אם אתה בא לבד או זוג אני יכול לארח, למשפחה אין לי מקום. עגלה גם יש. בקיצור גן עדן לתימנים.
Sent from my SGH-M919 using Tapatalk
Printable View
אני בווגאס מה-5 בנובמבר, לפחות עד ה-6.
ביום האחרון, שישי, כול הזרים (סינים) חייבים להיפתר מהתצוגה - מחירים מצחיקים.
כבר םעמיים פיספסתי - LED BARS בפחות מ-$50... גדולים.
DOUBLE DINS מצ'וכללים ב-$30.
ועוד ועוד - הכל נחטף בשניות.
צור.
יש תערוכה שם... קוראים לה SEMA 3-6 בנובמבר.
מגיע?
גם בועז בא - חייב. כבר קניתי לו כרטיס כניסה.
אז זה יכסה חלק מהנסיעה?
כי אם לא אני מפרק מאיזה משאית/ אוטובוס מיצובישי בתערוכה [emoji56]
אני מגיע
Sent from my SAMSUNG-SM-G530AZ using Tapatalk
Speaking of rednecks got me thinking of this, sorry keyboard in ATL doesn't have hebrew:
https://www.youtube.com/watch?v=x4xLolOI9Po
מגיע! או לבד או גם האשה ותינוק בן שנה.
יאללה בועז...
אין הרבה הזדמנויות כאלה...
תארוז את האישה וקדימה - לאס ווגאס = עיר האורות (האמיתית)... ולמען הרומנטיקה, יש שם גם אייפל - יותר טוב מהמקור (מדברים שם אנגלית ושמים דאודורנט).
ויש גם ניו יורק ושם אפילו יש Galleghers.
ויש אפילו פרמידה.
ויש ונציה.
ואני נשבע לך.. ב- Wynnיש יותר פרחים, מאשר בכל הולנד.. חתום.
נראה שרמי גרנד ואנכי נגיע
גם אני מתקין ישר מהקופסא
Sent from my iPhone using Tapatalk
OK.. חובות.
לפי הסדר, קודם כל עידכונים.
אפשר להירגע – "פרוייקט" הקרמיקה הסתיים בהצלחה רבתי – ללא השרייה, האריחים נדבקו ונראה שהם "שם להישאר"...
קוריוזים מהעירייה ופרוצדורה.
משום שזהו פרוייקט ראשון/לימודי וגם בגלל הפרנוייה המובנית שלי, מרשויות החוק והרגולציה, החלטתי שאני עושה הכל "לפי הספר" = מוציא אישורים לכל פיפס בבית.
זה אומר שגם לכל פיפס יש אינספקשן/ביקורת, לפני שעוברים לשלב הבא..
לאחר מעבר בבית, עם הקבלן, התחלתי לפרק כל מה שהיה רופף. יצא שפרקתי את כל הקירות, כמעט עד לשלד.
אז גם ראיתי שכל הצנרת צריכה להיות מוחלת וכך גם החשמל וצריך להחליף חלק מקורות השלד.
ו..זה אומר שלפני סגירת הקירות (והמשך העבודה) צריך לעבור ביקורת של:
- הקירות שפונים החוצה ("החיצוניים") שצריך לבודד, לפני שסוגרים בגבס.
- שלד התיקרות (פירקתי את הישנות כמעט בכל החדרים והגבהתי אותן), כולל בידוד.
- כל מעבר בין קומות (לקיר ש"פתחתי") שצריך לעבור אטימה נגד אש (כל חור/מעבר צריך להיסתם בחומר יעודי, למניעת מעבר אש בין הקומות... כאילו, כל הבית עשוי מעץ... איך בדיוק הם ימנעו מעבר של האש, אלוהים יודע..).
- התקנת הצנרת (כולל "נשמים" והכל לפי תקן חדש ולא לפי מה שהיה ב-1930, כשבנו את הבית).
- התקנת החשמל (כמו לגבי הצנרת), כולל המעבר מחימום הבית בקיטור לחימום בחשמל (חוטים בתקן וצבע אחר).
- התקנת צנרת האיוורור בחדרי האמבטיה.
