+1
רכב שלא נוסע, שלא עובד, שלא חי ביומיום (כמובן במחיר של דלק, ביטוח ושחיקה של רכיבים מתבלים, החל מצמיגים דרך מצבר דרך שמנים וכל מיני קטנות מסביב) מפתח מהר מאוד מחלות של זקנים ומתפגר. חד משמעית.
יהיו לו תקלות. יהיו לו קילקולים. דברים יקרסו בזה אחר זה. כל זה יקרה בדרך לטיול - או בטיול עצמו - או בחזרה מהטיול.
בבקשה,
תזכורת. זה ממזמן.
לגבי האמינות של הל ה-WJ ומחליפו/יו המיועדים:..................
יותר חדש = יותר צעיר ובריא ולכן יותר אמין. נקודה.
ונעזוב לרגע את הצרות של מנוע הדיזל (הוא בכלל מגיע ממרצדס, שכבר שנים רבות היא שם נרדף לתחכום, לסיבוך, ללהטוטי טכנולוגיה מיותרים... להכל, פרט לאמינות. זה לא מנוע של Jeep... והייתי יכול לחתום לך שמנוע מקורי מ-Jeep, מברזל, עם ראש מברזל, בתכנון מיושן וניצולת נמוכה יותר אבל פשוט בהרבה, יהיה אמין הרבה יותר. זו עובדה וזה באמת נכון רק אם מתייחסים למנועי ה-6 בטור האלמותיים של Jeep, לא ל- V8 בנזין שגם אוהב להתחמם...). נעזוב גם את הצרות האחרות של האינדיאנים שתכונות טובות רבות מספור יש להם, אמינות מופלגת אינה אחת מהן. למה?.... ככה, ולא נתחיל בהסברים מעמיקים אבל זה פשוט כך: יותר חשמל, יותר אלקטרוניקה, יותר גאדג'טים מיותרים, והכל ברמת הנדסה, איכות חומרים ואיכות הרכבה עממיות וזולות ביותר (רק בישראל זה נחשב לפרימיום). כלומר מתכון לצרות. תא המנוע צפוף ודחוס עם בעייה קריטית של פינוי חום לקוי.... ועוד כל מיני תחלואים. העבודה המוגמרת היא ש- Jeep אמין הוא רק כזה שבנוי במתכונת של הג'יפ המקורי, האמיתי, כזה פשוט וספרטני, שיש המון מרחב ואויר סביב מנוע הברזל 6 בטור שלו וסביב מערכת הקירור העצומה שלו שהיא אוברקיל פרוע ושמאחוריו יש מכלולים חסונים וכבדים והתנהגות כללית גסה ולא מעודנת, זה אוטו שדורש ממך להתאים את עצמך אליו, לעולם לא תצליח להתאים אותו אליך.
אז תומר בחר ב- Jeep אנושי ומפנק עם IFS. נו, אז מה?.... אז הלך לו מסרק הגה. באוטו בן 13, מוגבה ומשופר, שעובד בשטח (ועובד קשה). נו, אז מה?... מה חריג בזה?.... מה לא נורמלי בזה?.... הוא לא אמין?... קישקוש. אם הוא היה לא אמין הוא היה מתפרק כבר מזמן. הוא טוב ואמין כמו כל רכב אחר בגילו, שעובר מסכת התעללות דומה. ה-IFS של ג'יפ פחות טוב מזה של טויוטה?.... בולשיט. בדיוק ההיפך. שם היו קורסים לו משולשים ומסרקים ובולג'ינטים ודיפרנציאלים וכל שאר התקלות הידועות, בקצב הרבה יותר גבוה ובעלויות גבוהות יותר. הפוראנר שהוא מפנטז עליו?.... נגיד שהיה בן אותו גיל וקילומטראז' (וכמובן עולה הרבה יותר, כי הוא רכב גדול, מאובזר, מפנק ויקר יותר מלכתחילה והוא טויוטה, מותג אליל) בנוי באותה מתכונת בדיוק וגם אם נכניס למשוואה איזה שהוא מקדם לטובתו (בכל זאת טויוטה, בנוי איכותי יותר, נגיד) הוא לא היה מתקיל אותו בפחות הפתעות וגם אם כן, כל חלק יקר יותר והאחזקה בטוטאל היתה עולה לו לא פחות כסף. סביר להניח שיותר.
המסקנה: מי שרוצה ראש שקט ולא אוהב מכונאות, צריך רכב כמה שיותר צעיר. ולהחליף אותו כל 3-4 שנים.
דוגמה טובה? ההיילקס של נמרוד. 2015, עם ק"מ לא גבוה באופן יחסי. כאן לא צריך להמר. הוא יהיה אמין לחלוטין ויוחלף בוודאי בעוד שנתיים-שלוש באחד דומה, מ-2018 או 2019.?..... עדיין אין צורך לשכב מתחתיו לפני ואחרי כל טיול, לחשוש מכל מיני רעשים ודפיקות כי זה רכב צעיר ורענן יחסית. כל מה שצריך זה את הסכום הראשוני, שלמרבה הצער אינו קטן. אבל מכאן והלאה זה כבר מתגלגל.
