השיא שלי זה 700 מייל בוויסקונסין חזרה לפיטסבורג אחרי משמרת לילה. לא חוויה שאני רוצה לחזור עלייה.
Printable View
השיא שלי זה 700 מייל בוויסקונסין חזרה לפיטסבורג אחרי משמרת לילה. לא חוויה שאני רוצה לחזור עלייה.
זה המסלול המתוכנן. פתוח להצעותקובץ מצורף 97017
שלי היה (עדיין... ראו בהמשך..) בערך 1200 מייל - רצוף.ציטוט:
נכתב במקור על ידי tzurs
נסענו לדיסני וורלד מהבית בניו ג'רזי, עם שתי מכוניות - הפורד שלי, עם SHMBO ושתי הגמדות והגראנד עם אמא של SHMBO ובעלה והגמד.
בלי להיכנס לפרטים (מיותרים?!), הנסיעה לשם תוכננה ב"איזי", עם לילה בדרך (נופים נהדרים אבל ירד מבול, שלא איפשר לראות הרבה מנורפולק) והמון מריבות בין הגמדות (ידעתי שהפורד לא מספיק גדול, פשוט לא היה משהו גדול יותר).
הגענו לאורלנדו, לבית ששכרנו (מ-ע-ו-ל-ה-!!!), פרקנו את כל המזוודות, נרדמנו ללילה ובבוקר כולם התארגנו ליציאה לדיסני-וורלד...
מיד כשהם יצאו מהבית, אני התארגנתי על עצמי ויצאתי חזרה הביתה, עם הגראנד..
יצאתי בעשר בבוקר והגעתי הביתה בשתיים בלילה (איזו נסיעה שקטה... עמחיי'ה... תענוג).
הבעייה היחידה היתה שהחלטתי (מנסיון העבר... באמת) להתעלם מהוראות הוויז - שבעבר לקח אותי לסיבובי ענק מיותרים. כנראה שהפעם הוא דווקא צדק = מתישהו בג'ורגיה, סגרו לשיפוץ פתאומי את ה- I-95 (הווייז דווקא התריע ורצה לקחת אותי לעיקוף של 150 מייל - לא האמנתי לו. הGPS של האוטו אמר שהכל פתוח..) - עמדתי (עמדתי - מהירות 0 !!!) בפקק ליציאה למעקף, כמעט שלוש שעות.... ואח"כ עוד איזה שעה וחצי לעיקוף.
אח"כ כבר החלטתי לשמוע לוייז ואז הוא לקח אות לעיקוף אדיר בבולטימור... ממש ליד הבית ואני נוסע שעתיים ו"הזמן ליעד" לא משתנה.... העביר אותי דרך כל השכונות של הכושים שם ושני סיבובים מסביב לקפיטול... לא ברור לי למה - בסוף סגרתי אותו וה-GPS של האוטו לקח אות הביתה..
בקיצור.
1200 מייל רצוף.
למי שעדיין זוכר את תחילת השירשור, זה היה הרקע לשינויי של מתכונת הטיול הגדול ההוא.
זו היתה הנסיעה שלמעשה גרמה לנו (לי!) לוותר על הטיול בקיץ עם ה-RV (שכמעט כבר קנינו... הכי גדול ומפואר) וכמעט לבטל את הטיול בכלל...
כמו שאמרתי - ילדים זה כיף.
בעצם עכשיו, כשאני משחזר... הגעתי הביתה בסביבות ארבע בבוקר...
לא יכולתי שלא לחשב - 15 שעות על 1920 ק״מ = ממוצע 128 קמ״ש - ממוצע! אפשרי אבל מטורף.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לניו אורלינס לא הגענו בסוף, חצינו מערבה ללואיזיאנה בעיירה נאצ׳ז, אבל יש לי טיפ בשבילך -
יש דרך קדומה שחיברה בין נאשוויל לנאצ׳ז , הפכו אותה לפארק לאומי, המהירות המותרת היא 50 והייתי ממליץ לפחות לדגום אותה.
http://www.nps.gov/natr/index.htm
אנחנו התחברנו מכביש 82 עד לנאצ׳ז , עליה לא הייתי מוותר - יש שם הרבה מה לראות .
מצחיק, אבל בעקבות הדיונים כאן אני שם לב לפרטים שלפני כן בכלל לא התייחסתי אליהם.
