צודק. סליחה. אני הייתי בראש של ג'יפ קצר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my SM-J730F using Tapatalk
Printable View
צודק. סליחה. אני הייתי בראש של ג'יפ קצר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my SM-J730F using Tapatalk
תודה וכן. כלשהי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
מנגנוני הרמה מקביליים כאלו לרוב מחוברים במוט בין צידי המנגנון על מנת למנוע חוסר סימטריה ופיתול של הדלת בזמן פתיחה.
לי אין אפשרות לעשות את זה. כך שאני צריך לדאוג שהדלת תהיה מה שיותר קשיחה לפיתול תחת המגבלות.
התכנית זה לתקוף את זה משני כיוונים, 1. להפחית במשקל הדלת קרי- אלומיניום. 2. מסגרת (אלומיניום) שתקשיח את הפנל (מבלי לפגוע בתפעול\אסטטיקה\נפח איחסון).
עוד התקדמות קטנה:
הברגות של תושבות בודי בקורה האחורית - סה"כ התכן המקורי של אום צף בקורה (CAPTIVE NUT) עושה שכל.
מאחר ופיברקתי מאפס את הקורה, נדרשתי לבניה של האומים הצפים. את האומים עצמם שחטתי מהקורה הישנה ובניתי להם "כלובים" שאותם ריתכתי לקורה מבפנים:
קדיחת חור OVER SIZE בקורה:
קובץ מצורף 124370
קובץ מצורף 124368
פרסתי פרוסה מפרופיל 50X50 ושלפתי את האום מהקורה הישנה:
קובץ מצורף 124369
את הפרוסה סגרתי עם לוחית 2 מ"מ:
קובץ מצורף 124372
גם היא קיבלה חור OVER SIZE:
קובץ מצורף 124371
קובץ מצורף 124376
קובץ מצורף 124377
כל העסק רותך לקורה מבפנים במיקום הרצוי (עדיין יש יתרונות לריתוך אלקטרודה :D):
קובץ מצורף 124374
אחרי הריתוך, כמה שפריצים טובים של ספריי גילוון קר:
קובץ מצורף 124378
קובץ מצורף 124379
קובץ מצורף 124380
על הדרך דחפתי קטע פרופיל 50X50 שיעזור להעביר כוחות מהקשת לתושבת השלדה:
קובץ מצורף 124381
בהקשר אחר, יש כמה חיבורי פנלים מאונכים זה לזה שנראה לי נכון לחבר אותם עם גיבוי של זויית, כאילו לשחזר קנט ריתוך.
לקחתי "מסלול" (?) של פנל מבודד - קטע פרופיל "ח" בעובי 1 מ"מ, אותו חתכתי ל 2 זויות 90 מעלות, ככה יש לי מלאי של מקטעי זווית לריתוך איפה שאצטרך.
קובץ מצורף 124382
עכשיו אני שואל את המנוסים - מה סיכמנו? עבור כיסוי של אזורים בזמן עבודה:
1. ניקוי והברקה של הפח, ממיר חלודה ואז פריימר במברשת כשאני מסיים איזור?
2. יש איזה מוצר פריימר בספריי ששוה לעבוד איתו?
3. ואם לא אז איזה פריימר אני קונה?
4. וגם - ממיר חלודה - מה הנוהל, שכבה על כל הפח ואחרי ייבוש פריימר? או שיש איזה ליטוש לפח אחרי הממיר?
5. ושאלה אחרונה - זה משנה איזה ממיר או כל מוצר מ"טמבוריה" עושה את העבודה?
מה היתרון של אום צף אם הוא גם ככה נעול בכלוב מרותך?
Slowly..
