בשביל הירוק בין נחל רחף לנחל מור יש מעלה/מעבר בו מותקנים יתדות ומוטות ברזל לרוחב השביל.
Printable View
שירשור שהחל בשאלה תמימה הפך למסע מרתק בידיעת ובאהבת הארץ, שהוביל
האחד והיחיד שאהבת הארץ בעורקיו.
הידע האצור בו הוא מדהים ואנחנו יוצאים רק נשכרים.למדנו עוד פרק שלא תמצאו
בשום תכנית לימודים,מחכים לפרק הבא.
יובל,שמשתדל להיות א מאנט'ש.
ממש מדהים. סחטיין גם על הכתבה המעשירה.
כן ירבו!
ירדנו שם, קבוצה של גמדים ..לפני חודשיים..פגשנו בפילים שעלו. עכשיו בא לי לחזור לעלות.
קראתי, נהנתי ורציתי לומר תודה על הכתבה המהפנטת!
PW כתבת שער מעולה , אפילו לא ידעתי שרץ שירשור בנושא ,ממש ריגש אותי לקרא סיפור שאני מכיר עוד מילדותי, ישר הרמתי טלפון לשכן לספר לו על הכתבה שיש על אח שלו באתר ג'יפולוג הוא סיפר לי שהגעת עד אילו לתחקר אותו על הסיפור , בקיצור כל הכבוד מדהים .
עידו
יקיריי,
ראשית כל - תודות. נעים לקרא וגם להבין שמעבר לנעילות ולמי יש (צמיג) יותר גדול, גם התחום הזה מעניין אנשים.
שנית, הערה שקיבלתי מר.ס. - העגלון הוותיק (והמקצועי יש לומר), על כי היה עלי לציין באופן מיוחד ופרטני בהקשר לתחילת הדיון, שהוא באופן אישי עלה וירד באופן ישר וגם ברוורס כל מעלה ומורד במדבר יהודה - עם חמישייה פתוחה, פשוטה ופתוחת סרנים, בלי נעילות וקשקושים, עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, בחושך ובאור, בחורף ובקיץ וכ"ו וחוזר חלילה וכד' ובדיעבד וגו', בלי למצמץ אפילו פעם אחת, בלי לשבור כלום ובלי לעכב אף אחד אף פעם, עוד הרבה הרבה לפני היות הסופות, הטנדרים, ה - SUV, קהילות ג'יפים כאלה וגם אחרות ואתרי טיולים במחוזותינו.
זהו. אמרתי את זה.
מלומדי! לאחר כל כך הרבה שנים קטונתי מלחלוק על כל מה שהצטבר בתווך שבין אוזנייך.
רק שחכת לציין שהכל נעשה בפקודה מפורשת וברורה מהסמכות הבכירה בג"פס.
כתבה מרתקת,משכילה, שללא ספק החכימה רבים, ותועבר לדור הבא באחד מהטיולים באזור.
בכבוד.
אני חושב שכתיבתך מעידה יותר מכל על הרוח היצוקה עמוק בלבך.
במיוחד בתקופה בה החברה הישראלית משסעת את עצמה לדעת ומאבדת את הכיוון, סיפורו של עוזי אסור שישכח.
אנו נוהגים לחזור הרבה על הפרזה "למען הדורות הבאים".. אך רצוי שנזכור גם את הדורות ההולכים.
ולדעתי חשוב לא פחות לקשור סיפורים שכאלה למעגלים גדולים ככל האפשר בחברה הישראלית.
ישר כוח
הלואי ותהיה זו "פגישה לאין קץ" במשעולי הדרך ועברה.
שלום לכולם
בתור אחד ששיך למשפחה [נשוי לבת של נועם בנדרלי, אחיו של עוזי] אני חייב להודות שהקריאה של השרשור הזה היא לא פחות ממרתקת.
P - אין עליך. אולי גם תחוד לחברה חידה על הקשר ביננו. סססתתתםםםם.
מברזיל הרחוקה [בנתיים]
אורן
יקיריי,
מה שהתחיל כאן, ראוי שיגיע קודם כל לכאן להמשך.
הכתובת על הקיר חיכתה 44 שנים. (קצת נמחקה ודהתה, אבל נמצאה תוך 3 דקות).
חיכו גם אחיו של עוזי - נועם ואיתן.
אפילו היתד ששמשה את החייל הצעיר שהשתלשל בחבל אל פי התהום חכתה בסבלנות של ברזל למבצע שחזור וחיזוק "הכתובת שעל הקיר", איתנה כאז, נעוצה בסלע, ממתינה שוב לחייל (הזקן הפעם) שיעשה בה שימוש מחודש.
נסענו לשם יחד, נועם ואיתן אחיו של עוזי - ועוד כמה חברים: בטיול מופלא, בקצב איטי, עדין וממכר, באהבה גדולה לנוף, להיסטוריה, לצבעים ולריחות, לאנשים, בחרדת קודש עצומה לפני המעמד העתיד להתרחש.
