Printable View
תאמין או לא שלמה, זה רכב שנהגתי בו עוד לפני שהיה לי רישיון....ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
בתור ילד מתבגר בחיפה של ראשית שנות השמונים רכבתי על אופנועי חצי (היה על זה שרשור לא מזמן). בקצרה, הבן של אפרים אילין למד שכבה מעלי בבית הספר והיתה לו כזאת אלפא. באחד מימי השישי בלילה בכביש המחצבה העולה מנשר לכרמל (נס הרים של החיפאים) הוא נורא רצה סיבוב על האופנוע (כי אבא לא מרשה לו), אז התחלפנו....
אי שם בשנת 98' החזקתי סיטרואן ZX וולקן. נמכרה רק כדי לרכוש את הדיפנדר הראשון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי raanan
לפני כמה שנים החלטתי לרכוש שוב אחת כזו. הלכתי לראות אחת שמורה להפליא, סטוק לחלוטין.
לא היה כיף בכלל.
עכשיו אני עם 309 מודל 93 כנוסטלגיה ל 309 מודל 87 שהחזקתי ב 95'.
נהנה ממנה מאוד. מנוע 1.4 עם קרבורטור. עגלה. אבל משייטת ב 130 בקלות, ועם היגוי נפלא.
לא יודע להסביר את ההבדלים. הוולקן הכריחה אותי לעבוד. בפיג'ו אפשר סתם לנהוג בשלווה.
נו, אולי בשרשור הזה מישהו יבין את האהבה שלי לויטארה ואת ההשקעה בה ...https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...481af397d0.jpg
גם לי הייתה ZX וולקן ידנית כמה שנים לפני 1998. אחד הרכבים היותר מהנים שהיו לי - מפליא שכיום התחושות שלך ברכב היו כאלו....ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
בהקשר למה שאתה ורענן כתבתם - סקרנתם אותי לחוות שוב אהבות מוטוריות ישנות ומסקרן אותי מה ארגיש כיום לאור הניסיון המוטורי שצברתי עם השנים.
מממ.... לאציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב42
[emoji23][emoji3590]
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
[QUOTE=דרור ברלי;887109]בדיוק...זה גם טעמי.....נהנה היום מנהיגת אלפאסוד 1.3 1982, יותר מאשר רכבי הפרטי הספורטיבי החדיש יותר בעל פי 4 כוחות סוס. שני עולמות נהגיה שונים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי sgill
האלפאסוד איטית מכל רכב חדש היום...אבל חווית ההיגוי, הקול, העליה במהירות מהנה יותר מטורבו הכפול ברכבי האחר
אני חייב להגיד שכל נסיעה בסובארו לאומה 91׳ 1.6 ידני, פשוט גורמת לחיוך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
כן,
זו סובארו, מה שהיה פעם רכב הכי בסיסי בארץ, אבל היום כבר לא.. ואקזמפלר כזה נהיה נדיר, ובוקסר עם הרעש האופייני וגיר ידני זה כייף.. גם אם זה סובארו ישנה.
שלמה,
זה מאוד אינדיבידואלי.
היתה לי האלפאסוד הזו, לא עפתי ממנה. היתה לי טויוטה סליקה, קראתי לה קארינה קופה.
אבל דווקא נבלת ה 309 הזו, שנרכשה מהיד הראשונה, שמורה מאוד וסטנדרטית לחלוטין, עם משהו כמו 75 כ"ס, הרבה יותר כיף לי לנהוג בה מהשתיים האחרות. התחושה מאוד סובייקטיבית. היא לא ישנה לי מדי, ולא מודרנית מדי.
אם הייתי מוצא היום 306 עם מנוע 1800 וגיר ידני, מה שקראו לו ב 94' XT הייתי בודק גם אותה. היה רכב מדהים.
אתה צודק לגבי ה 309, גם לי היתה אחת כזו בעברי, והיה בה משהו מיוחד בנוחות ובכיול המתלים שגרם לי להתאהב בפיג'ו, הרגשה ששמורה לרכבים יותר גדולים ממנה
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
מה זה פיג׳ו 309?
אני זוכר רכב משפחתי די שגרתי ולא ספורטיבי בעליל
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
205 עם סרח עודף מאחורציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
גם את ה 205 היללו אותה למכביר.