יש להם קטע עם המרחב האישי שהוא שונה מאצלנו ( לטובה לדעתי), בגלל זה הם לא נדחפים ולא מתחככים, אלה מבקשים סליחה כל הזמן כשהם עוברים לידך.
נכנסת נניח למסעדה ואתה עומד לצד הפתח ומחכה לשולחן, מישהו רוצה לצאת החוצה, הוא יבקש שתסלח לו ויצפה שתזוז הצידה למרות שמבחינתך אתה ממש לא חוסם את היציאה ויש מלא מקום לעבור... אגב, למרות שה ״אקסקיוז מי ״ נאמר בחיוך ובנעימות, זה לא ממש ככה והם מאד מתעצבנים מזה, נסו לא להבין בפעם הראשונה....
ובעודי יושב ומחכה בחנייה מול איזו חנות, נכנס רכב לחנייה מולי, יוצאת בחורה, נועלת את הרכב בדרכה לחנות ותוך כדי היא מסתכלת אחורה לבדוק אם חנתה טוב - מגלה שהרכב חונה על הפס הלבן - חוזרת ומזיזה אותו.
נפעמתי והייתי חייב לצלם ולשלוח לחברה בוואצאפ באותו רגע ! החניות רחבות מאד , היא הייתה יותר ממטר מהרכב שלצידה, מגרש החנייה חצי ריק, תמצאו לי ישראלי אחד שהיה מתנהג ככה.
אצלנו בבניין המשותף החניות צרות מאד ובקושי ניתן לפתוח דלת, השכנה הצמודה נכנסת לחניה במכה ראשונה וככה היא משאירה את הרכב, בד״כ באלכסון או על הקו. לא עוזר שמעירים לה ולא עוזר שמבקשים ממנה לעיתים לרדת ולהזיז את הרכב. לא, היא לא ערסית והיא בצבע לבן עם עיניים כחולות והשכלה אקדמאית ( לא היא לא דומה לבר רפאלי ולא הייתם שמחים ל שכנה כזאת).
נ.ב. זה ברור מאד כפי שכבר הובהר כאן, שאי אפשר לדבר על האמריקאים כמקשה אחת, מאיזור לאיזור וממדינה למדינה השוני הוא עצום בתרבות בהתנהגות ואפילו בשפה האנגלית שלא לדבר על שפות אחרות שמשתמשים בהן. חצינו 5 מדינות דרומיות בשבוע האחרון, לא מתוירות ע״י ישראלים ובקניונים אין עגלות של ישראלים אז האמריקאים שמסביבנו לא מזהים אותנו כישראלים וחלקם לא ממש מבינים מה זה ישראל ושזה לא מדינה אחרת בארה״ב, לפעמים הם תוהים לגבי השפה ושואלים מה זה, גם אז הם בטוחים שאתה אמריקאי, אבל מחוץ לעיר או משהו כזה... זה לא בגלל שאנחנו דוברים אנגלית מושלמת, הם פשוט לא מכירים טיפוס אחד של אמריקאי אלא מגוון מאד רחב.
וואלק... מעצבן. רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי nir.samo
יש לי בעייה עם מערכת ההתרעות של הודעות חדשות... כל פעם נמחק ל הסימון של לשלוח למייל הודעה....
וכן... נסעתי, ברוב המוחלט של הזמן בערך 100-110 מייל לשעה... חיכית שבועות שיגיעו דוחות. לא עצרו אותי בדרך.
בלילה בכלל הייתי על הרבה יותר...
הפעמים היחידות שנהגתי בגבולות ה-70 מייל לשעה, היו באוטוסטרדות של בולטימור-וושינגטון ומסביב לקפיטול, משם לקח אותי הווויז.
כל היתר... הרבה מעל ה-100 מייל לשעה.
והכי הפתיע אותי... לא הייתי הכי מהיר על הכביש..
העצירות היחידות שלי היו, אם אני זוכר נכון, 4 תידלוקים ופעם אחת לקחתי קפה וסנדביץ בתחנת הדלק.
ניר.
אין כמו "להיות בשטח"...
לא יעזרו כל "הלימודים" והסיפורים ו"לא יכול להיות?!?!?"... כשאתה "בשטח" וחווה על "בשרך... אתה פתאום קולט...
הסיפור של הבחורה עם החנייה, כל כך מייצג.. זו הדוגמא הקלסית של מה שאמרתי של "You just donn't do that/it" וזה לא קשור לנימוס ולא לצבע ולא למדינה בארה"ב ולא לכמה מקום יש מסביב - זה פשוט ... לא חונים כך. זה לא בסדר.
