נו... ו....
Printable View
נו... ו....
גם שינויים במיתלים לא יהפכו את המכונית לפצצה,
קשיחות שילדה/מרכב של מכונית אמריקאית ארוכה משנות ה 70 ? הצחקתם אותי, זה בערך שקול למקרוני רטוב ומהביל,
עודף משקל, עודף בכל 3 המימדים, האמריקאים אף פעם לא ידעו לעצב מכוניות יפות קצרות מ 5 מטר.
צריך להנמיך ציפיות ולקבל אותה כמו שהיא, שריד נאה מתקופה אחרת, התנהגות, פיתולים, עמידות בשינויי כיוון מהירים לא יהיו אף פעם תחום המחיה הטבעי שלה,
אפשר להסתפק במכונית מהירה בקו ישר, וזה בסדר גמור כל עוד לא יוצאים מהספארי.
אתה שבוי בקונספציות.
אתה זקוק בדחיפות לסיבוב במכוניות כאלה אחרי שעברו את השינוי המינורי המתבקש. זה יגרום לך להרהורי כפירה.
טוב
קראתי את השרשור הזה בעיון ונרגעתי
חשבתי שאני עם בעיה שכלית קשה
התחשק לי לשפץ דודג' דארט שראיתי באיזה מוסך שלא אזכיר את שמו
סתם ככה שיהיה לי עם מה לנסוע
אך הבעיה היא שקניתי את החנות
אז נשאר לי לקנא במאיר ורק בגלל שהוא לפעמים נחמד אני מפרגן לו
מאיר שיחקת אותה
דווקא אני נהנה לקרוא את כל מי שכותב נגד מכוניות שרירים. זו הנאה מסוג אחר זה לא ארופאי או יפני. זו מכונית שרירים פראית נטו
בגלל שאני מת על המכוניות הללו, אני נורא אוהב לקרוא את כל ה"מבינים" שקוטלים אותן "כי הן אמריקאיות". בלי שום אבחנה.
- שוכחים שאלה מכוניות של פעם, טכנולוגיה של פעם. תמיד היו אמריקאים פלצנים שהעדיפו מכוניות מיובאות, "כי זה יותר נחשב". אבל פורשה911 מהשנים ההן היתה מכונית לא פחות מסוכנת שייצרה לא פחות אלמנות...
- שוכחים שבאמריקה המכוניות הללו היו הבסיס של כמעט כל סוג של ספורט מוטורי- ושקל מאוד להביא אותן לרמת התנהגות כביש מאוד גבוהה.
- לזמנן, סוף שנות השישים - אלה מכוניות שנתנו הספקים וביצועים של מכונית ספורט אירופית אקזוטית, בעשירית המחיר ובפי חמש אמינות. להבדיל מכל אותן יצירות אקזוטיות שהצריכו מכונאי אומן צמוד כדי לתחזק אותן, בגלל שכל מאסל קאר היתה בעצם מורכבת ממכלולי מדף של GM, פורד וקרייזלר - שום דבר אקזוטי - הן היו זולות לייצור, קלות וזולות לשדרוג. אפשר היה לטפל בהן בכל מוסך נידח בחור הכי מסריח על כביש 66.
נשאר הגודל. כן באמריקה אוהבים להגדיל הכל בשקל תשעים, מה לעשות. ככה זה היה כשהדלק עלה 2 סנט לגלון. אבל הן כל כך יפות. לראות ולבכות.
לא קטלתי בגלל מוצא, ואבחנה הייתה.
העקרונות לבניית מכונית ספורט הם אוניברסליים ולא משתנים גיאוגרפית..
שלדה/מרכב קשיח,
חלוקת משקל מאוזנת עם מינימום סרחי עודף,
משקל נמוך,
אורך לא יותר מ 450 ס"מ ובסיס גלגלים לפחות 270-250 ס"מ במקרה שרוצים מכונית עם יכולת שינוי כיוון טובה.
מיתלים מוסבך יותר לכמת איכות,אז אנסה בלעדי,
קשה לקרוא למכונית המצוידת בסרן אחורי חי וקפיצי עלים אורכיים (המקובלים באמריקאיות) מכונית ספורט,
מקפרסון, עצמות עצה כפולות, רב חיבורי הנדירים ב US כולם יספקו נוחות ואחיזה מעולה אם כוילו היטב,
והכי חשוב ונקודת תורפה כמעט קבועה במכוניות האמריקאיות :ההגה, אני אשמח לשמוע על אמריקאית עם הגה מפדבק,
אבל מנסיוני המועט ומנסיונות של רבים וטובים זו חלושה כמעט מסורתית, ולצערי הפכה גלובלית עם תעליה בתפוצת ה EPS.
איזה רב חיבורי... כמעט כולם (למעט הקורבט) עם סרן אחורי חי, כמעט כולם על קפיצי עלים. תיאורטית אלה מכוניות שבנויות כמו טנדרים עם מרכב קופה.
גם אחרי שאתה מקשיח מתלים ומרכב ומשפר בלמים ומחליף תיבת הגה למהירה יותר וכל האוטו מרגיש אחרת לגמרי, עם כל כך הרבה כוח ההתנהגות תישאר מאתגרת.
וזה כל הכיף.
