Printable View
אני משוכנע שלמה שאתה ועוד עורכי דין יסתערו פרו בונו כנגד תביעה כזו אם תהיה כנגד ג׳יפאי תמים.
אם היה תקדים כזה זה יפגע אנושות במרקם החיים.
אחהצ ראיתי קצת סרטים של טיולים אמריקאיים במסלולי עבירות קשה.
כידוע, אמריקה היא המעוז של התביעות ההזויות.
בלי לבדוק אני משוכנע שלאף טיול חברי בחינם אין ביטוח. מעודד.
אני חולק על דעתך, השרשור הזה אינו יוצר מציאות אלא משקף מציאות. לראיה ראה השרשור שמצא בועז וכבר אז לפני 5 שנים היו דיונים על כך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
כל מה שניסיתי כאן הוא לתת טיפים לניהול סיכונים נכון ומודע ואין שום טיפ או עיצה שלי הממליצה על "ריחוק חברתי" בתחום הג'יפאות וטיולי השטח.
השאלה היא האם מאז אותו שרשור מלפני 5 שנים באמת היה מקרה של תביעת נזקי גוף או רכוש ממוביל טיול או מחלץ כזה או אחר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
Sent from my SM-N975F using Tapatalk
גלול למעלה וכתבתי שאכן הייתה והסתיימה בפשרה
תודה, פספסתי קודם.
ידוע מי יזם את התביעות? הנהג או חברת הביטוח?
Sent from my SM-N975F using Tapatalk
חברת הביטוח ששילמה לבעל הרכב על הנזק שנגרם לרכב תבעה את המוביל חינם ובניגוד מבלי להתחשב ברצון הנהג
בואו ננסה להפיק משהו מהדיון מלבד עתיד קודר.
מה יגרום לשופט, ואפילו מחמיר, להבין שאין דבר כזה "מוביל"?
האם החלפה של מי נוסע ראשון מדי פעם היא מספיקה?
האם תיעוד של התכתבויות בווטסאפ בהן רואים שההחלטה על הטיול, המסלול, התפריט וכו' היא משותפת, עוזר?
אם יש משהו בכיוון אשמח אם שלמה יוכל לתת את התובנות שלו. כי עם יד על הלב, בטיולים שלי אין דבר כזה מוביל. גם אם יש מישהו שבד"כ נוסע ראשון.
אני חושב שהשרשור כאן נגנב (כרגיל) ואני מציע לתת לשלמה לסיים את הכתיבה ולשאול (להשיג / להתפלפל / לחלוק /לחוות דעה) בסיום.
Sent from my SM-G973F using Tapatalk
מצטער לא קונה את את הטענה שזה העתיד שלנו, מהטעם שמערכת המשפט תבין שזה מדרון חלקלק. מה לגבי טיול משפחות בשבת שמסתיים בתאונה לאחד המשתתפים, למה שלא נתבע את מי שהיה הכי דומיננטי בתכתובת הוואטסאפ בערב שלפני? וברכיבה השבועית על האופניים? וביציאה לפאב? וביציאה לפעילות התנדבותית קהילתית? בילוי משותף של הילדים?
Sent from my HD1903 using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
יש לשים לב שביטוח הדירה כולל (לרוב) כיסוי כזה או אחר על נזק שיגרום הכלב המשפחתי.
ההגבלות נובעות בד"כ לכיסוי ב"סביבה המוכרת" של הכלב, האם הכלב שלי מכיר רדיוס של 300 מטר מהבית או של 5000? זה כבר יתברר בבית משפט.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ytzur
חברים ,
גם אני שוכנעתי ממה ששלמה כתב שבשלב זה ,החברות האישית אל מול תביעה של חברת הביטוח לא תעזור.
אני גם חושב שהבנתי ,כי אם נרצה לישון טוב בלילה הפתרון (יתכן ולא המושלם) יהיה לבטח את מובילי הטיולים בקבוצה,
אשמח לדעת שיש פוליסות מתאימות לכך ובאיזה חברות.
בתקווה שלא נצטרך להפעיל אותן לעולם.
תודה זה הכי נכון- אשתדל להמשיך במסירת המידע והתובנות באופן מסודר ולאחר מכן אשתדל לענות על שאלות ספציפיות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי tom1105
לגבי איך עושים ביטוח - פנו לסוכן הביטוח שלכם.
