אאא
Printable View
אאא
מסכים לגמרי שעניין העלות תועלת בהחלט מכוון שלא צריך אקדח מהרף הגבוה של המחירים, אבל אפשר להסכים שגם במעטפת הביצועים צריך לקבוע לכל הפחות רף תחתון, ולקבוע של 9 קצר.
שלא יהיו אשליות למישהו שעם 22 ב-150 שקל הוא יעצור משהו.
לפני כמעט 20 שנים, הגענו עם אמבולנס לפנות מישהו שניסה להתאבד עם 22, ואחרי 2 כדורים בלוע נמאס לו וכאב לו, אז הוא הזמין אמבולנס..
האמת כל העמוד האחרון בנושא עלות תועלת די מיצה עצמו, מה אכפת לכם מחישוב עלות התועלת של פלוני, מי שרוצה אקדח ואין ל $$$ שיקנה ב$.
כמו שאלמוני קונה את הטלפון הכי חדיש, אז לא לכולם מתאים אקדח בין 20, רוצים משהו טוב, יקר ועכשיו...
גם על אימון אפשר להוציא $ או $$$, אותו דבר, כל אחד שיעשה מה מתאים לו.
מה שבאמת חשוב שיהיו כמה שיותר נשקים שם בחוץ (בארצנו "הבטוחה") ושיהיו אפקטיביים, זו הנקודה החשובה, המדאיגה וגם המסוכנת, כל טיפ כאן שיעזור לזה יבורך.
מאיפה המחשבה שאנשים קונים מוצרים במחירים שמעבר ליכולתם, מילא היינו מדברים על דירות.
מי שקונה אקדח שהוא לא יעשה בו שימוש בסכום של 4000 ₪ כנראה יכול להרשות לעצמו ... מצחיק שזה עולה בפורום ג׳יפים, כאילו אנחנו לא מכירים בעלי ג׳יפים חדשים שלא יורדים מהכביש או בכלל קוני רכב חדש שהיו יכולים לחסוך 30% אם היו קונים את אותו רכב אחרי שנתיים ו 10,000 ק״מ שלא מדגדגים לו. אחרי הכל בשנה אחת עולות לכביש מכוניות חדשות במספר גבוה יותר מסך האקדחים שנמכרו כאן ב 20 השנים האחרונות.
לאנשים מבוססים יש בעו״ש יתרה שמאפשרת להם לגשת לבית המסחר הקרוב ולקנות את האקדח שהכי נוח ונראה להם, בלי להתייחס בכלל לשאלת המחיר. אין להם עניין להתחיל לחפש אקדחים משומשים אצל אנשים פרטיים כדי לחסוך 2500 ₪ במקרה הטוב, לא לקבל בדיוק את מה שמתאים לו, להיווכח אולי אחרי מטווח או שניים שיש מעצורים, שהמחסניות עייפות, שצריך להחליף קפיץ ואין בארץ.... אחריות אין כמובן....
בהמשך לקודמי,
אקדח לנשיאה אישית המשמש להגנה עצמית. לרוב 99.99% נמצא בכוננות בחגורה (או בכספת) האמון שצריך להיות לנושא האקדח בכלי צריך להיות מוחלט.
אין באמור לעיל להצדיק רכישה של אקדח יקר דווקא, אבל בהחלט למנוע מצב של נשיאת גרוטאה.
לשקט הנפשי ולידיעה שמה שקנית הוא המוצר שיתן לך את השקט הנפשי הרב ביותר יש ערך רב.
מציעים פה לקנות מוצר שהוא הוצאה חד פעמית, שאמור להציל את החיים שלך (והסובבים אותך) ברגע האמת במחיר הזול ביותר?
יש המון אקדחים מעולים בשוק, לדוגמא בול צירוקי פולימרי, אקדח ישראלי לא כל כך ידוע, עולה חצי מגלוק חדש, ולעניות דעתי עולה כמעט בכל פרמטר על הגלוק.