וה"סליחה" שדיברת עליה, עם הפרצוף "החמוץ".
כמו שיש את "המרחב האישי" כך יש גם את "זמן התגובה"..
הציפיה היא שהוא אומר "סלח לי" ואפילו לא מאט, אלא עובר החוצה.
הרעיון הוא שכל אחד עושה את תפקידו (אתה לזוז והוא "סלח לי") במקביל.. בלי השעייה... בסינכרון.
פתאום אתה לא "עובד" בקצב הנכון ועירערת לו את כל הסינכרון - זו גסות מצידך..
הוא לא צריך להגיד "סלח לי" על מנת לגרום לך לזוז - אתה פשוט זז והוא, תוך כדי, אומר "סלח לי"... ככה זה עובד.
די קרציות.
כל מיני דברים קטנים, שאתה שם לב אליהם אחרי שמסבים את תשומת לבך שהם קיימים...
תהיה פה כמה חודשים, תסתכל/תבחן מהצד, ותראה עוד המון דברים קטנים (ולפעמים מעצבנים) שפתאום "עושים שכל" כמו שאומרים פה ועובדים בסינכרון מפתיע ומעצבן.
וכן.
האופציה הראשונה היא, שאתה/אתם אמריקאים "ממקום אחר"... יש כ"כ הרבה מהגרים ושפות ומבטאים, שהוא בכלל לא חושב על "זרים" במובן שלנו.
ועוד "כן" - למרות שאנחנו חושבים כך ולמרות שישראל מופיעה הרבה בחדשות, לא מקשרים...
לפעמים חוקרים אותך (מתוך סקרנות) לגבי המבטא והמוצא ואיש לא "נותך לך" ישראלי... כבר אמרו לי שהמבטא שלי גרמני וקישרו את השם שלי לצרפתי ואיזה מתחכמת אחת חשבה שאנחנו ממאלטה ואיטלקי (נדיר מאוד) - כולם מופתעים מ"ישראל" - ואז מידי פעם, בחורים שכוחי אל, כששומעים "ישראל" פתאום מתחילים להפגיז אותך ב-"שלום" ו"תודה" ו"אההלה" = אחלה וכאלה ופעם אחת אפילו זכינו ל- "thoes fucking Arabs - good job" עם הבוהן למעלה..
הוכנס למסלול. תודהציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
רק להבהיר - העיירה נאצ׳ז היא המעניינת, השתמרו שם הרבה אחוזות ובתים מלפני מלחמת האזרחים.
אכלנו שם במסעדה מקסיקאנית טובה, יש שם גם הרבה מלכודות תיירים.
לגבי הדרך - היא ארוכה ואיטית וחלקה מאד חד גוני, כדי לתדלק או לאכול צריך לרדת ממנה. מצד שני היא לא סואנת ומאד נעימה, מתאים לטיול רגוע על אופנוע.
אם משתעממים יורדים ומתחברים לכביש מהיר.
אחלה, זכור לך השם של המסעדה?
- - - Updated - - -
אחלה, זכור לך השם של המסעדה?
La Fiesta Grandeציטוט:
נכתב במקור על ידי tzurs
תודה
ועוד משהו בקשר לשפה... האנגלית.
יש מקומות, בד"כ במרכז-מערב ובדרום, שלקחו לעצמם פריווילגיה לפרשן את ההגייה ולהוסיף ולהחסיר אותיות והברות...
באחד המקומות לקח למלצר הדביל עשר דקות להבין שאנחנו(לא אני!) רוצים להזמין סלמון...
הוא התעקש לר להבין ובסופו של דבר אמר "אה... אתם רוצים להזמין סמון"...
אידיוט... ונגיד ששם לא מבטאים את ה-"ל"(כן. אומרים סמון ולא סלמון... בכל האיזור הדפוק ההוא)... קשה להבין שהזרים האלה מתכוונים לסלמון, שהוא הדג היחיד בתפריט?
ואותו הדבר עם לינקן=לנקולן וטוראנו=טורונטו ועודמכל מיני עיוותים..
ושלא לדבר על זה, שבאזור ניו יורק(אולי גם אחרים. אני נתקלתי בזה רק באיזור הזה אבל ג'ו וצור ובן יודעים טוב יותר), כל אחד שהצבע שלו קצת יותר כהה מהלבן המקומי(יענו כל השחרחרים, על הוריאציות השונות) אומרים ax במקום ask....
