Printable View
את הדיפנדר הקודם רכשתי עם צמיגי 235X85 של אליאנס פרופיל AT, נסיעה איתם בחולות של שיא הקיץ באזור שבטה היתה תענוג, הצמיג פשוט צף ולא התחפר אפילו בלחץ יחסית גבוה של כ- 28 PSI; אותו כנ"ל היה גם בואדי ראם בירדן עם לחץ עוד יותר גבוה.
ברגע שהחלפתי ל BF-MUD (מידה 265X75) החיים בחולות הפכו לסיוט, הצמיג כל הזמן פינה חול והרכב התחיל להעמיק כמו בזנ"ט פנימה.
בחול אני מעדיף צמיג חלק שלא בנוי לחפור. זה אני.
דרור, עשית לי את השבוע.
היות ואני שונא בוץ מושבע,במיוחד שרק אני נשאר לנקות אותו, ולאחר השקיעה האחרונה בבוץ עד הצוואר פלוס, לפני חודש עם ה- MT/R המפורסמים לטובת בוץ,הבנתי כמו הדודה הפולניה שעשיתי מעולה בנוסף ל-''אמרתי לכם''.
כל זה באם הם לא יתפוררו מזוקן.
אדבר עם מורי לגבי האפשרות של ההשתלה.
חיים, רוצה לפתוח עוד הימור?
אני מנחש שעוד פרה קדושה תישחט - הצמיגים האלה שלך גם יחזיקו מעמד לא מעט זמן...
הערכתי מההתחלה שהם ישרתו כמו חדשים מהקופסה.
אני סקרן אם טעיתי.
הזמנתי עוד שישיה אבל הוא כבר רוצה בעדם -.470 שקל ליחידה לעומת -.260 ששילמתי.
אדבר איתו מחר ,אולי הוא יסכים.
דרור,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
צר לי לאכזב אותך.. לגבי החולות אין מחלוקת שצמיג עם סוליה פחות אגרסיבית יהיה מוצלח לפחות אם לא יותר מאשר סולית MT, זה נאמר כבר בשרשור.
לגבי האמירה כי ברוב הפרמטרים דוקא AT יקחו בגדול אתה טועה,
אולי אתה בתור מי שכותב על שטח תוכל ליזום ניסוי שכזה עם כמה צמיגים ולראות לבד.
לכאורה אבל רק לכאורה ניראה שה-MT יכולים לטפס/''להאחז בציפורניים'' טוב יותר כאשר הגלגל מגיע לקיר סלעי ואמור להתרומם לגובה המדרגה.כלומר - כל גלגל אמור לקבל משקל של עד כטון - אצלי 500 ק''ג - ואיתם לעבור את המדרגה.
במחצית הגובה הגלגל כבר התרומם מהקרקע והוא באוויר נשען על המדרגה ו''הזיזים'' - הקוביות - אמורים לשאת את המשקל. ולכן לכאורה יש חשיבות לגודל הקוביות.
אני חושב שזה לא נכון בעליל. מספר הקוביות הנוגע בקיר המדרגה הינו זעום ואין ביכולת הגומי לשאת משקלים כאלה,במיוחד שהנגיעה בקיר אינה רגולרית ורק חלק מהקוביות בצד הקיר נוגעות בו באמת ונושאות בעומס של הקוביות שאינן נוגעות,כך גם מוכפל העומס עליהן ,וזו התופעה של קוביות תלושות. עומס נקודתי שגורם לכשל ותלישה.
אז מה קורה באמת במצב כזה ?
לדעתי הגלגל הקדמי בכלל לא אמור ''להאחז'' בקיר המדרגה ,אלא להידחף על-ידי הגלגל האחורי כלפי מעלה, ועל הגלגל הקדמי רק ל''התגלגל'' על המדרגה - תאורטית - בכלל לא לטפס עליה עם הצפורניים.אם זה אמנם כך - תיאוריית ה-MT כלל לא נכונה ,ואין למעשה חשיבות לגודל הקוביה, זולתי אורך החיים של שפשוף הסוליה.
מה כאן שגוי ?
רכס, מה שלום הסרן האחורי שלך? התנהג יפה בטיול האחרון?
