סיפורי גברים-שטויות שהנשים שלנו אמרו ועשו בטיולים

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי hadtomer

דווקא נשמעת ראויה.

יש לי לא מעט סיפורים שמתחילים ב"העמסנו את הרכב" ומסתיימים ב"החזקתי לה את השיער כשהיא הקיאה". משום מה כשאני נוסע עם החבר'ה שלי- כל שקשוקה זה כמו כוכב מישלן. אוהל נפתח כמו במסדר. כל חתיכת ציוד נכנסת בדיוק במקום שלה והאוטו אוכל אחת לעשר. עם אשתי, הכל חרבאנה. אני פותח שולחן על תל נמלים, הגזיה מתפוצצת, נשבר הטרנספר, נשבר הזין.

לאשתי שתחיה יש כוח על: להיות מאוד לא מרוצה. אבל נראה לי שהטיול המיתולוגי שגמר לה את הרצון לטייל אי פעם היה עוד בימים של הספורטאז' (האסלה הנעולה)- נסענו משדה בוקר למרזבה בירידה לפני ככה שש שבע שנים. עם אייל EYSHAM ועזרא יצחק שאז עוד היה לו ZJ. דאז היתה לי רק ילדה אחת.

אשתי התחילה להקיא כבר באזור הגשר של התחלת המסלול. אבל להקיא של טיסה במטוס קרב, הקאות בלתי נשלטות, עם "הווועעעע הווועעעע" שיוצא רק מים. והיא, שתהיה בריאה, אמא של הפולניות. הדרייב שלה בחיים הוא להראות כמה היא לא מרוצה. ועם קיא על החולצה זה בכלל נראה פוטוגני. מן הון להון, אני ישר נכנס לפוזה של "בלי סיום מסלול אין כומתה" ומשחק אותה יענו סוף המסלול זה כולה 3 קילומטרים קדימה. ואשתי אשכרה עוד מעט מתעלפת, אבל ברמות שאני אשכרה מתלבט אם לתת לה עירוי.

מפה לשם, מגיעים למרזבה. אני כל הזמן אומר לה שאו טו טו כביש הערבה. ואז נפתח לה הקניון של המרזבה. ובשביל מי שלא יודע מה זה מרזבה ולא מכיר את המסלולים שלנו, זה נראה כמו לרדת רב קומות. ואני בן זונה, לא יורד מהשפ"ץ אלא דווקא מהמדרגות. בקיצור בראש המדרגות היא יוצאת מהאוטו. לוקחת את הילדה. ופורצת בבכי, אבל בכי ברמה של "אמריקאים יקרים, חשבנו שלעולם לא תשחררו את מחנה ההשמדה ותצילו אותנו". ותוך כדי, היא מקיאה. ויורדת את המרזבה ברגל - ובוכה. ומקיאה. ואז קולטת שהיא יורדת את המדרגות, ברגל, ומקיאה ובוכה תוך כדי. אז היא חוזרת למעלה- ברגל - ויורדת מהשפץ ברגל - ובוכה תוך כדי. ומה זה מקללת, ברמה של ביוב. וכמובן שמתקשה לרדת ברגל את השפ"ץ תוך כדי בכי אז היא מתיישבת על התחת כמו במגלשה ויורדת את המרזבה על התחת, מבחינתה היא יורדת את האוורסט והבת שלי, כאילו, מדלגת את זה באושר. אני כאילו, כל כך בשוק מהסיטואציה, שאין לי מושג איך זה יגמר לעזאזל. כאילו, איזו רבנות לגירושין יש בכביש הערבה.

מפה לשם הנשים הקימו בתחתית המרזבה סוג של בית חולים שדה ופשוט ישבו שם שעתיים עד שאשתי חזרה לחיים. זו היתה חוויה מחרידה. חזרנו הביתה והיא פשוט נכנסה למונית ונסעה לתל השומר. התייבשה קשה. מאז היא לא טיילה איתי, חוץ ממסלולים קטנטנים ליד הבית.


בתמונה: אשתי עם שקית הקאה - אשכרה שקית זבל. ובנקודת ההתאוששות בסוף המרזבה
קובץ מצורף 132489


קובץ מצורף 132488

קובץ מצורף 132487

---

צחקתי בקול...

