ייעוץ בבחירת אופנוע דו שימושי (נגמר בDR650)

לטייל בקבוצה גדולה, של ג'יפים או אופנועים היא חוויה מסוג שןנה אבל חוויה בפני עצמה.
פעם בשנה עם אופנוע, ופעם בשנה עם ג'יפ אני מחפש "אירוע" גדול להצטרף אליו בשביל החוויה.
הטיול השנתי של קבוצת הרנגלרים למשל, 300 רנגלרים במדבר, חניון לילה, רעש ובלאגאן, אבל אם באים מוכנים לזה, החוויה טובה. גם לראות מה אחרים עשו עם רכב שהוא כמו לגו ושוק האפטרמרקט עצום זאת חוויה.
עם האופנוע, חשבתי על האופנובה שיצא לפני שבוע ולא יצא לי, אז התפקסתי על החוצה ובטילתי בגלל החמסין שמגיע.
בשאר הטיולים אני מעדיף קבוצה קטנה של חברים טובים, עם יכולות דומות והיכרות של שנים שעושה את הטיול חוויה אחת טובה.

עוד מצמד הלך, חמישה מטרים מסיום העלייה המערבית לתל גודד.

מזל שיש לי אשת חיל סבלנית לשטויות שלי. באה כל פעם לחלץ אותי בלי לקטר.


https://imageshack.com/i/poIqgnUbj

חנן, הגג״ש הקדמי שלך בגודל המקורי 16?
בזמני המעבר ל15 בdr650 אצלי עשה רק טוב כולל למצמד

אמנם אני כמעט לא עשיתי עבירות עם האופנוע,
וגם לא העמסתי עליו יותר מדי משקל,

אבל גמרתי מצמד אחרי כ80,000 ק"מ. בטוח שאתה לא מגזים עם השימוש בו?

לצערך, חובה הורדת משקל דרסטית מהאופנוע או/ ו יחסי העברה איטיים יותר (שן אחת פחות מקדימה בתור נסיון זול - לא דורש החלפת שרשרת)

מגזים, בטח מגזים, אבל זה מביא תוצאות ברמה של שיפור דרסטי מיום ליום. משהו שמעולם לא חוויתי.

אתם מנסים לפתור בעייה שאני לא מכיר.

אני טוחן את המצמד, בממוצע כ20 דקות ביום על נקודת ההחלקה חוץ מטיולי סופ"ש, והוא נטחן.
אין תלונות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מיכה100

אולי אופתע, אבל לדעתי יש מעט מאוד רוכבים שעלו את הזיק עם dr600 או דומה.
פעם היה צ'יזבט כזה על רז היימן, אולי אפילו נכון.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

---

אני חושב שהייתי עד לאירוע המדובר.
אפריל 1993, הארוע היה חוצה ישראל הראשון עם טרקטורונים לטובת כתבה בידיעות אחרונות שאירגנתי עם גיל מלמד שהיה אז כתה הרכב של העיתון .
באותו יום המקטע היה מבית גוברין לצופר ורמי גלבוע הצטרף כאורח אפילו.
כל יצרן העמיד 2-3 כלים ונהגים. ימאהה אז היו מאוד נוכחים ורז עבד עבורם.
הביאו לו איזה XT סגולה, לא זוכר עם 600 או 350.
מה שאני זוכר זה שהוא הפך את הכלי לאחור בכמה נסיונות ונעזר באנשי המסע שתמכו בו ובכל הטרקטורונים מלבד ילד אחד צעיר מאוד שהגיע עם אביו מצופר והיה היחיד שעלה שם בעצמו ללא שום התערבות.


https://youtu.be/s9xypLwRL-I?si=we5ABG7XjrLvLiJt

מעלה זיק מצולם מדקה 59. זה חומר ערוך (קרדיט למוטי אלדר על העריכה).
זה שימש למטרות תיעוד אישיות של משתתפי המסע.


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

בוסט של נוסטלגיה..
לנעם (האח) היימן היה אז XT350 אומלל שנאנס בברוטאליות בכל מיני תחרויות וארועים, אולי מדובר באותו אקזמפלר.
בכל מקרה וכאמור, ההעפלה המדוברת של רז את הזיק היתה עם DR Big.

