ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
נודים (רקטאליים או וגינאליים) זה התחום של תומר.....
אבל הסיפור של ערן, תשואות. לא פחות.
Printable View
ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
נודים (רקטאליים או וגינאליים) זה התחום של תומר.....
אבל הסיפור של ערן, תשואות. לא פחות.
שאפו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ערן CJ
חלומו של כל גבר נרצע
סליחה, חלומו של כל גבר הנשוי באושר
Sent from my SM-N975F using Tapatalk
אחד השרשורים הדוחים והמזלזלים שהיו פה אי פעם
ועוד מובל על ידי המנהלים....
ביזיון
מסכים עם גלעד, השירשור הזה עבר את גבול הטעם הטוב.
יש דברים שמתאימים למדורה ולא לאתר פתוח ברשת.
(ולא,אישתי לא קוראת פה, גם לא בסתר)
קחו את זה בהומור
אף אחד לא מזלזל בנשים, מספרים נטו סיטואציות שקרו על אמת,
רוב הנשים פה עדין נשואות לאנשי הסיפור[emoji3]
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
לדעתי חלק מהשירשור הזה עובר את גבול ההומור הראוי באתר פתוח.
וחלקו בכלל מחוץ לגבול המצחיק. (מודה שחלק אחר ממנו באמת מצחיק)
אנשים לפעמים שוכחים שברשת הכל נשמר, והכל קופץ בגוגל בסוף.
אבל נו, אתם יודעים מה אומרים על דעה...לכל אחד יש.
לדעתי מי שהשירשור הזה לא לטעמו, שפשוט לא יכנס אליו.
זה נכון שבאופן כללי לאחרונה יש רבים המצנזרים ברשת לפי ראות עיניהם, תפיסת עולמם והכוח שיש להם, אבל אני מקווה שהתופעה לא תגיע לכאן.
הומור דלוח? אל תקרא.
גוגל זוכר הכל? אל תכתוב.
זה הרבה מעבר להומור דלוח
יש פה התייחסות דוחה לנשים - במקום כל סיפור כזה שים את השם של אישתך או הבת שלך ונראה מה תחשוב אז
Sent from my iPhone using Tapatalk
יש פה התיחסות לא מחמיאה לנשים בדיוק כמו שבשירשור התהפכויות ותקיעות יש התיחסות לא מחמיאה לגברים.
וסה"כ זה מה שכולם עשו כאן, שמו את השם של זוגתם בשירשור וכך אעשה גם אני.
(הבת שלי לא בעסק כי היא מדריכת טיולים ואוכלת את כולנו בלי מלח, אז אין שום דבר מצחיק לכתוב עליה)
במקום כל סיפור כזה שים את השם של חבר שלך ונראה מה תחשוב אז, האם עדיין זה שירשור לא ראוי.
אני פמיניסט, מתייחס שווה לנשים וגברים.
ועדיין, אם אתה עדיין מרגיש לא בנוח בשירשור הזה, מדוע אתה נכנס אליו?
לא כל הסיפורים פה גרועים באותה מידה, ואנחנו גם לא יודעים הרבה על מערכת היחסים שמאחורי כל אחד מהם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Gilad
בוא ניקח את הסיפור של תומר כדוגמה. גם אני הרגשתי קצת לא בנוח כשקראתי שאשתו המיובשת הייתה צריכה לנסוע במונית לתל השומר, אבל אפשר להניח (ולקוות) שזו הייתה החלטה משותפת, למשל בגלל שמישהו היה צריך להישאר בבית עם הילדים. מה גם שיש להם ילדים, בלשון רבים, כלומר זה לפחות 18 חודשים רצופים של היכרות מוקדמת ובטח לא הטיול הראשון שלהם ביחד. אז משהו קרה באותו יום שגרם לה להקיא, ואולי הוא היה צריך לעצור את זה בשלב מוקדם יותר ולהתקפל הביתה, אבל אם הם עדיין נשואים אז כנראה שהוא מצא דרך לפצות אותה על עוגמת הנפש שנגרמה שם.
או שהיא כבולה לרדיאטור אצלו במרתף. גם אופציה.
מה שעולה פה בבירור זה שנישואין זו הונאת פרמידה.
גם ילדים לדעתי.
הגדולות בתולדות האנושות.
לפנתיאון :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
תיקון קטן להודעתי הקודמת - דאז הייתה ילדה אחת לדבריו. לא משנה בהרבה את התמונה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Derish
דריש, יש חוקרים שמתייחסים למכלול היצירה של תומר הדר כסיפורת ולאו דווקא היסטוריה.
רק כדי לאזן את התמונה..
ולהסביר לנשים שקוראות את השירשור הזה, שאין כאן אוסף דוחה של שובניסטים.
