זה אולי לא.
אלא אם אתה באמת מיוחד.
כי ביער. קשה להבחין בעץ אחד.
או במילים אחרות ... כשיש מליארד צילומים של ציצים ברת .. מי ישים לב לשלך ?
Sent from my iPhone using Tapatalk
Printable View
Pedestrians and Self-Driving Cars by Self-Driving Cars: Dr. Lance Eliot "Podcast Series"
https://player.fm/1pvAfu
כולל קטע מעניין על ההבדלים בין בן-תמותה למכונה בהיבט של תקשורת לא מילולית בין הולך רגל לנהג.
הייתה לי את הסבלנות לשמוע עד הסוף , וזה רק מחזק את השאלה ששאלתי קודם (ועדיין לא קיבלתי תשובה....בגי"ה וכאלה...) ,כמה אנרגיה צורכת להערתכם
מערכת שתצליח להחליף בן תמותה ביולוגי ,נכון להיום .?
האם בכלל אפשר להגיע למערכת מלאה ,בסטנדרטים שאנו מכירים כיום ,בעלת צריכה אנרגטית קרובה לבן תמותה,שתהיה שווה את ההשקעה בפיתוחה, שתהיה יעילה יותר מהאינטראקציה שיש כיום בין שני יצורים ביולוגיים משתלבים שנתקלים זה בזה בדרך.?
באמת שאין לי מושג לאן הגיעה הטכנולוגיה , התחושה שלי שהתחליף הרובוטי עוד רחוק מאוד מלהיות קרוב. אלא אם יפעילו אותו בנתיבים סטריליים .
מזה בדיוק רבים כמוני חוששים.
זה למה מי שמפיק את הסרט הזה על האופנוע האחרון בעולם, החליט בכלל להתחיל להפיק אותו....
למפתחי המערכות האוטונומיות ולרגולטורים המשת"פים שלהם, אין סבלנות עד שתהיה אינטראקציה מניחה את הדעת בין רובוטים ליצורים הדו-רגליים המיותרים האלה שמפריעים להם. הם צריכים להתחיל להרוויח וכמה שיותר מהר, אחרי כל ההשקעה האדירה בפיתוח המערכות האוטונומיות.
אז יתחילו מנתיב סטרילי לרובוטים, שמהר מאוד יהפוך לנתיב סטרילי לבני אדם, ותוך זמן קצר יורידו מהכביש את בני האדם באמצעות הגבלות וחוקים. כי זה הכי פשוט והכי קל.
ולא סתם הסרט מדבר על אופנועים.
אדרבא. אופנועים הם כלים שהאינטראקציה בינם לבין שאר משתמשי הכביש "בעייתית" כבר היום. שטח החתך שלהם קטן, הם מהירים ("מהירות הסגירה" שלהם על מכוניות היא אדירה), מגיחים פתאום, קשה לראות אותם מגיעים... תוסיף לזה את העניין הפסיכולוגי - אופנוע נתפס ככלי תחבורה מסוכן וכ"כלי רצח" והכי גרוע, הוא סמל של אינדיבידואליזם ושל חופש. (גם ג'יפ במידה מסויימת הוא סמל לחופש, עוד כיוון למי שתוהה למה המערכת אצלנו אוהבת להיטפל לג'יפים ולג'יפאים...)
ורגולטורים כידוע, שונאים חופש ומתעבים אינדיבידואליזם. הם אובססיביים לכוח ולשליטה ולהטלת מרותם בכפייה - ומעוניינים כל הזמן להדק את אחיזת החנק. וכשהצידוק/תירוץ הוא "בטיחות" ו"טובת הכלל" שקודמת לטובת הפרט, וזה גם מגובה בנתונים ובעובדות (כן, תהיה ירידה מוחשית במספרי התאונות והנפגעים. ללא ספק), האם יש משהו טוב ומתאים יותר מתחבורה אוטונומית על מנת לשמש אותם ככלי להידוק אחיזת החנק?....
מתחילים לדחוף חזק ...
https://uploads.tapatalk-cdn.com/201...e038f515a2.jpg
Sent from my iPhone using Tapatalk
https://oregonstate.qualtrics.com/jf...?Q_Language=HE
סקר של משתמשי דרך על רכב אוטונומי.
רכב אוטונומי וככרות תנועה- מסתבר שזה אתגר משמעותי:
https://player.fm/1qRENa
שלילי. תגיד תודה שאני מספק לך אזימוט ומרחק למחסן תחמושת.
זה מחסן תחמושת זה?