חיים אני נסעתי על A/T ונסעתי על M\T נסעתי על צרים ונסעתי על רחבים
נסעתי על 235 ונסעתי על 320 (12.5 אינץ בגלגלי 33)
זאת בגלל שעברתי כבר 9!!! רכבי שטח (ספרתי אותם)
לכול גלגל יש את היתרונות והחסרונות שלו
בגדול צמיג עם קוטר כמה שיותר גדול בעל סוליה כמה שיותר רחבה הוא הטוב והמתאים ביותר
ולצמיג זה אתה יכול להרשות לעצמך MT.
למה?
מדוע חשוב הקוטר זה ברור לכול אחד. ככול שהצמיג יותר גדול מהמכשול אותו צריך לעבור יהיה לו יותר קל לעבור אותו.
מדוע חשוב הרוחב? שתי סיבות:
1. תאורטית ככול שהצמיג צר יהיה יותר לחץ נקודתי על הצמיג והוא "יאחוז" יותר טוב. כאן באה בעית קריעת הצמגים (ועם מספיק לחץ נקודתי גם AT יכול להקרע). ככול שהלחץ הנקודתי יותר גדול כך יש יותר לחץ כוח על הגומי. והוא עלול להקרע. זה הרבה יותר מורגש כמובן בצמגי AT עם הקוביות שלהם. עם צמיג רחב הבעיה הרבה פחות מורגשת (ואולי אפילו לא קימת).
2. צמיג רחב יותר יש לו יותר סיכוי לפגוש בזיז סלע אשר יאפשר אחיזה. פעם היה לי את ה G90 על דיסקו. צמיגים מאוד אגרסבים. הבעיה שהם כול כך צרים שחיבים כיוון מאוד מאוד מדויק כדי שיהיו יעלים. בסופו של יום צמיג רחב הוא פשרה הרבה יותר יעילה מהצר.
זו גם הסיבה שאתה יכול להרשות לעצמך MT עם צמגים רחבים.
המשך יבוא...
המשך:
עד כאן התאוריה ועכשיו מעשית.
ברור שצמגי 40" טובים יותר מ 28" אבל מכול מני סיבות אתה לא יכול להרכיב כאלו צמגים.
לכן במדינת ישראל תחת אילוצים שונים:
1. בחר גלגל כמה שיותר גבוה וגדול בקוטר שאתה יכול להרשות לעצמך (מבחינה תקצבית ומבחינה חוקית)
2. בחר גלגל כמה שיותר רחב שאתה יכול להרשות לעצמך.
אחרי שיש לך את שתי הנתונים הללו אתה יכול לחשוב האם AT או MT.
וכאן יש סט של שיקולים מעשיים שכול אחד עונה עליהם אחרת:
1. אם ההנאה שלך היא אך ורק חולות, לך על AT
2. אם אך ורק בוץ, לך על MT.
כמובן שהרוב רוצה גם וגם ולכן סט השיקולים גדל:
3. אם הצמיג רחב ביחס למשקל הרכב (וכאן כול רכב לגופו) אתה יכול לקחת MT
בחולות תוריד הרבה אוויר (הצמיג רחב ואין בעיה "לשטח אותו) ולא תרגיש את בעית הקוביות
בסלעים הקוביות יעזרו לך מאוד לתפוס אחיזה. כמו כן הם לא יקרעו כי לא יהיה עליהם יותר מדי לחץ.
4. אם הצמיג צר ביחס לרכב, עדיף AT כי בחולות תשקע ובסלעים תקרע קוביות.
5. שיקול נוסף לרעת ה AT הם בדרך כלל חלשים יותר(ככה עושים אותם) ולכן פחות עמידים לפנצרים וקרעים.
6. שיקול נוסף לרעת ה MT. הם יותר מרעשים. דווקא מבחינת דלק צמיג AT ו MT באותו הרוחב אינם משפעים על הצריכה.
לא פשוט לבחור צמיג. אין בחירה "אידאלית"
כול רכב והצמיג המתאים לו בישראל, עם היעוד התואם את רוח האדם המשתמש ברכב.
לטעון ש-AT מתאים רק לחולות זו טעות.
