נכתב במקור על ידי נמרוד
גיתאי - אני עוקב אחרי השרשור. האמת שכתבתי תגובה ארוכה מאד לפני כמה ימים - ואז השרת קרס לאיזה שעתיים (חרא של אתר :-) ) ולא מצאתי ממש זמן לשחזר.
בינתיים כתבו כאן כמה מהדברים שרציתי לכתוב. מבחינה טכנית נאמר כאן יותר מפעם אחת, אבל אני אדגיש -
מי אמר שאפשר לענות למפרט על כל המגבלות והדרישות שבו? אולי אי אפשר - גם גובה, גם נוחות, גם עמידות, גם מהלך, גם בלי בודיליפט ובלי לקצץ כנפיים. והכל במגבלת מחיר ואצל יצרן מקומי עם אחריות. אולי כן, אבל מסתמן שלא.
הדרישה הבעיתית אצלך גיתאי היא לדעתי מה שאתה קורא קלירנס שזה אם אני מבין נכון, פשוט מאד, "גובה". אתה רוצה את השלדה של הג'יפ - גבוה מעל הקרקע. ובכן, ואסף כתב את זה, במגבלות הגיאומטריות הנתונות של שלדת הג'יפ, כשכל מה שאתה נותן לי לשנות זה את הקפיץ ואת השאקל, יש תחום שבו אפשר לקבל שילוב סביר של הדרישות השונות, וכשחורגים מהתחום הסביר הזה, אז דבר אחד בא על חשבון אחר. במקרה של הסופה הלבנה, הערגול גדול מדי - יש יופי של גובה מהקרקע אבל הנוחות ירודה, השאקלים מתהפכים, והעמידות של הקפיצים נפגעת מאד.
הפתרון להשיג עוד גובה של הסרן מהשלדה עם קפיץ פחות או יותר באותו סדר גודל הוא ידוע ומוכר, וגם אותו הזכירו כאן - SPOA - קפיץ מעל הסרן. רווח של 10 ס"מ לפחות שמאפשר להשתמש בקפיץ באורך רגיל, עם שאקל באורך נורמלי, תושבות מקוריות, וקפיץ כמעט שטוח - פשוט, רגיל, יעבוד לנצח.
אם להשאר עם סרן מעל הקפיץ (מסיבות בלתי טכניות בעליל, עוד חלק מהבעיה) אז הקפיץ צריך להיות משמעותית. לפחות ב6 ס"מ. ולא מעורגל בקיצוניות - זאת כל הנקודה! ובשביל זה, חייבים לשנות מיקומי תושבות.
אצלי בסיקס יש סידור כזה שכתבתי עליו פעמים רבות. קפיצים ארוכים מאד, לדעתי אולי 10 ס"מ יותר ממקוריים, עם שאקלים ארוכים מאד. התושבות הקבועות לא הוזזו, והמשמעות היא שהקפיצים בולטים מאד החוצה - על חשבון פגיעה בזוית נטישה ובעיקר בזוית גישה. השאקלים ארוכים מאד - 150 מ"מ - והתושבות של השאקלים הן מקדימה והן מאחור מוארכות. מקדימה יש קצוות של מאיה, קדוחות ומחוברות ממש בקצה השלדה. מאחור תושבות מקוריות הפוכות קדימה-אחורה שמקנות עוד כמה ס"מ. הקפיצים עצמם הם קפיצים מרובי עלים דקים - 10 עלים בקפיץ. מקורם לא ידוע - הם הגיעו עם הג'יפ. אני חושב בבחור ששמו אברמל'ה שהוא האחראי להם באחד מהגלגולים הקודמים של הג'יפ, ושמקורם בבלייזר או אולי טנדר פג'ו ישן??? בכל מקרה, בשנים הראשונות שלי עם הג'ים המשכתי לסדר את המתלים בהתבסס על הקפיצים האלו, התאמתי את אורך השאקלים שהיו קצרים מדי והתהפכו - (כלפי חוץ!) סידרתי תושבות בולמים ובולמים ארוכים מאד... הסידור עובד טוב ולא טוב - הצד הטוב - יש גובה מכובד, הג'יפ על צממיגי 33 בלי בודליפט ובלי כנפיים בלי שום בעייה. מהלך המתלה מצויין - מהטובים ביותר שנתקלתי בהם עד היום. הנוחות סבירה בהחלט (בוודאי עם 33 שהיתרון הגדול שלהם הוא שיפור אדיר בנוחות הנסיעה בשטח - אבל זה נושא לדיון אחר...). האמידות מושלמת - שבע שנים אצלי, מי יודע כמה עוד לפני זה - טפו-טפו מעולם לא היו נזקים, אין שקיעה, כלום. אני יכול להסביר את זה הנדסית - הקפיצים עובדים רחוק מאד מגבול האלסטיות שלהם. מאד רחוק. הם בקושי מרגישים את מה שעובר עליהם. רמז - הרבה עלים דקים, קפיץ ארוך - מאמצים קטנים יותר מאשר מעט עלים עבים, קפיץ קצר. כיתה א' בפקולטה להנדסת מכונות.
חסרונות - זוית גישה - יש לי שני חטים של פיל שנוגחים בכל דבר הרבה לפני הפגוש או כל דבר אחר. והתנהגות כביש די זועתית כמובן עם כל כך הרבה חופש וגמישות.
לגבי הקפיצאי - המתלם אם אני מבין נכון, אבל אותם הסיפורים בשינויים קלילים סופרו ויסופרו על כל הקפיצאים בארץ - אלו מגבלות המקצוע. קפיצי עלים זה לא מדע, זה אומנות, שעוברת מן העולם. אין על זה חומר כתוב - בטכניון בזמנו מצאתי חוברת של SAE על תכנון קפיצי עלים - למכוניות נוסעים, ומשנות ה40 נדמה לי. הנושא כבר מזמן לא מוזכר אלא כאנקדוטה בספרי הנדסה. יש בעייה עם חומרי גלם - הם פחות ופחות זמינים, ומכל מיני מקומות מפוקפקים עם בקרת איכות לא מושלמת. חומר עם אותו מפרט עלול להתגלות כשונה מהחומר של לפני שנתיים - ואז התוצאה שהושגה עם מישהו (דרור) קשה לשחזור. ובגלל שזה לא מדע כאמור - קשה להגיד גם בדיוק למה.
אם כסף הוא לא בעייה, למה לא ללכת על קיט אמריקאי?התרוץ של אחריות מקומית לא מחזיק מים. גם כי הוא פשוט לא מחזיק מים... ראה את השרשור הזה - יש אחריות, כן, אבל אין שורה תחתונה. וגם כי הנה בפורום הצ'רוקים כולם, כולם, מזמינים קיטים זרים מארה"ב אחד אחרי השני. כולל אותי. כולל קפיצי עלים - בXJ להזכירך קפיץ עלים מאחור. ואנחנו מרוצים מאד.
תגיד YJ שונה מסופה? כן. אבל עובדה גם על סופות הותקנו קיטים של רוביקון עם שינויים קלים ותוצאות טובות. לא לפסול. גם לא עבור ארוכה.