- שלד – לגבי קורות שהוחלפו – כולל גג המטבח של הקומה התחתונה, שהיה רקוב לגמרי.
יענו, לסיכומם של דברים, יש ביקורות "ראשוניות" (קירות "פתוחים") של שלד, אש, חשמל, צנרת ובידוד.
אחרי שעברנו את הביקורות הנ"ל ניתן "לסגור את הקירות" ולצבוע ולהתקין את כל המתגים והשקעים, להתקין את כל אביזרי האמבטיה (כולל מאווררים, ארונות, אסלה, כיורים, ברזים וכו'), לצבוע הכל ו... לקרוא לביקורות "סופיות" של:
- צנרת/אינסטלציה.
- חשמל.
- דלתות/חלונות – אם הוחלפו, צריך לעמוד בתקנים החדשים (כולל רשת יתושים בכל חלון! ודלתות "אש" בכל פתח חיצוני).
- חימום (ביקורת נפרדת מהחשמל/צנרת).
ובסופו של דבר, אחרי שעברנו את כל הביקורות ה"יעודיות", יש ביקורת סופית, שמזכה אותך במקבילה של "טופס 4" ואישור לאכלס את הבית (ואם אתה משכיר אותו – רשיון השכרה).
הפרוצדורה נשמעת מסובכת אבל היא די פשוטה.
את ה"ביקורות" מזמינים במשרד הבינויי בעירייה. מזמינים היום, לעוד בערך שלושה ימים... מהר מאוד, יחסית לישראל.
יש מפקח לצנרת/אינסטלציה ויש מפקח לשלד ויש מפקח לחשמל ויש מפקח לבידוד ויש מפקח ל"אש".
בגלל שמדובר בעיר קטנה, המפקחים עובדים במספר עיריות במקבלי (3-4), כשלכל עיר יש את היום "שלה"... פעמיים בשבוע לחצי יום.
יש גם כפיליות – מפקח השלד רשאי גם להעביר ביקורת על האש ועל הבידוד.
חשמל הוא מפקח יעודי וכך גם הצנרת..
ניתן ורצוי להזמין כמה ביקורות באותו יום (שלד ואש ובידוד וכו') אחרת נערכת רק הביקורת שהוזמנה (גם אם מדובר באותו מפקח..).
הבעייה, שיש סדר של הדברים.
אם לא עברת את הביקורת של החשמל ו/או הצנרת, הרי יש סיכוי/חשש שתצטרך להעביר צנרת/חשמל בתוך קורות השלד ולכן, תמיד, ביקורת השלד תהיה אחרונה ורק אם עברת בהצלחה את ביקורות החשמל והצנרת.
לכן, לא ניתן להזמין ביקורת שלד, לפני שקיבלת אישור שעברת ביקורת חשמל וצנרת..
ולמה כל זה חשוב – תבינו מיד.
סיימנו את עבודות החשמל בתוך הקירות.
סיימנו גם את עבודות הצנרת בתוך הקירות (זוכרים שעבודות הצנרת התעכבו למשך שבועיים שלושה ואז מימלא לא ניתן היה לעשות כלום?).
גם התקנו בידוד לקירות החיצוניים וגם עם האש גמרנו.
הזמנתי את כל הביקורות לאותו יום – מקובל והם באים ביחד, המפקחים.
הגיעו שני מפקחים – חשמל וצנרת (שלד ואש ובידוד, זה אותו מפקח והוא, במקרה, גם מנהל מחלקת הפיקוח).
השניים מסתובבים בבית והכל עובר בהצלחה והם אומרים לי שהמפקח האחר יבוא מאוחר יותר (ממילא לא היה מגיע אם לא הייתי עובר את החשמל והצנרת).
אני מחכה שעתיים ואז מטלפנת אלי הפקידה ואומרת ששכחה לגמרי, שבאותו יום, המפקח השלישי נמצא בקורס ולא יכול להגיע – המועד הבא (התור של העיר שלי) הוא בשבוע הבא...
שבוע שבעיקרון לא ניתן לעשות כלום - אסור לסגור קירות.
חולף שבוע אני מחכה בבוקר למפקח ו... מגיע ההוא של החשמל.