בהמשך ההסבר ומסירת המידע אעלה כאן טיפים כיצד לדווח לחברת הביטוח על קרות מקרה הביטוח וכיצד יש להתמודד עם חוקר מטעם חברת הביטוח.
בכל מקרה אני עומד לרשות חבריי האתר לייעוץ חינם טלפוני אם נתקלים בבעיה ספציפית אישית שלכם
באיזה מרחק מהבית היה הכלב כשנשך?... האם החברה שארגנה את הטיול הודיעה למטיילים להגיע בנעליים סגורות ולא בסנדלים?... מי החליט על מסלול הטיול?... האם המדריך יידע מראש את הקבוצה שיהיו מעברים סו קולד "קשים"?.... על פי איזה קריטריון הוגדרה רמת הקושי/עבירות בטיול - "קל"/"בינוני"/"קשה"?..... מי בכלל מוסמך לקבוע מה זה "קל"/"בינוני"/"קשה"?..... האם המדריך בדק פיזית את מסלול הטיול לפני שהוביל לשם את הקבוצה?.... האם בוצע תדריך לפני היציאה לטיול?... מי בעצם הוביל את הטיול ברגע שקרה מה שקרה?.... האם לפני המעבר הקשה בו ניזוק/התהפך רכב - האם המדריך הזהיר שמדובר ב"מכשול רשות/בחירה" ומי שמעדיף לא להסתכן, יכול לבחור במעקף?.... מי כיוון את הרכב ברגע שניזוק?.... וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. אם/כאשר זה יגיע לבית משפט יהיו אינסוף פרטים וישאלו אתכם אינסוף שאלות במטרה אחת - להפיל עליכם אחריות.
אני לא יודע איך חברת הביטוח מתגמלת את עורכי הדין שמייצגים אותה, אבל להבנתי הם מקבלים את שכרם בכל מקרה. ועכשיו חברת הביטוח יכולה רק להרויח/להפסיד פחות ממחיקת/הקטנת סכום הפיצוי שתצטרך לשלם.
יוקר המחיה המטורלל הדביק לכל בורג קטן תג מחיר מבהיל, לכן אנשים יתקוטטו ויתווכחו על כל שטות. שנים של חברות אמיצה יתפוגגו כלא היו בגלל חתיכת פלסטיק. בא שופט בכיר, נשיא בית המשפט העליון, וקבע ש"הכל שפיט" ומתוך התעלמות מתנשאת ועוורון מוחלט למה שקורה שם למטה למרגלות מגדל השן שלו, או סתם בלי לחשוב עד הסוף לאן זה יתגלגל ויביא אותנו, הוא גרם למצב הזה. ונכון - זה באמת דופק את המרקם החברתי. כן, זה מרסק לפירורים וטוחן לאבק את שרידי ערכי החברות והעזרה ההדדית והסולידריות בין אנשים. כן, חברויות קרובות של עשרות שנים ועשרות רבות אם לא מאות של טיולים משותפים, מסתיימות לתמיד! בגלל מה?... בגלל מחלוקות על כסף. לפעמים בגלל אלפי שקלים בודדים, לעתים גם סכומים מצחיקים של מאות שקלים בלבד.
קשה לי לשכוח מקרה ספק-עצוב-ספק-מצחיק מימי ילדותי בבאר-שבע - ילד מהכיתה שלי שהיה שכן שלנו, דלת מול דלת באותה קומה, היינו חברים טובים. האמהות של שנינו, שכנות כאמור, היו חברות טובות. היינו בכיתה ב', היה צריך לצייר ציור של משהו שלמדנו, איזו סצינה מהתנ"ך, תיבת נוח והמבול או משהו דומה - הוא הוציא חבילת טושים, ואני ציירתי. יצא משהו-משהו, גם המורה נורא התלהבה.