בזמנו נהגתי על 205GTI של חבר וממש לא דיגדגה ל GTV מבחינת ריגוש.
לדעתי ההתלהבות מ GTI למינהם בכך שאפשרה לנהגים בינוניים ומטה לנהוג מהר בכבישי נוסטלגיה (נס הרים) בזכות ההנעה הקדמית.
בהנעה אחורית זה כבר דרש יכולת אחרת מהנהג.
לכן ברלי מתלהב מחיפושית מתוגברת (בזמנו היו חיפושיות 1.6 שתוגברו ל 100 כ"ס ויותר )
בהמשך, הונדה סיוויק משפחתית דחקה את רוב עדר ה GTI (לנהגים הבינוניים זה הספיק לתחרויות בין רמזורים).
לדעתי היום לחוות נהיגה עם רכב מודרני ובמהירויות שפויות, זה רק עם מיאטה.
אחרת, צריך לחפש את החוויה במסלול, קראטינג 2 פעימות יכול לספק אותה למכביר.
רענן
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אל תשכחו שלישראל הגיעו רק גרסאות הבסיס של כל המכוניות. הכי זולות שאפשר, מנועים חלשים.
בתחילת האייטיז היו כמה שהיו הרבה יותר טובות מהיתר: אלפאסוד, אסקורט (אריקה), קאדט D, אחר כך דגמי פיז'ו.
כשנוסעים ב-2020 על אלפאסוד 1.2 מודל 82' אפשר להבין שלא עפים ממנה. גם ב-82' יכולות האוטו הזה היו גדולות בכמה מספרים על מנוע ה-1.2 הבסיסי.
ב-1.35 המצב הרבה יותר טוב. ה-1.5 עם מאייד כפול יחיד כבר נוסעת ממש טוב, 1.5 עם שני מאיידים כפולים כבר היתה ונחשבה ספורטיבית.
ואחרי השיפורים המקובלים (סעפות, אגזוזים, מאיידים מוגדלים, קמשפטים, מצנני שמן, צמיגים ספורטיביים, בולמים, מוטות חיזוק בין המתלים ועוד כל מיני... זו כבר היתה מכונת מלחמה. יחסית למה שהיה מקובל אז.
שתבינו, גם אחרי כ להשיפורי םהאלה אני לא מדבר על יותר מ-130-140 כ"ס ביום טוב. אבל האוטו היה קל (800 קילו בערך) עם יחסי העברה קצרים ומנוע שאהב סל"ד גבוה ויכל להישאר שם פרקי זמן ארוכים....... אז היא נסעה מאוד חזק, נשמעה חזק, הרגישה מאוד ברוטלית ומאוד מהירה ויותר חשוב מהביצועים בקו ישר, זו מכונית שאהבה לפנות ולא על חשבון נוחות נסיעה. ככל שהכביש היה יותר מתולתל, ככה ההתנהגות שלה אפשרה לה לשמר קצב ממוצע גבוה שמכוניות אחרות לא יכלו והיא גם עייפה את הנהג הרבה פחות.
היא עדיין מחזיקה את השיא שלי ב"קנונבול" הפרטי של החבר'ה שלנו מחולון לאילת (כולם היו בעלי אלפות 1.5 משודרגות באותה תקופה, וכן, אני הגעתי ראשון).... לא שהיום אי אפשר, טכנית, לשחזר את זה עם כל משפחתית מודרנית שנותנת את אותם ביצועים בתכל'ס, אבל זה כנראה לא יהיה כיף כמו באלפא.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי raanan
היתה לי כזאת.
מנקודה לנקודה האלפא היתה הרבה יותר מהירה. בסדרי גודל בלתי נתפסים. כי ככה זה כשההנדסה הרבה יותר מתקדמת.
אבל מבחינת ריגושים, החיפושית שמה אפילו את האלפא בכיס הקטן.
כן, גם כי היא אנדרדוג. אף אחד לא יחשוד בחיפושית בצבע תכלת.