לשאלתי הוא אומר שהוא והמפקח האחר, שניהם מוסמכים לפקח גם על השלד והאש והבידוד וכשאחד לא נמצא, האחר "מכסה עליו"...
שאלתי אותו מדוע, אם כך, לא עשה את הביקורת בשבוע שעבר והיה חוסך לי שבוע של בטלה... לדבריו אף אחד לא אמר לו שהמפקח ההוא לא יגיע, אחרת היה שמח לחסוך לי זמן...
עשה ביקורת – מצא כמה דברים קטנים ואמר שיחזור לביקורת חוזרת בעוד שלושה ימים..
כמובן שאמר לי שראה את הדברים האלה גם בשבוע הקודם אבל לא אמר כלום, משום שהיה בטוח שהמפקח האחר כבר יגיד לי...
עוברים עוד כמה ימים ואני עובר ביקורת וניתן לסגור קירות..
סוגרים קירות ומתקינים הכל וקוראים לביקורות בהתאם.
חשמל וצנרת עוברים יפה ומחכים להוא, של הקירות וכו'..
לא מגיע – שכח.
לא ניתן לקרוא לו משום שהוא כבר בעיר הבאה..
יהיה רק בשבוע הבא.
עובר שבוע – אני מגיע לעירייה, לוודא שאף אחד לא שוכח. מרגיעים אותי שאני הראשון ברשימה (הבית שלי נמצא חמש דקות מהעירייה).
אני מחכה לביקורת וכל הפועלים יושבים בחצר ומחכים להתחיל "לגמור" את העבודה.. (ביקורת זה עניין של 10 דקות – לא מעיקים ולא "מחפשים בכוונה").
רואים את הרכב של המפקח מגיע לצומת... עושה פרסה וחוזר.
אחרי עשרים דקות מגיע טלפון מהעירייה – המפקח נקרא למקרה חרום (לא הסכימו להגיד מה... מפגרים. איזה מקרה חירום יכול להיות בעיירה מנומנמת כזו..). מצטערים מאוד. הביקורת נדחתה לסוף השבוע.
מגיע סוף השבוע ואז נזכרים שההוא שוב בקורס... ובשבוע הבא הוא חולה (איך ידעו מראש... ).
עוברים שבועיים והפרימדונה מגיע – חמש דקות ועברנו את הביקורת.
כעשיו ממש ניתן להתקדם ורצים עם כל ה"פינישים".
מזמין ביקורת סופית (מישהו אחר לגמרי).
ההוא מוצא כל מיני שטויות קטנות (סופית אחת של מרזב, שלא היתה בזוית וחלונות שקופים באמבטיה – צריך להיות מטושטש כזה והמדרכה לא ישרה לגמרי (המדרכה לפני הבית, באחריות בעל הבית) ועוד איזה שטות קטנה או שתיים).
הוא אומר לי שבד"כ הוא "מעביר" על שטויות כאלה אבל הוא ממילא עובד ביום שני (הביקורת היתה ביום שישי) אז הוא יקפוץ אלי ויראה שהכל מתוקן ויחתום לי במקום... בלי לקבוע מועד לביקורת נוספת.
ביום שבת כבר סידרתי הכל, שיהיה מוכן ליום שני.
ביום שני התברר לי שהמפקח הנחמד הזה, הרגיש לא טוב וביום שבת התאשפז בביה"ח – בגלל שלא קיבלו את הטפסים שלו, הם מחשיבים שכאילו נכשלתי בביקורת ויקבעו לי מועד חדש, מיד כשיידעו מי המחליף של המפקח החולה...
באותו יום גם התחילה הסאגה של האינסטלאטור המפגר (הבן של ראש העיר).
כך, בלי להרגיש כמעט (ואני מספר לכם את זה בקיצור..) נולד עיכוב של כמה וכמה שבועות, בפרוייקט שיפוץ.
היה אמור לארוך 4 שבועות מקסימום וארך חודשיים וחצי – כשבין לבין, כאמור, הייתי בארץ לכמה ימים.
מעצבן מאוד, במיוחד לנוכח הטימטום של העירייה – לא היתה שם שום כוונה לעכב אותי או להזיק או לעשות "דווקא". סתם חוסר תיאום וטיפשות.
