סיפורו של הג'ימוראי (או: סיפור בנייתו של הרכב הקודם שלי)

תודה לכולם.. עדיאל וסוזי (ומורי), אתם באמת חושבים שאני אסע לחופה עם רכב שלא שברתי בו כלום בעצמי?!
אני אבוא לאסוף אותו שבוע לפני...
:cool:

וחזרה לעניינינו!

קובץ מצורף 84844

אז... מה יש לנו בינתיים?
רוב החלקים של הסמוראי כבר נבזזו ע"י חברים או נזרקו לברזל (מי מזהה את הבוזז שבתמונה?):
קובץ מצורף 84843

בשלב הזה, כמו הרבה דברים בחיים, הסיפור מתחלק לשני סוגים:
או שהכל הלך חלק, ואז יש דיווח יבש ומשעמם עם תמונות, או שמשהו השתבש – ואז יש סיפור. עם תמונות.
לשמחתכם, איפה שאין תכנון קפדני – יש הרבה הפתעות...

מבט ראשון על ה"רכב" מעלה תחושה מעורבת. מצד אחד, לא נתפס כמה הדבר הזה מגניב. הראש עובד ללא הפסקה: ספק מדמיין, ספק מתכנן ספק הוזה – ומולי עדות ראשונה לזה שהדבר הזה באמת קורה.
אצלי בראש החלקים מתחילים להתאים. הדברים שהכי הפחידו אותי – הדלתות, הפרשי הרוחב בין הכלים, התאמת תא המנוע – נראים כרגע כישימים. אפילו עכשיו, במבט חטוף על התמונות, אני לאט לאט מיישר את הכנף ומושיב אותה במקום, ומכסה המנוע מתיישב לו.

קובץ מצורף 84841
פגוש מתכת בחיתוך לייזר, החלק הכי מתוכנן שיתחבר לרכב הזה, ייתן לו חזית מרשימה – לא אגרסיבית מדיי, אבל שתאפשר זוית גישה ראויה.

מצד שני... על מי אני עובד? האוטו נראה כרגע כאילו שמתי מגנט חזק על עגלת סופר ודחפתי לאורך מגרש גרוטאות.
קובץ מצורף 84842

כלום לא מתאים. הדופן התחתונה של הדלתות יושבת כ-20 ס"מ מעל הדופן של הג'ימני. תא המנוע של הג'ימני ארוך בכ-10 ס"מ מזה של הסמוראי.
לאט לאט אני מתחיל לחשב כמה מההשקעה אני מחזיר אם אני מוכר את החלקים...

לא סתם אני מתעכב על התחושה הזאת. פרויקט בכזה סדר גודל דורש המון כוחות נפש, ובכל כמה רגעים צריך לשנות את נקודת המבט – רגע אחד אתה ב"זום אין" מטורף, מנסה להכריע בפתרון להברגה פגומה, ורגע אחריו אתה נזכר בלוחות הזמנים, לוקח כמה צעדים אחורה (מילולית), ומחליט האם הקרב הזה ראוי לזמן שהוא לוקח כרגע.
חלק מהשיקולים "קשיחים" – התקציב מוגבל, הזמן קצוב. זה אומר, למשל, שמיקומי הסרנים ומכלולי ההנעה לא משתנים (ביחס לג'ימני). פשוט אין זמן וכסף לשינויים האלה, שגוררים מיד דרייבשאפטים חדשים ותכנון קפדני.
את הבניה ניסיתי לחלק ככל האפשר ל"קרבות" קטנים, שאפשר לנצח או לסגת מכל אחד מהם.
והקרב הנוכחי? להפוך את ערימת הברזלים הזו למשהו שנדמה יותר כרכב.

