Printable View
מטרת הפרוייקט היא להפיק סיגנל קרנק ע"י ארדואינו, ע"י גזירה מסיגנל קאמ.
כך ניתן לבטל לחלוטין את חיישן הקרנק בסופה (למשל בהסבה לגיר NSG370 או בהסבת סיקס להזרקה).
הסקופ כאן מציג את שני הסיגנלים במקביל, כאשר העיקר הוא הסינכרון ביניהם - לפי התוצאות חנן יתכנת את הארדואינו.
הרצאה רצינית בנושא:
https://youtu.be/ed2Z7SOgLuE
יפה,ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
חנן, האם לדעתך במנוע שמניע הפוך יהיה אפשר לזהות את הפרש התזמון בין שני החיישנים כתוצאה מחופשים מכניים ,לעומת מנוע בעל חיישן אחד בלבד , שבו לא ניתן לזהות הנעה הפוכה.
השאלה לא תאורטית , יש לי מנוע שלפעמים היה מניע הפוך, בשל הצתה יחסית מאוד מוקדמת (מנוע גדול ועצבני מאוד, שלא עומד על סרק של פחות מ 1200 סל"ד ) ,חששתי מאוד מנזק למנוע בעקבות כך ,עד לעדכון תוכנת ניהול שפתרה את התופעה שלא חזרה על עצמה מאז, ללא שינוי מפות הצתה .-
נניח שהסופה תעצור בעליה ותתחיל להידרדר לאחור בהילוך קדמי ,האם לא יכול להיות מצב שבו עם חיישן אחד היא תניע ,למרות איחור ההצתה שייוצר, מהסיבה שמחשב הרכב לא יהיה מסוגל להבחין בשינוי כיוון סיבוב המנוע כי אין לו חיישן נוסף לרפרנס ? (שאלת תם)
מכיוון שהמזרקים נמצאים בסעפת היניקה אני לא יכול לחשוב על מצב שהמנוע הזה יניע הפוך. מהיכן הוא יקבל דלק? מנוע ארבע פעימות שמניע הפוך שואב את האוויר מהפליטה ומוציא אותו ליניקה.
מנועים שמניעים הפוך יכולים להיות, למיטב ידיעתי, מנועים שמזריקים דלק לצילינדר או במקרה של שתי פעימות, לכניסה לקראנקייס ואז זה מגיע לצילינדר.
אני טועה?
בדיוק, לרוב זה יכול לקרות במנוע שתי פעימות , אני עד לכך שמנוע ארבע פעימות ,מוזרק ,לאחר לחיצה מספיק קצרה על כפתור הסטרטר,בכדי לא לייצר אינרציה גבוהה, הניע הפוך למשך 10 שניות לפחות,בסל"ד נמוך מאוד, עם פליטה ,חצי שרופה ,לכיוון מסנן האוויר. אני מאמין שאם הייתי משלב הילוך ראשון בירידה לאחור ,המנוע היה ממשיך "לעבוד" .
mpi או gdi ?
אני לא מבין איך מנוע mpi יכול לעבוד הפוך. תסביר בבקשה.
צודק, נתתי דוגמא של מנוע GDI .
נסיון ראשון של התוכנה לארדואינו: טעון שיפור.
ארדואינו אחד מייצר את סיגנל חיישן הקאמשאפט. ארדואינו שני מקבל את הסיגנל הזה ומוציא סיגנל מלאכותי של חיישן קראנק.
בסל"ד נמוך, 600, זה נראה טוב. כשאני מעלה סל"ד אל מעל ל1000, הארדואינו מתעלף.
נראה שהעמסתי עליו בפעולות אריתמטיות ארוכות מדי למציאת זמן המחזור ומשך כל מעלה בודדת במחזור. אצטרך לייעל את התהליך.
גיליתי שאחד הדברים שמקשים עליי, זה שאם אני שולח נתונים למוניטור הסריאלי, אני מאיט מאוד את פעילות המעבד, אז אני נאלץ לוותר על זה ולדבג "על עיוור" . אשמח לשמוע על שיטה טובה יותר לראות פרמטרים בתוכנה בלי להאט את הפעילות שלה.
https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg
https://imageshack.com/a/img921/3913/983Zj6.jpg
אני חושב שעם בקר תעשייתי אמיתי אתה תוכל לעשות הכל ביחד, גם דיבאגינג וגם הרצת קוד real time.
היות ואני לא מכיר ארדואינו, מה זמני הסריקה של הקוד שלו? כל כמה זמן מגיע סיגנל מהימן למעבד וצול כמה זמן יוצא סיגנל מתוקן חדש?