סחטיין על הכתיבה המרשימה.

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

הזה. היא בטוחה שתאונות 'קורות' לכולם (אני גורס שתאונות נגרמות, ע"י אנשים לא כשירים).

---

המשפט הזה מעיד, שלמרות הרזומה שאתה טוען שיש לך, לא רכבת מספיק.
לפחות לא בארץ.

עובי החומר זו סיבה מספיק טובה?

אז הנה עוד סיפור נשים מהשטח שמתחבר לכל הגרושים פה:

לפני כמה שנים, שכנה קרובה התגרשה ונשארה עם 4 ילדים. אישתי "זכתה" להיות זו שכל הבכי והסיפורים של הגרושה הטרייה מגיעים אליה. מספר ביקורים ביום ועשרות שיחות טלפון.

חשבתי, איך יוצאים מזה, איך אני נותן לאשתי ולי קצת שקט?
והתשובה כמובן... יומיים במידבר באזור שאין קליטה !

טוב, קבעתי טיול, הזמנתי כמה חברים וחיכיתי לסופ"ש להתנתק קצת...
כמובן שכל הזמן ברקע אשתי עם ג' (הגרושה הטרייה) בטלפונים אינסופיים והן מדברות על הכל, כולל הטיול..
יום לפני הטיול, אשתי אומרת לי שגם ג' רוצה להצטרף עם הילדים כי היא חייבת להתנתק קצת... הבנתם? להתנתק אבל להשאר עם אינפוזיה מחוברת לאישתי.
יש לאחיה פאג'רו שהוא ילווה לה והיא תסתדר, מקסימום אשתי תנהג בשבילה. העיקר היא חייבת להתנתק...
לא נותרה לי ברירה והסכמתי.
ביום המפגש אני מגיע עם האישה והיא עם ארבעת הילדים בפאג'רו.
טוב נוסעים לנקודת המפגש, נסיעה מנהלתית ואשתי כמובן כל הזמן בטלפון עם ג'.
מגיעים לנקודת המפגש, עוד כמה חברים מחכים שם וכשיוצאים מהרכב ג' מתלוננת לאשתי שהילדים משגעים אותה מאחור, שחייבים לפזר אותם ברכבים האחרים. מה רכבים אחרים? כל אחד הוא תא משפחתי מסודר והתכונן לטייל ככה.
בקיצור, אישתי עברה אליה כדי שיהיה לא נעים לילדים מאחור לריב והילדה הגדולה (16) עברה אלי.
מתחילים להתקדם לכניסה לשטח ואני קצת מפתח שיחה עם הילדה, לא נעים, היא לא במצב פשוט אחרי הגירושין.
ילדה נחמדה, יפהיפיה, שהיום כבר דוגמנית בארץ ובחו"ל ואפילו השתתפה בתוכנית ריאליטי רבת רייטנג (אבל זה לא העניין ולא הכיוון שאתם חושבים).
מגיעים לכניסה לשטח, עוצרים ומורידים אוויר, בודקים קשר וחזרה לרכבים.
מתחיל לנסוע, משלב 4X4 , אהה.. ואני עם רכב ברזנט ומוביל אז החלונות פתוחים וגם ככה הג'יפ לא אטום.
לא עוברים מאה מטר ואני מתחיל לחטוף צעקות בג'יפ "אבק !! אבק !!, השיער שלי !! הילדה הפכה למפלצת צווחנית.
ניסיתי להרגיע אותה שככה זה בטיולי שטח, שבכל מקרה היא תתמלא אבק וזה חלק מהחוויה.. לא עזר.
עכשיו אני ליד ילדה בת 16 שבוכה לידי ומנסה להתקשר לאמא שלה, אממה... אין קליטה! הילדה לא מכירה מצב כזה של אין קליטה ולא מבינה למה הטלפון לא עובד והבכי נעשה עמוק יותר.
נשברתי, עצרתי, היא חזרה לאמא שלה, ואחרי דין ודברים, פירססתי, ליוויתי את המשפחה חזרה לכביש ושחררתי אותם חזרה לדרכם הביתה.
הרווחנו בסוף את השקט בטיול, לי ובעיקר לאשתי, אבל הילדה מאז לא דיברה איתי. וחבל.. יש לה חברות משהו משהו.. שכולכם מכירים מכל המדיות. ;););)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

המשפט הזה מעיד, שלמרות הרזומה שאתה טוען שיש לך, לא רכבת מספיק.
לפחות לא בארץ.