מה להגיד לך ??
פסיכוטי, אבל ראוי להערכה.
מסוג הדברים שעושים רק פעם בחיים, ורק כאשר צערים וללא שמץ נסיון.
כי למי שיש נסיון, לא נכנס לכאלו פרויקטים...
גם לי היו מספר פרויקטים מהסוג הזה לפני כ 15 שנה.
במבט לאחור זו היתה טעות, אבל מסוג הטעויות שכיף לעשות (רק פעם אחת כמובן).
הדרך הנכונה והפשוטה (יחסית)היתה כמובן לפרק את הבודי של הגימיני ולהרכיב את הסמו על השילדה.
אבל הדרך שבחרת היא ללא ספק שונה מקורית (וכן, גם פסיכוטית).
עלה והגשם !

היות ועכשיו אתה מתחתן כדאי להתיחס לסוג זה של פרויקטים כ "שירת הברבור"
מצד שני אין לי ספק שמיוזמתך לא תכנס יותר לסוג כזה של פרויקטים.
כך שלמעשה הבעיה פתרה את עצמה (-:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

מה להגיד לך ??
פסיכוטי, אבל ראוי להערכה.
מסוג הדברים שעושים רק פעם בחיים, ורק כאשר צערים וללא שמץ נסיון.
כי למי שיש נסיון, לא נכנס לכאלו פרויקטים...
גם לי היו מספר פרויקטים מהסוג הזה לפני כ 15 שנה.
במבט לאחור זו היתה טעות, אבל מסוג הטעויות שכיף לעשות (רק פעם אחת כמובן).
הדרך הנכונה והפשוטה (יחסית)היתה כמובן לפרק את הבודי של הגימיני ולהרכיב את הסמו על השילדה.
אבל הדרך שבחרת היא ללא ספק שונה מקורית (וכן, גם פסיכוטית).
עלה והגשם !

היות ועכשיו אתה מתחתן כדאי להתיחס לסוג זה של פרויקטים כ "שירת הברבור"
מצד שני אין לי ספק שמיוזמתך לא תכנס יותר לסוג כזה של פרויקטים.
כך שלמעשה הבעיה פתרה את עצמה (-:

---

לגבי החלק המודגש-
אני לגמרי לא בטוח שזה היה הנכון והפשוט - הכל תלוי במה שאתה יודע לעשות...
מבחינתי זו לא הייתה טעות, ולא הייתי נוהג אחרת היום בנושא הזה. יותר קל לי להתמודד עם "פחחות אקסטרים" מאשר עם כל החיווטים וההתאמות... אתה צריך לזכור שבעצם ההחלטה הזו למעשה גם זכיתי לקבל את כל מערכת החשמל, מיזוג אוויר, תושבות מנוע ועוד... לדעתי חסכתי לא מעט שעות עבודה, ובתחום שאני חלש יותר בו.

לגבי "שירת הברבור" - ההפך הוא הנכון!!
אשתי לעתיד מודעת ומעריכה את התשוקה שלי ליצור ולבנות, ומבחינתי - ברגע שתהיה גינה, תהיה עליה נבלה חדשה שמחכה לעבודה.

זה לא בשביל הכיס ולא בשביל הטיולים. זה לנפש. אם הייתי מתחרט על הבניה - לא הייתי יושב וכותב, מלא בגאווה על הצעצוע שלי.
אגב, אחת הסיבות לפירוק הרכב הייתה גם ההבנה ששום טיול לא ישתווה להנאה שהייתה לי בבנייה...

יש ג'יפאי שביל, ג'יפאי מדבר, ג'יפאי מקלדת, חשבתי שאני ג'יפאי סלעים -
אבל כנראה שיותר מהכל, אני ג'יפאי ברזלים.

רון, אני מתנצל, כנראה שהפכתי להיות זקן פסימי )-:
מצד שני אומרים שפסימי הוא אופטימי עם נסיון..
הסטטיסטיקה אומרת שמי שמתחתן מפסיק לעשות פרויקטים פסיכיים מהסוג שאתה עשית.
ואיך שהוא נשים וכל מה שנובע מלהיות בקשר לא מסיעים (בלשון המעטה) לתהליך היצירה.
כדי שיהיה לך בית עם גינה ומוסך אתה צריך כסף.
אלא אם כן ירשת את הכסף אתה צריך לעבוד בשבילו (וקשה)
ואז אתה מגיע בסוף היום עם הלשון בחוץ וממש אבל ממש אין לך חשק להתחיל לחתוך ולרתך ברזלים ב 10:00 בלילה.
שישי שבת + חגים אתה חיב להיות עם המשפחה (ילדים הם הרבה יותר תובעניים ממה שאתה חושב)