אבל אחר כך האמהות שלנו התקוטטו ביניהן למי שייך הציור.....אמא שלי אמרה - הבן שלי צייר, זה הציור שלו. השניה אמרה - אני קניתי את הטושים לבן שלי, הציור שלו. מה עושים עכשיו?... גוזרים את הציור לשניים נוסח משפט שלמה (עוד לא הגענו לזה בכיתה ב')?.... הייתי רק בן שבע וקצת, אמרתי לאמא - תני להם את הציור, אני אצייר אחד חדש. אבל היא התעקשה. פרינציפ. אז תקני להם חבילת טושים... מה פתאום. אמא שלי ואמא של החבר שלי מהכיתה, השכנות הקרובות מאותה קומה בבניין, החברות הכל-כך טובות לשעבר, לא דיברו יותר ביניהן. זה סיפור אמיתי. וזה רק בגלל ציור של ילדים בכיתה ב' וחבילת טושים מעפנה שגם אז, בשנת 73, עלתה בלירות, סכום זניח שמקביל היום לעשרה שקלים. אבל היה שם פרינציפ. עכשיו תחשבו מה קורה היום - הן היו ממשיכות להתקוטט כמו תינוקות בבית משפט..... ולא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה מתכסח פגוש פלסטיק מיטלי שעולה אלפי שקלים......
במקרה של לקוח ששילם כסף עבור שירות שהוא מקבל, במקרה זה הדרכת טיול בשטח, אז בכלל.
מישהו לא מסתכל לאן הוא הולך, מועד ונופל ושובר רגל - הנה מתחיל הסרט הטורקי! אם ירד מרכב, הרי זו בכלל תאונת דרכים (!!!...... כי כך קבע החוק המטומטם. אבל אם כבר ירד קודם בשלום, ועכשיו רק חזר לאוטו להביא את הטלפון שלו ואז נפל, זה כבר לא תאונת דרכים.... לכו תבינו) ואם זו "תאונת דרכים" להלכה, הרכב צריך להיות בעל כיסוי ביטוחי מתאים. טיול בשכר? אז "רישוי מדברי". כי אחרת הביטוח הרגיל לא מכסה.... כי בעל הרכב קיבל שכר.... כי "רכב מדברי" צריך שיהיה בו פטיש לניפוץ חלונות, גם אם מדובר בג'יפ פתוח ללא גג וחלונות בכלל.... אתם הבנתם את זה?..... אתם הבנתם את הטימטום והאווילות של המחוקק?..... וכן הלאה וכן הלאה.
עודף מבהיל בעורכי דין וביועצים משפטיים. עודף רגולציה, עודף תקנות, עודף חוקים ואותיות קטנות, שבאו "כדי לעשות סדר", אבל בתכל'ס נועדו רק לספק המון עבודה ופרנסה למשפטנים ומאותו רגע רק מחרבנים לכולנו את החיים. גם בשני המגדלים בחולון איפה שאני מתגורר חצי שבוע,כל בניין 18 קומות, 72 דירות, מפלצת עם תחזוקה בעייתית, עם חצר ענקית וחניון תת קרקעי דו-קומתי משותף והמון עילות לחילוקי דעות ולסכסוכי שכנים על כל פיפס - מתוכם כמובן כמה וכמה עורכי-דינים שתדיר "מייעצים" ובתכל'ס מאיימים במרומז על כל השכנים האחרים.
ככה מחרבים מרקם חברתי, ככה ממוטטים סולידריות, ככה מוחקים כל בדל של שכנות טובה. הופכים אנשים לחשדניים, אדם לאדם זאב, שכן לשכן אויב. כל אחד לעצמו ומאחורי דלת אמותיו. ויכוחים ומריבות על שטויות כמו עישון סיגריה במרפסת, חריקת צמיג בחניון, דציבלים של מוסיקה, טביעת נעל על ריצפת מעלית, פח אשפה בצד ימין או בצד שמאל. הויכוח/קטטה האחרון בקבוצת הווטסאפ של הבניין, בימים אלה ממש, הוא על שכן חדש שגר בבניין בשכירות, וכל חטאו הוא שיש לו ילדים קטנים והם מה לעשות, כדרכם של ילדים קטנים, קצת מרעישים לפעמים. כמה טענות, אלוהים ישמור. מה פתאום משכיר הדירה הביא לבניין משפחה עם ילדים?.... "יש לבניין הזה אופי וצביון" (אכן, כולו בית אבות), "ילדים תמיד מרעישים", "ילדים תמיד מלכלכים", "אנחנו רוצים כאן שקט" וכו' וכו'.... עיניים קטנות ורעות מתרוצצות לצדדים ומחפשות כל הזמן מרצפות שבורות במדרכה כדי ליפול בגללן, אבן חלקלקה למעוד ממנה. רכב שקצה הפגוש שלו חרג מסימון החנייה כדי שאפשר יהיה להיתקל בו ("תאונת דרכים, הביטוח ישלם"). מחפשים על מה לריב, על מה ואת מי לתבוע, איך אפשר להרויח מזה משהו.