גלוק בהחלט לא האקדח הכי טוב, אבל הוא נבחן והוכח כאקדח בעל אמינות מופלגת. לרוב מוחלט מהרוכשים שלו הוא overkill מוחלט.
גם האקדח היקר ביותר דורש תחזוקה (ניקיון ושימון), גם התחמושת הטובה ביותר מתיישנת וצריכה להיות מוחלפת, וגם היורה המנוסה ביותר חייב להתאמן.
את הדגשים האלה כל נושא אקדח חייב להפנים.
יפה דיברת,
אני מחזיק אקדח שקניתי משומש - עלה לי 2500 ₪, בן 5, היו בו שיפורים שרציתי, לא ידוע לי אם ירה 2000 כדור או 10,000 וגם לא ניתן להעריך, הוא היה מאוחסן במטווח בו אני מתאמן מדי שבוע ונשאר בו לשימושי עד שקיבלתי עליו רשיון יורה ספורטאי כעבור שנתיים. אם הייתי צריך לקנות חדש זהה ולהעביר לשם זה היה עולה יותר מכפול. הרווחתי. מה גם שכל עוד הוא במצב תקין אוכל למכור אותו הלאה באותו מחיר בלי לאבד חצי מהערך.
אבל - אחרי הכל זה אקדח אימונים שלא היה קורה אסון אם נשבר עצר מחלק תו״כ שימוש (קורה כל 5-7 אלף כדור), נחלש קפיץ ראשי או נשבר קפיץ הדק, חלפים יש כמובן כי מדובר באקדח עדכני. מאז הקנייה העברתי בו אלפי כדורים באימונים ללא מעצורים, יום אחד התחיל לנקור חלש והוחלף קפיץ ראשי. יום אחרי שקבלתי עליו רשיון הוא עבר ליבואן לבדיקת נשק והוחלפו בו קפיצים שעלולים לאכזב, כשאני מתחרה או נושא אותו בטיולים מוחלף גם עצר המחלק לחדש. אני יכול לסמוך עליו כי כמו שג׳יפ משומש שנמצא בשימוש שוטף לא יאכזב בטיול בד״כ ( ע״ע הכתבה של ברלי) ככה גם האקדח הזה אני מקווה.
אקדח משומש שקונים מפלוני, אין דרך לדעת את מצבו ואת ההסטוריה שלו, אלא אם ממש טחון גם נשק מנוסה לא יוכל לדעת כמה ירה, חשוב להחליף קפיצים חיוניים, חשוב שהמחסניות יהיו פרפקט, הכי חשוב לוודא שקיימים חלפים לאקדח כזה. חלקי נשק לא ניתן להזמין באינטרנט, אקדחים מעולים שהיו ועדיין איכותיים פי 10 מגלוק ויקרים ממנו פי 2, מושבתים לעיתים בגלל חוסר בקפיץ עלוב, לא ניתן להשיג מחסניות בארץ וכו׳ , את זה מגלים במקרה הטוב כשמתחילים להתאמן ובמקרה הרע כשצריך לירות על אמת...
אבל רוב האנשים לא כמוך יא דוקטור. לא אלה שקונים, מהבחינה שלרובם אין 3000-4000 ש"ח ששוכבים ביתרת העו"ש ומתים משעמום, ולא אלה שמוכרים מעצם כך שלרובם אין כלים שירו אלפי כדורים (כך שבדיקת נשק מומחה טרם קניה היא בהחלט בגדר מענה מספק). רוצה לומר, יעץ לאנשים לפי הצרכים והמציאות שלהם ולא לפי המציאות שלך.
למי אתה בדיוק מייעץ ?
לא שמתי לב שמישהו ביקש עיצה פיננסית בכל הפוסט הזה .
הכנסת הודעה שלא קשורה לכלום חוץ מלאג׳נדה האישית שלך, ירית רצף של שטויות, אני חיפשתי בו משהו הגיוני, אמיר היה פחות סובלני בלשון המעטה.
זרמתי...
אם מישהו רוצה לחסוך ולקנות אקדח משומש, אני שמח לייעץ ככל יכולתי, כמו שאומי הזכיר - חרשנו לאחרונה את השוק הזה.
