מגן- פלסטיק מגן, רעים- ישראלייזר, בארי- דפוס בארי, ניר יצחק- פולישק(לשעבר), כימדע ועוד ענפים...
קיבוצים שלא הצליחו לפתח תעשייה או ענפים רוחיים מחפשים מי ינענע אותם.
Printable View
אז בואו נדבר על רוחמה או אור הנר [emoji1]
בועז, דווקא לקחת דוגמה לא מייצגת.
הטרקטוריסט של גד"ש חלוצה הוא חבר קיבוץ, כנ"ל רבים מעובדי הפלחה, למעט הקוטפות שיושבות בקומביין תפו"א וממיינות - שהן לא חברות קיבוץ.
השיטה של ארגוני גד"ש גדולים מבטיחה שמצד אחד זה יהיה משתלם כי כך כמה קיבוצים משתמשים באותם כלים מכונות ותשתיות - כולם משאבים יקרים מאוד, ומצד שני השיטה מבטיחה שחברי הקיבוצים יהיו גם המנהלים וגם חלק ניכר מהעובדים כי ככה מפקחים ושולטים בתוצרת ובתנועות שלה.
זה עובד במקומות מסויימים.
במקומות אחרים לוקחים קבלן, זה יכול להיות עירוני ויכול להיות בדואי - והוא מביא את הכלים והציוד וגם את העובדים. התשתיות נשארות של החקלאים, וכך הם שולטים בתנועה של התוצרת. ואז, מהו אותו "עובד אדמה"? יושב בטנדר ומפקח על עובדי הקבלן מרחוק?
הארגונים הגדולים האלו, הם היחידים שמצליחים להרוויח מגידולי שדה כמו שצריך לדעתי. זה כמתבונן מהצד, אחרי שבמשך כמה שנים ראיתי בדיוק למי יש הכנסה פנויה ולמי אין - מתוך כך שמכרתי מוצרים ספציפיים מאוד לחקלאים. מהר מאוד הבנתי למי כדאי לשווק ולמי לא.
זה בנושא גידולי שדה..
אסף.
אסף, אני מכיר את הנושא.
ואני יודע לאן אני מנווט את הוויכוח...
אמרו שאי אפשר להתפרנס מחקלאות ואני אומר שעם שכל ומוטיבציה אפשר.
לאו דווקא מהקונבנציונלית אבל אפשר.
גם אפשר שיהודים יעבדו בחקלאות ולא ינהלו את העסק מהטנדר או מהבית.
אני טוען שמי שוויתר על החקלאות שיזדכה על האדמה החקלאית.
שישאירו לו 3 דונם מסביב לבית ושהשאר יחזור למדינה לחלוקה חינם לדור צעיר שרוצה להיות חקלאים.
הם אולי לא יתעשרו מזה אבל יחיו בכבוד. הם גם יוכלו כמו פעם להקים קאופרטיבים
בלי לבחור צד אני חייב להגיד משהו על "הם קיבלו שטח"
החקלאים קיבלו קרקע מהמדינה לפני X שנים. נכון, קרקע בתולית בדרך כלל. ואז הם הכשירו, סיקלו, שמו צנרת, בהרבה מיקרים נלחמו במלוא מובן המילה על השטח מול פורעים ומחבלים ולא מעט גם נרצחו. היום הם כבר לא יכולים לחיות מחקלאות, לא מעט בגלל המדינה ושיטת המסחר בה.
"הקמת עסק חקלאי... עד כמה מסובך?"
אני חייב להגיד שהכותרת יכולה להיות "הקמת עסק... עד כמה מסובך?"
אני לא מכיר אף תחום שקל ופשוט להקים בו עסק מצליח.
מיכה, אל תוותר בקלות על הקרקע.
הגיע הזמן להבין "הם לא קיבלו" רוב ה "הם" עלו לפני הקמת המדינה נלחמו על הזכות להיות יהודים ציונים בהחלט לא ליקקו דבש.. ועדין לא
במהלך הקמת המדינה רוב הישובים מושבים וקיבוצים העבירו באקט ציוני(בדיעבד מטופש) את האדמות לטובת ה לאום.
נלחמו על הקרקע בעבר וילחמו עליה בעתיד.. זה ה-גורל של חקלאים בארץ ישראל.
הברירה הטבעית מאוד חריפה בחקלאות מי שמצליח משגשג מי שנכשל נובל אין כמעט אמצע.