---

להפך, מנוסה מספיק כדי לא לרכב שם בכלל, וגם באירופה משתדל להימנע מלהרכיב אנשים אחרים כשאני על דו"ג.

מבלי להיכנס לדיון ארוך ונפרד, רוב תאונות מכונית-אופנוע או מכונית-אופניים נגרמות ע"י נהגים ללא נסיון רכיבה ורוכבים שלא מעריכים נכון את הסיכונים בדרך. מקרי קצה כמו של טל שביט, שבהם הנהג פועל ברשלנות פלילית ולא משאיר לרוכב סיכוי, הם נדירים מאד.

בכל אופן, במקרה שתיארתי לעיל ההבדל היה בגישה לחיים ולא רק לנהיגה. בכל מה שאנו עושים ישנה מידה של סיכון ברקע, אבל יש אנשים שברמה הבסיסית ביותר רואים עצמם כקורבן של נסיבות מוכתבות מראש וחיים בפחד מתמיד, ויש כאלה שפועלים ע"מ לשפר את עצמם ולשלוט בגורלם ככל הניתן.

ואני אומר הכל עניין של הרגל.

בטיולי השטח הראשונים צרחות "אתה לא נורמלי!! אתה לא מתכוון לעלות את זה.. תעצור אני רוצה לרדת..." ועוד..

אחרי כמה טיולים...אחד המעלות הקשים יותר (לא זוכר איזה) אפילו לא טרחה להרים את העיניים מעיתון סוף השבוע... (כן אז עוד קראו עיתונים מנייר)

באותו עניין, לפני כשלושה שבועות הנכדה בת השלוש מתארחת אצלנו לסופ"ש. חייבים להתאוורר מהסגר. יאללה פיקניק ביער קולה (מאחורי אלעד). הנכדה והצודקת יושבות יחד מאחור. בירידה לשטח צווחות עונג של הנכדה על כל קפיצה ומהמורה...הקטנה פשוט דרשה סבא עוד "בום" ועוד "בום"...

לשמחתי הנכדה גדלה במושב והאבא שלה (הבעל של בתי) אוהב שטח ומטייל איתה בשטחי המושב עם כל דבר שיש לו גלגלים (קלנועית, טקטורון, קטנוע, ג'יפון, אופניים ומה לא..)....זה חינןך נכון לטעמי.

גם הנכד בן השנה מקבל חינוך נכון

קובץ מצורף 132506קובץ מצורף 132507

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

בכל מה שאנו עושים ישנה מידה של סיכון ברקע, אבל יש אנשים שברמה הבסיסית ביותר רואים עצמם כקורבן של נסיבות מוכתבות מראש וחיים בפחד מתמיד, ויש כאלה שפועלים ע"מ לשפר את עצמם ולשלוט בגורלם ככל הניתן.

---

+1
כל כך נכון.


אני נתקל בזה בכל שבוע.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sgill

הילדה מאז לא דיברה איתי. וחבל.. יש לה חברות משהו משהו.. שכולכם מכירים מכל המדיות. ;););)

---

אחרי יום בשטח בפרוייקט של יבואנית רכבי שטח ידועה עם ערב רב של דוגמניות ושאר מפורסתמות, כנראה היתה שם הילדה הזו, והיו החברות שלה - אתם ממש לא רוצים להכיר את חבורת הפקאצות האלה. יפות? כן. הן כוסיות ויפות שזה כואב, כואב אתם יודעים איפה..... אבל ליופי שלהן מתרגלים נורא מהר ואחרי חצי שעה זה כבר לא אישו.