ה 350 הייתה של האחות בכלל אם כבר מדקדקים…


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

מגזים, בטח מגזים, אבל זה מביא תוצאות ברמה של שיפור דרסטי מיום ליום. משהו שמעולם לא חוויתי.

אתם מנסים לפתור בעייה שאני לא מכיר.

אני טוחן את המצמד, בממוצע כ20 דקות ביום על נקודת ההחלקה חוץ מטיולי סופ"ש, והוא נטחן.
אין תלונות.

---

עם יחס העברה איטי יותר כמו שן אחת פחות מלפנים העומס שיורד על הקלאץ' להזיז את הגלגל האחורי יקטן והמצמד יתחמם קצת פחות בשימוש זהה ויחיה יותר, אבל אם אתה מתעקש על להשאר על היחס המקורי והאופנוע הזה, לפחות תפשיט אותו מהמשקולות לפני שאתה הולך לעשות סשן טכני.

אין על האופנוע משקל מיותר (חוץ מהרוכב) . זה רק נראה כאילו יש. מקסימום אפשר להוריד ק"ג אחד של הכסא המתקפל. זה לא מה שיעשה את ההבדל לקומבינציה של של רבע טון.

חנן זה במקום כל הקלאצ'ים שלא החלפת בהיילקס כבר חצי מליון קילומטר :)

(נזכרתי בקלאץ' שהחלפת ב309 ששאלת לפני שנים. ואולי אני לא זוכר נכון?)

חנן קלצים לא צריכים ללכת בכזו תדירות.
באופנועי אינדורו אפילו היצרן ממליץ החלפה יזומה רק אחרי כ 200 שעות.
וזה בתנאי תחרות...
אז משהו אתה עושה לא נכון, ונראה לי שהמשהו הזה הוא גלג"ש גבוה מדי למשקל ולמה שאתה רוצה לעשות.
אתה מחליק את הקלץ הרבה כי אין למנוע מספיק כוח יחסית למהירות האופנוע.
אז אתה מעלה טורים ומחליק את המצמד, וכך מקבל כוח במהירות נמוכה.
זה מצוין לעבודה בנקודות מסוימות בעליות קשות בעבירות טכנית.
זה לא טוב לעבודה שיטטית כל הזמן.
במקרה כזה פשוט מגדלים גלגש אחורי, לא סיפור.
אין מה לעשות הכל פשרה ואתה לא יכול לקבל הכול.
אז לא תוכל לשייט ב 120 על הכביש. לא נראה לי שזו השאיפה שלך לאופנוע זה

עשיתי שיפט מקצה לקצה כשקניתי את האופנוע הזה, מבחינת ההתייחסות לעבודת המצמד.
בעבר התייחסתי לזה כמו בכל רכב רגיל והחלקת מצמד היתה אירוע סופר קצר, בהגדרה.
מכיוון שראיתי את העצות כאן, וגם הדרכות מהעולם, התחלתי להשתמש בצורה מאוד אינטנסיבית במצמד.
התוצאות הטובות הן ששיפרתי את היכולות שלי בעבירות טכנית לאין ערוך. ממש שמיים וארץ. זה ביחס לעצמי. גם ביחס לחברים שמטיילים אתי זה שם אותי במקום טוב, גם כשאני עם עוד אדוונצ'רים וגם כשאני עם חברים עם צרצרים קלילים, דו וארבע פעימתיים.
התוצאות הרעות הן שהמצמדים נשרפים.
בבחינה של שני המצמדים שנשרפו רואים שהעובי של שבע דיסקיות החיכוך כמעט ולא ירד, ממש כחדשות, אבל הן השחירו לחלוטין ודיסקיות המתכת הכחילו/השחירו. דיסקית החיכוך החיצונית מתפרקת מהחומר שעליה ונשארת חלקה.
ראיתי תיאור זהה מפורומים בעולם לגבי הדגם הזה, בשימוש דומה של עליות טכניות איטיות וארוכות.
וזה בערך מה שאני עושה כמעט בכל בוקר שהוא לא סופ"ש. בסופ"ש אני מטייל ואז מדובר באירוע מגוון של מאמצים. בבקרים אני עולה עליות איטיות וארוכות של מאות מטרים פער אנכי. מעט מאוד קילומטראז', אולי 12ק"מ בבוקר, וכעשרים-שלושים דקות של החלקת מצמד. אם מכפילים את זה בחמישה חודשים זה יוצא המון שעות של החלקה.