גילוי נאות, אני מתפרנס ממכירת ציוד בקרה כזה ותמיכה טכנית בלקוחותינו אז אני קצת לא אובייקטיבי,
לאחר שזה נאמר, הייתי שמח לבצע ניסוי השוואתי בין פתרון ארדואינו לפתרון שלנו (ולא עשיתי פרסום לשם החברה בכוונה, שזה לא יהפוך לפרסומת)
ברמה הטכנית אני משוכנע שהפתרון שלנו מסוגל להרבה יותר מאשר אתה מקבל מארדואינו, אבל... זה גם עולה יותר.
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
היי.
לפני שאני עונה, אציין שאתמול בלילה שיפרתי מעט את הקוד והגעתי כבר ל3000 סל"ד. במהלך הלילה חשבתי על עוד שתי אפשרויות לשיפור התוכנה, ולהערכתי בזה האתגר הנוכחי יסתיים.
לשאלותיך, אני לא בטוח שאני מבין את המושגים שאתה מדבר עליהם. נראה לי שכל הקונספט הוא שונה. למרות שאני ממש לא מכיר בקרים, אני מעריך שמדובר על מכשיר שמהותו היא כלפי משתמשים. שיגדירו מה הכניסות ומה יהיו היציאות, בלי להיות מתכנתים של ממש.
הארדואינו מיועד למתכנתים. כאן אנחנו מדברים על שעון של המעבד, שאגב הוא 16 מגה הרץ. אנחנו מדברים על 16000000 פעולות תוכנה בשנייה.
כמה זמן מתוך זה מוקדש לכתיבה ליציאה? אתמול קראתי שזה יכול להגיע ל20 פקודות בסטנדרט, אבל ניתן לרדת ל2 פעולות, אז החשבון הוא קל. ניתן לבצע 8000000 פעולות כתיבה ליציאה בודדת בשנייה אחת, אם זה כל מה שהתוכנה שלך עושה בחיים.
קריאה? אני לא יודע. ניתן לברר בקלות.
מה ביניהם? זה תלוי במספר הפקודות שיבוצעו בין לבין, כתלות בתוכנה שכתבת. לא ניתן לתת לזה תשובה אחת.
יש לך פתרון וזה מעולה.
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
אהלן חנן,
אני מתעסק עם הבעיות הללו הרבה מאוד בעבודה.
יש כמה טכניקות ליעול ושיפור כתיבת תוכנה real time.
1. לעולם לא להשתמש בפורט הסיריאלי שלא לצורך. הוא דורש הרבה מאוד משאבים מהמעבד.
2. לדבאג השתמש ב GPIO ובסקופ או יותר טוב לוגיק. נידנוד של I/O דורש מעט מאוד משאבים והוא מהיר מאוד
אני משתמש בשיטות הללו בקוד שצריך לשמור על דיוק של מיקרו שניות.
3. אף פעם לא להשתמש בספריה שאתה לא יודע בדיוק איזה משאבים היא לוקחת ואיך היא עובדת. אם יש עיקוב תמיד זה מגיע משם.
4. אם אתה יכול השתמש ב C ובקומפילר היעודי של המעבד ולא בסביבת העבודה של ארדואינו. היא אולי נוחה אבל מאוד בזבזנית.
הרבה יותר טוב להשתמש באסמבלר, אבל אני מניח שזה כבר מוגזם לדור של היום
5. השתמש ב timers ובפסיקות תוכנה או חומרה. אל תריץ לולאות שלא לצורך, זה דרך בטוחה לבזבז משאבים.
6. תמיד השתמש בפקודת yield אם אפשר. היא מפנה משאבים לפסיקות וטימרים.
בגדול ארדאוינו לא בנוי לתוכנת real time רצינית. בסופו של דבר כל הסביבה הזו מאוד חובבנית. לכן אם אתה רוצה לעמוד בדרישות שלך, ועדין להשתמש בארדאוינו כדאי פשוט לקחת ארדואינו עם יותר משאבים ויותר מהיר. כך למרות הביזבוז של סביבת ארדואינו תוכל בקלות יחסית לעמוד ביעדים.
לי יש ניסיון טוב עם ארדואינו DUE הוא הרבה יותר מהיר ועם הרבה יותר זכרון.
מוטי, רק התחלנו לדון...מה חתכת כל כך מהר? (:
אני אשמח אם תכתוב כאן מה זה בקר? מה התפקיד שלו? באילו פרוטוקולים הוא עובד? מהם אמצעי התכנות שלו? עלויות אופייניות וכו'. וכן, גם איזו חברה אתה מייצג? זה בסדר גמור.
אם תוכל להעלות דוגמא של בקר שעושה את המשימה המדובר זה בכלל יהיה מעולה. עם דוגמאות והסברים לתוכנה, לתכנות, לחיבורים החיצוניים וכו'.