בהעמדת החקלאות בצל העובדים הזרים ממעיטה בגודל ההשג בארץ ישראל (רוב האדמות מעובדות על ידי ישראלים).
העובדים הזרים הם בעיקר בענפים שלא מצאו פתרון לידיים עובדות קריי גידולים למאכל אדם שרגישים לעיבוד מכני
תוסיף עוד סעיף - אני מכיר מיד ראשונה חקלאים מצליחים וחלקם אפילו על לא יותר מ 50 דונם.
שמע סיפור-
בבית שערים יש אחד שקנה בית לפני 30 שנה. בית ללא משק.
הבחור היה גנן שגדל וכיום הוא מחזיק משתלה על שטחים של לפחות עשרה מגרשים. משלם חכירת משנה ולוקח גם מכסת מים.
למה שהוא לא ישלם ישר למדינה ושיגזרו עליו קופון חקלאים לשעבר?
יש אצלנו עוד אחד שהקים קואופרטיב לקלמנטינות ונטע איזה 1000 דונם ומשלם חכירת משנה גם.
שוב, למה דמי תיווך?
אני לא בעד לרמוס ברגל גסה את המושבניקים ואין פה שחור ולבן.
אני בעד לתת להם פיצוי מסוים ולהכניס דם צעיר למעגל.
עוד מעגל לדש של חקלאים שיחזיק שניים שלושה דורות.
זה גם טוב לישובים שהקהילה תגדל.
המתנגדים פוחדים להפסיד את הערך הנדלני של הקרקע לדעתי
שמע בועז,
בדיוק מהטיעונים שלך- כל המושבניקים , בהם גם אתה, שקיבלו הנחה ( בחינם כן..) על מגרש בן-ממשיך במושב ומכרו או משכירים - דינם כמו של חקלאי שלא מעבד אדמתו או ספסר כהגדרתך.
בוא ניקח להם את הבתים וניתן לזוגות צעירים.
אני מסכים איתך שקרקע שניתנה לחקלאי צריכה להיות מעובדת.
והפיכתה לביזנס של פחונים לשכירות או השכרתה לאחר- זה בניגוד לחוזה עם המינהל ובניגוד לאינטרס של המדינה.
זה ממש לא אומר שצריך לקחת למישהו את האדמה שלו- צריך לאפשר/לדאוג שיהיה כלכלי לחזור לעבד קרקעות.
לגבי עובדים זרים:
ישראלים הם עצלנים.
כולנו גיבורים ש"מוכנים לעבוד". אבל עם אפס מוסר ונכונות.
גם אני הלכתי לקטוף פלפל בשביל הרבה כסף אחרי צבא. עונה אחת. בחיים לא הייתי עושה זאת שוב כשכיר.
התאילנדי עובד קשה כל הזמן. ומרוויח שכר הוגן. אף אחד לא מתייחס אליו כעבד זה מקומם שהדברים מוצגים כך .
בועז, על איזה דם צעיר אתה מדבר? אני לא רואה כאן גדודים של בחורים צעירים שמשתוקקים לעבוד את עבודת האדמה ומי שבאמת רוצה יכול בקלות להתקבל לאחד המושבים בפריפריה ו להתחיל לגדל..
.אין שום הצדקה לפנות את החקלאים הוותיקים מאדמתם. לדעתי חייבים להשאיר להם את האדמה ולתת להם בעלות מלאה כדי שירוויחו מהאדמה שעליה שמרו בדם. זה הרבה יותר צודק מגדודי מקבלי הפנסיות התקצביות השמנות כולל הרמטכ"ל והמפכ"ל.
ולנמרוד, חקלאות זה לא עסק רגיל ....לא ניתן להגדיר אפיצות :) ...לכן גם מגינים עליו בכל העולם המערבי למעט ישראל.
עמית דווקא אצלנו יש הרבה אנשים שכן מאוד רוצים להיות חקלאים
רק כדי להיות חקלאי עלייך להיות בעל ממון רב.
אתמול יצרתי קשר עם משרד החקלאות
.לפי דברייהם הם עושים סוג של "קורסים" בגידול בקר וכו מביאים אנשים שהם חקלאים שנים שמחמדים איך לגדל בשר מה עושים איך מאכילים....
