Printable View
תאמין או לא שלמה, זה רכב שנהגתי בו עוד לפני שהיה לי רישיון....ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
בתור ילד מתבגר בחיפה של ראשית שנות השמונים רכבתי על אופנועי חצי (היה על זה שרשור לא מזמן). בקצרה, הבן של אפרים אילין למד שכבה מעלי בבית הספר והיתה לו כזאת אלפא. באחד מימי השישי בלילה בכביש המחצבה העולה מנשר לכרמל (נס הרים של החיפאים) הוא נורא רצה סיבוב על האופנוע (כי אבא לא מרשה לו), אז התחלפנו....
אי שם בשנת 98' החזקתי סיטרואן ZX וולקן. נמכרה רק כדי לרכוש את הדיפנדר הראשון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי raanan
לפני כמה שנים החלטתי לרכוש שוב אחת כזו. הלכתי לראות אחת שמורה להפליא, סטוק לחלוטין.
לא היה כיף בכלל.
עכשיו אני עם 309 מודל 93 כנוסטלגיה ל 309 מודל 87 שהחזקתי ב 95'.
נהנה ממנה מאוד. מנוע 1.4 עם קרבורטור. עגלה. אבל משייטת ב 130 בקלות, ועם היגוי נפלא.
לא יודע להסביר את ההבדלים. הוולקן הכריחה אותי לעבוד. בפיג'ו אפשר סתם לנהוג בשלווה.
נו, אולי בשרשור הזה מישהו יבין את האהבה שלי לויטארה ואת ההשקעה בה ...https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...481af397d0.jpg
גם לי הייתה ZX וולקן ידנית כמה שנים לפני 1998. אחד הרכבים היותר מהנים שהיו לי - מפליא שכיום התחושות שלך ברכב היו כאלו....ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
בהקשר למה שאתה ורענן כתבתם - סקרנתם אותי לחוות שוב אהבות מוטוריות ישנות ומסקרן אותי מה ארגיש כיום לאור הניסיון המוטורי שצברתי עם השנים.
מממ.... לאציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב42
[emoji23][emoji3590]
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
[QUOTE=דרור ברלי;887109]בדיוק...זה גם טעמי.....נהנה היום מנהיגת אלפאסוד 1.3 1982, יותר מאשר רכבי הפרטי הספורטיבי החדיש יותר בעל פי 4 כוחות סוס. שני עולמות נהגיה שונים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי sgill
האלפאסוד איטית מכל רכב חדש היום...אבל חווית ההיגוי, הקול, העליה במהירות מהנה יותר מטורבו הכפול ברכבי האחר
אני חייב להגיד שכל נסיעה בסובארו לאומה 91׳ 1.6 ידני, פשוט גורמת לחיוך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יואב פולס
כן,
זו סובארו, מה שהיה פעם רכב הכי בסיסי בארץ, אבל היום כבר לא.. ואקזמפלר כזה נהיה נדיר, ובוקסר עם הרעש האופייני וגיר ידני זה כייף.. גם אם זה סובארו ישנה.
שלמה,
זה מאוד אינדיבידואלי.
היתה לי האלפאסוד הזו, לא עפתי ממנה. היתה לי טויוטה סליקה, קראתי לה קארינה קופה.
אבל דווקא נבלת ה 309 הזו, שנרכשה מהיד הראשונה, שמורה מאוד וסטנדרטית לחלוטין, עם משהו כמו 75 כ"ס, הרבה יותר כיף לי לנהוג בה מהשתיים האחרות. התחושה מאוד סובייקטיבית. היא לא ישנה לי מדי, ולא מודרנית מדי.
אם הייתי מוצא היום 306 עם מנוע 1800 וגיר ידני, מה שקראו לו ב 94' XT הייתי בודק גם אותה. היה רכב מדהים.
אתה צודק לגבי ה 309, גם לי היתה אחת כזו בעברי, והיה בה משהו מיוחד בנוחות ובכיול המתלים שגרם לי להתאהב בפיג'ו, הרגשה ששמורה לרכבים יותר גדולים ממנה
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
מה זה פיג׳ו 309?
אני זוכר רכב משפחתי די שגרתי ולא ספורטיבי בעליל
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
205 עם סרח עודף מאחורציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
גם את ה 205 היללו אותה למכביר.