מי שה"שטח" שלו זה רק חולות יכול בכלל להישאר על צמיגי הכביש המקוריים... לא תאמינו כמה הם טובים בחול. צריך כמובן לשים לב לדופן העדינה ולא להגזים בהפחתת לחץ האוויר, אבל מנסיון - כושר הציפה שלהם על חול עמוק הוא הכי טוב ותמורת יכולת עבירות חול נתונה באותה מידת צמיג, הם דורשים את הפחתת הלחץ המתונה ביותר.
צמיגי MT חודרים טוב יותר ועמוק יותר לתוך בוץ, ומנקים את עצמם טוב הרבה יותר, וכאן פחות או יותר נגמרים היתרונות שלהם ברכב טיולים... הם בדרך כלל אוחזים רע ומרעישים מאד על הכביש, וגם נגמרים הרבה יותר מהר - העומס הנקודתי על כל קוביה גדול יותר, והן נתלשות מוקדם יותר. בינינו, רוב צמיגי ה-MT או מה שאנחנו קוראים "100% שטח" הם עדיין לא צמיגי השטח המוחלטים - הם לא יכולים להתחרות בעמידות ו/או בעבירות בשטח בוצי מול צמיגים חקלאיים גסים או צמיגים צבאיים בפרופיל נאט"ו או בצמיגים ייעודיים לתחרויות עבירות כמו סופר-סוואמפר באגר או TSL. מצד שני, כל הצמיגים המפלצתיים הללו לא מסוגלים לנסוע בכל תוואי שטח אחר שאינו בוץ או סלעים חדים...
אז AT זו פשרה. פשרה טובה אפילו. כדרכן של פשרות אולי לא תמצאו בהם מצויינות נקודתית בפרמטר כלשהו - הם "רק" בסדר בכמעט כל דבר ולמען האמת זה לא רע בכלל. רק מעט פחות טובים מצמיגי הכביש על אספלט, כמעט ולא נופלים מהם בחולות, טובים מהם בעליל בכל סוגי השבילים והטרשים, טובים מהם בעליל על סלעים - חלקם יכולים להיות אפילו מצויינים בסלעים! ובדרך כלל אפילו סבירים בבוץ - כל עוד הוא לא טובעני מדי.
אני לא מקבל את הקביעה העקרונית שצמיג AT חלש יותר. תשוו צמיגי AT ו-MT באותה מידה של אותו יצרן עם אותם מספרי PLY בדופן. כמו בכל דבר בחיים - תגלו שיש צמיגים טובים יותר או פחות. לא חסרות דוגמאות של צמיגי MT עם סוליה מאוד אגרסיבית אבל בעלי דופן חלשה להחריד כמו היוקוהמה גיאולנדר למשל.
יש כאלה בינינו שיכולים להרשות לעצמם הן כלכלית והן מבחינת מקום איחסון - שני סטים של גלגלים? לקיץ/חורף, חולות/בוץ, כביש/שטח או כל סידור אחד שתמציאו לנוחותכם... זה כמובן האידיאל. אבל רובנו לא נמצאים בסיטואציה הזו ואנחנו צריכים לבחור בסט אחד שיעשה את הכל ברמה טובה ומעלה.
ברכב גס כמו סיקס, סמוראי, סופה, היילקס או דיפנדר, עניין השקט והנוחות הוא אולי שולי, אבל ב-SUV או אצל מי שנוסע הרבה ומהר בכביש, לא הייתי מזלזל בכלל בפרמטרים כמו שקט, נוחות, צריכת דלק, אחיזת כביש ומרחקי בלימה. כמובן שצמיגי כביש לא באים בחשבון כי הם חסרי אונים בשטח אמיתי, ולכן AT הוא פשרה טובה. במקרה של צמיג AT איכותי כמו ה-BF-AT או הגודייר AT-S או AT/R לא נראה לי שהפשרה הזו תכאב יותר מדי בשטח, אם בכלל. כל זה כאמור אם מוציאים את הבוץ מהמשוואה...
בחודשים הקרובים ימלאו למקסיס בקשוט הותיקים שלי 3 שנים. אלה צמיגי MT קלאסיים - קשים, מרעישים, מווברצים, עמידים, מצויינים בבוץ ורק בו, ודי בינוניים ואפילו פחות מזה בכל מקום אחר. כמה בוץ "אמיתי" טעמתי בשלוש השנים האחרונות? בוץ שהיה עוצר את הג'יפ שלי אם היה נועל AT? לא הרבה. ממש לא הרבה, אם בכלל. אני מתעב בוץ ועוד פחות אוהב לנקות את הליכלוך שהוא מייצר. אם אני כבר נכנס אליו - זה בהחלט בחוסר רצון בולט וגם זה רק כשבאמת אין ברירה.