רק אי אפשר להתרגל לכמה שהן סתומות, שטחיות וקשקשניות כמו לול תרנגולות. אשתו ה"רגילה" של כל אחד כאן, שמה אותן בכיס הקטן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

אחרי יום בשטח בפרוייקט ....

רק אי אפשר להתרגל לכמה שהן סתומות, שטחיות וקשקשניות כמו לול תרנגולות. אשתו ה"רגילה" של כל אחד כאן, שמה אותן בכיס הקטן.

---

במקרה שלה זה לא מדוייק. הייתה תלמידה מצטיינת (כן עם "צ") בבית הספר והיום כבר לומדת שנה שניה באוניברסיטה מקצוע שלהתקבל אליו צריך פסיכומטרי מאוד גבוה. (לא אוסיף פרטים כדי לא לחשוף..). אז כמו שאתה בעצמך אומר דרור - אסור להכליל, אבל בממוצע אתה אעפס... קצת צודק.

נדמה לי שזה היה בשנת 1999. היה לי רנו טראפיק 4X4
עם 10 מושבים לנוסעים.
נזקקתי אז לסכום הגון כדי לבנות תוספת לבית.

פרסמתי בעלון המקומי שאני עושה טיולי שטח למשפחות.
לרוב, האמהות לא היו מצטרפות.

עם משפחה אחת שבאה בהרכב מלא, ירדתי את מעלה יבנאל.
הילדים היו באקסטזה, מבסוטים עד הגג, נהנים מכל מדרגונת.

ואז אני רואה במראה את אם המשפחה תופסת בחוזקה את הכסא שלפניה
בפנים חיוורות כסיד, ממלמלת פסוקי תהילים ודמעות מעיניה.

בעלה שישב לידי לא חש במה שעובר על אשתו. (יאמר לזכותה)
אני שואל אותו אם הוא פוחד. הוא ענה לי. "שמעון, אני מכיר אותך בתור
טיפוס שלא מתאבד. אם אתה נוסע כאן, סימן שהכול בסדר".
(לוגיקה גברית)

מיותר לציין שהמשך הטיול היה רק בדרכים סלולות ונוחות.
(דרישה חד משמעית מצד האמא)

איך זה שתמיד שאנחנו יורדים לבד בג'יפ דרומה לטיול גברים, באחת הטרמפיאדות שכוחות האל עומדות שתי בחורות ומאותתות לטרמפ..
ואז, איך שאתה מאט, יוצא מתוך התחנה, מהמחבוא, גבר זרוק עם שיער בקבוקים וזקן, לבוש שכבות וכל התיקים שלהן עליו ומתקדם לך לעבר הג'יפ.
ואתה מחזיר את הרגל לגז וממשיך הלאה כאילו בטעות האטת...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sgill

איך זה שתמיד שאנחנו יורדים לבד בג'יפ דרומה לטיול גברים, באחת הטרמפיאדות שכוחות האל עומדות שתי בחורות ומאותתות לטרמפ..
ואז, איך שאתה מאט, יוצא מתוך התחנה, מהמחבוא, גבר זרוק עם שיער בקבוקים וזקן, לבוש שכבות וכל התיקים שלהן עליו ומתקדם לך לעבר הג'יפ.
ואתה מחזיר את הרגל לגז וממשיך הלאה כאילו בטעות האטת...

---

היחפן המכונם הנ"ל הוא חלק מהפק"ל של כל בחורה שעומדת לבד בטרמפיאדה נידחת.

לא תמיד (וזה לא קשור לנושא יותר מדי). כשנסעתי דרומה עם יותם לטיול בר מצווה, ביום לפני השטפונות עמדו בטרמפיאדה מדרום לירוחם שתי עלמות חן עם תרמילים גדולים - בלי אותו ברנש. הן עלו לקמפר בהתלהבות ממש 'זה החלום שלנו' וכאלה. לקחנו אותן לשדה בוקר נראה לי...
אני יודע שבראש המלוכלך שלכם זה מתפתח אחרת אבל זה היה רק טרמפ ושיחה בדרך על טיולים ושטפונות. וזהו.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

עכשיו הבנתי מי אלו שתי הסטודנטיות במכללת שדה בוקר שמסתובבות מחויכות כל היום עם חולצות ג'יפולוג...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי KOOKE

גם הנכד בן השנה מקבל חינוך נכון

קובץ מצורף 132506קובץ מצורף 132507

---

לגמרי חינוך נכון.
החברה שלי חווה חינוך מוטורי נכון מגיל צעיר (מאוד).
זה בה לידי ביטוי בשליטה טובה ומוכנות למצבי קיצון שעולה בהרבה על הנהגים (החדשים וגם הלא) בכביש.