בזמנו נהגתי על 205GTI של חבר וממש לא דיגדגה ל GTV מבחינת ריגוש.
לדעתי ההתלהבות מ GTI למינהם בכך שאפשרה לנהגים בינוניים ומטה לנהוג מהר בכבישי נוסטלגיה (נס הרים) בזכות ההנעה הקדמית.
בהנעה אחורית זה כבר דרש יכולת אחרת מהנהג.
לכן ברלי מתלהב מחיפושית מתוגברת (בזמנו היו חיפושיות 1.6 שתוגברו ל 100 כ"ס ויותר )
בהמשך, הונדה סיוויק משפחתית דחקה את רוב עדר ה GTI (לנהגים הבינוניים זה הספיק לתחרויות בין רמזורים).
לדעתי היום לחוות נהיגה עם רכב מודרני ובמהירויות שפויות, זה רק עם מיאטה.
אחרת, צריך לחפש את החוויה במסלול, קראטינג 2 פעימות יכול לספק אותה למכביר.
רענן
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אל תשכחו שלישראל הגיעו רק גרסאות הבסיס של כל המכוניות. הכי זולות שאפשר, מנועים חלשים.
בתחילת האייטיז היו כמה שהיו הרבה יותר טובות מהיתר: אלפאסוד, אסקורט (אריקה), קאדט D, אחר כך דגמי פיז'ו.
כשנוסעים ב-2020 על אלפאסוד 1.2 מודל 82' אפשר להבין שלא עפים ממנה. גם ב-82' יכולות האוטו הזה היו גדולות בכמה מספרים על מנוע ה-1.2 הבסיסי.
ב-1.35 המצב הרבה יותר טוב. ה-1.5 עם מאייד כפול יחיד כבר נוסעת ממש טוב, 1.5 עם שני מאיידים כפולים כבר היתה ונחשבה ספורטיבית.
ואחרי השיפורים המקובלים (סעפות, אגזוזים, מאיידים מוגדלים, קמשפטים, מצנני שמן, צמיגים ספורטיביים, בולמים, מוטות חיזוק בין המתלים ועוד כל מיני... זו כבר היתה מכונת מלחמה. יחסית למה שהיה מקובל אז.
שתבינו, גם אחרי כ להשיפורי םהאלה אני לא מדבר על יותר מ-130-140 כ"ס ביום טוב. אבל האוטו היה קל (800 קילו בערך) עם יחסי העברה קצרים ומנוע שאהב סל"ד גבוה ויכל להישאר שם פרקי זמן ארוכים....... אז היא נסעה מאוד חזק, נשמעה חזק, הרגישה מאוד ברוטלית ומאוד מהירה ויותר חשוב מהביצועים בקו ישר, זו מכונית שאהבה לפנות ולא על חשבון נוחות נסיעה. ככל שהכביש היה יותר מתולתל, ככה ההתנהגות שלה אפשרה לה לשמר קצב ממוצע גבוה שמכוניות אחרות לא יכלו והיא גם עייפה את הנהג הרבה פחות.
היא עדיין מחזיקה את השיא שלי ב"קנונבול" הפרטי של החבר'ה שלנו מחולון לאילת (כולם היו בעלי אלפות 1.5 משודרגות באותה תקופה, וכן, אני הגעתי ראשון).... לא שהיום אי אפשר, טכנית, לשחזר את זה עם כל משפחתית מודרנית שנותנת את אותם ביצועים בתכל'ס, אבל זה כנראה לא יהיה כיף כמו באלפא.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי raanan
היתה לי כזאת.
מנקודה לנקודה האלפא היתה הרבה יותר מהירה. בסדרי גודל בלתי נתפסים. כי ככה זה כשההנדסה הרבה יותר מתקדמת.
אבל מבחינת ריגושים, החיפושית שמה אפילו את האלפא בכיס הקטן.
כן, גם כי היא אנדרדוג. אף אחד לא יחשוד בחיפושית בצבע תכלת.
אבל היא גם היתה מכונית פרימטיבית, מסוכנת ומעייפת שדורשת המון ריכוז ותגובות מהירות כברק כדי לשמור אותה על הכביש. במיוחד כשהיא נדחפת על ידי פי 2 עד פי 3 כוח מזה שנבנתה עבורו..... 100 סוסים בחיפושית קשים מאוד לשליטה - ראו הוזהרתם. זה ממכר - ומסוכן.