אני אלך צעד אחד קדימה, נצא מנקודת הנחה שלא יהיו יותר נהגים אנושיים, רק רכבים אוטונומיים.
הגולם יושב מאחורי האין הגה , וכנראה בין הדברים היחידים שיהיו לו בדשבורד הוא לחצן חרום ,עגול, כנראה שבצבע אדום, אשר עוצר את הרכב כמעט במקום. - לדעתי לא תהיה ברירה והוא יהיה חייב להיות מותקן בכל אוטונומית - פיקוח נפש...
עכשיו ... כמה אנשים אתם מכירים שילחצו על הכפתור הזה , ככה סתם ,באמצע העיר על נתיב נסיעה ,שתוקע טור של אוטונומיות שנוסעות כחוק ,ולא גונבות קצה של פס לבן ,או לא עוקפות רכב תוך כדי אי מתן זכות קדימה לרכב ממול, כי שניה הוא רק קונה סיגריות בקיוסק וחוזר, או כי לילד יש קקי/פיפי/שלשול באמצע כביש מהיר. או שאולי סתם בא לו ,לבן תשפוכת ללחוץ על הכפתור האדום, לעצור ולדבר עם "אח" שלו ,הולך הרגל באמצע הכביש ,כי הוא יכול.?
אני מכיר הרבה כאלה , וכמו שהוזכר בהרצאה האחרונה על הכיכרות- תרבות מקומית.
סלחו לי, אני כותב עכשיו דברים לא פשוטים לעיכול אבל חשוב לי שאף אחד לא ייקח את זה בקטע אישי. אתם מכירים אותי, אני מדבר חופשי בין חברים :)
תודה על החימוש שתלית לי תחת הכנפיים... אבל אין בו צורך.
לא מפני שהדברים (שלא היה לי הפנאי לשמוע עדיין) אינם נכונים או אינם חשובים או אינם משמעותיים. אני דווקא מניח שכן, כי עליך אני סומך שאם כבר הענקת לי תחמושת, אז היא יכולה להתגאות בחותמת בקרת האיכות שלך.
אין בו צורך, מכיוון שאתם מפספסים לחלוטין את צורת התפיסה המתנגדת לאוטונומית, שהיא תפיסה כוללנית ולא פרטנית;
לכל אורך הדרך אני מתרשם, שמבחינת עדת התומכים יש פה מחסנית טיעונים לכל צד: כמה כדורים אצלי, וכמה אצלך?
בואו נספור חרוזים: קושי בכיכר הוא כדור למתנגדים, ההחלטה האתית את מי לשגר לחברא קדישא היא כדור למתנגדים, צמצום התאונות הוא כדור לתומכים, תחבורה נוחה למשוללי-רישיון היא כדור לתומכים, וכן הלאה.
כי מי שמסוגל להציב את מוח האדם על אותה סקאלה לצד שבב המחשב, ואז להכריז (לפעמים בשמחה תמוהה, שלענ"ד יש בה אלמנט נסתר של בוז עצמי כלפי המין האנושי) שהנה סופסוף המחשב עקף בסיבוב את מוח האדם על בסיס מדידה כמותית-מתמטית של כמה טריליוני חישובים כל אחד מהם מסוגל לבצע בשניה - אז ממילא הוא גם יתייחס לעימות האידיאולוגי העקרוני הזה התייחסות כמותית, שמחשבנת כמה כדורים יש במחסנית של כל אחד מהצדדים.
לעומת זאת ההסתכלות של עדת המתנגדים, גם אם לא כולם יודעים לבטא אותה באופן הבא, היא בעיניי הסתכלות איכותית; לפיה אין מקום לשום השוואה בין מוח האדם ל"מוח" המכונה, כי אלה שתי איכויות שונות לחלוטין שלעולם לא ישובצו בכלל על אותה הסקאלה, ולא משנה כמה חישובים וכמה מימדים יאולף "מוח" המחשב לבצע בשניה.
שימו לב שכל מאות הפוסטים בשרשור הזה ניתנים לשיוך לאחד משני הצירים הללו, כך לדעתי, ולכן הדיון לעולם לא יוכרע הכרעה מתמטית - כי אלה שני תדרים שאינם נפגשים.
לכן אני מקבל את המחווה שלך שמעידה על יושר אישי גבוה (פייר? לא בטוח שאני הייתי מספיק אמיץ לתת לך תחמושת הפוכה... שאפו) ומודה לך על התחמושת, אבל מחזיר אותה חזרה לנרתיק. אין לי צורך באלה, ואם תרצה - זה בסך הכל עוד קצה אחד בקרחון, שנחשף, ועוד ייחשפו אינספור כמוהו, עד שכולם יבינו באיזו יהירות (ורשעות תאבת בצע ואגו בקרב מובילי האמוק העולמי) לקינו עד כדי שדימינו לייצר את העל-אדם.