תגידו "ומה עם ירידת הערך? גם זה כסף". נכון! בואו ונאמר שירידת הערך המשמעותית ביותר, גם בקרב אלילי-סחירות ושמירת ערך כמו לנדקרוזר, היילקס, רנגלר ודיפנדר 110, מתרחשת בשנים הראשונות לחיי הרכב. מה עושים?..... רוכשים אחד בן 3-4, ונוסעים עליו עוד 3-4 שנים. מעיפים ומתחדשים שוב באקזמפלר צעיר בן 3-4. עד אז לא יהיו לכם בעיות אמינות מיוחדות, אם בכלל. את מה שתשקיעו, זה יהיה בשיפורים ואולי באבדן ערך. ואם זה היילקס, אז אבדן הערך קטן יותר מאשר ברכב מקביל ממותג יפני מתחרה. נגיד דימקס שאמור להיות לא פחו תאמין, אבל ערכו מתרסק כי הוא "לא טויוטה"....
ואל תתפתו, בגלל חסרון כיס, לטנדר ישן. נגיד 2007-2008. כי אז, כל מה שתחסכו במחיר, תשלמו בתיקונים (או בידיים מטונפות ובשעות מתחת לאוטו). כלומר - לא תחסכו כלום, אבל תקבלו פחות במעמד המכירה. כמו-כן גם תיכנסו לסטטיסטיקה שאסף קרא לה "כמה באמת עולה להחזיק אוטו שלא מתקלקל"....
אז האם טנדר?
המכניקה של טנדר בהגדרתה לא אמורה להיות יותר אמינה באורח פלאי מה-SUV עליו הוא מבוסס. לארגז שמאחור אין קשר לאמינות. עקרונית, כל מה שכתבתי למעלה יהיה נכון גם לטנדרים. טנדרים ישנים עם קילומטראז' גבוה הם נבלות שעבדו קשה ואמינותם כבר מזמן מאחוריהם. ויעשו לכם צרות בדיוק כמו ג'יפ ישן עם קילומטראז' גבוה והתקלות הגדולות והיקרות שלהם ייפלו במשמרת שלכם.... היתרון המובהק היחיד של טנדר טמון ביכולתו לשרוד טוב יותר משקלים כבדים, כי הוא מתוכנן ובנוי לזה.
לטעמי, ואני מדבר מהפינה של אוהב טנדרים - הבחירה בטנדר מונחית ע"י צורך. זה רכב לעבודה, שיכול להיות גם רכב לטיולים - בתנאי שקורצת לכם התפיסה של איחסון/העמסה/פריקה מארגז במקום מבגאז'. יותר מזה, בארגז של טנדר ניתן להעמיס פי כמה וכמה יותר ציוד ומשקל מאשר בתא המטען של המרווח והמגודל שבג'יפים. אחרי שמתרגלים לנסוע ככה, נגיד כמו דורון, או כמו שאסף מתאר - באמת אי אפשר לחזור אחורה לרכב עם בגאז' "קטן ומוגבל" כמו לנדקרוזר....
יש לזה גם מחיר - עניין הנוחות. טנדר לעולם יהיה פחות נוח מ-SUV. להתנהל עם טנדר בעיר, לתמרן, למצוא לו חנייה, זה לא בדיוק כיף (למרות שאסף התרגל). עדיין נוח יותר להסתובב בת"א בגרנד צ'רוקי או בלנדקרוזר ולא בדימקס או היילקס.
נוחות נסיעה? טנדר יפני בינוני-גנרי כמו היילקס/דימקס/טריטון, בנוי להעמיס טון בארגז. אבל כמה מזמנכם אתם נוסעים עם מטען במשקל טון מאחור? חצי טון?..... אם הארגז ריק, גם סט קפיצי העלים הטוב והיקר ביותר, מגובה בבולמים איכותיים ויקרים, לא יעניק נוחות נסיעה שמשתווה לקפיצי סליל סטנדרטיים של SUV. זה ישתפר כשהארגז עמוס, אבל זה לא יהיה באמת נוח. תנוחת הנהיגה ברוב הטנדרים היפנים, היא "אסיאתית" קלאסית (מושב גבוה, הגה נמוך) ועל כן בעייתית ומאוד מעייפת. גם המושב האחורי בטנדרים, (למרות שנרשם שיפור מהותי עד לא פחות ממדהים בתחום הזה בשנים האחרונות), זה עדיין לא מושב אחורי מרווח ומפנק של SUV גדול. אם יושבים שם ילדים קטנים, אז ניחא. אבל למבוגרים, במיוחד גבוהים, זה לא נוח.