כח העצירה (היכולת של קליע לנטרל תוקף) בקליבר 0.22 הוא 10 אחוז ופחות מכך.
קליע במצח של אדם מטווח של 10 מטר - כמעט אף פעם לא יחדור אותו!!!
מי שמעוניין לרמות את עצמו ו"ללכת בלי ולהרגיש עם" - עושה זאת על אחריותו בלבד!
Printable View
אני בטח בקיא פחות ממך בכוחות עצירה אבל די משוכנע שלא אראה אותך עומד באומץ אחרי ההצהרות שלך ומוכן ממרחק 15 מטר לקבל כדור של 0.22 בפוני.
זה מזכיר לי קצת את המצלמה הכבדה והמשוכללת שלי שרוב הזמן נשארת בבית כי מסורבל להיסחב איתה.
אבל שטויות, המרחק ביננו גדול.
אני החלטתי שאני מעדיף לוותר על אקדח בכלל אע״פ שסטטיסטית, יש סיכוי שאני בשומרון אזדקק לו יותר ממך במטולה/קצרין
אני לא ממש מבין את הכיוון שהדיון הזה לקח.
מי שרוצה - ויכול - יהיה חמוש. במה שבא לו.
מי שלא - לא.
אמיר העיר לגבי האפקטיביות של .22.
זה לא צריך להיות כזה 'עניין'.....
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
מרדכי רחמים הסתער מול קלשניקובים יורים עד כדי מגע פיזי עם התוקפים.
מה ששבר את ההתקפה היה החתירה למגע מול האש כנגד כל הגיון, מה שהפתיע לחלוטין את המחבלים שלא ציפו לדבר כזה.
אם תתעמק במהלך האירוע תראה שעד שהוא לא היה צמוד פיזית אליהם האקדח לא עשה כמעט כלום חוץ מרעש.
זה אירוע שתוחקר, נחקר ונלמד מכל כיוון אפשרי.
בעוונותי יצא לי לירות לא מעט בברטה 0.22. מעבר לעובדה שהקוטר דומה לm16 אין כאן שום דמיון, מכיוון שהקליע קל וקטן בהרבה, וכמות האבשש היא בדיחה.
האקדח עצמו לא אמין בסטנדרטים של נשק מודרני, וכמות המעצורים בו איננה לגיטימית (עד כדי התפרקות של חלקים ממנו, בעיקר המחסנית). ברור שאקדח פרטי שבקושי ירה ותוחזק בקפידה יהיה אמין יותר אבל אם אני משווה שימוש לשימוש, הוא פשוט לא אמין.
לגבי היכולת עצירה, ההתרשמות שלי היא דומה למה שנכתב כאן. זהו אקדח שבהחלט יכול לגרום לנזק רב במספר מתארים. העיקרי בהם הוא פליטת כדור בידיים לא מורשות, והשני הוא חיסול יונים בסככה (אוקיי, גם חולדות במחסן).
שחררו.
פעם אולי היתה לו הצדקה.
הגישה של בועז אגב, היא נכונה. בד"כ נשק יוצר יותר בעיות מאלו שהוא בא לפתור. אבל אם כבר מחליטים שמסתובבים עם נשק, עדיף אחד שגם יעשה את העבודה.
0.22 היה כנראה טוב לזמנו.
לעומת זאת היום האדם הממוצע גדול יותר פיזית כולל "ריפוד" שומן עבה יותר.
לכן כוח העצירה שהתייחס לאדם ממוצע לפני 50 שנה לא רלוונטי להיום.
אגב, אפילו בענף התעופה למדו לרענן מידיי פעם את החישובים לגבי משקל אדם ממוצע.
הנ"ל לאחר נפילת מטוס נוסעים בהמראהעקב הפרש משמעותי במשקל האמיתי ביחס לחישוב.
כמובן שצליפה ישירות בארובת העיין תתן את אותו כוח עצירה גם בעוד כמה מאות שנים.
בכלל, זה כמו לציין שהספיטפייר הוא אחלה מטוס וגם היום הוא מסוגל להתמודד עם F16 ...
בעז איש יקר !