אבל שוב, בהחלט יתכן שאתה היוצא מהכלל שתעיד על הכלל.
סך הכול לעקומת גאוס אין רק שיא אלא גם שולים שמתפרסים בתאוריה עד אין סוף.
ואפשרי שאתה מקרה הקצה שימשיך לעשות פרויקטים פסכיים.
והיו מקרים כאלו, אפילו בפורום הזה.
מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם !

אשר להחלפה הגוף של גימי בגוף של הסמו, לעניות דעתי זה הרבה יותר פשוט מלעשות פחחות מחדש לכל הרכב.
נכון צריך לדעת קצת חשמל והנדסה, ולא רק לחבר ברזלים אחד לאחד.
אבל התוצאה הסופית הרבה יותר אמינה ושלמה.
עושים את זה המון בארצות הברית, שם זה אפילו חוקי למהדרין.
אבל הי, מי אני שאתערבב בפרויקטים שלך.

מקווה שימים יגידו שטעית הפעם,
וגם שהפרויקט הבא ישותף בזמן אמת ולא רק בדיעבד, כדי שאוכל לנצל בזמן אמת את הניסיון...

(אתה אולי לא זוכר, אבל אתה מתויק אצלי בראש בצד של הטובים, כשלפני כ-4-5 שנים ארגנו במקביל מפגשי הדרכה טכנית לחברי הפורום ואני חשתי בצל הכבד שהוטל עליי לאור ניסיונך)

- - - Updated - - -

אגב, בפרקים הבאים -
הרבה מאוד לקחים של דברים שדווקא כן היה צריך לעשות אחרת...

רובנו מכירים את המונח "רכבת כח" (מנוע->קלאץ'->גיר->טרנספר->גלי הינע->דיפרנציאלים->ציריות->צמיגים->קרקע)
ואפקט השרשרת הנלווה לו:
מובן לנו מאליו שאם נגדיל צמיגים, הדבר ישפיע על כל התנהגות הרכב (ויגדיל, לדוגמא, את הסיכוי לכשל של הציריות).

מה שהיה לי פחות מובן מאליו, הוא אפקט השרשרת שנוצר גם בתחום הפחחות...

התחלתי מהדופן התחתונה של פתח הדלת. המיקום מוכתב ע"י הדשבורד כגבול עליון, ואני מבין שהאפשרות הכי טובה שלי היא קורת חיזוק מתחת לפתח הדלת (כדי שהמבנה לא יקרוס כשעומדים עליו). בהמשך אצור טלאי שיטפל במרווח הפתוח בין דפנות הסמוראי ודפנות הג'ימני.

קובץ מצורף 84882
(למי שתוהה, בתמונה האמצעית חיברתי פלאח זמני שיקבע את הרוחב הנכון)

והנה מתחיל אפקט השרשרת, שאותותיו ימשיכו ממש עד השלבים האחרונים בבנייה.
כשהחלקים בערך במקום, מובן שהגריל הקטן המיועד לנקז מים מהשמשה (ובפועל לרוב נסתם ויוצר בעיות) "נופל" מעל הדשבורד, ולכן ריתכתי אליו חתיכת פח מגלוון.

קובץ מצורף 84881

אחרי הגשמים הראשונים, אגב, התברר שהחיבור לא אטום מספיק, והחללים הקטנים מולאו בסיליקון (לצערי).

השלב הבא הוא חיבור הדלתות. ניסיתי לבצע מקסימום עבודה כשהדלתות מורכבות, כדי שהמיקומים של התופסנים, הצירים וכו' יהיו ממוקמים נכון – ומחוזקים נכון.
היכולת לחבר ולפרק את הדלתות הייתה חשובה לי, ולכן הפעולה הראשונה הייתה החלפת ההברגות הישנות והחלודות בחדשות (למעשה, החלפתי אותן באומים מיוחדים שעובדים בדומה לניטים, אבל בעלי הברגה פנימית).

