זה מעלה זיכרונות מהניבה... שהמיכל דלק היה בתוך הרכב מתחת למושב האחורי. עם כל הצנרת..
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
Printable View
זה מעלה זיכרונות מהניבה... שהמיכל דלק היה בתוך הרכב מתחת למושב האחורי. עם כל הצנרת..
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
חלק מהחוויה...
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
ריח של בנזין שמרעיל את המוח שלי ושל הילדים זו "חוויה" מפוקפקת אפילו לפלינטסטון כמוני.
זה בעייתי גם בהיבט של ניצול החלל הפנימי, שבסופה הוא ממש לא גדול. גם לא בארוכה.
חוץ מזה לצערי אני גם מעשן אז בכלל אין מה לדבר על אחסנת בנזין בתוך הרכב.
אבל בשורה התחתונה - השאלה היא איך נראים הטיולים שלכם.
בזמנו, חיים רכס תיאר איך בנה מיכלים צורניים של 250 ליטר כל אחד בוואז הרוסי שהיה לו - אבל הוא תיכנן לנסוע איתו לסיביר, או סתם לשבוע-שבועיים בנגב שהתנאי שלהם הוא שלא יוצאים לכביש...
הטיול השנתי הכי ארוך שלי לדרום הוא של פחות משבוע וכולל עצירות ארוכות (מצאתי פינה/זולה שמצאה חן בעיני? אני נשאר בה הרבה זמן) ובגלל שאני משתמש בג'ריקנים למקלחות, אני ממילא צריך לחדש את מלאי המים אחת ליומיים-שלושה. אז אני מתכנן את עצמי בהתאם - גיחה החוצה לתחנת דלק קרובה כדי למלא ג'ריקנים, ואז אפשר גם למלא דלק. בקיצור - למטייל הממוצע בסופה, ג'ריקנים לבנזין לא באמת נחוצים.
אני תמיד חשבתי לקחת בנזין "ספייר", גם בסופה וגם בריינג'ים - איכשהו זה אף פעם לא קרה ולמרות שתמיד פחדתי, גם לא היה צורך...
תמיד, תמיד, תמיד מתדלקים בתחנה הקרובה ביותר לירידה לשטח ו... זהו.
אבל אצלי, בגלל האצילות, שהרי לא יעלה על הדעת שאנגלי יתקע בלי דלק.., יש מיכל של 100 ליטר. ואם מתאמצים קצת.. 105..
בסופה היה לי מיכל מים של 60 ליטר - חבית פלסטיק לבנה עם פקקים וברזים - שהיתה קשורה לעמוד הכלוב הפנימי האחורי הימני. כולם לקחו ממני מים (ואויר, הנצלנים) ואף פעם לא נגמרו לגמרי והרעש של החבית ה-1/2 או 1/4 מלאה היה משגע אותנו... ירדנו מזה וזהו.
מאז, חוץ מבקבוקים ומיכלים קטנים יחסית (5 ליטר), לא מכניסים נוזלים לתוך האוטו..
אל תשכחו שדלק הוא חלק מפקל נוזלים למקרה תקלה. למשל.. חור במיכל דלק. הלך הדלק. תיקנת את החור. עכשיו מה?
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
אה... מהרכב שאיתך....
Assumption is mother of all fuckups
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
טוב... הכל תאורטי עכשיו.. הרכב לא נוסע...
גם בארבעה ימים של חוצה נגב, ממצפה לאילת, בלי הצטיידות ביניים, לא נתקענו בלי דלק,וגם לא הגענו על האדים, ואלו היו ימים טרום ילדים=הרבה נסיעה.
אני מחשב כמות דלק לתזמון התדלוק האחרון לפי צריכה משולבת מחמירה שמוכרת לי היטב מהרכב שלי.
בהיילקס זה 1:8, וטווח אפקטיבי של כ-400 קמ.
לפי הק״מ בשטח וסמיכות תחנה לנק׳ הסיום אני מחליט אם לקחת ג׳ריקן 19 ליטר פלסטי שיש לי.
תוריד 30% בערך לטובת חישוב לסופה (?), כפול הליטרים ולדעתי תגיע למסקנה שאתה לא חייב ג׳ריקן דלק.
בזמנו, חבר עם סיקס היה חייב ג׳ריקן, לכל נסיעה מעל יומיים/יומיים ארוכים.
עכשיו לקטע באמת מצחיק... גם בלנדרובר, דיזל אני מזכיר, סחבתי תמיד ג'ריקן בנזין... שהוכיח את נחיצותו כשלאורי טל נגמר הדלק בסיקס באמצע מעלה העצמאות...
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
זה לא היה עירא?
צודק. לאורי נגמר הדלק בעליה למעלה אדומים..
טוב.. בגילי.. מותר להתבלבל
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
בטיולים ארוכים אני נוסע עם ג'ריקן 20 "צבאי" ששוכב בחלק הפנימי האחורי של ה8 שלי, כבר 4 שנים ומעולם לא היה לי ריח של דלק או סימנים לנזילה.
השנה אני מתכוון לאבטח אותו מתחת למושב האחורי (רוחבי), בצד הנוסע. כמובן שיהיה בידוד קל בין הג'ריקן לריצפה.
יואב
בנזין בתוך האוטו, ועוד בג'ריקן שוכב, ואתה גם מעשן...
כן וכן.
ושוב מנסיון של כמה שנים עם הבנזין ולפני עם סולר, מעולם לא היתה נזילה. אז מה כל כך נורא?