השורה התחתונה היא שלא חשוב איזה ברזל תקוע לך בחגורה... יותר חשוב להיות מאומן.
אני חייב לומר שאני לא מספיק מאומן, מנסה למצוא לזה זמן אבל המרווחים בין האימונים גדולים מדי, אבל אני לפחות מודע לזה. בכל אימון אני מרגיש זאת היטב (ואני לא יודע אם אתה זוכר, ניר, גם ראית את זה בחידוש רשיון האחרון שלי לפני שנתיים). זה לא טוב, אפילו רע, אם הכדור הראשון שלי בסיטואציה אמיתית יהיה רע כמו הכדור הראשון שלי במטווח אחרי הרבה יותר מדי זמן בלי אימון - זה פשוט לא אפקטיבי.
אסף.
חשוב שהברזל/פלסטיק שתקוע לך בחגורה .
א. יהיה בחגורה ולא בבית + יפעל ולא יתקע.
ב. יהיה נוח לשימושך.
אני אעיד על עצמי שאני בכושר טוב ומתאמן אחת לשבוע, לא ריאלי לשום אדם שזה לא עיסוקו, לא בכל פח שנופל לי ליד אני מצליח להוציא כדור מהיר ולפגוע מדוייק.
נרתיק איכותי ובטיחותי אפשר לייצר גם בבית :
יש פה מישהו מהמשתתפים שירה פעם בחייו באקדח בארוע אמת?
מישהו שנשק אינו המקצוע שלו מכיר ממקור ראשון מישהו שירה בארוע אמת?
אני החזרתי לפני כ 15 שנה אקדח 0.22 שהלכתי איתו בכיס של המכנסיים בשביל שלא ימשוך תשומת לב במיוחד כשהסתובבתי בג׳נין... או בטיולים. בקושי ב 2 אחוז מהזמן שהוא היה אצלי גם הלכתי איתו.
היום כשאני גר בשומרון אני מתלבט אם לחדש את הרשיון ואני נזכר דבר ראשון בניג׳וס של להיסחב עם זה.
הקרעים במושב הרכב.
הדאגה של לאבד את האקדח.
החשש לשים אותו בפאוץ׳
לשכוח באוטו וכו...
יש פה כמה אנשים שמתים על נשק אבל בשביל האזרח הממוצע, אחרי ההתלהבות הראשונית או הדאווין בארועים מיוחדים, זה מטרד לא נורמלי וסכנה להורים לילדים.
רוב האנשים לא יתאמנו כי זה לא מאוד מושך אותם וגם אם יתאמנו זה לא יהיה תדיר כי ככה החיים.
שכל אחד לפני הרכישה ימקם את מידת ההתלהבות שלו על הגרף ולפי זה ישקיע באקדח כסף.
אני מבחינתי בכלל מתלבט אם בא לי לחדש רשיון ואם כן איך אני מוצא ב 500 שקל אקדח במימדים של הברטה 0.22
בועז, מה שכתבת מוכיח יותר מהכל שבשורה התחתונה, אי אפשר לתת עצה כללית טובה. כי לכל אחד יש את הצרכים שלו, גודל היד, אופן הנשיאה שהוא מוכן\רוצה וכו'
אני לדוגמא החזקתי בול פולימרי והחלפתי בגלוק 26, האם הגלוק יותר טוב מהבול? חד משמעית לא. אבל הצרכים שלי השתנו, והייתי צריך אקדח שאני יכול לשאת עלי באופן מסולק לחלוטין, ומצד שני בווסט של הכיתת כוננות לשים מחסנית עם מאריך ולקבל אקדח בגודל מלא, וסיבה נוספת הייתה האחידות בין הכיתת כוננות שבאירוע אמת אם אצטרך מחסנית מחבר הנשקים יהיו תואמים, הוורסטיליות של הנשק הזה הייתה הסיבה העיקרית לרכישה. האם אמליץ לכל חבריי לקנות גלוק 26? חד משמעית לא. כשחברים שלי מתייעצים איתי איזה נשק לקנות אני בדרך כלל מנסה להבין מה התקציב שלהם, ואז משם אומר שיקנו את האקדח הכי גדול שהם מוכנים להסתובב איתו ביום יום.
