחלואה ונדחה את ההגעה לשיאו. כך נאפשר למערכת הבריאות לתת טיפול מיטבי לחולים הקשים והקריטיים, ונציל את חייהם של מרב הנדבקים. זאת, על רגל אחת, התורה כולה, ובעזרתה ניתן להסביר כל אחד מהצעדים שננקטו ויינקטו, ומדוע לא ניתן להמתין.
אתגר רביעי: איזון צרכים ומידתיות
מקבלי ההחלטות נדרשים להניח על כפות המאזניים שיקולים מורכבים וסותרים, שביניהם אפשר למנות (רשימה חלקית): בלימת התפשטות הנגיף ומניעת תחלואה ותמותה, צמצום הפגיעה הכלכלית במשק, צמצום הפגיעה החברתית באוכלוסיות שתחת בידוד, צמצום הפגיעה הכלכלית באוכלוסיות שמטה לחמן נפגע (למשל בענפי התיירות והנסיעות), שמירה על החוסן הנפשי של האוכלוסייה ומניעת חרדה מיותרת.
כל הווקטורים האלה פועלים לעתים במקביל ולעתים בסתירה ישירה. לכן קבלת ההחלטות היא מורכבת ודינמית, וההמלצות צפויות להשתנות ככל שתשתנה המציאות.
אז מכאן לאן?
למי שאינו נדרש לשלם את מחיר הטעות ואינו נושא באחריות, קל מאוד היה בשבועות האחרונים לחוות דעה ולהמליץ לקחת סיכונים לא מבוקרים, אבל קשה הרבה יותר לקבל החלטות ולשאת באחריות.
שיקול מרכזי בקבלת החלטות בעתות מעין אלה הוא "מחיר הטעות", והיכולת להחזיר את הגלגל לאחור. בניהול מחלה מידבקת, הימנעות מהידוק צעדי המניעה, כמו איסור על התקהלויות, יכולה לגלגל כדור שלג אשר לא בקלות ניתן להסיג לאחור. עם זאת, כאשר שיעורי התחלואה בקהילה בישראל יהיו משמעותיים, תתבטל התועלת האפידמיולוגית בבידוד הכפוי על תיירים ושבים מחו"ל, ויש להניח שההנחיות ישתנו בהתאם.
צו השעה כעת הוא של דריכות והתנהגות אחראית: הקפדה יתרה על עמידה בהנחיות לבידוד, ריחוק חברתי ורחיצת ידיים. ערבות הדדית משחקת תפקיד מפתח בהתמודדות עם מחלות זיהומיות, שכן התנהגות מסכנת של אדם אחד יכולה להשפיע דרמטית על מעגלים נרחבים.
לבסוף, למרות הקושי והחשש הטבעי, עלינו להכיר בחוסר הוודאות המובנה באירוע, להיערך לתרחיש המחמיר ולעשות הכל כדי למנוע אותו, ולהמשיך בשגרת החיים החדשה תחת ריחוק חברתי.
נאחל לכולנו רק בריאות, והחלטות טובות בעתן.
פרופ' בליצר הוא ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, וחבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.8666429
פותחה מפה של קורונה בארץ כשירות לציבור כדי להנגיש את המידע של משרד הבריאות ולעזור לתושבי המדינה לשמור על כולנו בריאים.
המפה נמצאת כאן: https://israelcoronamap.co.il
המפה קלה ומהירה ומאפשרת לסנן לפי תאריכים,
מקימי המפה הם עופר ברטל, צפריר דותן ויוסי מולכו.
המטרה היא לעזור לאנשים להעלות את נתוני המפה של משרד הבריאות יותר מהר.
גם עכשיו הם עובדים על תוספת חיפוש טיסות ותמיכה בשפות נוספות, והכל במטרה לעזור להנגיש את המידע של משרד הבריאות כדי שנוכל להילחם בקורונה ולנצח.
Sent from my iPhone using Tapatalk
העתידן פרופ' דוד פסיג מדבר על תרחיש אפוקליפטי שיימשך בין 5 ל-10 שנים... 300 מיליון ניספים, התמוטטות של הסדר הציבורי שתוביל למאבק אלים על משאבים. מקס-הזועם-סטייל.
תקראו. קצת קיצוני אבל מעניין וגם מפחיד.
https://www.zman.co.il/89434/