כי היתה החלטת מנהל כזאת ( 612).
שוויונית כלפי כלל הציבור ואני מצדד בהחלטה דומה בכלל המקומות בארץ
Printable View
כי היתה החלטת מנהל כזאת ( 612).
שוויונית כלפי כלל הציבור ואני מצדד בהחלטה דומה בכלל המקומות בארץ
קיבוץ שנכסיו היחידים כמעט הם נכסים חקלאיים מוכן לקבל לחברות כל אחד לכאורה תמורת תשלום סמלי. כלומר יכולה לעלות טענה שמי שטוען שאין לו נכסי החקלאות כמו חבר קיבוץ, יכול להיות כמוהו בהליך קצר וזה פתוח לכולם אולם לא כולם קופצים. נתת דגמה של בארי שאני לא מכיר ויכול להיות לא רלבנטי אם לקיבוץ עשיר ויש לו מפעל שמכניס 200 מילון דולר רווח בשנה ל 100 חברים למה שידוללו בכניסת אחרים? ללא קשר לאדמות החקלאות, לעומת זאת חברים בקיבוץ חקלאי לכאורה מזמינים "דילול" בחלקם ותתקשר לקיבוצים בצפון, בעמק בית שאן, עמק הירדן וכיו"ב
בחינם כבר אין כלום, יש בזול יחסית ולפעמים בזול מאוד, אבל רק במקומות שמעט מאוד ירצו לגור. חוטף עזה, גבול הצפון, צמודי גדר ההפרדה וכו'.
בחוקוק למשל שהוא ממש לא קיבוץ עשיר, תצטרכו להיפרד מלפחות מליון וחצי כדי לגור בבית שלכם על אדמה של הקיבוץ.
לדעתי לאותם המושבניקים וקבוצניקים שעבדו את הקרקע, נלחמו עליה וקלטו עלייה עוד לפני קום המדינה יש זכויות יתר.
נהייה ריאליים, מתישהו ולא רחוק היום שזה יקרה, יקחו לנו את האדמות. לא לחקלאות אלא יעשו שינוי קרקע למגורים. יתנו איזה פיצוי סימלי, כי אנחנו באמת לא מתפרנסים מהאדמה, וישאירו לנו את המשק. אתם יודעים מה, סבבה. אין לי ולא יכולות להיות לי טענות (במקרה שלי כנראה לא יקחו כי את השדה שלנו חוצה המוביל הארצי ואי אפשר לבנות 12 מטר משני צדדיו שזה פחות או יותר כל השדה). אבל לקחת את המשק והשדה שלנו ולתת למישהו אחר כדי שיגדל? אתה יודע מה בועז, תביא מישהו שרוצה לגדל. אני אתן לו לעבד את השדה בחינם, הוא לא משלם שקל על השימוש, רק על המים והחשמל. אתה לא תמצא אף אחד כזה כי זה לא כלכלי לגדל על חלקות של 27 דונם. לפני חמישים-שבעים שנה, כנראה שכן אבל גם הם לא נהיו עשירים מזה. היום העלויות כל כך גבוהות והעלות של החיים (כל מה שאתם משלמים עליו בכדי לחיות) כל כך גבוהות שאם אין לך הכנסה נורמלית אתה לא שורד וזה לא רק בחקלאות.
אז מצידי שיתנו לאנשים מלוד לגדל עליהם גינות ירק ובוסתנים פרטיים...
אתה מוזמן, אני אשמח
בתור קיבוצניק מעוטף עזה...
קיבוץ בארי הוא לא דוגמא לכלום, משום שמדובר בקיבוץ עשיר באופן חריג שבאמת אין לו אינטרס מיוחד לקבל אף אחד.
לעומת זאת בשאר הקיבוצים בעוטף, שברובם חקלאות היא פרנסה משמעותית ואף מרכזית, מקבלים חברים בלי
תנאים מיוחדים מאוד.
אתה רק צריך להוכיח שאתה מסוגל לפרנס ומתאים לאופי הקהילה.
ים, אתה יכול להרחיב?
מזתומרת יכול לפרנס, אני רוצה להתקבל ולעבוד כחבר מן המניין בפלחה - כמה יעלה לי התענוג ?
אם החקלאות לא רווחית, כיצד היא ענף הפרנסה המרכזי באותם קיבוצים?
מי הפועלים בפלחה באותם קיבוצים?
אז בואו נדבר על רוחמה או אור הנר [emoji1]
בועז, דווקא לקחת דוגמה לא מייצגת.
הטרקטוריסט של גד"ש חלוצה הוא חבר קיבוץ, כנ"ל רבים מעובדי הפלחה, למעט הקוטפות שיושבות בקומביין תפו"א וממיינות - שהן לא חברות קיבוץ.
השיטה של ארגוני גד"ש גדולים מבטיחה שמצד אחד זה יהיה משתלם כי כך כמה קיבוצים משתמשים באותם כלים מכונות ותשתיות - כולם משאבים יקרים מאוד, ומצד שני השיטה מבטיחה שחברי הקיבוצים יהיו גם המנהלים וגם חלק ניכר מהעובדים כי ככה מפקחים ושולטים בתוצרת ובתנועות שלה.