מוני, תודה על הטיפים. הם בדיוק הדוגמא לכך שהמגבלה שהגעתי אליה, שהיא קודם כל המגבלה שלי, היא מצוינת, כי היא מחייבת אותי להעמיק ולהבין את הבעיות בתוכנה שלי ולהשתפר. אם הייתי מתחיל ממעבד מהיר יותר, לא הייתי לומד את כל הדברים האלה, וזה בעצם מה שקרה עד היום. שכל תוכנות הארדואינו שלי לא נזקקו ליכולות מהירות, ולכן לא השקעתי שום אמצעים בתחום הזה, והתוכנה המקורית שלי היתה פשוט זוועתית, בהיבט הזה.
למשל, מה ששיפרתי אתמול בלילה היה שחישוב המעלות מתוך זמן המחזור הכולל נעשה בכל LOOP, שזה אידיוטי לגמרי. ברגע שהעברתי את החישוב רק לרגע שבו זמן המחזור נקבע בכל סיום מחזור עליתי פי 5 בסל"ד המקסימלי שהארדואינו חי איתו בשלום.
לא ברחתי, רק שמתי את הילדים בגן ונכנסתי לאוטו לחצות את המדינה.....
וחשבתי קודם לחפש קצת השוואות באינטרנט לפני שאני שופך פה מידע יבש ולא מעניין.
ובכלל חשבתי לפתוח שרשור נפרד,
אשב על זה במהלך היום....
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
אחרי כל הדיונים... מוכרח לשאול שוב למה לא לבחור באופציית הבולטאון?ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
איפה האתגר בבולט און? זה דווקא אופציה מעולה עם בסיס למוצר מדף שיכול להימכר... גיבוי כאשר חיישן גל ארכובה מתפגר ולא בא לך להחליף במדבר הלוהט ...
Sent from my Redmi 5 Plus using Tapatalk
תחשוב שניה מחוץ לקופסה .. מעבר לעובדה שג'יפ בונים ולא קונים ( אפילו אם זה דאסטר .... )ציטוט:
נכתב במקור על ידי e-Pit@m
יש פה אנשים שממציאים את הגלגל מחדש .. אנשים שבונים דברים מאפס .. זה לא מלהיב אותך ?
עולם הארדואינו ( בשילוב עם תלתפסת ) הביאו למצב שכל אדם יכול בביתו להיות מפעל שלם שממציא ובונה משהו שלא היה קודם .. או בונה אחרת משהו שכבר יש אבל משיקולי עלות תועלת ורווח כספי .. מציג התפשרויות שאתה יכול כיחיד לוותר עליהם.
זה brave new world .. אסור לוותר על זה.
כשדרור פתח את השרשור הוא עוד לא ידע שאופציית הבולט-און היא לא אופציה...ציטוט:
נכתב במקור על ידי e-Pit@m
מבנה גלגל התנופה של TJ שונה מזה של YJ (סופה) בהיבט יצירת דפוס סיגנל קרנק, ולכן אילו הייתי מרכיב אותו ומסתמך על החיישן המקורי שיושב על הגיר הזה, מחשב ניהול המנוע לא היה מבין מה רוצים ממנו...
בדיעבד הסתבר שגם שטח החיכוך של דיסקת המצמד ב-TJ קטן משמעותית מזה שב-YJ, כך שגם בהיבט הזה עדיפות לחזור לגלגל תנופה המקורי.
חוצמזה - הגיר הזה הוא אחד השיפורים השווים בסופה, כתבה בקנה...
השרשור קצת נגנב לטובת הרג'פ-טאיפ-ארדואנו הזה.
ואני, כטכנופוב ידוע שדוגל בעקרון "מה שעובד לא מתקנים/משנים" בכלל כל מה שעניין אותי זה לא לנסות להמציא את הגלגל מחדש אלא מה הפתרון הפשוט, האמין והמועדף על מנת לצלוף בנסיון התנעה ראשון.
הכל הסתדר כמו שרצינו - נשארים עם גלגל תנופה, קלאץ' קומפלט וחיישן קראנק של סופה/YJ/XJ.ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיתאי נוה
אז יש לנו תשובות ברורות.
הגיר שברשותי יעלה על הג'יפ ממש בקרוב.
תקראו על זה בכתבה של גיתאי על ההסבה המוצלחת בג'יפ שלו.
ואז נתפנה להסבה המעניינת הבאה בתור...
המספרים שאני מכיר למעבר בין ON לOFF בפין דיגיטלי בארדואינו UNO (עושה רק את זה).ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
77KHZ לסקריפט הכי בסיסי (digitalWrite).
4MHZ לסקריפט קיצוני עד לא מעשי.
יש המון פרטים טכניים, די דביליים, שתורמים למהירות הסקריפט, כמו למשל חישוב ואיחסון נתונים בFLOAT שמסתבר שזה דרעק גדול למהירות המעבד.
לכן אני פשוט הייתי דבר ראשון לוקח בקר מאוד מהיר ולא רודף אחרי כל הקטנות האלו.
בהצלחה