שטח חיבור חלק, פיזור לחץ גדולציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
לא בטוח שהבנתי את כוונתך, בכל זאת אנסה: המטרה של אום צף זה לאפשר חופש בהרכבה מול הבורג, ה"כלוב" זה מה שתוחם את גבולות החופש מצד אחד (שים לב שהמסגרת גדולה מהאום והאום "צף" בגבולות המסגרת) ומצד שני מהווה אחיזה לאום כמומנט נגדי בזמן הידוק הבורג (אם האום לא היה במסגרת אז לא היה קונטרה לסגירה של הבורג).ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
היתרון באום צף הוא בעיקר בייצור המוני, מאפשר טולרנס גבוה בין שני חלקים ומאפשר חוסר דיוק יחסית גבוה במידות הסופיות של החלקים (+- 1 ממ ואפילו יותר).
ביצור של יחידה אחת אני לא חושב שיש יתרון
לא חשבתי שהחור דרכו עובר הבורג גדול מהבורג.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
אני מכיר יישום נפוץ יותר של חור חובלי/פס בחלק שאותו מרכיבים, מול אום מרותך בשילדה.
החופש מושג דף החלק ולא השילדה.
גם שיטה.
Slowly..
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Orr
זה לאו דוקא עניין של ייצור המוני או אב טיפוס אלא יותר עיניין של טכנולגיות ייצור אל מול דרישות הרכבה. בכל מקום שבה טכנולוגיית הייצור אינה מבטיחה מיקום מדויק של חורים או שקיימת חוסר ודאות לגבי התאמה בין חורים ואין רצון להתפשר על מיקום היחסי בין 2 האלמנטים המחוברים, יהיה רעיון טוב להשתמש בפיתרון כזה.
היתרון הגדול וההכרחי במקרה הזה נובע מחוסר הודאות לגבי ההתאמה בין מיקום התושבת בבודי לבין מיקום התושבת בשלדה. בדרך זו אני מקבל התאמה עם טולרנס של +- 10 מ"מ לכל כיוון. כאמור מאחר ואני לא בונה את הבודי על השלדה, החופש הזה הוא הכרחי.
- - - Updated - - -
זה גם נכון אבל שוב, כאשר אתה רוצה לוודא ששני האלמנטים שמתחברים יהיו תמיד באותו מיקום אחד ביחס לשני (מבלי להזיז אחד ביחס לשני בהרכבה) אז אום צף נותן לך את זה. בנוסף הוא נותן חופש לכל הכיוונים בשונה מחריץ שחופשי רק בכיוון אחד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
מדובר פה על חיבור של שני חלקים, שלדה ומרכב, במספר רב של נקודות חיבור (12 לפחות, תלוי באורך הג'יפ) שהמרחק בין הנקודות נמדד במטרים שלמים. חייב להיות חופש גדול להרכבה - ואומים כלובים מקוריים מאפשרים באמת משהו כמו ס"מ חופש כל אחד. בלי זה אין סיכוי להרכיב את השלדה והמרכב ביחד. מצ"ב שרטוט עם מידות כל נקודות החיבור לCJ7 וCJ8.
קובץ מצורף 124393
הביצוע שלך באמת מרשים, שחזור של המקור ואפילו יותר טוב. אבל - כשאתה בונה את הג'יפ בעצמך אתה יכול לבחור בפתרון נוסף, וזה להשאיר חלונית שרות, שתשמש גם חלונית ניקוז, הכרחי בפרופיל סגור כזה. זה עדיף בעיני בכל מקום שזה אפשרי. מכיוון שבמילא בנית פרופיל חדש, להשאיר חלונית בצד הפנימי היה מתבקש וקליל לביצוע.
זו בהחלט אפשרות שחשבתי עליה אבל ירדה מהפרק מתוך מחשבה שהפרופיל הזה סגור מכל הכיונים - הוא אטום, תיאורטית אין מה לנקז. ברגע שאפתח חלוניות בתוכו אז אזמין לכלוך ובוץ להיכנס ולהשתקע. אני רואה את זה בכל הקורות בבודי עם פתחים, בסופו של דבר הם מלאות בוץ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
זה דילמה מעניינת. אם משהו הוא אטום באמת, אז לא תתפתח חלודה בפנים, לא רק כי לא יכנסו מים, אלא כי גם לא תהיה אספקה של חמצן. אבל אם הפרופיל לא אטום ב100%, ברמה של בדיקת ואקום, ואין איזשהו חור ניקוז בנקודה הנמוכה ביותר, יהיה עוד יותר גרוע, כי אויר יכנס, ואפילו כמויות מזעריות של לחות תתעבה עם הזמן למים שאין להם לאיפה לצאת, ואז כן תתפתח חלודה.