אבל כל הזמן אני מרגיע את עצמי שבארץ היה הרבה יותר גרוע... בחודשים ושנים.
ומכל זה לומדים.
הפעם הבאה תהיה הרבה יותר "חלקה".
העובדים/פועלים.
מי שעבד אצלי הוא קבלן מניו יורק, שעשה את הבית של חבר בלונג איילנד, שהביא 5 פועלים. הוא שכר דירה ליד והם היו אמורים לגמור את הפרוייק תוך ארבעה שבועות.
כל בוקר הם היו הולכים מהדירה לבית וחוזרים בערב. ביום שישי היו נוסעים חזרה לניו יורק וחוזרים ביום שני - אלא אם היתה השבתה, בגלל שמחכים לביקורת/אישור/אינסטלטור.
מדובר באזרחים אמריקאים, שחורים שהגיעו מדרום אמריקה (גייאנה בעיקר) וג'מייקה - להבין את האנגלית שלהם זה קשה מאוד... כמו בסרטים ממש.
מקובל פה, שבעל הבית הוא "מלך".
מי שמתקשר איתו הוא הקבלן והעובדים רק... עובדים.
גם לא מקובל שבעל הבית "עובד" בבית.
אני שרצתי בבית כל הזמן, לא כמפקח על העובדים, אלא כעובד מין המניין.
ההם לא ידעו איך "לאכול" אותי.
כל הזמן רואים אותי מפרק ומנקה וסוחב דברים ובכלל, איך שהגדרתי להם, עושה את כל העבודה "הלא מקצועית", על מנת שהם יהיו פנויים לעבודות שדורשות מקצועיות...
כל פעם ששאלתי אותם משהו, הם ענו בזהירות (שלא לפגוע בכבודי כבעל הבית) ושאלו מה אני רוצה לעשות – אמרתי להם שהם המקצוענים ואני רוצה שהם יגידו לי מה הם חושבים שצריך לעשות... מבחינה מקצועית –הם היו בהלם שמישהו בכלל רוצה לשמוע מה הם חושבים.
כל בוקר הייתי מתקשר לשאול מה הם רוצים שאביא לאכול/לשתות והייתי מתייצב עם קפה וסופגניות/כריכים (דאנקין-דונאטס וסאבוואי) ויושב ואוכל איתם – אחרי שהייתי מכריח אותם להפסיק את העבודה ולשבת לאכול/לשתות.
בסופי שבוע, כשהם היו חוזרים לניו יורק, הייתי מבקש ומקבל מהם "משימות לסופ"ש", שיקדמו את העבודה לקראת שבוע העבודה (עבדנו "מסביב" לכל האילוצים והעיכובים של המפקחים והאינסטלאטור) וכשהם היו מגיעים ורואים שהכל מוכן.. היו מופתעים לגמרי.
כמו שאמרתי, בעל הבית לא עובד פה..
במהלך התקופה הזו, הם למדו לאהוב ישראלים (משום מה חשבו שאני איש נחמד מאוד – למרות שכשאלו אם הרגתי ערבים נרשמה אכזבה, כשעניתי "לא").
הם מקבלים משכורת לפי שעות עבודה – משבע בבוקר עד ארבע, ומגיעה להם חצי שעה הפסקת אוכל בצהריים) ואין "שעות נוספות"!.
לאחר שעות אלה "העיפרון/פטיש נופל להם מהיד" והם הולכים לדירה שלהם.
כשראו שאני נשאר לעבוד ולאחר שלמדו להכיר אותי (נחמד?!?!?) והבינו שאני לא "בעל בית אמריקאי", התחילו להישאר איתי.
אחרי שבועיים שלושה של עבודה, הם התחילו להישאר איתי ולעבוד עד 8 בערב (עדיין לא חושך)... בלי תשלום.. כל יום כמעט.
הם גם נשארו לעבוד בכמה סופ"שים (בשבת וראשון), כשהם לא נוסעים הביתה במשך שבועיים רצופים.
מידי פעם, כשראו כל מיני דברים, "יעצו" לי מה צריך לעשות ועשו את זה, למרות שזה לא היה חלק מהגדרת העבודה שלהם (כמו גג חיצוני חדש למטבח – עשו בסופ"ש אחד, בלי תשלום).