איכס. פשוט איכס. להקיא.
עכשיו יבוא איזה עיוור/תמים וישאל אותי למה אני כל כך מתעב רשויות ושונא רגולציות ורגולטורים?..... אישית, אני מייחל שייקח כבר אלוהים לגהינום את השופט ברק ואת כל מערכת הפקידונים והרגולציות שהביאונו עד הלום... אבל זה המצב, ועל פי המצב הזה אנחנו חיים כאן.
הגברת הנחמדה שבסך הכל רצתה לצאת לטיול, התייעצה איתי. הסברתי לה איך דברים מתנהלים ומה לעשות.
אפשר לנסוע עם מדריך שנוהג ברכב מדברי. לרכב כזה יש ביטוח וע"פ חוק מותר לו להעמיס נוסעים בשכר - אבל זה רלוונטי רק בגזרת האוטו. כדאי רק לוודא שלמדריך עצמו יש ביטוח אחריות מקצועית....
אפשר לנסוע גם עם מדריך ברכב רגיל. אבל אז זה יהיה אינטרס מובהק של המדריך לוודא שהיא נוסעת איתו כחברה ולא בתשלום. לגמרי בחינם. היא תשלם לו את שכרו רק אחרי שהטיול הסתיים והיא שבה לביתה בשלום, ללא שריטה הכי קטנה באצבע הכי קטנה בכף הרגל.
ברור שזה סוג של קומבינה ברמת כיתה ב', ובטח גם כאן יהיו הסתייגויות משפטיות, אבל כבר הבנו שאנחנו חיים במציאות הזויה שמנוהלת על ידי משפטנים וכל הקומבינות הללו באו לתת מענה למצב הבלתי אפשרי הזה של רגולציות שסוגרות עלינו מכל הכיוונים ואנו נאלצים להפגין כישורי קומבינטוריקה ברמה של לוליין, רק כדי להתפרנס ובכלל להתנהל כאן ביומיום באופן סביר. וכל מי שמתעקש להתעלם מכל זה בהפגנתיות, אני מאחל לו כחבר, שלא ייאלץ להתמודד מול סיטואציות הזויות.
דבר אחרון ולא קשור לתביעות/ביטוחים/אחריות של מוביל או מדריך וכו'.
שואלים ג'יפאים על הצטרפות לטיול בשכר, מיד קמות נשמות טובות - למה לשלם על טיול?.......... בוא/י תצטרף/י לקבוצה לטיולים בחינם.!!!!
איזה חברותא, כמה נדיבות, איזה יופי באמת.
נניח שמול הבית שלכם יש דוכן פלאפל. אתם צועקים ללקוחות שלו, למה לבזבז 30 שקל על מנה ובקבוק-ענבים כשאפשר לעלות אליכם למרפסת ולקבל סנדביץ'?....
את העבודה שממנה אתם מתפרנסים, אתם מבצעים בהתנדבות?....
מסכים עם מה שדרור כתב.
רק הערה קטנה לגבי הכלב - הכיסוי מכוח ביטוח הדירה הוא פרט שחשוב לבעלי כלבים לדעת.
חבר התחיל מו"מ מול אדם שנפל כי הכלב קפץ עליו וביקש פיצוי של 50 אלף שקל. מרגע שגילה שביטוח הדירה מכסה, הטיפול הועבר אליהם
ולו חזר השקט הנפשי.
דור
יש בג'יפולוג נטייה כזו - לעודד עשייה עצמית, לא לקחת כמובן מאיליו הסברים ופרסומים של גורמים מסחריים וממשלתיים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
בעקבות הדיון, אני מיציתי.
היילקס 97 למכירה...
Sent from my SM-N770F using Tapatalk
יאללה, קניתי ;)ציטוט:
נכתב במקור על ידי תומר ב
תודה שלמה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
רק בשביל ידיעת הזהב הזו היה שווה הכל!