בהתחלה אתה חושב שלא שמעת טוב ואח"כ אתה חושב שזה נקודתי אבל אחרי כמה זמן אתה מבין שכולם אומרים ax...
אמריקה.
בפיטסבורג זה ברור מאוד. יש ניב מקומי, למשל yinz במקום you...
כמו שאמרתי הרבה פעמים...
קוקיות!
לגבי ה ממקום אחר, מזכיר לי את השאלות מה אני עושה ב LA כאשר הלוחית היא מפנסילבניה.
תשובה של מזג אויר טוב יותר שיכנעה בשניה, שום שאלות לגבי המבטא.
ההגיה מזכירה לי שחיפשתי פפריקה בסופר המקומי. רק שהעיצורים היו שונים....
אז למה לא אמרת פפ ריקה.
לקח לי הרבה זמן לעבוד על המבטא עד שהם הבינו שאני מבקש את המבורגר שלי רייר ולא וויל. אני עדיין לא יכול לבטא r כמו שצריך
רציתי להרים יד אבל אז נזכרתי שאני לא מגדיר את עצמי כישראלי. אירוניה במיטבה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
רייר=RE-ERציטוט:
נכתב במקור על ידי tzurs
(פונטית)
וויל= בשר עגל
ואל תזמין המבורגר רייר, אלא אם יש לך משאלת מוות. בשר טחון חייב להיות בטמפ 160 מעלות פנימית כדי שיהיה בטוח לאכילה.
I meat well like well done
אנחנו בסן פרנסיסקו עכשיו, נהיה כאן כמה ימים במזח הדייגים הודות ל hotwire נקודה קום ונראה שמאד כיף כאן, מלא תיירים ומלכודות תיירים. הדלק כאן עולה 3.6$ לגאלון לעומת 2-2.3$ במדינות הדרום מרכז, חנייה כאן זה גם משהו שרצוי מאד לוותר עליו, אבל המחיר של האוכל המאד איכותי דווקא מפתיע לטובה בהתחשב במיקום.
״הסתבכנו״ קצת עם המכונות האוטומטיות לרכבת BART משדה התעופה. לא ניתן להשתמש בכרטיסיה אחת למספר אנשים, צריך לקחת את הזמן ולשים לב על איזה כפתורים לוחצים.
בכל אופן, אחרי שבתחנת המוצא קיבלנו יחס של זבש״כם וצעקות מהנציגה במודיעין, אבל יחד עם זה אישור מעבר ידני. בתחנת היעד הנציגה (מאותו מוצא אגב) הייתה אדיבה ביותר, התנצלה והסבירה שזה קורה הרבה ובגלל זה הם מצויידים בפאסים הידניים, מילאה עבורנו טופס בקשת זיכוי על היתרה בכרטיס, היות שלא נזדקק לו יותר.
בקיצור - כרטיס עולה כ 9$ , היינו צריכים שלושה והכנסנו למכונה 40, נקבל חזרה 31. אמרתי לה שזה גבוה מדי ושמגיע לנו רק 13, היא השיבה - לא לדאוג, ככה זה, הם למעשה וויתרו לנו על עלות 2 כרטיסים בגלל טעות שלנו ... מדיניות החברה.
תוספת -
טיילתי כאן לפני שנה וחצי לאחרונה, אני משתמש בסים מקומי ובדיל של קישור מהארץ למספר המקומי של 012 גלובל , אבל יש עוד חברות וכדאי לבדוק מה עדיף.
מחירי הסלולר בארץ היום הם כנראה הזולים בעולם, לכן בניגוד לעבר , התקשורת כאן היא יקרה יותר משמעותית ולא מן הנמנע שחבילת שיחות בחו״ל מרשת ישראלית תהיה משתלמת ותחסוך את הצורך להתעסק בהפעלת סים מקומי למי שמאותגר.
אם זקוקים ליותר מטלפון אחד אז כמובן שרצוי מספר מקומי לתקשורת פנימית.
בכל אופן , Waze כבר עובד לא רע למרות מיעוט משתמשים יחסית לארץ, רצוי להתעדכן באמצעותו גם לגבי מחירי תחנות דלק כי יש הבדלים גדולים מתחנה לתחנה,
צריכת נתונים 1 ג׳יגה לחודש זה יותר ממספיק, אפשר להיכנס לסניף של רשת תקשורת שיש בכל פינה ולצאת עם מכשיר עובד, אפשר גם להיכנס לוולמארט ולמצוא חבילות יותר משתלמות לעיתים שייחודיות לוולמארט ולא ניתן לקבל אותן ברשת עצמה. רק להיכנס קודם ולבדוק איזורי כיסוי בהתאם למסלול, כי שימוש בשירותי נדידה מוגבל ביותר.
