יחי ההבדל הדק של חבל הצלה של ממש מול השלמת ציוד לעומק ועתודה..ציטוט:
נכתב במקור על ידי ש01
מספר ימים זה ההבדל בין תבוסה כוללת לעצירת המתקפה, כפי שארע.
אוניית משא לא יכולה להיות כוח תגובה מהיר אם היא לא מתוכננת מראש.
Printable View
יחי ההבדל הדק של חבל הצלה של ממש מול השלמת ציוד לעומק ועתודה..ציטוט:
נכתב במקור על ידי ש01
מספר ימים זה ההבדל בין תבוסה כוללת לעצירת המתקפה, כפי שארע.
אוניית משא לא יכולה להיות כוח תגובה מהיר אם היא לא מתוכננת מראש.
קצת התבלבלתי מהתגובה שלך, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאנחנו כותבים מאותו המקום...ציטוט:
נכתב במקור על ידי gp1
אז למען הגילוי הנאות, 10 שנים בחיל הים ועוד ממוצע של 50-60 יום בשנה במילואים (עד 2019 כולל).
לא כתבתי שאין מקום לשריון, אם כי זירת הלחימה השתנתה ואין כיום (כמעט) מרחבים פתוחים לקרבות שריון קלסיות (קראתי מחקר אחד או שניים בנושא).
לגבי הצולות - מרגע סיום האפיון ועד השקת צוללת - חולפות כ 10 שנים.
האפיון עצמו נמשך גם כמה שנים.
ולכן, ברגע שמגיעות צוללות 456 (שהופכות מיד עם הגיען ל-123..) מתחילים לאפיין את 789.
אין חולק על כך שהצוללות (גם 789, שהן בעצם 456) הן צורך אסטרטגי וחשוב מאוד שיהיו. הטרוניה היא על הדרך.
איך נוהל תהליך הרכש, מי היה בעניינים והאם בוצע בדרך נכונה וישרה. בוא לא נשכח - זהו הרכש היקר ביותר בישראל (ולא רק במערכת הבטחון).
הגרמנים נותנים גוף, בטרייה ומנועים. אנחנו את כל השאר (וכל השאר עולה כמו הגוף, הבטרייה והמנועים...).
על כל שקל (או אירו) שעולה הצוללת בגרמניה.
כך שלגרמנים מדובר בעסקה אסטרטגית וחלק מהחוזה או אי מכירה לצבאות אחרים ללא אישור מדינת ישראל.
ומכאן הביקורת הכבדה על ההחלטה לאשר מכירה למצרים (ואינני מביע דעה אם היו שותפים להחלטה ומי).
דורון,
אמר קיסינג'ר שהחליטו מראש לא לאפשר לישראל להפסיד במלחמה ועל כן כנראה נערכו עם ציוד חיוני למשלוח.
אם יצאו מאירופה - תוך ימים ספורים זה בארץ... (3 ימים מאיטליה)
3 ימים זה נצח בקרב קרקעי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ש01
זה אמירה לא רחוקה מהניתוק של הרמטכל הכחול.
אז לקיסינגר הייתה ההתראה מספיק זמן מראש שלא הייתה לאחרים, מספיק זמן כדי לקדם תהליכים בירוקרטיים בארהב(כי הוא לא מקבל ההחלטות), לאתר מה שצריך במחסנים בארופה, לרוקן אותם, לשנע לאוניות, להעמיס, ולהעמיד בכוננות יציאה למרות שלא ידעו אם תפרוץ?
שאלה בקשר לפרק של אתמול,
האם הארוע שארגון כוח שחלקו פצוע מתוך תאג"ד היה במציאות ?
שום דבר ממה שהוצג בפרק הזה לא היה דומה למציאות כארוע ספציפי.
היו פצועים שפונו או התפנו לאחור וחזרו להרכיב צוותים חדשים ולהילחם , צוותי חימוש אכן עבדו קשה והשמישו אחוז ניכר מהטנקים שנפגעו תו"כ לחימה, היו לוחמי חי"ר שעברו הסבה קצרה לטנקים, קצת לפני ובעיקר אחרי המלחמה( לא תוך דקה תו"כ). החי"ר של אז לא היה מצוייד להילחם מול טנקים .
זה היה פשוט מגוחך.
אבל זו סצינה הירואית כל כך.... דביקה והזויה.
מאוד מקובל בהוליווד. הפעם האחרונה שראינו משהו דומה זה ב"יום השלישי", כשנשיא ארה"ב שהוא כמובן טייס-קרב, אוסף כמה בטלנים בקרוואנים מתפרקים ומרביץ בהם נאום ציוני כדי שייצאו להילחם בחייזרים. רק מה? כדי לעשות זאת, הם צריכים להטיס F-18 ....אבל ראה זה פלא - לא חסרים שם טייסים!!! ממש כפי שלצוות מרקו-מלאכי-יוני אין מט"ק, ואז מני בן-דרור צץ ומפתיע "עברתי קורס מט"קים!"...... מה זאת אומרת, הרי זה כל כך ברור וטבעי - ברור שעיתונאי הזוי יהיה גם מט"ק סמוי....
מצד אחד, סדרה חשובה. מצד שני, אני מתחיל להבין את החמיצות שחשים ותיקי המלחמה כשהם צופים בפארסה הזו.