אבל היא גם היתה מכונית פרימטיבית, מסוכנת ומעייפת שדורשת המון ריכוז ותגובות מהירות כברק כדי לשמור אותה על הכביש. במיוחד כשהיא נדחפת על ידי פי 2 עד פי 3 כוח מזה שנבנתה עבורו..... 100 סוסים בחיפושית קשים מאוד לשליטה - ראו הוזהרתם. זה ממכר - ומסוכן.
תהיה לי חיפושית כזאת שוב מתישהו.
בזמנו.. שנות השמונים העליזות, הרכבים הכי מבוקשים אצל הצעירים היו:
GTI
אונו טורבו
רנו 5 טורבו
אלפא תלתן כלשהי
במוו 2002 למי שיכל להרשות לעצמו.
וגם CJ7 אמריקאי אבל זה סיפור אחר :D
ןאז יום אחד אבא של חבר קנה אל-קמינו V8 חדשה שלפחות בתאוצות, שמה את כל השופונים הקטנים הרחק מאחור...
ואז בשנת 90 הגיע ההונדה סיוויק, והפכה לאגדה נוסעת
Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk
בשנים שסובארו פשע או 1300 dl ומיצובישי לנסר שלטו בצמרת היו רכבים שהרגישו אחרת, אותה 309 נתנה הרגשה של רכב מהודק שמחובר לכביש ומגהץ בנוחות של וולוו בגודל של פיג'ו, ולא מתקרקש ומתפזר כמו היפניות.. ה 405 היתה גם בעלת תחושה כזו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
במקרה הזדמנה לידי מחבר סובארו ליאונה 91, יד ראשונה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי grand
כל מיני דברים אפשר להגיד על הרכב הזה.
הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה מקרקשת.
עוד רגע אספנות, וכל הפלסטיקים בתא הנוסעים מהודקים במקום.
כנל שאר הרכב.
אני בספק רק אם האחרים שהזכרת הזקינו בכבוד כזה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
זה נכון. הליאונה היא פלא הנדסי - אמינות מופלגת ואיכות ייצור גבוהה.
להישאר על הכביש לעומת זאת, קצת קשה לה. בכל זאת יפנית מהשנים הפחות טובות שלהם בכל מה שקשור לדינמיות....
תת היגוי פראי בכל מצב, אחיזת כביש נמוכה. היתה מתפזרת ועפה בחצי מהמהירות שהאירופיות לקחו פניות.
וכשהיתה עפה או חלילה מתנגשת במשהו, גם היתה מתפרקת באמצע לשני חצאים. קדמי ואחורי....
היה גם ח"כ מהליכוד שנהרג ככה בתאונה כשנסע בליאונה...
אם אני זוכר טוב, גם שמו היה סמלי - רייסר משהו..... זה כנראה היה הרייס האחרון שלו.
בכביש רטוב בכלל זוועה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
נגיעה בבלמים והיא נכנסת בקלות להיגוי יתר.
דווקא תת היגוי פחות מורגש, ובגלל הגובה הנמוך של כלל המרכב (כ-10+סמ מתחת לפרייבטים מודרניים), יש לה מרכז כובד לא רע בכלל, ויחד עם גיר ידני ומנוע בוקסר 1.6, יש עם מה להנות.
אני מתייחס אליה כמו אופנוע, אם יורד/צפוי גשם, היא נשארת בחניה.
הפיג'ו 309 היתה אמורה להיות טלבוט אריזונה, ופותחה על מנת להחליף את הטלבוט הורייזון.
עם חיסול מותג טלבוט על ידי קונרן PSA הוחלט שה 309 תהיה ההאצ'בק של הקונצרן. מתחרה בפורד אסקורט / פולקסוואגן גולף, ודומיהן. היא חולקת מספר חלקים עם ה 205, בעיקר מנועים וגירים, אבל היא ממש לא 205 עם בגאז'
הסופר מיני היתה ה 205, הקומפקטית היתה ה 309, והמשפחתית היתה ה 305 עד שהוחלפה ב 89' על ידי ה 405.
מבחינת ביצועים והתנהגות הגיעו לארץ דגמים בסיסיים, תחילה מנועי 1.1, 1.3 ואחכ מנועי 1.4 ו 1.6.
הגיעו בודדות מדגם GTI עם מנוע 1.9 עם מרכב שלוש דלתות.