Hotwire מוכיח את עצמו כל פעם מחדש ואני מקווה שלא ירדו ברמה, למי שלא מכיר - בוחרים איזור על המפה ומקבלים אופציות למלונות בעילום שם, אבל הרמה, הדירוג והשירותים ידועים. את שם המלון(ומיקומו המדוייק) מקבלים רק אחרי התשלום. שמנו לב שמחירי הלינה עלו משמעותית ביחס לשנים קודמות והשימוש בהוטווייר מפצה על זה +++
השעה כעת 1:50 לפנות בוקר, קיווינו לקרוע את העיר אתמול היות שהגענו מוקדם בצהריים, אבל העיר קרעה אותנו וצנחנו לשינה ״קלה״ בסביבות 18:00 , שינה שרק אני התעוררתי ממנה לפני כשעה ולצערי אני כבר לא בגיל במראה ובסטטוס המתאים לקרחאנות שבוודאי חזקות כאן בהתחשב במצב ״הסחורה״ שראינו ברחובות.
זה נכון אם יש לך הנחה מקדימה לגבי היגיינה לא מספקת, או בשר מופשר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי tzagi
יש לא מנות של בשר טחון חי מתובל.
בחלקן דווקא במקומות שאין תשתיות קירור מערביות.
כן אני מודע, קוראים לזה סטייק טרטר.
מי שרוצה לקחת את הסיכון שיבושם לו., לי אישית יש אלרגיה לסומונילה.
ניר- אל תשכח, ואשינגטון וואן נס 16:30, אל תאחר ותתלבש יפה.
המילקי ממשיך להיות יקר אבל אנחנו עדיין משוכנעים שישראל היא המדינה הכי טובה בעולם עבורנו.
מילקי טייק 1 בציר המצלעות.
https://vimeo.com/124757713
אני הייתי בטיולון לצפון (צפון ניו יורק - נייאגרה) עם החותנת... כייף גדול...:(.
בכל מקרה - שאפו על האומץ!!
גם שלך, עם המלקי, וגם של המכוון, שרק המחשבה אם הגראנד מתדרדר, כיווצה לי את כל השרירים הטבעתיים...
ולגבי "הכי טובה בעולם, עבורינו"... מסכים לגמרי... קינאה, בטיול - איזה כייף.
כבר הייתי אמור להיות בארץ, לכמה ימים (לראות את אמא, להגיד שלום לחברים (ולהביא "הזמנות") ולעשות שישבת במדבר..) אבל עיכובים בבית ההוא שאני משפץ דוחים לי את ההגעה (ועוד כמה דברים, כמו לשבת לכתוב)...
הצלחתי לגרור את ניר (היום) לאכול "קצת" בשר, נראה לי שנהנה יותר ממני.....(היה עסוק בלהשתזף בבריכהׂׂׂׂׂׂׂׂ)
למרות שלמען האמת הפריים ריב לא היה מטובל היטב, התאכזבתי. בכול מקרה זה היה שוה את מחיר הכניסה (פחות מעלות של מנת שווארמה)
ברנרד-אין לך מושג מה אתה מפסיד.
הגיפ של נמרוד כל כך גבוה שהייתי יכול להמשיך לשבת והוא היה עובר כנראה מעל...
ג׳ו, אתה בטוח שניר הסתכל על הבשר?
לפי התמונות הוא בעיקר היה בגארז׳ שלך
יש קצת הבדל בין הבשר שאני אוכל לבשר שאני מסתכל עליו כאן,
בכל מקרה, בעצת ג׳ו עלינו בלילה לרח׳ פרמונט, אני מאד נהניתי, המשתתפים האחרים לא מודים... בעיקר בגלל שכנראה היה איזה אירוע פלילי באחת הסמטאות שעברנו והרבה שוטרים חיפשו עם פנסים משהו על הכביש .
נכנסנו למסעדה אנדיאמו איטליינו בתוך מלון D , היה מפנק ביותר .
הגראז׳ של ג׳ו היה בקטנה, הילדה ביקשה להחזיק נשק אמיתי , לא נגיד לה לא :)