זה עובד במקומות מסויימים.
במקומות אחרים לוקחים קבלן, זה יכול להיות עירוני ויכול להיות בדואי - והוא מביא את הכלים והציוד וגם את העובדים. התשתיות נשארות של החקלאים, וכך הם שולטים בתנועה של התוצרת. ואז, מהו אותו "עובד אדמה"? יושב בטנדר ומפקח על עובדי הקבלן מרחוק?
הארגונים הגדולים האלו, הם היחידים שמצליחים להרוויח מגידולי שדה כמו שצריך לדעתי. זה כמתבונן מהצד, אחרי שבמשך כמה שנים ראיתי בדיוק למי יש הכנסה פנויה ולמי אין - מתוך כך שמכרתי מוצרים ספציפיים מאוד לחקלאים. מהר מאוד הבנתי למי כדאי לשווק ולמי לא.
זה בנושא גידולי שדה..
אסף.
אסף, אני מכיר את הנושא.
ואני יודע לאן אני מנווט את הוויכוח...
אמרו שאי אפשר להתפרנס מחקלאות ואני אומר שעם שכל ומוטיבציה אפשר.
לאו דווקא מהקונבנציונלית אבל אפשר.
גם אפשר שיהודים יעבדו בחקלאות ולא ינהלו את העסק מהטנדר או מהבית.
אני טוען שמי שוויתר על החקלאות שיזדכה על האדמה החקלאית.
שישאירו לו 3 דונם מסביב לבית ושהשאר יחזור למדינה לחלוקה חינם לדור צעיר שרוצה להיות חקלאים.
הם אולי לא יתעשרו מזה אבל יחיו בכבוד. הם גם יוכלו כמו פעם להקים קאופרטיבים
בלי לבחור צד אני חייב להגיד משהו על "הם קיבלו שטח"
החקלאים קיבלו קרקע מהמדינה לפני X שנים. נכון, קרקע בתולית בדרך כלל. ואז הם הכשירו, סיקלו, שמו צנרת, בהרבה מיקרים נלחמו במלוא מובן המילה על השטח מול פורעים ומחבלים ולא מעט גם נרצחו. היום הם כבר לא יכולים לחיות מחקלאות, לא מעט בגלל המדינה ושיטת המסחר בה.
"הקמת עסק חקלאי... עד כמה מסובך?"
אני חייב להגיד שהכותרת יכולה להיות "הקמת עסק... עד כמה מסובך?"
אני לא מכיר אף תחום שקל ופשוט להקים בו עסק מצליח.
מיכה, אל תוותר בקלות על הקרקע.
הגיע הזמן להבין "הם לא קיבלו" רוב ה "הם" עלו לפני הקמת המדינה נלחמו על הזכות להיות יהודים ציונים בהחלט לא ליקקו דבש.. ועדין לא
במהלך הקמת המדינה רוב הישובים מושבים וקיבוצים העבירו באקט ציוני(בדיעבד מטופש) את האדמות לטובת ה לאום.
נלחמו על הקרקע בעבר וילחמו עליה בעתיד.. זה ה-גורל של חקלאים בארץ ישראל.
הברירה הטבעית מאוד חריפה בחקלאות מי שמצליח משגשג מי שנכשל נובל אין כמעט אמצע.
בהעמדת החקלאות בצל העובדים הזרים ממעיטה בגודל ההשג בארץ ישראל (רוב האדמות מעובדות על ידי ישראלים).
העובדים הזרים הם בעיקר בענפים שלא מצאו פתרון לידיים עובדות קריי גידולים למאכל אדם שרגישים לעיבוד מכני
תוסיף עוד סעיף - אני מכיר מיד ראשונה חקלאים מצליחים וחלקם אפילו על לא יותר מ 50 דונם.
שמע סיפור-
בבית שערים יש אחד שקנה בית לפני 30 שנה. בית ללא משק.
הבחור היה גנן שגדל וכיום הוא מחזיק משתלה על שטחים של לפחות עשרה מגרשים. משלם חכירת משנה ולוקח גם מכסת מים.
למה שהוא לא ישלם ישר למדינה ושיגזרו עליו קופון חקלאים לשעבר?
יש אצלנו עוד אחד שהקים קואופרטיב לקלמנטינות ונטע איזה 1000 דונם ומשלם חכירת משנה גם.
שוב, למה דמי תיווך?
אני לא בעד לרמוס ברגל גסה את המושבניקים ואין פה שחור ולבן.
אני בעד לתת להם פיצוי מסוים ולהכניס דם צעיר למעגל.
עוד מעגל לדש של חקלאים שיחזיק שניים שלושה דורות.
זה גם טוב לישובים שהקהילה תגדל.
המתנגדים פוחדים להפסיד את הערך הנדלני של הקרקע לדעתי