בקיצור, נראה לי שלפחות לשבעה חבר'ה שחורים (מדרום אמריקה), ישראל וישראלים נחשבים "טובים" והם ישמחו לעבוד בשבילי בבתים הבאים.
הקורבט.
לפני כמה שבועות, אני מקבל מייל מחבר טוב של אחי.
הוא מעוניין להביא לארץ רכב ושואל אם אני יכול לעזור לו – ברור שכן.
הוא אומר שמחפש קורבט 1986, שב-2016 ניתן כבר להביא.
הוא אפילו מפנה אותי למודע של מישהו בפילדלפיה ושואל אם איכפת לי לבדוק.
אני נוסע לשם – המוכר הוא בחור מקועקע (עם הארלי) שמרחיב את המוסך וצריך מזומנים.
הוא מתחיל למכור את הצעצועים שלו והמחיר של הקורבט (שנראית נהדר, לרכ בן 30) מצחיק.
משום שאני לא טוב במו"מ, אני נותן לו לדבר עם החבר (אחרי שאני מספר לו שהרכב במצב מצויין) והם סוגרים על מחיר.
נוסע לבנק, מוציא כסף ותוך שעה אני נוסע חזרה הביתה עם קורבט (עם מספר זמני), שהפורד מחכה לי בפילי..
התיכנון הוא ליישר קוו עם כל המערכות באוטו ולהגביר את ההספק... בהרבה.
בדרך, לפני המשלוח לארץ (בפברואר) אני אשתדל לסדר את כל הדברים הקטנים שמציקים לאוטו בן 30 (כמו להחליף נורות שרופות – למפגרים האלה יש נורות מוזרות ויקרות... נראה לי שאחליף הכל ל-LED, למרות שצריך להחליף את כל בתי המנורות – יש להם גם מגעי כספית כאלה, שרגישים לזוויות, במקום לחץ כמו בדלת... השקיעו בשברולט..)
SHMBO ראתה את המציאה וישר קבעה (ואני מצטט מהוואטס-אפ ששלחה לחברים) :"לא מבינה מה ההתלהבות. יושבים בגובה הרצפה, הכל בפני אדום-בורדל, סירחון של רכב ענתיקה, ים של רעש מהאגזוז, ההילוך הראשון באמת חזק שנזרק הזנב, אבל אחרי זה כבר הוא לא נוסע – רק מרעיש. וכל הלוק מבחוץ זועק – אני ערס עם זxxx קטן, שלא היה לו כסף לקנות חדש. יאללה, מתלהבים משטויות."נשים. לא מבינות כלום מהחיים שלהם.
אבל...
מדובר ברכב ספורט, אייקון משנות השמונים, שביום טוב, במצב חדש, יש לו מאה כוחות סוס פחות מה.. פורד אקספדישן שלי.
נכון שהוא גם שוקל שליש אבל... 230כ"ס ביום טוב.. זה לא ממש הרבה.
צריך לפחות עוד 100 ועוד יותר טוב.. מנוע LS, עם גיר תואם.
נכנסתי עם הקורבט למוסך שליד הבית (שם החליפו את המנוע לפורד שלי..סיפור עצוב שלא הזכרתי..). הבעלים יש אומר לי "סט גלגלים חדש? יפה. הראשון עם גג נפתח אחרי המון שנים. קנייה טובה".
אז מסתבר שהחבר יודע מה הוא מחפש.
אחד מקצת יותר מ-7000 שיוצרו ב-86 (מתוך יותר משלושים אלף). רכב מבוקש (עם כל הרשיונות והרישומים ומספרים תואמים - שהחבר אומר שלא נחשב יותר מידי בארץ).
אמרתי שזה לא בשבילי אלא קניתי לחבר, לשלוח לארץ.
הבחור, ג'ים, מיד אומר "אה! 30 שנה. תצרך לחכות כמה חודשים"...
מסתבר שהוא נהג לעבוד עם שותף באירופה ולהכין ולשחזר ולשלוח רכבים לאירופה וישראל ומכיר את כל מה "שהולך"..
בשבוע הבא נכניס אליו את הקורבט, לראות מה המצב "בקישקע" ולתכנן מה לשפר ולשנות, לפני המשלוח לארץ.