תהיה לי חיפושית כזאת שוב מתישהו.
בזמנו.. שנות השמונים העליזות, הרכבים הכי מבוקשים אצל הצעירים היו:
GTI
אונו טורבו
רנו 5 טורבו
אלפא תלתן כלשהי
במוו 2002 למי שיכל להרשות לעצמו.
וגם CJ7 אמריקאי אבל זה סיפור אחר :D
ןאז יום אחד אבא של חבר קנה אל-קמינו V8 חדשה שלפחות בתאוצות, שמה את כל השופונים הקטנים הרחק מאחור...
ואז בשנת 90 הגיע ההונדה סיוויק, והפכה לאגדה נוסעת
Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk
בשנים שסובארו פשע או 1300 dl ומיצובישי לנסר שלטו בצמרת היו רכבים שהרגישו אחרת, אותה 309 נתנה הרגשה של רכב מהודק שמחובר לכביש ומגהץ בנוחות של וולוו בגודל של פיג'ו, ולא מתקרקש ומתפזר כמו היפניות.. ה 405 היתה גם בעלת תחושה כזו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
במקרה הזדמנה לידי מחבר סובארו ליאונה 91, יד ראשונה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי grand
כל מיני דברים אפשר להגיד על הרכב הזה.
הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה זה מקרקשת.
עוד רגע אספנות, וכל הפלסטיקים בתא הנוסעים מהודקים במקום.
כנל שאר הרכב.
אני בספק רק אם האחרים שהזכרת הזקינו בכבוד כזה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
זה נכון. הליאונה היא פלא הנדסי - אמינות מופלגת ואיכות ייצור גבוהה.
להישאר על הכביש לעומת זאת, קצת קשה לה. בכל זאת יפנית מהשנים הפחות טובות שלהם בכל מה שקשור לדינמיות....
תת היגוי פראי בכל מצב, אחיזת כביש נמוכה. היתה מתפזרת ועפה בחצי מהמהירות שהאירופיות לקחו פניות.
וכשהיתה עפה או חלילה מתנגשת במשהו, גם היתה מתפרקת באמצע לשני חצאים. קדמי ואחורי....
היה גם ח"כ מהליכוד שנהרג ככה בתאונה כשנסע בליאונה...
אם אני זוכר טוב, גם שמו היה סמלי - רייסר משהו..... זה כנראה היה הרייס האחרון שלו.
בכביש רטוב בכלל זוועה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
נגיעה בבלמים והיא נכנסת בקלות להיגוי יתר.
דווקא תת היגוי פחות מורגש, ובגלל הגובה הנמוך של כלל המרכב (כ-10+סמ מתחת לפרייבטים מודרניים), יש לה מרכז כובד לא רע בכלל, ויחד עם גיר ידני ומנוע בוקסר 1.6, יש עם מה להנות.
אני מתייחס אליה כמו אופנוע, אם יורד/צפוי גשם, היא נשארת בחניה.
הפיג'ו 309 היתה אמורה להיות טלבוט אריזונה, ופותחה על מנת להחליף את הטלבוט הורייזון.
עם חיסול מותג טלבוט על ידי קונרן PSA הוחלט שה 309 תהיה ההאצ'בק של הקונצרן. מתחרה בפורד אסקורט / פולקסוואגן גולף, ודומיהן. היא חולקת מספר חלקים עם ה 205, בעיקר מנועים וגירים, אבל היא ממש לא 205 עם בגאז'
הסופר מיני היתה ה 205, הקומפקטית היתה ה 309, והמשפחתית היתה ה 305 עד שהוחלפה ב 89' על ידי ה 405.
מבחינת ביצועים והתנהגות הגיעו לארץ דגמים בסיסיים, תחילה מנועי 1.1, 1.3 ואחכ מנועי 1.4 ו 1.6.
הגיעו בודדות מדגם GTI עם מנוע 1.9 עם מרכב שלוש דלתות.
הרכב קל מאוד כמקובל לזמנו, סביבות 850 קג'.
החיסרון הכי גדול של הרכב זו הפלסטיקה הפנימית של הדשבורד שמתפוררת אם מתעטשים עליה אפילו ללא קורונה.