אז באופן לא מפתיע מסתבר שהדיאר הוא לא אופנוע אנדורו :)

אני לא יודע איך זה באופנועים אחרים, דו וארבע פעימתיים, אבל פה המצמד לא מקבל השפרצה יזומה של שמן (אני יודע שלפחות בחלק מהקטומים למשל יש דיזה ייעודית של שמן למצמד) , אלא החלק התחתון שלו נוגע בשמן שבתחתית האגן.

בשורה התחתונה, המצמד מתחמם. הוא לא נשחק- הוא נשרף.

יש כמה אפשרויות:

לא לשנות כלום. להחליף פעמיים-שלוש בשנה מצמד. לא נורא. עולה כמו צמיג, ולוקח טיפה יותר זמן להחלפה מצמיג. התחלתי לנסוע עם דיסקית חיכוך ספייר. להחליף את הדיסקית החיצונית שמאבדת את החומר שעליה יקח פחות זמן מגרירה.

לשנות יחס העברה. כמו שכתבתי בתחילת הדרך, אני שוקל את זה. אני מברר עכשיו את האופציות לרכישה כדי להתנסות. הגג"ש הקדמי המקורי הוא 15T ויש לרכוש 14T וגם 13T. הגג"ש האחורי המקורי הוא 42T ויש לרכוש עד 50T.
יש לזה כמובן טריידאוף. למרות שייעוד האופנוע מבחינתי הוא לא נסיעה על הכביש, אני עושה את זה בטיולים. לפעמים 20ק"מ ולפעמים 200, כמו בטיול בחוה"מ סוכות כשחזרתי מאילת על הכביש עד למכונית עם הנגרר בשדה בוקר.
לשחק עם זה כל מעבר מהכביש לשטח - לא יקרה. אני לא בן 20. אין לי כח לזה.

להפסיק עם המשחקים האלה, או לקצר את העליות. אני כבר ברמת רכיבה מספקת כדי לטייל בכל מסלול 4X4 שבא לי. שיפור רמה מכאן והלאה זה רק בונוס. אני יכול להתמקד בעליות של 50 מטרים, ולא להתעקש על עליות של 300-3000 מטרים. פה זה המקום להודות שאני נהנה מהאימונים האלה, והם לא רק לצרכים פרקטיים.

לעשות הפסקות יזומות לקירור תוך כדי העלייה.

לשחרר מצמד לחלוטין - לרכוב יותר מהר. אולי זה יבוא עם הזמן. בכל מקרה, אני לא דוחק בזה, וזוכר כל הזמן שרפידות מצמד זולות משמעותית מעצמות.

אתה מן הסתם יודע איך לעשות תיקון חירום זמני למצמד בשטח. אני גם מניח שבסוזוקי לא צריך כלי עבודה רבים או מיוחדים.

אסף.

אתה רק שוכח שהמצמד טבול בשמן מנוע. זה אומר ששמן המנוע שלך מלא בטינופת שיוצאת מהמצמד. טוב זה לא עושה לשמן, ובטח שלא למנוע.
בנוסף, יחס ההעברה של הדי אר בהילוך ראשון הוא לא כזה מהיר, ולמנוע יש המון מומנט (יחסית). על מדרגות מסוימות ובולדרים אפשר וצריך אולי לשחק עם הקלאץ', אבל בעליות ארוכות , גם דרדרתיות, מעולם לא מצאתי בזה צורך.