קובץ מצורף 84880

השלב הבא – הנחת הדלתות במקומן וניצול ההברגות המקוריות של הג'ימני לעיגון ה"קליפה" החדשה:

קובץ מצורף 84883

בפוסט הבא אני אתמקד בעיקר בשגיאת פבריקציה שפגעה אסתטית הרכב עד יומו האחרון (מהדברים האלה שבכל פעם שאתה רואה אתה מתבאס...)
אבל עד שאשב לכתוב אותו, אני אשמח לעורר פה דיון קצר בנושא בטיחותי: כלובי וקשתות התהפכות.

מצד אחד, מדובר על רכב גבוה, עם מרכז מסה גבוה, שנועד לעבוד בזויות קיצוניות – ואנחנו רוצים להעלות את מרכז המסה שלו כמה שפחות, תוך התחשבות בעובדה שבסיס הרכב קל למדיי.
מצד שני, בדיוק מהסיבות האלה (ומהכירי את הנהג), הסבירות להתהפכות היא גבוהה, וכדאי להיות מוגנים ככל האפשר.

אז... מה אתם הייתם עושים? ועד כמה ההשפעה על יציבות הרכב משמעותית?
(בתקווה שישותפו פה גם חוויות התהפכות ומסקנותיכם מהן)

מה השאלה בכלל? מרכיב כלוב התהפכות בלי לחשוב פעמיים ולומד לנהוג עם הרכב בהתאם. את הכלוב מעצב בצורה כזו שתגרום לכמה שפחות הפסד מקום בתוך הרכב שבמקרה כמו הג'ימני/סמוראי, היא בו הרבה גם ככה.

בתור אחד שסיים עם הרכב שלו על הצד פעם אחת, היה לי המזל שהרכב היה עם מרכב סגור ושהחצי גלגול היה איטי מאד, אחרת כנראה שהייתי זקוק לשיפוץ פרצוף לפחות, מעבר לשיפוץ שאני צריך BY DEFAULT.

אגב, במהלך אותה חצי התגלגלות, כננת שהייתה לי בתוך הרכב, רתומה היטב מאחורה ומתחת ללא מעט ציוד אחר שגם כן היה רתום היטב, עשתה פעמיה עד למשענת הראש שלי ונעצרה רק בגלל שהמושב היה BUCKET שעטף לא רק את הראש שלי אלא גם היקף רחב סביבו ומנע ממני להרגיש את החומרים שלה בגולגולת שלי וממנה להגיע לקדמת הרכב. גם פה אני מניח שמהירות הגלגול הייתה לטובתי, אחרת היה לי גם פרצוף בצד השני של הראש או כננת בתוך השמשה הקדמית.

המסקנה הנוספת פה היא ש"רתום היטב" הוא אף פעם לא כמו "מאוכסן בתוך מערכת זיווד" כשאר הציוד שהיה לי ברכב.

מה נהייה?

צריך להכין לך קפה כדי תשב לכתוב?????

הבחור מאורס כך שכנראה לא נראה אותו פה יותר :)


עידו

מזל טוב
הפרוייקט מגניב ממש לא לבעלי לב חלש
ממתין כמו כולם להמשך

רון
מה קרה אנשים במתח ..
תמשיך...

אתה זוכר שדיברנו אז במוקש הייתה נו שיחה ארוכה , על שיקולי נעילות בין זיקה לאי אר בי ... ועל יחסי העברה טנספר / סרנים
כדאיות מן איכות וכו, ...

זה היה אז שיחה ששינתה את הקו מחשבה של וגרמה לי להרבה נדנודי שינה

תחלוק גם כאן עם כולם .. למה שרק אני סבול ?? :)

איזה רעיון מגניב !
חבל שלא יצא לי לראות אותו בפעולה .