חבל שכדי לטפח את אדמת הארת ולא לראות רק בניינים רבי קומות..אלא את הצד הירוק שבעניין...אנו זקוקים לערמות של ממון.
על פי מה שהבנתי שוק הכבשים ירד בצורה דרסטית בשל ייבוא עצום של כבשים "דבאח" מייבא אוניות של כ 20 אלף פרטים
כן היה מבצע בסופר, קניתי 3/4 כבש.
אם יש לך ממון אתה לא תשקיע אותו בחקלאות שהיא תחום בסיכון רב. לכן הקטע הזה שלחקלאות צריך ממון רב זו יריה ברגל.
עמית,
ברור שמה שאתה לא רואה לא קיים... [emoji1]
אתה המגדלאור שלנו...
נכון שהמדינה פחות מסבסדת את החקלאות אבל מצד שני יש הגדלה של מכסים ועדיין יש ענפים כמו משק החלב והביצים שמנוהלים עם מכסות יצור.
מחיר ההגנות האלו פוגע לכולנו ביוקר המחיה ומאפשר רובד סוחרים חזירי בין החקלאי לצרכן.
לא הצלחתי להבין עדיין איך הקומבינה הזו מתקימת בשוק תחרותי
חזירי בין חקלאי לצרכן??
בין חקלאי לצרכן יש כמה דברים
חקלאי-ממיין-משווק-חנויות-צרכן.
אתה יודע ששנה שעברה קילו אפרסק למשל נמכר ב2.3 שקל לקילו מהחקלאי?
מהחקלאי עד אליך יש דרך ארוכה שאנשים גוזרים עליך קופונים מטורפים.
בסופו של דבר האדם שעובד הכי קשה מקבל הכי מעט.
שמי שמשווק לחנויות והחנות עצמה גוזרת עליך את הקופון הגדול.
בועז,
האם אתה בעד שוק חופשי לחלוטין?
זוכר מה קרה ב 1924?...בשוק חופשי לחלוטין...
ידוע לך מה הרווחיות של רשתות המזון הגדולות?
האם החקלאים בענפים המפוקחים הפכו למליארדרים?
ואולי הסיבה ליוקר המחיה הוא לא השוק הפרטי...
חבר טוב הסביר לי פעם את מנגנון שיווק התוצרת החקלאית בצרפת.
אני באמת לא זוכר את הפרטים, אבל המנגנון בנוי ככה שהחקלאי יהיה זה שמרוויח לפחות כמו כל גורם בדרך אם לא יותר.
קודם כל זה משאיר את החקלאות רווחית. בנוסף זה מעודד את החקלאי לשווק מוצרים ברמה טובה או מעולה, כי הוא באמת ירוויח מזה.
בארץ המנגנון בנוי הפוך, החקלאי הוא אחד היצרנים היחידים בשוק שלא קובע את מחיר התוצרת שלו. המנגנון בנוי ככה שירוויחו על חשבון החקלאי ולא הפוך.
לא עמית.
אני בעד חקלאים וחקלאות ( ישראלית).
נגד נדלניסטים.
נגד סוחרי פירות וירקות שבגלל מבנה השוק הישראלי יכולים לחתוך קופון שמן
בועז, לדעתי אתה מפספס את "ה" בעיה. בסופו של יום כל מה שפועל במסגרת השוק החופשי יסתדר ע"י כוחות השוק.
הבעיה המרכזית לדעתי שגורמת ליוקר המחיה הן העלויות העקיפות שנגזרות מהמדינה, חברות ממשלתיות הרשויות מקומיות.
לפני כשבוע השתתפתי בישיבה בה ראשות מקומית החליטה לנסות לאזן את תקציבה ע"י העלאה גורפת של 25% בתעריפי הארנונה לעסקים ( שהועלו שנה קודמת גם ב 25%...).
על מי לדעתך מגולגלת התוספת בארנונה?
לדעתי החקלאים הם הסקטור האחרון באמת שצריך להיכנס להם לכיס...ובנוגע לאדמות ונדל"ן, אני זוכר לחקלאים חסד נעורים ואהיה שמח מאוד אם חקלאי יוכל לפרוש לפנסיה מכובדת ע"י עיסקת נדל"ן ראויה.
לפתוח השירשטר, לפני פתיחת עסק חקלאי מציע לך ללמוד היטב במה מדובר ולהכין תוכנית פעולה/עסקית מסודרת.