אם הייתי צריך להמליץ למישהי לבחור בין הצטרפות בחינם לקבוצה שפתחה את דלתותיה מתוך תמימות ורצון לעשות טוב, מול הצטרפות בתשלום למדריך שכל כולו לבה רותחת של שנאה ומרמור על מוסדות המדינה ורבים מהיושבים בה. הממ.. התלבטות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי yovavz
כל שבוע עוברים אצלי לפחות עשרה בעלי רכב שטח.
רובם טירונים גמורים בתחום. אני מלמד אותם יסודות ומסביר להם איך ומה לעשות בשטח כשיסעו לבד, בלי מדריך שיוביל אותם בטור ארוך וינהל אותם כמו אמא אווזה.
לכאורה, לעודד אותם לטייל לבד בעצמם ללא מדריך, זה משהו שדופק לי את הפרנסה. בפועל, ברור לי שככל שיצברו נסיון ואומץ, ינסו עבירות קצת יותר מאתגרת, וגם יתארגנו בחבורות ויסעו לבד בעצמם, בלי מדריך. כל התחביב הזה הוא משהו נלמד ונרכש. זו לא תורה מסיני וזה לא מדע טילים.
לעשות דברים בעצמנו זה כיף, זה מועיל, זה גם חוסך כסף.
אנחנו לא מוכרחים מסעדה כדי לבשל אוכל טעים, לא חייבים מוסך כדי לבצע לאוטו החלפת שמנים ומסננים בטיפול תקופתי ולא מוכרחים שיפוצניק כדי לסייד את הדירה. גם לא בבישולים ובתיקונים קצת יותר מורכבים. גם לא מוכרחים מדריך כדי לטייל ואפילו לא כדי ללמוד לנהוג בשטח. צריך רק ידע וכדאי להשקיע ברכישת ידע - כי ידע זה כוח.
זה בסדר גמור ללמוד את התורה מחברים מנוסים שמוכנים להקדיש לזה זמן ואנרגיה וסבלנות. אבל לא תמיד יש חבר כזה בשלוף ולכן יש כאלה שמעדיפים ללמוד את יסודות נהיגת שטח בקורס, עם מדריך מנוסה. וגם מעדיפים לטייל, לפחות בראשית דרכם בתחביב, כשמוביל אותם מדריך מנוסה - הוא יתכנן מסלול, הוא ינווט, הוא יכוון, הוא יחלץ/ינהל חילוץ, הוא יאלתר תיקון/ידאג לגרירת רכב מושבת לכביש קרוב, הוא יסביר על מקומות שהם לא מכירים. הם באים רק לטייל ובראש נקי בלי להטריד את עצמם בכלום, כי לעשות דברים בעצמנו זה גם לקחת אחריות על כמה דברים שלא כולם רוצים/יכולים להתמודד איתם בעצמם, וזה בסדר.
בהמון מקרים יש בין המטיילים שלי גם נהגי שטח מנוסים ומוכשרים ברמת נהיגת השטח נטו, אבל נוח להם יותר ככה, כשאני מוביל אותם, וזה ממש בסדר - ואם יש לזה דרישה, יהיה מי שיספק את הדרישה. והנה, זה הפך להשלמת הכנסה ודי מהר גם למשלח יד ולפרנסה עיקרית עבורי כבר 7 שנים ואני אוהב את זה.
אבל כמו בכל פרנסה/עבודה, גם לזו יש את הסיכונים והקטעים שלה. ענייני חוק/רגולציה/ביטוחים/אחריות אישית ומקצועית, הם-הם ה"גועל נפש" של העבודה הזו. כמו בהרבה עבודות אחרות. אסור להקל ראש בזה. לכן אני עובד במסגרת של חברה ותיקה ובעלת מוניטין שדואגת לי לכל הכיסויים והגב שאני צריך ואל דאגה, היא יודעת לגזור לעצמה את האחוזים שלה... אבל זה מתנהל כמו יחידה מובחרת עם הרבה גיבוש ולכידות וגאוות יחידה, ומבחינתי האישית זו העבודה הכי טובה שהיתה לי, כזו שאני קם בבוקר לכבודה עם חיוך. זה שווה הכל.