לחברים שלי שהתשובה שלהם היא שהם לא מתכוונים לשאת אותו באופן יומיומי, אני אומר שעדיף שלא יקנו. אקדח בבית זאת אחריות עצומה הן מגנבים והן מילדים, ואירוע אמת יתפוס אותך תמיד ברגע הלא צפוי ולא תהיה חמוש, גם באירוע שח"ו יתפתח באיזור הבית, להתחיל לרוץ ולפתוח כספת פשוט לא ריאלי.
בקיצור, למי שמוכן ורוצה לשאת נשק עליו, מעולה.
תחליטו על תקציב, תגשו לחנות נשק , תרגישו את האקדח על המותן, בתוך היד ובירי. רק כך בוחרים אקדח. לא לפי מה יש ביחידות אבטחה ממלאכתיות ולא לפי המחירון של האקדח ביד 2.
אגב, לעניות דעתי, כיום אין כל הצדקה לנשיאת אקדח עם תחמןשת 0.22 יש היום אקדחים בגדלים דומים עם תחמושת 9 ממ קצר, הרבה יותר יעיל וקטלני. כמה מבאס לסחוב איתך אקדח, להיקלע ח"ו לאירוע ואז לגלות שהאקדח שלך פשוט לא מסוגל לסגור את האירוע. לצערי ראינו בחןדשים האחרונים מקרה כזה..
ירי ברובה באירוע אמת נחשב? אז כן.
גם אם אף פעם לא תשתמש בו, הכלי הזה יכול לתת לך תחושת בטחון, וזה כשלעצמו חשוב מאוד, בלי קשר ליכולת שלך או של האקדח לפגוע. זה אולי אף חשוב יותר מזה שתנטרל מחבל פעם בחיים, אם בכלל.
בשנת 2000 , כשרבו החדירות לישובים עם רצח תושבים בשנתם, הוצאתי את האקדח, sw 0.38 תופי קטנטן, שקיבלתי מאחותי, מהכספת, וישנתי כשהוא מתחת לכר. מאז הוצאתי אותו לעתים ספורות מאוד מהכספת, בעיקר לחידושי רשיון ונסיעה למילואים באיזורים פחות סימפטיים.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
רובה לא נחשב [emoji6]
והנה חנן, אתה מתאר בדיוק את החשש שלי.
אקדח שלא רוצים ללכת איתו ואז סתם חבל בכלל לקנות אותו ולהגדיל את כאב הראש שכרוך באחזקת אקדח.
ומי שלא מבין זה כאב ראש גדול ודאגה בירוקרטית נוספת כמו גם השקעה כספית שיורדת כמעט במלואה לטמיון
חוצמזה, מי ישן עם אקדח מתחת לכרית... ?
הייתי עובר בית אם זו היתה ההרגשה שלי כשאני הולך לישון
עברתי בית.
הוא נותן לי בדיוק את מה שאני צריך, כשאני צריך: תחושת בטחון.
זה הגודל:
http://imageshack.com/a/img922/1867/T8U3yi.png
אולי זה קטן יותר מברטה 0.22. יתכן שפחות נוח ומוסלק בגלל הבליטה לצדדים של התוף. בטוח שכבד יותר. כשהוא היה אצל אחותי הוא ישב בארנק שלה.
נדמה לי ששילמתי לה 250 ש"ח, שזה קצת פחות ממה שהיא שילמה לחנות כמה שנים קודם.
נקנה משומש בערך בשנת 1990. נראה כמו חדש. נירוסטה.
לא טיפלתי בו אף פעם. לא ניקיתי. לא תיקנתי. לא עצר אף פעם בירי. אין דריכה. אין נצרה. תפעול מלא ביד בודדת ואצבע אחת.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
אני זקוק לשמיצ׳ק של המחסנית בשביל לתלות אותו על קצה הכיס של המכנסים מבפנים.