אז אין ספק שאני די בהתלבטות איזה צמיג יחליף את הבקשוטים. מצד אחד אני נוטה באופן טבעי להישאר על MT ויש שניים-שלושה דגמים שמנסיוני אני מכיר כטובים ויכולים להתאים לדרישות שלי. מצד שני, צמיגי AT טובים בהחלט באים בחשבון.
אני מסכים עם דרור מילה במילה, אבל המסקנות שלי יותר קיצוניות.
#1 חוץ מבוץ, AT או MT, עבירות זו לא השאלה הרלוונטית.
#2 שאלות כמו היצרן, הדגם, הניסיון המצטבר של משתמשים (אמירה כמו "ידוע שליוקהמה יש דופן חלשה" , דרך אגב הם טוענים שהם שיפרו את זה..), אלו השאלות שישפיעו על אורך החיים של הצמיג יותר משוקלד גדול או קטן. המפרט הטכני והאיכות הם שיקבעו כמה הצמיג יחזיק מעמד ולא AT או MT.
#3 אם לא מדובר בקטסטרופה של דופן חלשה שבסלע הראשון תקרע (או הסוליה עצמה?), במחיר שחיים שילם, הוא עשה עיסקה מצויינת. במקרה הכי גרוע, עוד שנתיים הוא יחליף סט צמיגים, ויסע עוד שנתים על סט חדש. 4 שנים מהיום, הוא שילם חצי מחיר לגלג ונסע רוב הזמן על צמיגים כמעט חדשים (AT חדש עם שוקלדות שלמות בטוח יהיה טוב יותר מ MT ישן ושקולדות חסרות).
#4 בניגוד לכמה הערות שנאמרו פה, אני לא קונה, שאין הבדל באיכות הנסיעה וצריכת הדלק. זה רווח נקי משימוש ב AT.
#5 אחרון, אבל לא פחות חשוב....בטיחות (במיוחד עבור מי שנוסע בלי ווישרים ...).
לרכבים כמו שלנו, אם חלוקות משקל מוזרות לפעמים, ומרכז כובד מוגבה, אחיזת כביש זה לא דבר לזלזל בו.
בקיצור, לדעתי, AT זה בכלל הבחירה המועדפת ו MT זו הפשרה.
דורון - בבקשה לא לירות בי....:oops:
רק הערה קטנה המושגים MT ו- AT הם בלשון המעטה כלל לא מגדירים את סיווג הצמיג ואת מידת האגרסיביות של הסוליה. למעשה אלו מושגים כלליים שנטבעו כאן אצלנו כשבפועל כל יצרן ויצרן יש לו את ההגדרות שלו...
קטונתי, אבל מניסיוני, לצמיג בעל פרופיל סוליה אגרסיבי מה שמכונה כאן MT יש יתרון לא רק בבוץ אלא גם בשטח טכני, שטח משולב של דרדרת וסלעים, שטח עם סלעים חדים וכו'
למעט חול כמו שאמרו לפני, לפרופיל אגרסיבי יותר יש יתרון, במיוחד עם ה"קוביות" בולטות גם אל עבר הדופן ואז לפעמים אותן הקוביות בדופן הן אלו שמעניקות את שביב האחיזה הדרוש בשטח טכני/ סלעים/ דרדרת/ הצלבות שמאפשרות את המעבר ואת ההבדל בין לעבור או לא לעבור..
מסכים בהחלט על היתרון המוחלט של צמיג עם פרופיל לא אגרסיבי ככל שמדובר בנסיעת כביש, רעש ויברציות וכו'..
האמת מסתמנות שתי גישות בולטות ששוות אולי דיון נפרד שלצורך הנוחיות אצמיד להן שמות-
גישת זיו - כמה שפחות שיפורים המיועדים לשטח כי ממילא מבלים רוב הזמן בכביש
גישת דורון - כמה שיותר שיפורים המיועדים לשטח בגבולות החוק כי רכב שטח מיועד לשטח וצריך את היכולות האלו גם בשביל האחוז ההבודד של עבירות קשה שם.