להזכיר לך את אחת ממכוניות הראלי הכי מוצלחות בכל הזמנים - פורד אסקורט? מנוע עייף, משקל עודף, סרן אחורי חי, קפיצי עלים, סרח עודף אחורי מוגזם... אבל ברגע שהנמכת אותה, הכנסת לשם מנוע 1600 ומעלה עם שני מאיידים שכוון לביצועים וההספק חצה את רף 100 הסוסים (היגוי מושלם - חד ומדויק, כבר היה לה במקור) - זו הפכה לאחת המכוניות הכי טובות לנהיגה בהסטוריה.
להבדיל אלפי הבדלות - חיפושית. האוטו הכי עלוב בפרמטרים של מכונית ספורט. שים לו מנוע חזק פי 2 מהמקורי העייף, תיבת הגה מהירה והופה - יש לך פורשה לעניים. היא מסוכנת ונושכת את מי שלא מיומן - אבל זריזה כמו שד וכל כך מהנה את מי שכן מיומן! מאיפה אני יודע? כי פעם עשיתי בדיוק את זה.
מכונית מהנה זה לא רק תכנון מושלם. לפעמים כל מיני מגבלות תכנוניות מולדות מעוררות ומעודדות את היצירתיות הכי גדולה. האמריקאיות האלה מתחילות מהמקום הכי רע - משקל עודף, מימדים מוגזמים, מתלים סמרטוטיים. אבל גם עם כוח בלתי נדלה ומבנה מאוד חזק ובמקור הן באמת מהירות מאוד רק בקו ישר. אבל לשדרג להן את כל מה שקשור להיגוי, בלמים ובכלל ל-Handling, וזה כולל כמובן צמיגים מודרניים שבאמת אוחזים (שלא כמו הצמיגים הדיאגונליים של פעם) זה קל באותה מידה שכל כך קל לסחוט מהמנועים העצומים שלהן עוד 100-200 כוחות סוס. אם ייצא לך לעשות סיבוב מהיר באחת כזו שעברה את השינויים הללו בצורה נכונה - אתה תהיה מופתע מרמת האחיזה ומיכולות הפנייה כפי שאני הופתעתי (כן, פעם חשבתי כמוך) ועדיין בכל פעם שה-V8 הגדול מלפנים בועט לך בגב בכל יציאה מפניה ושולח את הזנב הצידה, נמרח חיוך גדול ודבילי על הפרצוף.
הפעם האחרונה שנהגתי בדבר כזה היתה בשנה שעברה, שעה-שעתיים עם הקורבט של יריב, ואני עדיין מקבל "עור ברווז" כשאני נזכר... במילה אחת - וואו. זה כיף שלא נמדד בסטופר אלא בגודל החיוכים.
על היופי המהפנט שלהן אין ויכוח. ומה שמאיר כתב מאוד נכון - זו הנאה מסוג אחר לגמרי. חבל רק שצריכת הדלק המפלצתית מונעת היום כל אפשרות להינות יותר מדי מהנהיגה בהן...
אם כבר הדיון עלה מהאוב... מאיר, אפשר לקבל קצת תמונות דוגמנות עדכניות? התיאורים של דרור עושים חשק ;)
שימי, אחרי שיהיה לך את החוויה המפוקפקת של לנהוג בקמרו משנות ה70 שמייצרת מעל ל1G בסיבובים....וזה לא מסובך אתה תאכל את הכובע,
ראה קאן-אם משנות ה70, בעיקרון הרכבים היו סטנדרטיים עם קפיצים ובולמים מיועדים למטרה.
ממש לא, אחיזה לכשעצמה היא מרכיב אחד ממכלול התנהגות הרכב, 1G ומעלה אפשרי במכונית פרימיטיבית מצוידת בצמיגים ובולמים טובים
אבל כפי שרשמתי קודם, מאפיינים נוספים מרכיבים את השלם הנקרא התנהגות חשובים אפילו יותר, מאחיזה גולמית.
יכולת שינוי כיוון,
התנהגות במגבלות ואחריהן, הקובעת עד כמה הרכב יהיה נשלט כשהגבול נחצה,( וסרחי עודף גדולים לא עושים טובה בנושא זה ).
קשיחות שילדה/מרכב, מרכב רכב ישן מתבלה ומאבד מקשיחותו לאחר מספר שנים ונסועה גבוהה, פעולת המיתילים הופכת לא מדויקת
ומשבשת את הקלט לנהג.
אז אחיזה גבוהה לכשעצמה לא מהווה תנאי מספיק לקביעת איכות התנהגות הרכב.
בכל מקרה, בעל הרכב מבין היטב מה יש לו ביד ומסופק ממה שיש לו וזה הכי חשוב.
בשבוע הבא נתחיל להעלות תמונות של הרכב בפרוק הכולל
רני נראה לי שהצלחת לתפוס את ג'ו בטעות היסטורית - ארוע נדיר ביותר (וזו מחמאה לשניכם).
מאיר - מחכים בסבלנות. גם לי יש חולשה למכוניות שרירים יפות.
שים לנו תמונות...
בנתיים הבת שלי מגיעה מארהב מקבלת משלוחה מכובד לסחוב.
מאיר רכב מגניב לאלה , גם אני בעד יותר תמונות .
עידו
שפם....
מתי אני מקבל סיבוב על השרירן?????