פרוייקט.
עכשיו אני יוצא ל"התעסק" עם האופנוע החדש של SHMBO - הארלי Low Rider חדש מהקופסה..
צריך להתחיל להתקין בו דברים..
נרחיב בהמשך – זה גם הסיפור של הפוזיציה החדשה של SHMBO, שעברה מלהיות בחירה ב-HiTech להיות בחירה ב- LowTech...
ואם מישהו יציע דרך להעלות תמונות בקלות (מישהו פעם הזכיר משהו על ענן), יש גם המון תמונות.
חבר שלי הגיע לביקור (נוסף – החמישי או השישי במספר) ונסענו לכנס לכלי רכב עתיקים (חצי שעה נסיעה ממני) וכנס ענק של אופנועים – אומרים שהוא הגדול ביותר בחוף המזרחי – שעה ורבע ממני..
יש ימבה תמונות.
יודעים לחיות טוב האמריקאים האלה..
אה ושכחתי לעדכן..
שלחו לי כתבות בוואטס-אפ, לגבי מחיר הדלק פה והשוואה לארץ (כמה עלה בארץ לפני כמה שנים... בא לבכות).
אל תאמינו לכל מה שכותבים – מחיר הדלק פה הוא 1.83 דולר... לגלון!!!!
אני נהנה לקרוא, כרגיל, $1.83 לגלון, אצלנו עדיין באיזור ה$3...
לגביי ההתעסקות עם העירייה, הייתי מעלה אותם על טיל, אני התעכבתי קצת באחד הפרוייקטים בעיר סן קרלוס ליד סן פרנסיסקו בגלל הביקורות, נסעתי לעיריה, דיברתי עם המנהל והוא הגיע בעצמו וחתם על הכל במקום, חשמל, צנרת (החלפתי את כל מערכת הביוב עד לרחוב ואת כל צינורות אספקת המים לבית של 3700 פיט רבוע).
תעלה תמונות דרך הtapatalk, מאוד פשוט.
http://images.tapatalk-cdn.com/15/09...65f2c0a1a4.jpg
דרך הטאפטוק אפשר רק אחת אחת... וכשכל פעם צריך לחפש/לבחור בסיפרייה... זה די מעצבן..
זו הבעייה בעיירה קטנה, כשכולם "מכסים" על כולם - ראה את העניין עם הבן של ראש העיר.. אתה לא פותח במלחמה כ"כ מהר..
ופה, אם לא שמת לב, המנהל הוא אותו מפקח, שכל פעם הבריז לי, מסיבה כזו או אחרת. אף אחד לא מעיז להתווכח איתו - הוא גם זה "שניהל" את "המלחמה" נגדי, בעניין הבן של ראש העיר..
לקח לו זמן להבין מה בדיוק קורה. הוא כל הזמן רק רצה לרצות את ראש העיר, בלי להבין בכלל (וזה גם לא כ"כ עניין אותו) שהכל לפי הספר ועברתי את כל הבדיקות על ידי האנשים שלו.
כל העירייה הזו מתנהלת כמו מאפיה של ראש העיר האיטלקי.
זה לא משהו גדול ומאורגן ומוסדר ומאורגן כמו בעיר "אמיתית"... זו מעיין "הסתדרות" קטנה.
והדלק..
כן. בכל כמה שבועות, כשעולה העניין, דרום ג'רזי "קוטפת" את שיאי המחיר הזול של הדלק... בכל ארה"ב.
עוברים את הגשר בין קמדן לפילי (ניו ג'רזי לפנסליבניה) ומיד המחיר קופץ בחצי דולר ויותר... וניו יורק, זה בכלל בדיחה עצובה.
סיפרתי כבר.
אחרי סנדי, היה מחסור חמור מאוד בדלק.. בניו יורק.
בדרך לניו יורק, על ה-I95, השלטים האלקטרונים הבהירו שיש ימי תידלוק לכלי רכב עם מספרים זוגיים וימי תידלוק למספרים אי זוגיים.
עברת את הגשרים בין NJ ל-NY ומיד ראית את התורים בתחנות ב-NY.