וואלה דרור, משם ההנפצה ... הסדרה מחוברת למציאות כמו הפאה של ליאור אשכנזי. לפחות הביאו אתמול את יצחק ניגרקר שנשבה בתל סאקי כדי לאזן קצת.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
מזעזע בכל פעם מחדש לשמוע על הגהינום שהשבויים עוברים כאן במדינת ישראל, במתקן החקירות בזכרון יעקב, אחרי שחזרו מהשבי.
דרור,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אבי נלחם בתעלה ביום כיפור, ומתאר אירועים כאלו מספר פעמים של הרכבת צוותי לחימה משאריות מסגרות, כל פעם מחדש.
כולל מפגש הזוי עם אחיו רגע לפני כניסה לקרב.
אני רואה בהתנהלות הזו משהו סופר חיובי של דבקות במשימה ורוח קרב שלא התרסקה למרות המצב הקשה מאד.
אהוד ברק חלקית ,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
הוא היה עד 73 מפקדת סיירת מטכל והמלחמה פיקד על גדוד טנקים
קצינים בכירים שקיבלו פיקוד על גדודי שריון ועברו הסבה זה תמיד היה. שריון היה בזמנו החיל הכי דומיננטי במלחמה. אבל הכוונה היא להסבת אנשי צוות טנק.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
הרכבת צוותים משאריות של יחידות שריון אחרות? בוודאי. כל הזמן.
העלאת לוחם חי"ר, העברת צמ"פ מזורז בדקה וחצי והפיכתו לאיש צוות? וואלה, לא יודע. אני נוטה להאמין שבאוירת הכאוס היה שם הכל מהכל.
אבל דמות הזויה עם פאה מצחיקה, לא אמינה בעליל, שמקלקלת את הסדרה מתחילתה, לפתע פתאום מתגלה כמי שעבר קמ"ט ומוסמך לפקד על טנק ב"קרב השריון הכי גדול בהיסטוריה מאז מלחמת העולם השנייה"?.... וואלה. מגוחך. לא אמין.
לא נתקלתי בסיפור שחי"רניק הועלה בתור איש צוות תוך כדי מלחמה עם חפיפה של כמה דקות. אבל אם זה כבר קורה אכן הגיוני לשים בעמדת הטען (מבלי לפגוע בטענים הקוראים). כן בהחלט ישנם קצינים לא טנקיסטים שעולים כאיש צוות חמישי וזה חלק מהפקל.
ברלי, רק זה שהאיש עם הפאה הוא פתאום מט"ק מפריע לך? מה עם צנובר הקיפוד וסיפורי השחפית והדג? זה כבר בגדר שאר החירויות האמנותיות של התסריטאי והבמאי ואין מה לקחת ללב.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
אם כבר באמינות עסקינן,
מדוע לכל חיילי הסדיר רעמות שיער של חייל משוחרר שחזר מהודו?
מחייל המודיעין המתולתל דרך הבלוריות של הפנתרים ועד הקארה של תום אבני כקצין בנפח.
זה הדבר הראשון שקפץ לי לעין, אלה לא מילואימניקים אלא סדירניקים, נראים כמו לוחמי גרילה.
גם לי הקטע הזה הפריע! עד אז הייתי בטוח ש"היום השלישי" זה דרמת מלחמה תיעודית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
פספסת כנראה את הפרק הראשון בו הדמות מתוארת כמי שנלחמה במלחמות הקודמות, כלומר, הכינו את הקרקע לתסריט של מילואימניק קרבי בעברו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אז לפחות מבחינת התסריט, הם דווקא כן הניחו את הבסיס הסביר לחיבור הזה.
למה ככה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
אין צנחן שלא התכווץ בכיסא בסצינה של הנחיתה הלא מוצלחת של וויל סמית.
השקיעו בתחקיר, ולא שוב פעם סצינה מופרכת של צנחן שנוחת ברכות על רגליו כאילו הורידו אותו בעדינות עם מנוף..
עברתי עכשיו על כל התגובות. תודה לפות"ש ולמגיבים.
אני רואה את הסדרה עם הבת הקטנה שבדיוק השתחררה משירות, ומתברר שהיא לא ידעה כלום על המלחמה הזו. ממש כלום.
וזו חתיכת מלחמה מטלטלת.
הדבר השני שמטריד אותי-הלוואי שגולשי ג'יפולוג היו חתך אמין ומייצג של עם ישראל.
אני ממש מודאג מה יקרה אם יתרחשו נסיבות שיביאו את מדינת ישראל ללחימה קשה ולאיום משמעותי ומרובה נפגעים.
באווירת השיסוי, חוסר האמון, השנאה... מפחיד.
הדרך היחידה לריפוי פצע היא להפסיק ולחטט בו
כמו שהדרך היחידה לטפל בשד היא להשאיר אותו בבקבוק.
שלא תטעה, יריבות פוליטית, מחנות, פילוג, חוסר אמון, שיסוי ומה לא - היו כאן מאז ומתמיד. טרם הקמת המדינה היו גם התנקשויות פוליטיות, הוצאות להורג, שנאה הדדית, מלחמת אחים ממש גם במהלך מלחמת העצמאות וגם בתוך צה"ל לאחר הקמתו ... עדיין הגענו עד הלום.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ליאור מ