בקיצור אני בעד גישת דורון ומוכן להתפשר בכביש ולא בשטח.
ואני נהנה כל רגע מרמת הדיון פה.
עכשו רק נותר ולהמתין מה יקרה לצמיגים האלה במשך הזמן על רקע היותם בני 8 שנים. סקרן כמוכם וידווח בעתיד.
בינתיים כמה מילים על שיפוץ הויטארה שאמורה להצטרף אלי יחד עם הבן בטיולי השטח העתידיים.
המנוע ההרוס והמקורי שלה עם 8 שסתומים, ומצאתי מנוע רק עם 16 שסתומים.כך שאני נאלץ לקחת את הבלוק של ה-16 ולשים בתוכו את הצילנדרים של ה-8,וכן את הראש של ה-8.ככה אין לי בעיה עם צמת החשמל והמחשב ניהול מנוע שעולים יותר מהמנוע.הקלאצ' בסדר וחוזר לתפקד יחד עם גלגל התנופה המקורי,והסטרטר.
את הבלוק ההרוס של ה-8 אני זורק לאחר ניקיון מלא של כל מה שמסביב שיכנס למחסן החלפים.זה אומר משאבת מים,אלטרנטור ,מפלג, רצועת טיימינג, קרנק,גלגלי שיניים,מותחן,רצועות,צנרת מים וצנרת אחרת,חיישנים למינהם,ועוד כל מיני דברים קטנים ומעצבנים אם חסרים.
אני מוציא למכירה את הסעפת,הראש,האינג'קטורים,גלגל הטיימינג,והבוכנות 16 שסתומים,וגלגל תנופה לגיר אוטומטי.
אני רוכש בוכנה חדשה במקום המרוסקת שחיסלה את הבלוק,רינגים, מחזירי שמן - גם לגיר, אטמים למינהם, ואולי עוד משהו ששכחתי.
הכל עובר ניקוי למצב חדש,כולל קרבורטור ,ואז להניע ולקוות לטוב.
אם יהיה גם מזל הרכב כבר יצטרף לטיול הראשון בשבת הקרובה - עדיין ערום ללא צבע ריפוד,זיוודים וכו'.
אני בדעה שקודם כל יש להתחיל להינות מהרכב בכל מצב נסיעה וכשיש זמן מקדמים במקביל את השידרוג. ככה הביטוח והטסט לא מתבזבזים,ואתה לומד את הרכב במהלך הניסיון שיש לך איתו.
עכשו ניכנסתי לפרויקט בתוך פרויקט,אבל יש לי מחויבות גדולה לילד הזה שעזר לי בשיפוצי רכב מאז היה בגיל עשר ועד היום שהוא כבר בן 30.
בינתיים בכמה מילים רפרפת כאן על פירוק והרכבת מנוע ועוד בלי תמונות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי רכס חיים
בנוסף, עדיין לא פתחת שרשור נפרד בפורום סוזוקי :mad:
יאללה חיים, ספר לנו קצת על המהנדסים היפניים :mrgreen:
הבן שלך סיפר לי על חבר שלו שהרכיב בויטרה מנוע של סוזוקי בלנו, לא חשבתם בכיוון?
חן
הנחות היסוד שלך שגויות..ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
התופעה של איבוד האחיזה לא קשורה רק לרוחב או לסוליה אלא גם ובעיקר למשטח שעימו בא במגע הצמיג.
אם זה כביש או לצורך העניין כל משטח בעל תכונות אחידות (בטון וכו') אתה רוצה כמה שיותר מגע כדי להעביר את כוח המנוע למשטח ולנוע קדימה-זה כמובן בהתייחס למשטח יבש ע"ע סליקס בפורמולה 1.
כל מצב אחר שהמשטח אינו אחיד וגם דרך קק"ל אינה אחידה כי יש עליה חומר משוחרר שמתנהג כמו גולות, במקרה כזה מה שיקבע את ההתקדמות שלך היא האם הצמיג מסוגל להתגבר על כמה שיותר אי אחידות במשטח כדי לבוא במגע עם השטח היציב יותר וליצור אחיזה שתתרגם את כוח המנוע לתנועה קדימה.
צמיג עם פרופיל אחיד יחסית דוג' צמיגי AT בעלי אוריאנטציית כביש מתאימים יותר למשטחים אחידים כמו כבישים..שם הם מככבים.