לא תיארנו לעצמנו עד כמה תהיה החווייה הזו טוטאלית כל כך.
ההתרגשות תוך כדי המעשה הייתה גדולה - להם ולנו, כך גם הזכות העצומה לקחת חלק במשימה החשובה הזו.
גם עוד מקצת הדברים והסיפורים שזכינו לשמוע על עוזי בצל האבן - רגשו מאד.
עכשיו אפשר לטייל למעלה, להרים את הראש - ולספר על פרק מרתק בנפלאות הארץ, על אחוות לוחמים - ועל המעגלים, הקשרים והחובות שבסוף בסוף נקשרים, נסגרים ומושלמים....
תודה מכאן גם לכמה אנשים מסורים שעזרו לכל זה לקרות.
שבוע טוב לכולנו.
PW
כבוד!!!
מרגש...!
כל הכבוד על היוזמה!
תודה על השיתןף!
אם לא היה שלט, לא הייתי יודע שהגעתי למעלה. דרך כבושה וישרה.
חדשות משמחות מ"מעלה עוזי": (אחרי עזרה ושיתוף מכמה אנשים טובים ברשות הטבע והגנים)
המשך (כנראה) - יבוא.
כל הכבוד.
מה הפרוייקט הבא ?
כל הכבוד .
עידו
יישר כח.
בשבועות האחרון עברנו שם ,סופר סיפורו של עוזי
כמו שקראנו בכתבתו של האחד.
(לא במקום "תגובה ציונית הולמת" או אפילוג מסודר, אבל סדר צריך להיות)
ב - 27.9.11, יום שלישי - פעמיים כי טוב - נערך טכס הסרת הלוט מהשלט החדש שנקבע במעלה עוזי.
השתתפו:
משפחת בנדרלי המורחבת.
חברים וידידים ממושב בית שערים.
צנחנים, חיילי החה"ן, חבריו של עוזי לנשק ממחזור גיוס 1965 בראשות מפקדם, (אז סגן - היום אלוף מיל.) איציק מרדכי.
צנחנים בשרות סדיר משני מחזורים בחה"ן 5105 - הלא היא פלוגת החה"ן בחטיבת הצנחנים
עובדי מחוז דרום ברשות הטבע והגנים.
ועוד כמה חברים וידידים.
ההתרגשות הייתה רבה. המעמד היה מכובד ומרגש עד דמעות. הצנחנים הוותיקים והצעירים התערבבו אלה באלה, החליפו חוויות ועמדו שותקים יחד מול התמונות הישנות המתארות את פריצת המעלה.
נועם בנדרלי, אחיו של עוזי הנחה טכס מרגש לזכרו.
אשתו של נועם קראה שיר,
חבר מבית שערים סיפר על עוזי ועל משמעות ההליכה לצנחנים באותם ימים,
מיכה גולדמן סיפר על בן דודו האהוב,
איציק מרדכי, המפקד, סיפר על נסיבות ואופן פריצת המעלה
ואני חתמתי בדברים קצרים על הארוע המרגש שכולנו היינו שותפים אליו.
אם אחרי כמעט חמישה עשורים מתאספים יחדיו כל אלה להנצחת זכרו של עוזי והכרת נסיבות המעשה,
אם כעת כל מי שפותח מפת סימון שבילים וקורא את הכיתוב "מעבר עוזי", או שומע את שמו של מעלה עוזי
כל העובד בדרך, קורא את השלט ומרים את ראשו ורואה את הכתובת על הקיר - מכיר את סיפור המעשה, מזכיר את עוזי ומספר עליו לחבריו,
או אז יתכן ויש לנו תקווה בארץ הקשה והאהובה הזו.
שנה טובה וחג שמח.
כבוד!!! מדהים מרגש אין מילים
קובץ מצורף 79996
כך זה נראה עכשיו.
מרגיז.
מקומם.
צפוי.
עוד חוליה בשרשרת הפגיעות באנדרטאות ברמת המדבר.
כך קרה לאנדרטה מעל מערת האגרות בנחל חבר ששוקמה שלוש פעמים.
כך קרה לאנדרטה של שושנה הר ציון ועודד וגמייסטר בנחל ערוגות שלבסוף הוחלפה בלוח ברזל חקוק באותיות ומקובע לסלע.
כך כנראה יתחיל שוב פינג פונג בין גנבי הברזל / הוונדליסטים / חבלנים למשמרי זכרו של עוזי.
אבל,
הכתובת על הקיר נשארה כמו פעם....
המשך יבוא
קובץ מצורף 79997
אכן עצוב.
אם זה צפוי אז למה מראש זה לא נעשה קשוח יותר?
אני רואה שהוצאת לטיול את כל הועד של בית שערים :-)
PW
אם כבר חזרנו לשרשור הזה, סגור את החידה שהתחלת.
נמרוד