ובכל מקרה, הפרופיל הזה לא יהיה אטום באמת, ולו רק כי יש לך את החורים האלו של הברגות התושבות. זה לא נקרא אטום.
אני אתן לך דוגמא מנסיוני - קשת לברזנט של הטנדר הקודם שלי, שתי הרגליים שלה נאטמו לגמרי. בראש הקשת חורים לחיבור גגון. הכל לכאורה אטום עם ברזנט. בפועל, נכנסות כמויות מזעריות של מים והתעבות של לחות. אבל לאורך זמן, מים שאין להם לאן לצאת, הצטברו בפנים, וכשפירקתי את הקשת אחרי שנתיים, יצאו ממנה מים זורמים. הפתרון הנכון הוא לא רק לנסות לאטום כמה שאפשר, אלא להשאיר פתח ניקוז. וזה קשת שהיא מעל גובה המרכב, לא משהו שאי פעם נמצא במים עומדים.
במרכב מקורי של CJ7 אין חללים אטומים לגמרי. כל פרופיל סגור יש לו פתח ניקוז איפשהו. בשדרוגי המרכב הישראלים, עם הצינורות שמחזיקים את הקשתות, עם קופסאות האחסון ועם הקופסה המוזרה שנמצאת בדפנות מאחורי המושבים הקדמיים, יש חללים כאלו ואלו בדיוק המקומות של החלודה.
אתה לא רואה מה קורה בתוך קורות שאין בהם פתחים. מזכיר את הסיפור הידוע של המתמטיקאי אברהם וולד והאנליזה של איפה למגן מפציצים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
למי שלא מכיר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...95%D7%9C%D7%93
נקודות טובות ואולי זה החיבור למה שאסף התיחס מוקדם יותר בשרשור בבחירה של פרופילים סגורים מול פתוחים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אני חושב שאפשר להפריד בין הצרכים. אם בניקוז בלבד עסקינן אין הצדקה לטעמי לפתוח פתחים גדולים שיאפשרו לבוץ להצטבר.
מה שכן אני מקבל זה לעשות חורי ניקוז בתחתית הקורה. ואם ממש להיות פוץ אני יכול לסגור את החורים האלה עם פקקים,ברגים (שבכל זאת לא יכנס אבק שיהפוך לבוץ) ופעם בכמה זמן לפתוח אותם לניקוז באופן יזום או לחילופין להשאירם פתוחים ומדי פעם להכניס שטיפה בלחץ אוויר.
בכל מקרה אם נעשה שימוש בפרופיל סגור רצוי שיהיה מגולוון.
לא הכרתי. יופי של אנקדוטה :Dציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אסף התייחס לחתך של החלק - חתך סגור (עגול, מרובע, RHS) לעומת חתך פתוח (L, U, H וכו') מבחינה מבנית. ועקרונית תמיד, תמיד עדיף פרופיל סגור או לסגור פרופיל. זה שיש או אין פתחי ניקוז זה דבר אחר לגמרי.
לטעמי, תמיד צריך להיות פתחי ניקוז. עם פקק, אדרבה. שלדה מקורית של ג'יפ או של כל טנדר עם שלדה בפרופיל סגור - יש שפע של חורי ניקוז ושרות בתחתית ובצדדים - ואכן, ברכב חדש הם מדיעים עם פקקי פלסטיק, שעם השנים נושרים. חפש באיביי frame plugs
זה ברור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
לא רוצה לסכסך :p אבל אסף כתב אחרת, בגלל זה ביקשתי שיפרט למה הוא מתכוון:
"מציע לך לעבור ולראות מה נמרוד בנה.