נשמע כאילו אתה מחפש חיזוקים להחלטה ולמעשה שלך. או
אחד שאין לו פרארי ומנסה לשכנע את כולם שפרארי זה זבל ויתקע גם בפקק ...
בכל מקרה,
מאחל לך שלעולם תשאר בעמדתך ולא תתחרט עליה .
חושב ששתי התגובות של אמיר מנשק הצפון שוות ציטוט להפנמה
אגב,
יכול להיות שבעוד 40 שנה הבנים /נכדים שלנו יתווכחו שכדור 19*9 אין לו כוח עצירה אפקטיבי והמינימום הנדרש זה 0.45
רענן
אינני איש מקצוע, וייתכן ואני מחרטט,
אבל יש אגדה אורבאנית שאומרת שאחת הסיבות בגללן מטוסאים נשאו 0.22, היא שבמקרה של החטאה, הקליע לא יגרום לנזק משמעותי למעטפת המטוס....
זו לא מחלה בצהל. צהל מקבל אותם ככה ממערכת החינוך והבית ב18 השנים שקדמו לגיוס...
לחנך מחדש זה תהליך שלא תמיד שווה השקעה לחפשים,
למיוחדים כן, אבל הם גם הגיעו מחונכים יותר...
ועדיין טעויות קורות.
אגב, בסיכון של חטיפת נשק ושימוש במיידי, הקושי של המחבל עד שמגיע למצב ירי בגלל קיומו של התותב, מאפשר לגורמים מסביב לנסות להשתלט עליו. אבל זה לא מצדיק בפני עצמו כמובן...
Sent from my HD1903 using Tapatalk
שום דבר. בדריכה התותב עף כרגיל.
המחסנית בפנים אז דריכה ניצרה כדור.
הבעיה לדעתי אמיר - היא עצם המחשבה מה קורה אם הנשק נחטף ולא כמה מהר הלוחם מגיב למחבל...
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אנחנו מתפזרים לכל כיוון ....
שרשור התחיל באיך לקבע אקדח ברכב (לטעמי פסול),
אחר כך עברנו להסלקה על הגוף,
איזה קוטר עדיף לעצירת תוקף,
האם בכלל להחזיק אקדח או להפקידו וגירטתו,
בטיחות בנשיאת נשק (ארוך ) ע"י חיילים,
שיטת ההדרכה והתו"ל של הצבא,
ערכים של הצבא והבית .
בקיצור, מכל הבא ליד ...
רענן
הבעיה היא מנטלית, היה לי פעם ויכוח עם איזה תא"ל ששאל אותי עד מתי יקרו נזקים אצלי בסוללה.
אמרתי לו שעד שלמישהו יהיה ביצים והוא יתן לסמלים יותר אחריות (הוא לא אהב את התשובה - למזלי זה
היה בסיבוב פרידה שלו ולא נאלצתי לסבול ממנו תקופה ארוכה).
בשנים האחרונות הצבא מפחד יותר ויותר מתאונות (אימונים/מבצעיות) ומוצא פתרונות יצירתיים למנוע אותן.
כתוצאה מזה האחריות האישית יורדת ויחד איתה רמת המבצעיות והמקצוענות (וזה גם נובע מזמני ההכשרה
שמתקצרים).
מעדיפים לשלוח חייל בטירונות בלי נשק הביתה כדי שלא ישחק אתו בבית או כדי שלא יגנבו אותו, על הדרך
תוקעים לו מק-פורק בנשק ולא מלמדים אותו איך לשמור על הנשק, לפרק אותו פירוק ראשוני/משני, איך
להתגבר על מעצורים כמו בנאדם ובכלל נותנים לו לירות שני כדורים שהמ"כ מחזיק לו את היד שלא יבהל מהבום.
ככל שתקח מהחייל את האחריות ותגביל אותו תקבל נצנץ יותר גדול וחייל פחות מקצועי זה בתורו יגרום ליותר תאונות
מבצעיות/אימונים מה שיגדיל את האמצעים מעלה ויקח ממנו יותר אחריות וחוזר חלילה. בסוף יהיו לנו חיילים שיבהלו
מהבום של הנשק שלהם כי בפעם הראשונה שישתמשו בו באמת יהיה במלחמה.
https://youtu.be/6g3tmde0nd0
רק מניח את זה כאן