לא נוח לי נרתיק...
במחיר זה אחלה שווקא. גם הקוטר
אני עברתי בכיוון ההפוך ובנתיים מרגיש בטוח. במיוחד כשנמרוד בא לשמור עלי [emoji12]
כשאני לא עם נרתיק וכשהוא לא בכספת אז הוא נמצא בכיס.
לא צריך כיס גדול וגם לא כספת גדולה. סוג של יתרון.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
מה שבועז וחנן אומרים נכון, אמרו אותו עמית וגלעד כבר בתגובה הראשונה והשנייה, מרוב עצים לא רואים את היער כבר...
ניר היקר. אתה יורד לפסים אישיים. זה לא מכובד, לא רציני ובד"כ מעיד על רמת תסכול מסוימת. "ירית רצף של שטויות...". "כתבתי", לא "יריתי". צא מעולמם של הקאובויים על שלל הדימויים האופייניים להם ותראה רגע את האזרח הממוצע. לגופו של עניין, המקרה של חנן הוא הוכחה מצויינת לתפישה שלי: הוא צריך תחושת בטחון, כלומר יכולת לעשות משהו אפקטיבי במידה ויזדמן לסיטואציה רלוונטית. בשביל זה הנשק שיש לו נותן מענה מצויין. הוא לא זקוק לדבר מעבר לו. אסף טען שמה שחשוב זה פחות הברזל אלא יותר האימון, אבל הגעה לרמה משביעת רצון מבחינתו, אינה מעשית. המציאות הזו מתקיימת כלפי רוב האזרחים. אני אומר שוב שצריך להוריד את הדיון מגובה 20000 רגל שהוא טיפס אליו לקרקע המציאות כפי שעלתה בהתייחסויות של שני אלה. שאלת המתח צורך-עלות היא לגיטימית כאן כמו בכל תחום אחר בחיינו. שא ברכה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
ניר/איש הצפון;
כמתבונן מהצד, איבדתם נקודות מבחינתי כשעברתם מכתיבה מקצועית עם דיעה אישית לתקיפה אישית.
ברור מהניסוח שאתם בקיאים, ונראה לי מהניסוחים מסלולי הכשרה שונים הובילו אתכם למקצועיות הזו שונה.
מה שאומר שיש עוד מסלולים מקצועיים שהובילו אנשים לדיעה לא פחות מבוססת משלכם בנושא, שהן לא פסולות.
חלק ממה שגם אתם כתבתם לדעתי הוא לא נכון באופן אבסולוטי כמו שהצגתם, וברגע שעברתם להשתמש במינוחים כמו ״שטויות״ או לציין בחתימה תארים כדי לחזק את האמירות, זה הוריד מרמת הדיון, וחבל.
רוצה לחזור פה לדיון המקצועי, ולצרף את המלצתי.
גם אני רכשתי אקדח לאחרונה, לאחר הקלת התבחינים, וכברתי תהליך ארוך של התלבטות ובחירה.
תחילה, הלכתי למטווח, יחד עם קרוב משפחה מענף הירי המעשי, ויריתי בגלוק 19, צ'ירוקי בול, סיזד שדו, hs2000, ועוד משהו שאני לא זוכר כרגע. חוץ משני הראשונים, כולם נפלו על סעיף כלשהו (ח"ח, נוחות, משקל...).
הגעתי להתלבטות בין שני הפיינליסטים. מחד, אקדח שאני מכיר היטב. עם החותמת של כוחות הביטחון, וזה שכל העדר הולך אחריו. מאידך, האקדח הכי נוח שהחזקתי ויריתי בו. הפגיעות שלי איתו היו טובות יותר מההתחלה, למרות שעם הגלוק כבר התאמנתי המון. החסרונות דיברו על מחסור עתידי אפשרי בח"ח, מוניטין אמינות לא מוכח, מחסור באביזרים (אני אפילו לא מוצא נרתיק מותאם במיוחד...).