ההיבריס האנושי הוא משולל רסן ומעולם לא ידע את מקומו הראוי; החדשות הן שייתכן והגענו לאבן דרך קריטית, שבה מאפשרת הטכנולוגיה להיבריס לעקוף, כביכול, את יוצריה של הטכנולוגיה בעצמם.
אם לשרטט את קו-היסוד, בעיניי מדובר באסכולה ה'אוטונומית-כמותית' לעומת האסכולה ה'אנושית-איכותית';
הראשונה תופסת את העולם בפריזמה של כמויות, השניה - בפריזמה של איכויות.
לשם ההמחשה, הדבר דומה לאסכולה שתופסת רגשות אנושיים כתיזוז משוגע של נויטרונים בתוך 2-ליטר המוח הרופס שלנו, לעומת האסכולה שתופסת רגשות אנושיים כאיכות בזכות-עצמה שמעל ומעבר לכל מדידה כמותית.
ומי שמשווה את המעבר מהסוס-למנוע-הבעירה אל המעבר לאוטונומיה-מלאה, או אם תרצו את החלפת-השריר-במנוע אל החלפת-האדם-במחשב - גם זו בעצמה הסתכלות כמותית בעיניי, המנרמלת את כל ההתקדמויות הטכנולוגיות לאותו גרף.
[יש אולי מקום לאוטונומיה אך ורק במערכת תחומה, מצומצמת ומוגדרת היטב, כמו רכבות על מסילות ברזל ייעודיות; רק במערכות שכף רגלו של יצור אנושי לא אמורה לדרך בהן בכלל, ובהצטלבויות המעטות - כללי השחור-לבן ספורים וברורים, ואפילו שם הציבו בוטקה עם יצור אנושי להתראה...]
אגב שימו לב שאני מקפיד לדבר ב"אסכולות" ולא בפרסונות, לא מפני שאני חושש לפגוע פה בחברים שלי - אלא מפני שבעומק העניין, באמת, כולנו כולל כולנו פה - שייכים לאסכולה האיכותית, אני מאמין... וכל הדיבורים ה'כמותיים' המצדדים ברכב אוטונומי (או השקפת עולם ערכית-עקרונית המעניקה אוטונומיה מלאה למכונה באשר היא) הם דיבורים שלעניות דעתי לא באמת יורדים לשורש העניין. כי אף אחד מכם, אני מקווה, לא ייצא בהצהרה שהמוח האנושי מסתכם בשרשרת זצים חשמליים מתוחכמים ותו לא.
ואם כן - אז אני מתנצל מראש על שטעיתי בשיפוט לגביו.
ובאותו עניין, אירונית בעיניי ההשוואה בין ה"על-אדם" הכמותי-מכני-המאולף יציר מחשבתם של פרשי האוטונומיה האידיאולוגית - לבין ה"על אדם" של ניטשה (ע"ע) שהעמיס שאיפה מוסרית עליונה דווקא על כתפי בני האדם. ושלא יצטדקו לומר שמכונית אוטונומית היא לא הסנונית הראשונה של העל-אדם הכמותי...
גם כאן, באותה עקביות - על-אדם כמותי לעומת על-אדם איכותי.
(שלא יובן - אני לא מביע עמדה על הפילוסופיה של ניטשה כן\לא אלא רק על העיקרון).
כי מי שסבור שמוח האדם מתמצה רק בכמות החישובים לשניה - אינו יכול לשייך לאדם כל אחריות מוסרית.
ואדרבה, שיקום בבקשה זה שפוטר את האדם מאחריות מוסרית.
ולכן שורש הרע בתפיסה האוטונומית באשר היא - הוא הצבת האדם והמכונה על אותה סקאלה. ועל כך אנחנו מתקוממים ונתקומם לעד, עד שיקרה אחד מהשניים - התמוטטות התפיסה הזאת על ענפיה, כמו ששתי מלחמות העולם מוטטו את המודרנה וייסדו את הפוסט-מודרנה, ואז אולי תתפשט פה תפיסה פוסט-אוטונומית, או - שנשמיד את עצמנו.
אני לא בטוח שהענקתי לך תחמושת נגדית, כי אני לא מנסה, ונדמה לי שגם אין בשרשור הזה עדות לנסיון כזה, לתפוס צד כלשהו. אם השתמע משהו מהתגובה שלי, אז זה היה בטעות, כי היא היתה בעיקרה הומוריסטית.