הרכב קל מאוד כמקובל לזמנו, סביבות 850 קג'.
החיסרון הכי גדול של הרכב זו הפלסטיקה הפנימית של הדשבורד שמתפוררת אם מתעטשים עליה אפילו ללא קורונה.
דווקא מרכז הכובד שלה כן רע.
חלוקת משקל מוזרה, המנוע הרחק מעבר לגלגלים הקדמיים וממוקם יחסית גבוה.
זוית השפיעה בגלגלים הקדמיים קצת חיובית.... לא מתכון להתנהגות טובה.
צמיגים צרים, מתלים לא משהו עם ריסון מפוקפק.
גם המנוע הזה - הרעש שלו מגניב והוא לא נגמר לעולם, אבל 70 כ"ס בערך... גם עם גיר ידני (עדין וחורק), מטוס זה לא. ואולי טוב שכך. מצד שני היא משייטת טוב ובשקט 120-130 בקלות.
לא אוטו לנהג, בעדינות ובלשון המעטה.... אבל סוס עבודה כן, בהחלט. אפילו מיתולוגי.
מעבר לזה - היא כבר קלאסיקה. אוטו שכתב פרק שלם בהסטוריה המוטורית הישראלית .שמור עליה.
מזמין אותך לסיבוב, תתפלא כמה ההתנהגות וההיגוי שלה מעלים חיוכים טיפשיים, גם בלי לקרוע אותה.
ברוח הנוסטלגיה, לרכבי העבר,
אנציקלופדיה לרכבי אספנות מבית חן פרחי:
עד לפני כשנה, חן פרחי ממועדון ה5 היה מוציא פוסט כמעט כל יום עם סקירה על רכבים מהעבר, העומק והרזוליציה על כל דגם הייתה מרשימה ותמיד חידש לי גם על רכבים שהכרתי היטב.
הלינק למאגר הכתבות כבר לא עובד, ולא הצלחתי למצוא את המיקום החדש, כולל הודעות ישירות לחן בפייסבוק שלא נענו.
מישהו יודע האם מאגר הכתבות הענק עדיין קיים והאם עדיין פעיל?
Sent from my SM-T580 using Tapatalk
המנוע בולט לפני הגלגלים כ-15סמ, והגיר להזכירך אורכי, ולא רוחבי כמו רכבים מודרניים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אז המשקל לא תלוי קדימה יותר מידי.
הגיר לא חורק.. והוא בוגר העליות של חיפה.
לגבי מרכז הכובד, התכוונתי למרכז הכובד מבחינת ציר z.
בציר האורך אכן נוטה לפנים, וזה רע לאחיזה מאחור, אבל כנראה שאני נהנה ממנה כי למדתי לנהוג בדור של רכבים כאלו ורכבים ידניים, בלי שום עזר בטיחות, אז העברת משקל, בלימה ובחירת הילוך עדיין יושבת בראש.
70כ״ס אבל משקל זבוב, לטוב ולרע.
לטוב, זה מאיץ יפה מאד (מזכיר, 1.6ידני, לא האוטומט העגלה), ואין לו שום בעיה לשמור מהירות, אבל זה מרגיש לא נעים, כאילו הרכב עוד רגע מתעופף.
יש וטו לילדים.. לא עולים עליו מחוץ לישוב.
חחחחציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
הזכרת לי תאונה שראיתי בחיפה אי שם בסוף שנות השמונים.
רכב מסחרי פגע בצד של רום כרמל.
הנהד של הרכב הישראלי נותר עם הרגליים באוויר.
המסחרי המשיך קדימה עם כל הקוביה של המנוע כולל תכולתה...
אולי הגיע הזמן לפתוח שרשור על תאונות הזויות (וללא נפגעים..)
ראיתי עוד כמה..
- - - Updated - - -
חרא אוטו...ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
מכרתי אלפא 33 1.5IE (שגם עליה אמרי שהיא חרא אוטו... אבל בתור ילד בן 20 היא היתה נפלאה) וקניתי כזו.
נכון היתה נוחה, ונכון אחיזת כביש אבל זהו....
משעממת, בלי חדוות נהיגה, בלי תחושת פאן והמון בעיות חשמל...