למקרה חול חוקים משלו.
כשסוליה כזו פוגשת אי-רגולריות במשטח היא לא יכולה להתגבר על אי האחידות או יותר נכון מתקשה להתגבר על אי-האחידות כי הסוליה לא במבנה שיכול לשלוח אצבעות (קוביות) פנימה לתוך האי-אחידות וליצור אחיזה שמניעה את הרכב קדימה.
תחשוב על נסיון לטפס על קיר טיפוס עם הכף יד פרושה בנסיון ליצור כהמ שיותר חיכוך או באפשרות לשלוח את האצבעות לתוך החריצים ולמשוך את כל הגוף.
צמיג בפרופיל גס או לצורך הפשטות MT עושה בדיוק את זה במשטחים שאינם רגולריים ו"מוצא" אחיזה היכן שצמיג AT מתקשה או עובד קשה יותר כי הוא לא מסוגל להתמודד עם חוסר האחידות במשטח-ככל שהמשטח פחות אחיד ההבדל בולט יותר, נכון, זה יבוא לידי ביטוי בולט בעיקר במצבי עבירות נקודתיים אבל משחק תפקיד גם באחיזה בנסיעה שוטפת בדרכי עפר גם באחיזה צידית ובכל מצב של האצה.
בחול המשחק שונה כי הגרגרים לא נדחסים באמת ליצירת משטח יציב ודוקא פרופיל גס יוצר חפירה פנימה שבאה על חשבון התקדמות בהרבה מקרים וכאן משחק מאד שטח המגע.
ההבדל בין צמיג צר לרחב יותר עם סוליה זהה באותו סוג משטח יהיה בכמה כוח מסוגל הצמיג להעביר למשטח כדי להניע את הרכב קדימה לפני הגזירה שמשמעות שלה הוא החלקת צמיגים=אבדן אחיזה.
הבעיה עם צמיגי G90 שלך היתה כי היכולת שלהם לתרגם אחיזה לתנועה היתה מוגבלת כי השטח נגזר להם ועד שלא מצאת את המשטח שיכל לספוג את הכוח שמועבר דרכם הרכב לא זז, צמיג רחב יותר גם מכסה שטח רב יותר שמאפשר למצוא יותר נקודות אחיזה וגם פחות גזירה של קרקע לא חזקה או לא יציבה.
עם יש לך צמיג צר המשמעות היא שעל כל יחידת משטח יש יותר לחץ ויותר פוטנציאל גזירה ביחס לצמיג רחב יותר שיותר פחות לחץ נקודתי וגזירה מאוחרת יותר.
גם כאן יש חריגים.. יש נקודת איזון בין לחץ הקרקע למשקל הרכב וחלוקת המשקל- יש מצבים בהם מגיעים למצב ציפה בו אין תנועה קדימה דוקא מחוסר לחץ מספק על הקרקע.
יש עוד הרבה כללי משנה, הכל מתערבב ומאד בעייתי כשזה קשור לשטח ולא לכביש שהוא משטח בעל תכונות אחידות ונוחות להתייחסות אבל ת'כלס כשזה קשור למשטח לא אחיד מה שקובע הוא יכולת הסוליה לפצות על אי-האחידות של המשטח.
כל זה בלי להתייחס בכלל לעמידות הדופן,רק לגבי סוליות וקרקע.
לא מדוייק, ואני אפנה אותך לאשכול אחר שרצו לשחוט אותי שעסק בהגבהות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
http://www.jeepolog.com/forums/showt...436#post237436
נסיתי לחדד את ההבדל בצרכים בין נסיעת שטח לנסיעת כביש, והמסקנה שלי - שבולמים מתכוונים ואם אפשר תוספת כריות אויר (כמו שיש לי ברכב) הם חשובים עד חובה. ביום יום שאני נוסע לבד על הכביש, הכריות כמעט ללא אויר והבולמים על רך. שאני יוצא לטיול, ומעמיס, ועל הגג, אני מקשיח בולמים ומעלה את הלחץ בכריות. נכון, על הכביש בנסיעה ישרה הרכב מעט נוקשה יותר, אבל היציבות נשמרת למרות המשקל הנוסף.