Sent from my iPhone using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

היחפן המכונם הנ"ל הוא חלק מהפק"ל של כל בחורה שעומדת לבד בטרמפיאדה נידחת.

---

לפני אי אלו שנים, בכיוון של 25+, בשישי אחהצ נוסעים לעין עקב, קפיצה קטנה של תושבי האזור שהולכים לבריכה.
בצומת טללים רואים בחורה בשרוואל ושאר פריטי הלבוש המתחייבים, תיק קטן והמסרוח היחפן עם הראסטות לא קופץ מאחורי הטרמפיאדה..

לאן?
״לאילת״

בת כמה?
18, עונה בגאווה שרק בני 18 יודעים להגיד ותמימות לקפוץ לג’יפ עם 2 צעירים שהרגע פגשה ולנסוע לתוך המדבר למקום שאין לה מושג איפה הוא.

מה את מחפשת באילת? בעין עקב כבר היית?

״יאללה לעין עקב!״

מגיעים למעין, ובנוהל סקינידיפינג.
הגיברת לא מתבלבלת והבגדים נשארים על הסלע.
הורדנו אותה בחזרה בכביש 40 ובשבוע שאחרי חיפשנו בעיתונים אם יש מודעת חיפוש נעדרת..

כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.

---

אתה צודק ואני מסכים בגדול....

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.

---

אתה צודק לחלוטין.
היינו צעירים ולא בהרבה מבוגרים ממנה.
והיינו 2, אז יש לפחות יש עוד מישהו לחזק גרסה.

שנים רבות שאני לא עוצר לטרמפיסטים כלל ובטח לא טרמפיסטיות, אם זה לא מה שנראה כפיקוח נפש.
מכיר מ-2 חברים קרובים כמעט ונפגע ממטורללות שעלו על הרכב.

2 בלילה, אני ואשתי בדרך לצימר ברמת הגולן אחרי שבחדשות הבטיחו "הרמה תתעורר למעטה של שלג לבן וצח" מה לא ניסע?
מגיעים לצומת גונן, קור כלבים, בצומת עומדת לבד ילדה אולי בת 15 עם שלט "מצוק עורבים", מה לא נעצור לקחת אותה?
עצרנו, לקחנו, ובכמה דקות שהיו לנו איתה עד מצוק עורבים בקצה העליה, היא נשמעה לנו נורמטיבית לגמרי, פשוט נאיביות של ישוב קטן שהחיים שלה מתקדמים בטרמפים ממצוק עורבים לחברים בקיבוץ גונן וחזרה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

לא תמיד (וזה לא קשור לנושא יותר מדי). כשנסעתי דרומה עם יותם לטיול בר מצווה, ביום לפני השטפונות עמדו בטרמפיאדה מדרום לירוחם שתי עלמות חן עם תרמילים גדולים - בלי אותו ברנש. הן עלו לקמפר בהתלהבות ממש 'זה החלום שלנו' וכאלה. לקחנו אותן לשדה בוקר נראה לי...
אני יודע שבראש המלוכלך שלכם זה מתפתח אחרת אבל זה היה רק טרמפ ושיחה בדרך על טיולים ושטפונות. וזהו.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

---

תשמע, איך שלא תהפוך את זה אנחנו מבינים שלא היה להן מקום מלפנים.
אז מה נשאר אם לא לדמיין אותם מאחור ולחשוב מי מבינכם נהג ומי נהל שיחה עירה על המיטות מאחור.