WOT????ציטוט:
נכתב במקור על ידי ש01
היתה נוחה מאוד, אחיזת כביש גבוהה, והמון המון כיף של התנהגות, עם היגוי אחורי פאסיבי והגה נפלא.
לא עשתה תקלה אחת.
המנוע 1.8 אמנם לא היה חזק במונחים של ימינו אבל היה עם 103 כ"ס ובערך 16 קג"מ אם אני זוכר נכון, אבל שקלה קצת יותר מ 1000 ק"ג, והיו לה תאוצות ביניים מצוינות בצד המשפחתי של הסקאלה ולא הספורטיבי.
או שאתה נפלת על רכב לימון, או שאני נפלתי על רכב שבורך אישית על ידי זאן דארק.
306 התנהגה נפלא והיתה כיפית לנהיגה. זה אוטו מהתקופה הטובה של פיז'ו, כשהיה חשוב להם איך המכוניות שלהם נוסעות.
וכמובן עשתה קצת צרות. כי בכל זאת צרפתיה.... לפחות בידנית אלה היו רק בעיות חשמל, איכות חומרים וגימור וכו'. האוטומטיות הוסיפו גם צרות מכיוון הגיר, כאילו דא.
אחר כך הגיעו ה-307 וה-308 דור ראשון, כמייצגות של תפיסת "אוטו לא צריך להיות מהנה לנהיגה" שפשתה ביצרן הזה בשנות ה-2000.
אבל הצרות האופייניות של הצרפתיות דווקא נשארו. מסורת זו מסורת. יש דברים שיתהפך העולם ולא משנים.
אני נפלתי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
וזה היה הרכב השלישי אחרי איביזה 1.5 ילידת 88 (מתפרקת אבל אושר גדול) ואלפא 33 (ראשונה בארץ עם הזרקה).
כנראה שהבסיס שלנו להשוואה היה שונה.
אני נורא התאכזבתי מהפיזו.
הרבה שנים אח"כ (למעשה לפני שנה וחצי) קניתי לבת שלי 307 2003 - מתנה לסיום קורס קצינות ופטור בשבילי מהסעות יומיות לרכבת. אוטו מאוד נוח, ראייה מרחבית מעולה. מזגן נפלא ועד כה - אין תקלות בכלל. המון תמורה ל 4000 ש"ח... (וכן, אוטו עייף - גם למי שהרכב הראשון שלה היה ג'ולייטה).
אשמח מאד לכזה בכל מצב, בכל דגם ובכל שנה
http://uploads.tapatalk-cdn.com/2019...32d37ce300.jpg
זו הספציפית שבתמונה היתה הרכב הראשון שלי. מעבר לבעיה מהמפעל של סינכרון ההילוכים , במיוחד הורדה מ-3 ל-2 , צריך לזכור שהגוף כולו למיטב זכרוני הוא יחידה אחת. אין דבר כזה כנפיים או חלקים נפרדים אחרים. זו כנראה היתה אחת הסיבות מדוע ב-87/88 כשהשברולט בלייזר של אהוד ברק שהיה אלוף פיקוד מרכז פגע בי ב" כנף '" קדמית שמאלית וזרק אותי על עמוד רמזור ב"כנף" הימנית מתחת לבנייני האומה בי-ם , שמאי חב' הביטוח שהגיע הכריז עליה ללא הרבה התלבטות כטוטללוס. לחבר היתה כזו 1750cc ,לפני שחב' הביטוח לקחה אותה , אמרתי לו , קח ממנה מה שאתה רוצה ( טסות ועוד ). לפחות היה לה מקיף שאיתו קניתי אלפטה. בעיה/יתרון נוסף של הג'וניור הוא הגובה שלו מהכביש. אתה יוצא ממנו ו"עולה "למדרכה. לקרטר שמן היו כמה פלאחים מתכת מתחתיו ע"מ להגן עליו. אבל נכון , עיצוב/חמוקיים כמו שלה , הנעה אחורית ו-4 מאיידים ( בזו היו לי solex ) והצליל שלהם , בלי לשחק עם צינור המפלט/תוספי אודיו , כבר לא לא עושים היום ברמת המחירים היחסית שלה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי קוניסטון