אותו הדבר ניתוק מוט מייצב. מי שמסיר את המוט לחלוטין הוא במקרה הטוב מתאבד (ובפחות טוב רוצח), החוכמה, לדעתי לנתק איפה שצריך! ולהקפיד להחזיר מיד שזה לא הכרחי.
מאחר ואני לא רואה מצב שבו אתה נוסע עד לשטח על סט צמיגים אחד, ומחליף לשני בשטח (אולי נפתח סטרט-אפ?), במקרה כזה אני מעדיף להתפשר על עבירות לטובת בטיחות.
מי שמסוגל להשקיע ברכב עם הגבהות מתכוונות, ממש אין לי בעיה עם הגבהה קיצונית בשטח, אבל לנסוע גבוה מוגזם כל הזמן, זה פשוט מסוכן.
אני דווקא בעד שיפורים, ולפעמים אפילו יותר מאחרים, אבל עם שיקול דעת :rolleyes:
דרון אין לי שום בעיה עם הנחות היסוד שלי.
כתבתי "תאורתית" כלומר מעשית אין הדבר כך בגלל שיקולים נוספים שנכנסים.
אני לא רציתי להיכנס לפרטים, גם כך כתבתי יותר מדי.
יש קורס שלם בטכניון שעוסק ספצפית בנושא זה.
אתה נכנסת ליותר פרטים להנאת קוראי השירשור, יפה מאוד.
נושא זה הוא רחב מאוד, ויש בו לא מעט סעיפים שנקבעים אימפירית.
אבל בסופו של יום כול אחד עושה את השיקולים שלו ובוחר את הצמיג שהוא אוהב.
אני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון צמיגים (יש מספיק), אבל אני לא יכול להתאפק מכמה הערות כלליות - דורון כתב, ואני מחזק - היתרון העיקרי של צמיגים אגרסיביים הם ביכולת "להגדיל את הסבירות" למצוא אחיזה בשטח הלא אחיד. יתרון נוסף משמעותי הוא בגמישות של הצמיג בגלל המרחק הגדול בין הקוביות ובגלל גובה הקוביות. מנגנוני האחיזה בשטח הם מגוונים ושונים ממנגנוני האחיזה בכביש. לכן חוץ מאשר על חול או על כביש, לצמיג אגרסיבי יש יתרון ברור על צמיג לא אגרסיבי מבחינת סה"כ האחיזה - בהיבט של שילוב בין מנגנוני אחיזה שונים.
ועוד הערת אגב - הצמיגים שחיים קנה אינם צמיגי שטח, אלא צמיגי M+S כלומר צמיגי חורף - צמיגי כביש בעלי יכולת ניקוז טובה, או אם תרצו צמיגים לשטח קל מאוד. לרוב המסלולים זה מספיק בהחלט. אבל מספיקה נקודה אחת שבה הצמיגים לא מספקים מספיק אחיזה בשביל להרוס את הטיול, ולכן אני תמיד אומר - רכב שטח צריך צמיגי שטח. אגב, צמיגי הMUD נקראים ככה מסיבות הסטוריות, הם היום צמיגים לכל שטח, שממש לא מתוכננים רק לבוץ אלא כצמיגים רב שימושיים. צמיגי בוץ אמיתיים, סוואמפרים למיניהם, לא מומלצים כלל לרכב יומיומי ועליהם לא הדיון.
אסף.
קטונתי מלהדחס בין ענקי הידע ההנדסי על צמיגים ומשטחי הסעה.
אני נשאר פה להיינות מהתוצאה של הצמיגים ה''חדשים'' בני השמונה.
אסף
השירשור הזה הוא שירשור כלבו שדן בכל עניין מאוכל ועד צמיגים...שירשור מהנה, הזוי, מצחיק וטוב שהוא קיים..אז חופשי אפשר לסטות לכל כיוון, לדעתי בכל אופן.
מה שאסף ודורון אמרו בצורה מפורטת וטכנית יותר, זה מה שאני אמרתי במילים של הדיוט בעניינים טכניים...בקיצור אני מחסידי ה G90 על אף מגרעותיהם בכביש ובמיוחד בכביש רטוב.
חזרה לויטארה.
עכשו עוד פעם צצה האפשרות להרכיב את המנוע 16 שסתומים עם קומבינה של קרבורטור בכדי לחמוק מבעית הצמה והמחשב.