אז זהו שלא. ממש לא:) תאורית "היד הנעלמה" מצויה כבר מזמן בפשיטת רגל. לפותח השרשור: יש שתי אפשרויות להרוויח בחקלאות: הראשונה זה אם יש לך בוננזה ביד, נניח גידול ייחודי או ידע ייחודי (למשל, הצלחת לגדל פטריות כמהין). האפשרות השניה היא שאתה מגדל בקנה מידה עצום ויש לך חוזי שיווק עם רשתות. כל שאר החקלאים, שבין שתי אפשרויות אלה, שורדים בלבד. להכנס לשוק כשחקן חדש ובינוני היא כמעט משימת התאבדות. לתשומת ליבך.
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=15604
מחאת הפלפלים...
1) לגבי היכולת לפרנס - לא מכיר את התהליך על בוריו, אבל ברגע שאתה מגיד בקשה לחברות בקיבוץ זה הכי הגיוני שבעולם
שתפתח בפני הקיבוץ את קורות החיים שלך, רמת ההכנסה, מצב חשבונותיך, עבר פלילי, נכסים וכו...
בקיבוצים משתמשים היו כבר ביועצים שמתמחים בזה וסוקרים עבורך את המועמד מהבחינה הזאת.
ומעבר לזה , יש לך את ההתרשמות של חברי וועדת הקליטה מהמועמד, כאשר הם צריכים להיות משוכנעים שאתה אדם יציב ורציני
שהולך בשורה התחתונה לתרום לקיבוץ כלכלית וחברתית.
הקיבוץ לא מעוניין לקלוט בהתנדבות אנשים שרק יעשו לו ברדק.
בקיבוצים מאוד חזקים יתכן ואתה צריך להשכיב כמה דולרים, אני לא מכיר את זה בקיבוצים ממוצעים באזור בו אני חי (עוטף עזה).
אם אתה טוב בפלחה, והוכחת את עצמך כמה שנים כשכיר בענף של בקיבוץ (לפעמים במעמד של תקופת מבחן לחברות בה יש לך רק
חלק מההטבות), והכל אצלך בסך הכל בסדר - כנראה שתתקבל.
2) החקלאות בהיקף מסויים כנראה (נכון להיום) רווחית.
לא מעט קיבוצים בעוטף מתפרנסים סבבה מחקלאות (גד"ש רוחמה שהזכרת, למשל, הוא ענף ההכנסה העיקרי של הקיבוץ ומאוד מצליח).
או... מנגזרות שלה, למשל - בתי אריזה, פרחי וצמחי נוי, או גד"ש שמגדל ייעודי למפעל כמו בשום דורות.
3) הפועלים בעיקר תאילנדים ומהשטחים.
עוד ניתן למצוא אחוז יפה של עובדים פשוטים (נגיד השקייה) בעבודה מועדפת.
תודה על הסקירה המעמיקה.
עדיין מקובל שיש במבח"ים במשקים?
יש פה ושם.
זה חזק בקיבוצים כמו עין גדי, מעגן מיכאל, בארי...
איפה שיש כסף ו/או חיים מעניינים.
קראתי את התגובות וניראה שחברי הפורום בקיאים בעולם ההתישבות והחקלאות .
ההבדל העיקרי בין עשק חקלאי לעשק אחר הוא , שעשק חקלאי מבוסס על אמצעי יצור כלומר ,קרקע ומים, מרעה,מכסת יצור ,ועוד .
ככל שהרווחיות קטנה אמצעי היצור צריך להיות גדול בהתאמה בכדי להגיע ליעד הכלכלי המבוקש .
אמצעי היצור במדינתינו הם בחוסר ולכן מחירם גבוה מה גם שמי שיש לו אמצעי ליצור חקלאי בדרך כלל לא ימכור .
מי שאוהב חקלאות יהיה מוכן ללכת רחוק בכדי להגשים את רצונו .
לחקלאי המתחיל ,הייתי ממליץ לשים יד על אמצעי יצור שמסיבות כאלה או אחרות ניתן לרכוש בזול , כמו שטח מרעה שנעזב בגלל סמיכות לגנבים,
משק חקלאי באיזור לא נחשק ,ועוד מיני "מציאות" .עבוד כשכיר בחקלאות למימון הקנייה ולרכישת ניסיון ,ואולי בעוד שנים התנאים ישתנו ויבשילו להקמת משק רווחי עצמאי . בהצלחה