אוף טופיק וזה, אבל בחייאת (sgill, תקרא), לא חייבים לדווח כאן על כל נאד נשי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

כבר הרבה שנים שאני לא עוצר לטרמפיסטיות. זה רק צרות.
*יוצאים מן הכלל מקרים של פיקוח נפש- מקומות בעייתיים באמצע הלילה וכו...
העולם שלנו עולם ציני ואכזר ולך תדע איזה מטורללת אתה מעלה ואיזה סיפורים היא תמציא עליך.

---

וואלה קרה לי. מאז לא לוקח בנות/נשים כשאני לבד.
נסעה איתי כברת דרך ארוכה ורצתה שאכניס אותה לאיזה יישוב מרוחק כמה ק"מ מהכביש שבו נסענו. סירוב מנומס ומנומק נענה באיום בתלונה על הטרדה. לא הייתה לי ברירה. מאז נדה, לא לוקח.
מאט לידן, מסתכל בפנים, מגחך, ונותן גז. כמובן שרובן לא כאלו, אבל היום לך תדע.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

אוף טופיק וזה, אבל בחייאת (sgill, תקרא), לא חייבים לדווח כאן על כל נאד נשי.

---

דווקא נאד נשי נשמע כמו אירוע ראוי לספר, בהנחה וסיפור הרקע תורם והוא נכתב ע"י מי שיודע לנסח.
דרור, בטוח יש לך משהו בשרוול...

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

סתם לידע כללי, הקוויף, או "נפיחה וגינאלית" בשמו המקצועי הוא תופעה תקינה לחלוטין. ובאמת שסיפורי הטרמפיסטיות מעניינים את הקוויף. חזרה לנשותינו האיומות בבקשה:

כל פעם לפני חופש סוכות/פסח - בוא ניסע לכמה ימים לפחות 4-5 , אני מתכנן טיול ואיפה נישן , היא - סומכת עליך מראה לה תמונות באינטרנט ובמפות . מגיעים לקראת ערב , היא - פה אתה רוצה לישון ?!! " אין פה אפאחד! , יש פה מלא אנשים , שקט פה , רועש פה לא נראה לי המקום הזה".
למחרת היא - "אני , מצידי עכשיו חוזרת הביתה " .

לך תבין אותן..

בדיקת שפיות,
זה רק אצלי שגם אחרי 20שנה היא שואלת כל פעם מחדש כאילו זו הפעם הראשונה שיוצאים לשטח, ״מה לארוז בתיק בגדים״?

רכב מסעות קומפלט+קניות+טפ״ש אני מספיק לפני שהתיק בגדים סגור.

ואני אמשיך את דורון....וכולם כבר יושבים באוטו חגורים ומחכים לגברת שתביא את עצמה לאוטו [emoji35]

בעבר אהבתי להתארח במג'יק סאן רייז
(לא בגלל ההכל כלול, אלא בגלל שאין קומות שנתן הרגשת צימר),
היה שם סידור שיום לפני בשעה 16:00 אפשר להזמין אטרקציות בחינם ליום שמחרת.

אחת מהאטרקציות, טיול ג'יפים בסביבה, כמובן שהזמנתי.
מקבלים שעה לחכות בחוץ לג'יפים.

האישה עם הילדה בלובי, אני מהחדר מתקשר אליה שתשים עין מתי מגיעים הג'יפים לאיסוף של הקבוצה.
עובר הזמן + 7 דקות מטכלי, שואל, מה קורה ? אומרת, לא הגיעו.

אני מגיע ללובי ורואה 3 ג'יפים (כנראה גפ"ס) סטייל גבעת חלפון חונים בחוץ ודיי עמוסים באורחים.

אומר לה, הג'יפים בחוץ, למה לא תפסת מקום ?
אין ג'יפים עונה בנחרצות , יש ג'יפים , הנה תסתכלי מול העיניים שלך.

אה, מה, זה ג'יפ ? בזה נסע בשטח ? ( אצלה בראש ג'יפ = פראדו / פאג'רו )

ההמשך היה טיול בספסל קרש אורכי עם הרבה אבק שדרש בסיום חפיפה ופן.
כמובן שחטפתי חזק עד סוף הנופש.

אני לא יודע אם זה קשור,
אבל מספר הטיולים שהצטרפה אליי אפשר לספור על כף יד אחת וישארו אצבעות עודף.

רענן