מחר חייבים לקבל החלטה סופית.
יש מישהו שכבר עשה את זה והוא יכול להנחות אותי בביצוע ? תאוריות זה בסדר ,אך אני מבקש מישהו שעשה את זה בפועל, או שאני הולך להיות שפן נסיונות.
קשה מאד לכוון את המנוע בתצורת 16 שסתומים עם קרב'.
יש שני אנשים שאני מכיר שעשו
1. צחי מדהלה, שמתחרה עם סמוראי בעל מנוע כזה
2. אמנון (הפוזל)
שלחתי לך בה"פ את המספרים שלהם.
למה לשחוט?ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
הכל מקנאה.. :cool:
אם היה אפשר לשים כריות כאלו בטנדר בעלות נורמלית מזמן היו כאלו, רך ביום יום ומאוזן במצב עמוס וזה נכון לכל רכב שטח או רכב דו-שימושי והאמת גם לפרייבט שרוב הזמן נוסע רק עם נהג ובחגים עם 4 נפשות+תא מטען מלא ותחת שמגרד את הרצפה..
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
שמעתי בגלי צה"ל דיון מלומד על מקור המילה "קסוקר" - פוזל בעברית.
השורה התחתונה: למה להעליב ולומר "קסוקר" או "פוזל"?
אמור מעתה: "מאותגר אופטית"
דורון,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
שתחליט שאתה רציני, אני אתן לך את הדוא"ל של סו ב Air Lift, תראה מה זה שרות כמה זה פשוט, וכמה זול. על קפיצי עלים זה פחות משעתיים עבודת הרכבה.
http://www.airliftcompany.com/news.html#1025a
ולכל הקנאים, אני משתמש בזולות ביותר למעלה משנה, ואין פנצ'ר.
ויטארה - המשך הבאלגן.
לא ניתן להחליף את הבלוק של ה-16 בבלוק של 8. המעברים של המים והשמן לא תואמים.וזה אחרי יומיים עבודה שהלכו לאיבוד.
חוזרים לנקודת ההתחלה עם מנוע 8 מייבוא.
ניראה מה בהמשך.
אני יודע שיש שאומרים קסוקר וחלילה אין בכוונתי להעליב. הוא פשוט מוכר ככה בתעשיה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
הוא למעשה סתום-עין ולא פוזל בכלל, אבל לך תסביר את זה למליון לקוחות שמכירים אותו מקרוב.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
מה זה רציני?
וכמה בדיוק ההגדרה לזול?
על פניו נראה כמו פתרון לא נורמלי לסופה ארוכה סגורה ריקה ביומיום ועמוסה מאוד בטיולים.
עשיתי ברור דרך מיודענו איתי,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אם אתה מתקין דרך היבואן (ורטהיים) שטוען לאישור נסיעה בכביש/חוקיות המתקן אז זה עולה לא מעט.. אפילו הרבה מאד-בקנ"מ של היילקס זה כמו 4 קפיצים חדשים.
אם אתה רוכש באינטרנט העלות ללא משלוח 240$~ \, כרעיון זה מעולה, בפועל יקר ליישום במקרה של קפיצי עלים בארץ ובניגוד לסלילים בהם ניתן "להחביא" את הכרית בתוך הסליל אצלנו (עלים) זה מאד בולט שהוספת משהו למתלה=מזמין צרות.
דורון,
אל תאמין לאף אחד:
http://www.wertheim.co.il/page.asp?pageID=44
בתחתית הדף יש טלפון, תתקשר, ותשאל פרטים.....
לפי ורטהים לא צריך שום רישיון, זה לא נחשב שינוי מבנה. הם רק היבואנים, לא מתקינים.
יכולים להמליץ לך על מתקינים ;)
תתקשר אליהם ותשמע בעצמך.
דרור - שנפגש לניסויי המוט מייצב, אני מבטיח לך הדגמה של MX6 + AIRLIFT 1000 .
תראה איך רכב קל, GV, נוסע ריק על כביש, ונוסע עמוס בשטח.
האמת לא צריך שטח, אצלנו ברחוב יש במפרים (לא תקניים), הג'טה של אישתי "מתרסקת" ב 30.
ה GV, ריק או עמוס, מגהץ ב 40 קמ"ש.