חברים אני ממש מצטער,
שלל תירוצים אבל בפועל אני פשוט לא יושב לכתוב בזמן האחרון.

מבטיח להמשיך ממש עד לסוף הסיפור.


עדיאל - ממש כמו מורי שהזכיר לי את הדיפרציאל המחורב ב"נסתר" - תודה על התזכורת!
בלי ההערות האלה אני באמת שוכח את הדרך הארוכה שעברתי עם הג'ימוראי. וככה הולך לו הדחף לכתוב...

(כן כן... רוב הזמן אני חושב לעצמי: כולה בניתי ג'יפ, טיילתי אתו ופירקתי... מה יש לספר כבר?!)

רון כשסיפרת לי על הרכב וראיתי שתי תמונות (באחת ההפסקות בלימודים)
לא הבנתי כמה עמוק הסיפר.
אני הבנתי ממך שעשית שילוב בין הג'מיני וסמוראי, בודי של הסמוראי ושילוב של מכלולים של הג'ימיני כמו שעושים בהרבה רכבים.
מצטער, אבל טעות בידך!! אתה יצרת בודי ואני מאמין שגם חלק גדול מהמכלולים עשית התאמות לרכב.
פעם הבאה שאתה רוצה לספר של פרויקט מעניין אני מבקש שתשלח קישור!!

על איזה סיפור אתה מדבר ... בינתיים זה בקושי פתיח לסיפור :p



עידו

נו מה עם ההמשך?


נשלח מה iPhone שלי ע"י Tapatalk

רון אתה נקניק. יש דברים שלא עושים.

אחלה סיפור, אחלה כתיבה.
רון בהצלחה בהמשך.. ומזל טוב!!

נו...


Sent from my iPhone using Tapatalk

זהו?

כמו כל סיפור טוב יש לו התחלה המצע וס......:rolleyes:



עידו

אל תטרחו, הוא ימציא תירוצים, שהוא מתחתן, שהוא בתקופת מבחנים, שכואב לו בזרת.
בתכלס, הוא פשוט עצלן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

אל תטרחו, הוא ימציא תירוצים, שהוא מתחתן, שהוא בתקופת מבחנים, שכואב לו בזרת.
בתכלס, הוא פשוט עצלן.

---

+1 ;)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עידו לוריה

כמו כל סיפור טוב יש לו התחלה המצע וס......:rolleyes:



עידו

---

כנראה שאני פיספסתי את האמצע..

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Bernard

כנראה שאני פיספסתי את האמצע..

---

ששש אל תספר שחסר גם אמצע .



עידו

רגע, אז אני לא מבין, תחילת הסיפור זה בעצם הסוף, האמצע זה היה ההתחלה ובסוף אין סוף שזה בעצם האמצע?

בערך ... בהתחלה חשב ... בהמשך חתך עם דיסק ... בסוף אנחנו מזי... את השכל , והשפן מזמן ברח .



עידו

(אני פשוט אמשיך כאילו לא נעלמתי לחצי שנה. חזרתי לכתוב.)
בהתלבטות בין קורת רוחב לכלוב מלא, למרות הטענות הברורות בעד כלוב, אני בחרתי בקורת רוחב.
למה?
כי כלוב מלא יצר יותר מדיי בעיות אסטטיות ופרקטיות, והיה עולה ביותר מדי זמן (שכאמור, הוא המשאב הכי יקר בבניה הזו). בנוסף, משקל הרכב והעובדה שבמקורי לא היה כלוב עזרו לי לשכנע את עצמי שזה הדבר הנכון לעשות, למרות שאתם– ממרום הכסא המשרדי שלכם – מבינים שזו טעות חמורה בשיקול דעת.
קובץ מצורף 91020