שורה תחתונה, הלכתי על האנדרדוג, ואני לא מצטער לרגע. אני כבר אחרי 300 כדור איתו, ומשתפר בכל פעם עוד, נושא אותו 90% מהזמן בלי להרגיש, ומרוצה עד הגג.
המסר - אל תינעלו על מה שינסו לדחוף לכם במטווחים ואל תקחו "אמירות" של מערכת הביטחון כקדושות, להזכירכם השיקול הכספי משחק שם תפקיד מפתח...
אני קניתי אקדח טוב יותר, עבורי, ובפחות כסף.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
שיקולים מערכתיים בבחירת אקדח שונים משיקולים של אדם בודד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי OFF-RoaD
למערכת מאד חשוב מפעל גדול שיכול לתת גב לאלפי כלים, להיות מסוגל לתת מענה לדרישות ספציפיות ושינויים במוצר, בקבועי זמן מתאימים, וכמובן מבחני עמידות ושרידות שאותך כמשתמש פרטי לא ממש מעניין, או אין יכולת להשפיע או לדרוש.
הערך המוסף שלך בבדיקה מה "המערכת בחרה" הוא הסדרת בדיקות הדי אכזרית שהכלי נבדק לפני שנבחר, משהו שאתה לעולם לא תוכל לבצע, ומצד שני, לא בטוח שמעניין אותך מה קורה לאקדח שהקפיאו אותו למינוס 40 ואז הפילו מעשרות מטרים על משטח בטון.
ופחות מעניין אותך אחרי כמה אלפי כדורים ברצף המוביל הפולימרי מתאדה מהחום.
היצרן בסוף מתרגם את המבחנים האלו לקידום מכירות ותג מחיר.
יצרן קטן או שלא התמודד במכרזים האלו לא כפוף להם, לא בהכרח מכוון לשוק הזה ויכול גם להציע חבילה מאד קרובה במחיר אחר.
בגלל זה אני מאד מתחבר לאמירה של מידבר שבסוף, רוב רובם של המשתמשים שהחליטו שהם צריכים נשק, יכולים להסתפק בכלי ממוצע, זול יחסית, שבפעם היחידה שכנראה (בתקווה..) יישלף אולי פעם אחת לייעודו האמיתי, ועדיין יוכל לעשות את העבודה.
ענין דיוק במטרה מודגש יותר מדי לטעמי, אתם מדברים על נשיאה מוסלקת, אני נושא אקדח בנרתיק חיצוני, ולמרות זאת תהליך השליפה-דריכה-כוון עדיין מצריך אימון. אף אחד לא דיבר איתי על זה אף פעם. תמיד בטיחות בטיחות בטיחות, ואז הסברים למה עדיף לך למות ולא להשתמש בנשק. וזהו. יורים עם אקדחים בחוץ. עד שמישהו העיר את תשומת ליבי והתחלתי להתאמן על זה. לדעתי במיקרה אמת התהליך הנ"ל הוא שיכריע את הכף ולא אם אתה יכול לעשות מקבץ של 5 ס"מ או 15 ממרחק 10 מטר. בד"כ , האזרח הרגיל לא ירה ממרחק כזה, וברוב המקרים האחרונים הירי נעשה אפילו מיותר קרוב.
לגבי גודל לאקדח - לעניות דעתי הבלתי מקצועית, ותוך צפיה בסרטונים אמינים ורלוונטים פה ושם- לא נראה לי שיש איזשהו ענין לקנות אקדח שפיזית יותר גדול מהגלוקים הקטנים { שיורים 9 MM } או הגודל של ה CZ83 שלי. אקדח בגודל כזה לא אומור לקרוע מושבים. גילוי נאות:שלי כן קרע אבל זהכי אני שמן והיה איזה זיז בקצה של המחסנית עד ששיפתי אותו ובא לציון גואל.
לגבי הצקה - האקדח לא מציק לי, וכיום אני מרגיש ממש מוזר ללכת בלי { נדיר, אבל קורה } .