התמונות "רצו" בכל העולם - תחנות דלק בלי דלק ותורי ענק של מכוניות ומכוניות תקועות בצידי הכבישים המהירים - וב-NJ... הכל כרגיל.
מדהים!
וכך היה במשך ימים רבים.. מאוד.
זו היתה התקופה שכריסטי היה "המלך" ואם היו מחירות לנשאותו באותו זמן, לאובמה לא היה צל של סיכויי נגדו - עכשיו הוא "עוד מתמודד", שמשתרך (הרבה) אחרי טראמפ..
ושלא תתרשמו לא נכון, בארץ, מהדיווחים בתקשורת (בארץ) - אין שום מהפך במעמד של טראמפ. הוא לא מתחיל בנסיגה..
להיפך.
הרבה מעיתונות המיינסטרים (כמו שקוראים לה פה - יענו, כל עיתונות שלא שייכת לרשת פוקס) מתחילים "להתיישר" לכיוון שלו (אולי מנסים לעשות לו "הפוך על הפוך" - מנסים להפוך אותו ל"לגיטימי" וכך להחליש אותו...) וכבר לא אומרים שהדעות שלו מופרכות ותלושות וקיצוניות. פתאום יש מעיין קונצנזוס שהוא, למעשה אומר מה שהרוב חושבים ולא בצורה דיפלומטית ואולי זה מה שצריך לעשות.
פתאום בוש, שנחשב למוביל ו"שקול", הפך להיות "חלש ולא החלטי ויותר מידי PC"..
ועל הילרי קלינטון כבר לא מדברים.. שזה דווקא טוב לה..
מידי פעם פוקס מנסה "לעורר מהומות" לגבי קלינטון, אבל זה "לא הולך להם" - המאבק בין הרפובליקנים "מכסה" על כל הטעויות של קלינטון ועד שמישהו בכלל מתייחס לזה, זה כבר מאוחר מידי..
בכלל, נהיה כאן, כל המירוץ לנשיאות, "כולם נגד טראמפ"... הוא הפך להיות "זה שצריך לנצח אותו" (באנגלית זה נשמע טוב יותר).
כולם שמו לו "מטרה" ענקית על הגב ויורים (ופוגעים) והוא... כמו גדול, מנפנף את כולם, כאילו היו זבובונים מטרידים ותו לא.
אחרי העימות האחרון (היה אמור להיות שעתיים והפך לשלוש - הכל כסף, של CNN) הדבר הכי גרוע שהצליחו להגיד עליו היה שהוא נראה עייף.
שבראיון אחרי העימות, הוא נראה עייף ונראה להם, למאיינים, שזו הפעם הראשונה שנראה היה שהוא כבר רוצה לגמור את הראיון..
קישקוש... הוא נראה משועמם והיה, לשם שינוי, מספיק מנומס על מנת לא להגיד להם את זה... כל העימות היה בסימן "טראמפ ו... כל היתר"
הוא היה משועשע מאוד וחד מאוד וכל הקישקושים שהוא "לא בקיא בנושאי חוץ ולא בקיא ב.." רק עורר גיחוך.
הוא בקיא בלהגיד בצורה ישירה מה הוא חושב, בלי כל הבולשיט הפוליטי וב... לצבור פופולריות.
כבר יש די הסכמה ש"אפשר לחיות" עם המגלומניות שלו והשחצנות שלו, משום שהוא "יודע להביא תוצאות".
קטעים פה..
דרום ג'רזי 😃 לחשוב שפעם גרתי במרלטון... ואז הדלק היה יקר בכל מקום.
Sent from my SAMSUNG-SM-G530AZ using Tapatalk
ברנרד, אם אני לא טועה יש כנס מכוניות אספנות מאוד גדול בהרשי. אני חושב שהוא הכי גדול בארה״ב. הוא מתישהו בשבועיים הקרובים, לצערי אני אהב בארץ הקודש.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ולגבי הפקחים, אני דווקא התחברתי אם הפקח באחת השכונות ששיפצתי בהם. מסתבר שהוא אדריכל איטלקי שלא מצא עבודה בארה״ב. נתן לי כמה עצות מועילות לגביי העיצוב.
Sent from my iPhone using Tapatalk