הוא התחיל עם קורות והבין שעדיף פרופילים מכופפים פתוחים. בסוף כל המרכב יותר חזק ויותר עמיד. "
אני לא יודע למה אסף התכוון ואיך זה קשור אלי :D
אני רק ממליץ על פתחי ניקוז בכל קופסא סגורה שאתה מייצר, ובמקרה הזה המיקום של פתחי ניקוז מסתדר יופי גם אם פתחי שרות במקום אום בכלוב.
לא שמה שעשית לא טוב. יש פתגם אמריקאי ידוע - "הרבה דרכים לפשוט עורו של חתול".
עכשיו שסגרנו את הנושא הזה ;).ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אשמח לשני הסנט שלך ושל אחרים בנושאים האלה:
עכשיו אני שואל את המנוסים - מה סיכמנו? עבור כיסוי של אזורים בזמן עבודה:
1. ניקוי והברקה של הפח, ממיר חלודה ואז פריימר במברשת כשאני מסיים איזור?
2. יש איזה מוצר פריימר בספריי ששוה לעבוד איתו?
3. ואם לא אז איזה פריימר אני קונה?
4. וגם - ממיר חלודה - מה הנוהל, שכבה על כל הפח ואחרי ייבוש פריימר? או שיש איזה ליטוש לפח אחרי הממיר?
5. ושאלה אחרונה - זה משנה איזה ממיר או כל מוצר מ"טמבוריה" עושה את העבודה?
כיסוי זמני: איפה שיש משטחים שהם כבר צבועים ואתה לא מתעסק איתם - לא לגעת. איפה שיש משטחים חדשים מגלוונים - לא לגעת. איפה שיש חלודה - למרוח ממיר חלודה. אזורים שסיימת לעבוד עליהם, למרוח עליהם משהו, לא באמת משנה מה - ממיר חלודה, או צבע יסוד כלשהו בספריי. אין טעם להשתמש בפריימר הסופי מסיבה פשוטה, אם אתה חוזר ומרתך קרוב אליו החום הורס אותו גם ככה. כל המטרה היא להאיט התפתחות של חלודה. אם אתה עובד בחוץ זה בעייה, אם אתה עובד בחלל סגור - ממש לא נורא. קצב התפתחות הג'ינג'ים הוא כזה שגם מתכת חשופה לגמרי קל ללטש בסוף.ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
כשמסיים את העבודה (=גמרת עם ריתוכים), מה שאני מתכוון לעשות זה לאטום את כל הבודי עם פריימר אפוקסי תעשייתי איכותי. אני קניתי אפולק אפומרין S400, יש מוצרים מקבילים לטמבור ונירלט. הרעיון של פריימר אפוקסי הוא שהוא חומר אטימה, לא צבע, והוא יתחבר טוב לכל דבר - מתכת חשופה, מגלוונת, שכבות צבע ישן באזורים שאתה מחליט לא להוריד, שכבות של זפת מקורית בתחתית הבודי שאין טעם להוריד. שכבת פריימר, ועליה חומר אטימה לכל התפרים (בוסטיק, מסטיק, seam sealer, סופר 7... גם כאן יש כל מיני אפשרויות), עוד שכבת פריימר, ואז אתה יכול להרכיב את הג'יפ לגמרי וגם לנסוע איתו. אחר כך עבודת צבע אוטומוטיבית סטנדרטית, שאני עוד רחוק ממנה, ובכל מקרה מתכנן להביא בנסיעה, ג'יפ מורכב, לבעל מקצוע.
ממיר חלודה - כן, הרגיל של טמבור. אני לא רואה טעם למרוח איתו משטחים, אלא רק אזורים שיש בהם חלודה שלא ניתן להוריד מכאנית - פינות, בפנים של פרופילים וכולי. איפה שיש משטח שאפשר להשחיז למתכת נקייה ברגע האחרון, זה הדבר הנכון לעשות.