כדי לפצות על כך שהקשת תהיה נושאת המשקל היחידה, עשיתי אותה חזקה. מאוד חזקה. אני כבר לא זוכר את המידות המדויקות, אבל לקחתי פרופיל מלבני של משהו כמו 100*50*5 מ"מ (כלומר: 5 על 10 ס"מ, ועובי דופן של 5 מ"מ).
חדי העין והמסך שביניכם יבחינו בעוד פרט קטן. הקורה אינה ישרה. יש בה קשת מסוימת, גם בחלק האנכי וגם בחלק האופקי. הסיבה היא אסטטית – ולדעתי עושה את כל ההבדל בין חלק שנראה לגמרי "תוצרת בית" לבין חלק שנראה מקצועי. אלוהים נמצא בכיפופים הקטנים.
בתמונה השמאלית מסומנת נקודת העיגון לבודי, כאשר גם על רצפת הרכב הייתה נקודת עיגון מאסיבית.

מה עכשיו?
עכשיו בונים את "האמבטיה". כמו שרואים בתמונות הקודמות, הדופן התחתונה של הדלת נגמרת כ-10 ס"מ מעל הדופן המקורית של הסמוראי. זה נגרם, כמובן, כתוצאה מנקודת העיגון שלנו: הדשבורד.
אז מה עושים? כמו שכבר הבנתם, הרכב הזה בנוי מ-3 מקורות: ג'ימני, סמוראי, ומחסן ברזל. הגיע הזמן למחסן הברזל.
לקחתי קרטון ביצוע, הכנתי "דגם" שם החתיכה הגדולה שאני צריך לחתוך.
החומר הנבחר היה פח ברזל מגלוון 1.5 מ"מ, אם אני לא טועה. נשמע מעט – אבל במונחים של פח – זה עבה. ממש עבה.
יותר מכפול מהעובי המקורי, וזה אומר יותר מכפול המשקל.
הבעיה היא, שאני – ובכן, לא ידעתי לרתך פח. אז העדפתי ללכת על עובי מעט יותר סלחני, גם במחיר של עוד כמה גרמים לרכב.

וכמובן, הרבה מאוד ניסיונות עם חתיכות פח.

כדי שלא תירדמו, אני אשחרר לכם תמונה של הפח לאחר חיתוך פלזמה, ואחרי הריתוך לרכב – ואז אחזור לעניינים הטכניים:

קובץ מצורף 91021

לצערי, לא צילמתי את תהליך ה"מדידה" – שזה בעצם אומר: לקחת קרטון ביצוע, לחתוך בערך, להדביק במקום, לתקן חיתוך, להצמיד לפח, לסמן עם טוש על הפח (טיפ: יש טושים מיועדים לציור על מתכת. ממש נוח. גם טושים רגילים בצבע זהב וכסף עושים את העבודה, אבל נהרסים מהר יותר). ולחתוך.


קובץ מצורף 91022

אתנחתא-
פסקה קטנה, על גבול הפואמה, על פלזמה:

ציטוט:

---

פלזמה זה קסם.
זה הדבר הכי פרימיטיבי והכי עתידני שקיים.
לא אכפת לי כמה מכונות CNC,
מדפסות תלת-מימד
סארטפונים ששולטים במסוקים
ויירוטי 'כיפת ברזל'
אני אראה,
זה תמיד יעלה חיוך על שפתיי.
זה כמו סרטי מד"ב ישנים –
זה העתיד כפי שדמיינו אותו פעם.
אתה מחזיק חתיכת ידית,
שמחוברת לחשמל ולאוויר,
ולוחץ על הכפתור לחיצה קצרה (שהאוויר יתחיל לזרום).
מצמיד אותה לפח,
לוחץ שוב,
ומעלים ברזל.

פוף!

ושאף אחד לא יגיד לי "נחתך כמו חמאה".
בחיים לא ראיתי משהו
שמעלים ככה
חמאה.

---

(ר. נחמן, 2014)

אגב, בתמונה למעלה – זה לא אני, זה לא פלסמה, וזה לא קשור לג'ימוראי. זה ארי מתאמן בריתוך אלומיניום. פשוט רציתי שגם האנשים שרק מסתכלים בתמונות ייהנו, וארי בחור יפה. וגם כי לא צילמתי את החיתוך.

לא רואים את התמונות