איזה ענין לגבי לשים בכספת- פעם ב..כאני צריך לשים אותו שם, אני מוציא את הנוקר { ענין די פשוט באקדח שלי, לא מכיר אקדחים אחרים } .
לגבי לשים "מתחת לכרית" - האקדח צריך להיות נגיש כל הזמן, אלא אם כן אתה רוצה להיות זה שאחרי מותו יגידו עליו - תמיד הלך עם האדח, איך ברגע הזה הוא לא היה עליו? אז כן, גם כשאתה ישן, האדח צריך להיות נגיש בצורה כזו שאם פורצים אליך הביתה - אי אפשר לגנוב אותו בלי שתרגיש.
ואם אחרי הכל זהלא מסתדר לך - תוותר. יש לי חבר שאחרי 4 שנים עם אקדח הבין שזה לא בשבילו - ווויתר.
יש גם את ענין סוג התחמושת, כמה נכון להשקיע בהולופוינט לסוגיו? זה חוקי בכל?
להולופיינט יש יתרון עצירה ובטיחות- עוצר הרבה יותר טוב מאשר כדור רגיל, גורם הרבה יותר נזק למטרות רכות, ומצד שני לא חולף הלאה מעבר למטרה בה פגע ולא יסכן אחרים מעבר לזה שחטף את הכדור.
החיסרון, אם בטעות פגעת במישהו הלא נכון, אבל זה חסרון של נשק בכל מקרה, אז נראה לי שחזרנו ליתרון בלבד.
חסרון אחד משמעותי כן קיים להולופוינד, והוא יכולת החדירה. חדירת שכבות לבוש רבות, ירי דרך חלון סגור וכו'
אצלי כדור ראשון הוא רגיל ואח"כ הולופוינט.
אגב, למי שמחזיק הולופוינטים במחסנית, לעניות דעתי כדאי לבצע ירי עם כדורים דומים, לפעמים להולופוינט יותר א"ש והרתע בהתאם.
לא מדויק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי AvinoamNa
הולופויינט איכותי מגיב לצפיפות של נוזלים או תווך צמיגי.
גל ההלם מנותב למרכז שפותח את הקליע.
בפגיעה בעצם קשה/יבש הוא מתכנס ונסגר.
בפגיעה בחלון/פח/עץ הוא מתנהג מאד דומה לקליע רגיל בחדירה הראשונית.
הוא לא חודר כמו קליע רגיל, אבל ממש אין בעיה מול חלון/ בגדים/פח דק.
פורום "הסליק" אירח עד לפני מספר שנים את מובילי התחום הזה בארץ, עד השלב בו התרופף הפיקוח ונמאס להם להתנצח עם הדיוטות בוויכוחי סרק, כנראה שעברו לקבוצות ווצאפ ממודרות והפורום נדם. הייתי עוקב מדי פעם ומחכים/מתעדכן, לצערי משחזרתי לעסוק בתחום באופן מקצועי כבר אין לי ממי ללמוד שם.
בעקבות הפריחה המחודשת של החודשים האחרונים התעורר הפורום לחיים, המון חברים חדשים והמון פוסטים, אין עדיין מבוגר אחראי והבולשיט חוגג.
לאחרונה סיפר לי בני בן ה 14 שהוא וחבריו הם מאושיות הפורום והם מאד משועשעים מכך... אז כן, אני מתוסכל ולא דווקא מהחבר מדבר.
זה נחמד שכל אחד מביע את דעתו וכולם מנומסים, אבל כשמעלים הגיגים או ידע חובבני שמבוסס על מידע מיושן או שגוי, זה כבר עלול להכשיל את מי שמצפה לקבל מידע אמיתי.