מבחינתי, אין לתפיסת הצד שלי משמעות. הרכב האוטונומי יגיע. מה זה משנה אם אני אהיה בעד או נגד? לכן אני לא משקיע בגיבוש הדעה הזו מאמץ.
מבחינתי זו טכנולוגיה מעניינת. סופר מעניינת. חלקים מוקדמים מהטכנולוגיה הזו כבר מאתגרים אותי ביומיום, והמערכת כולה תאתגר אותי בהמשך. יהיה כיף.
יש נושא שחוזר כל הזמן - המוסר בכביש.
הטענה היא שהרכב האוטונומי יהיה לא "מוסרי". השאלה היא האם הנהג האנושי מוסרי כשהוא נוהג.
נהיגה היא רצף שלך פעולות שמתבצעות באופן בד"כ אוטומטי ומתבסס על יכולות אישיות ואינסטינקטים.
הדוגמא הנפוצה היא של הרכב האוטונומי שצריך "להתלבט" את מי לדרוס במקרה חירום - קשישה או ילד.
לדעתי הדוגמא כלל לא רלוונטית, גם הנהג האנושי לא יבצע החלטה מוסרית במקרה כזה אלא יפעל על פי אינסטינקט הישרדותי קדמוני שיורה לו דבר ראשון לבצע את הפעולה שתזיק לו הכי מעט.
לעומת זאת רכב אוטונומי אפשר לתכנת כך שיבצע את הפעולה שתזיק הכי מעט לכל המשתמשים בדרך...
דוגמא נוספת- נהג צעיר ורווק נוסע בכביש, לשמאלו משאית שחותכת אותו ועומדת לעלות עליו, לימינו רכב עם משפחה ו4 ילדים.
אם ישאר בנתיב, יעשה תאונה עם המשאית, אם יסטה ימינה, יוריד את המשפחה מהכביש לתעלה.
האם הנהג יבצע החלטה מוסרית במקרה זה? האם בכלל יעבור איזשהו שיקול מוסרי, ערכי, אנושי במוחו?
במצב חירום האדנלין משתלט על המוח ומורה לבצע רק פעולה אחת - לשרוד. אין (למעט מקרי קיצון) שום שיקול אנושי / מוסרי.
מטרת המכונית האוטונומית היא להחליף את האדם בפעולות מונוטוניות ושגרתיות, בדיוק כמו רובוט במפעל...
+1
(אני כמובן מעיד רק על עצמי)
כאשר בעל חיים חוצה את הכביש בפתאומיות ויש לי זמן קצר מאוד להגיב, התגובה שלי לחלוטין אינסטיקטיבית. אני עלול לסטות ימינה בחדות וחלילה לפגוע ברוכב אופניים או הולך רגל. קשה לי מאוד להאמין שיש חלקיק של החלטה מוסרית במעשים שלי באותה נקודה זמן ואני אומר לעצמי ש'לא נורא אם חתול/תן/נמיה יידרסו, העיקר שאף בן אנוש לא ייפגע...'. אני מדבר על הרגע הזה שבו אתה קולט שמשהו התפרץ לנתיב הנסיעה שלך ויש לך חלקיק קנייה לקבל החלטה ולעשות מעשה.
יאיר
ראשית תתפלא - אנחנו מבצעים פעולות מתוך שיקולים מוסריים גם כשאנחנו נדרשים להם בחלקיקי שניה.
למשל חייל שקופץ על רימון כדי להציל את חבריו. וגם בכביש.
שנית, אותי לימדו תמיד שרכב = כלי הרג,
ולימדו אותי שרישיון לנהוג = רישיון להרוג.
אז כל עוד הכלי אוטונומי בתוך מערכת סגורה ומסוגרת (ע"ע רכבת או שאטל ב-JFK) - הכל טוסט.
אבל בזירה שבה בני אדם ומכונה נפגשים בחיכוך בעל רמת סיכון אולטרה-גבוהה? - לשחרר כלי-הרג כזה בעל יכולת קבלת החלטות עצמאית זה כבר עניין מגה-מוסרי.
וזה שמנהלי מובילאיי מתפארים שהם נוהגים ברכב אוטונומי לירושלים וקוראים עיתון כל הדרך, ואף אחד לא עוצר אותם - מעלה בי שוב את תחושת הגועל. כי הם נסיכי האקזיט והתקשורת, ואני - מה אני מי אני... אם רק אוריד את שתי ידיי מההגה...
אפילו אם תוריד רק יד אחת ...
Sent from my iPhone using Tapatalk