לא שוכח. מכיר.זה מה יש. מחליף שמן ומסנן פי שש מהתכיפות שהיצרן קבע.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

לשחרר מצמד לחלוטין - לרכוב יותר מהר. אולי זה יבוא עם הזמן. בכל מקרה, אני לא דוחק בזה, וזוכר כל הזמן שרפידות מצמד זולות משמעותית מעצמות.

---

זה, זה.
חנן לעלות עליות בחצי קלץ' ומהירות זחילה זו לא טכניקה נכונה, אלא משהו שעושים אך ורק כשאין ברירה יותר טובה.
קלץ' קונטרול זה חשוב לצורך יצירת ושימור אחיזה במצבים גבוליים, או כדי להחזיר את המנוע לרצועת הכח. אבל כל אלה הם מצבים רגעיים.
השאיפה שלך צריכה להיות צבירת מומנטום, עמידה על האופנוע ואפילו מעבר להילוך שני.
לא משום שזה יותר מהר אלא משום שככה האופנוע מתנהג יותר טוב, יותר נשלט ופחות מושפע ממכשולים.

לפחות שלוש מהעצות שניתנו בעמוד האחרון הן חזרתיות. ניתנו כבר בעבר בשרשור הזה ממש. מן הסתם גם המענה לא ישתנה.

לגבי לעלות להילוך שני עם אדוונצ'ר במעלה הצפוני של תל גודד, אם אני אראה מישהו עושה את זה, אני אקנא מרחוק ואאחל לו בהצלחה. אני לא שם. יתכן שלא אהיה שם אף פעם.
מיכה, אתה כנראה מדמיין לעצמך רוק קראולינג עם רגליים נגררות על הרצפה, ומה שאני עושה זה ממש רחוק מזה, אבל זה גם לא ה20 קמ"ש ומעלה שצריך בשביל לשחרר מצמד לחלוטין בDR650 בהילוך ראשון ושהוא לא יחנק בשיפוע של 25 אחוז שמשולב במדרגות אקראיות.

להזכיר לכם שרק לפני כך וכך תגובות רשמתם: "תזיין את המצמד. זה לא מה שאתה מכיר ממכוניות. הוא יעמוד בזה" ? לא בשביל להתנצח אתכם ולהראות שמישהו טועה, אלא כדי לומר שוב שיש כאן מורכבות והרבה טרייד-אופים.

בצד החיובי אני יכול לציין שלמרות עשרה חודשי אימון ברמות אתגר ואינטנסיביות שבעבר לא חוויתי, ובלי לפתוח פה לשטן וכו', עוד לא חוויתי אפילו שריטה או חבורה קלילה מההתנסויות. זה עולה לי במצמדים? שיזדיינו המצמדים.

לעלות שם בהילוך שני עם עם אופנוע אדוונצ'ר עם מצמד משוחרר? (35-40קמ"ש) מי הראשון שמדגים לי את זה? בכמה פלטינות הוא זכה עד שהגיע לרמה הזו?

- - - Updated - - -

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

אתה מן הסתם יודע איך לעשות תיקון חירום זמני למצמד בשטח. אני גם מניח שבסוזוקי לא צריך כלי עבודה רבים או מיוחדים.

אסף.

---

כן. הוספתי שלשום לתיק הכלים רפידת מצמד בודדת, להחליף את זו שמאבדת את החומר שעליה. יש בוקסות 8, 10, 14, וזה כל מה שצריך.

אך טבעי הוא לצפות שעם ההתקדמות שלך ברכיבה תהיה יותר פתוח לעצות שלא קיבלת בעבר..
זכותך המלאה להמשיך לשרוף קלצ'ים, אבל אתה הופך טעות לאידאולוגיה.
הדבר הנכון הוא להוסיף שן או שתיים מאחורה וללמוד לשחרר קלץ קודם כל בהילוך ראשון ואחר כך נראה. גם בתל גודד.
ואגב, למרות שאני פותח כאן פה ואני אצטער על זה:
במהירויות האלה, בהינתן רוכב שקול וממוגן כראוי לא באמת שוברים עצמות כל כך מהר. זה מנסיון רב ומהיכרות עם הרבה מאוד רוכבים.