אין אסכולות שונות, יש מיושנות ויש מתפשרות ויש מוטעות - אבל החורים במטרה לא משקרים. אפשר ללמוד לירות בצורה מאד לא נכונה, מרבית כוחות הבטחון לימדו/ מלמדים לירות בצורה לא נכונה, חלקם מתעדכנים עם הזמן ולאחרים זה לוקח יותר זמן, לפעמים האגו משחק וצריך לחכות שיתחלף המנהל ... כמו בכל תחום אחר. זה לא אומר שאם מישהו מקבל בסיס לא טוב הוא לא ילמד לירות מהר ומדוייק אם יתאמן הרבה - אבל באותו זמן הוא היה מצליח הרבה יותר אם היה מקבל בסיס טוב יותר. ליורה חובב או לא מנוסה זה הכי קריטי - כי הוא מתחיל גרוע ונשאר גרוע, הוא לא מתאמן.
אני מצטרף כמעט לכל קבוצת אימון שמתאפשר לי, במסגרות שונות, ע"מ להשתפר וללמוד (לא הכל חייבים לאמץ) כמו שאלינו לאימונים מגיעים מדריכי ירי משירותי הבטחון, בעלי ראש פתוח, מוחלים על האגו ובאים ללמוד. ככה אני נתקל בכל מני עמידות מוזרות בכל מני שפגטים, בצורות דריכה מסורבלות ו..מיותרות, בשימוש לא אופטימלי במחסות, כל זה גם אצל מדריכי ירי ביטחוניסטים שמעבירים הלאה את המסורת. זה לא שהם יורים גרוע, הם מהירים ממני ב 20% נניח, אבל משנים להם פעולה או שתיים והם הופכים להיות מהירים ממני ב 50%, כאשר כל אחוז עלול להיות גורלי עבורם/ עבור החניכים שלהם.
היורה המוביל בענף שלי לצורך העניין - מהיר ממני ב 100%, לקלוע למטרה בזמננו החפשי רובנו מצליחים באותה מידה.
מצחיק שאתה מזכיר את זה. האימון הראשון שלי ואלו שבאו אחריו (והייתי מתאמן לא מעט בשנים הראשונות.... תחמושת היתה חינם) - היו עם מדריכים לובשי מדים.
כמה שנים אחרי באימון במטווח, המדריך מראה לי דברים קצת שונים ומציע לנסות. השיפור היה דרמטי ומיידי. כמובן שכל זה הלך מאז לפח עם ירידת תדירות האימונים אבל בכל זאת זה מעניין איך גישות שונות נותנות תוצאות שונות.
אסף.
שים לב שאתה מתייחס לאגו, ולא הם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
מה שאומר שזה יותר מפריע לך מאשר להם.
הם עזבו את המשחק ובאו ללמוד- זו מקצוענות.
נתקלתי בהרבה יותר מקובעות מחשבתית אצל מפעילי מטווחים.
דורון, זה לא מה שאני אומר, לי זה לא מפריע - אני לוקח את מה שאני יכול ממי שאני יכול וציינתי שאני מתאמן במסגרות שונות עם מדריכים שונים שכל אחד מהם שונה קצת או הרבה מהשני בשיטותיו. אני לא מגיע לאימונים ללמד אף אחד וככה גם מדריכי ירי שמגיעים לאימונים. אלו עם האגו או אלו שיודעים כבר הכל, לא מגיעים ולא מתקדמים, לא חסרים כאלה.
אני לא נוטה להרצות ואני לא אתווכח אתך כאן על המושג כוח עצירה ואם הוא קיים או על כדורי הולופויינט, כי לא משנה מה תגיד - זה לא יזיק לאף אחד.
אבל אם תאמר שהירי הנכון הוא אינסטינקטיבי, שהכוונות מיותרות במציאות ושרק בוגרי קורס אחיד יודעים לירות ושלכל השאר חבל על הזמן והכסף, אאלץ להשתיק אותך (בנחמדות עד גבול הטעם הטוב) וזה מנומס יותר מלמחוק תגובות לדעתי.
מה לעשות שבנושא הזה אני מבין דבר או שניים ואפילו מאד מעודכן... לא תמצא אותי מתערב בהרבה עניינים אחרים באוף טופיק שאין לי ידע מקצועי בהם... זו תרומתי הצנועה, כך גם בנושאים פיננסיים ובמכונאות ג׳יפים.