ולא לא בגלל שזוגתי אולי תקרא, זה ממש לא מענין אותה.
באופן כללי אני אוהב הרבה יותר חברה נשית מגברית.
ובטיול מסוקס של גברים בלבד אני לרוב אחרי היום השני לא יודע היכן לקבור את עצמי..
כמה אפשר בדיחות על נפיחות אכילת בשר ודיבור על מנועים,נעילות ואיזה גבלה אני עליתי ואתה לא ?!
טיול עם נשים הרבה יותר מתורבת ומגוון, גם נושאי השיחה גם הוואי וגם האוכל.
הבעיה היא שנשים לא רוצות "לסבול" על אף שרובן כן רוצות לטייל.
ואצלנו הגברים ה"סבל" זה דרך להוכיח לעצמנו (וגם לנשים שלנו) כמה זכרים אנחנו.
לעניות דעתי זו שורש הבעיה במחלוקות בטיולים.
אצלי זה נפתר על ידי הפרדת רשויות מוחלטת.
אני מטייל עם זוגתי בטיולים בהם לא "סובלים" והיא מגדירה מזה סובלים...
ולבדי אני מטיל היכן שאני רואה לנכון, עם מי שאני רואה לנכון, ובאיזה רמת "סבל" שמתאים לי.
סך הכול רובנו הגברים (ואפילו הכי מסוקסים) לא יכולים לחיות בלי נשים.
כי כמה זמן אפשר לגרבץ, לקלל להפריח נודים ולהיות מלוכלך ?!
אז מפילים את זה על ה"אישה" היא "הכריחה" אותי להתרחץ לא לקלל ולהיות מנומס.
טכנית. וזה לא המקרה. אבל יש מצב של תאומים ואז 9 חודשים או פחות. תלוי מתי היו ה 5 דקות הכיפיות ..ציטוט:
נכתב במקור על ידי Derish
שום דבר לא מחייב 18 חודשים.
Sent from my iPhone using Tapatalk
למיטב ידיעתי, מבחינה פיזיולוגית, סף הסבל של נשים יותר גבוה מזה של גברים. זה שהן פחות רוצות לסבול אולי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
אגב, פעם סיפרו לי (ותקנו אותי אם אני טועה) שהסיבה שהבדואים לובשים לבן במדבר והבדואיות לובשות שחור למרות החום והשמש, זה כדי להוכיח לגברים שהן חזקות יותר. ואם תגידו לי שהשחור בעצם מבודד את החלק הפנימי מחום, אז למה הגברים עם לבן? ולא רק הבדואים, בכל העמים שוכני המדבר זה ככה.
- - - Updated - - -
ועוד עניין אחד...
מכיוון שאני קצת דחפתי לפתוח את השרשור ואבי הרים את הכפפה....
אני חושב שאין צורך לרדת מתחת לחגורה בתאורים. יש מספיק סיפורים גם בלי זה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
זה לראש הפנתיאון. מדלית זהב.
את הילדים נא לשים בצד - הם מתנה.
אבל המשפט הראשון והשלישי נכונים בחזקת עשר.
לגבי היחס המזלזל בנשים.... היי, תרגיעו. קחו בקלות.
בשיחות סגורות של נשים, גם בפורומים הסגורים שלהן, הן צוחקות עלינו הרבה יותר. ולא נפרט עוד כי כולנו יודעים בדיוק לאיזה רזולוציות הן יכולות להגיע, והן מגיעות אליהן חופשי. ושאף אחד לא ישלה את עצמו ש"כבודה של בת-מלך-פנימה" ושכשהן בפורום נשי מצומצם וסגור, ללא נוכחות גברית פיזית או וירטואלית/ברקע, הן משתבללות בפינה ושותקות - כי הן לא. הן בדיוק כמונו, רק עם קצת יותר סטייל.
יש הבדל בין סף הסבל לכוח הסבל.
לגבר יש פחות רגישות, ולכן הוא בכלל לא ירגיש
באיזו דקירה קטנה. כלומר, סף סבל נמוך.
האישה תרגיש כל סריטה. סף סבל גבוה.
אבל כשיש כאב גדול, האישה תתמודד איתו יותר טוב מגבר.
כוח סבל גבוה. (ראיתי את אשתי בלידה. אני לא הייתי עומד בזה)
יכול להיות שאני מתבלבל בשמות של המונחים, אבל העיקרון מובן.
הגבר והאישה חווים את אותו טלטול בשטח.
לאישה זה יציק והגבר לא ירגיש.
גם טיול רגלי כרוך בכל מיני הצקות קטנות - אבנים קטנות שנכנסות לנעל
שריטות מקוצים, מעידות קטנות, טיפוס תלול לאיזה ראש הר.
בסוף הטיול, הגבר זוכר רק את הנוף והאישה (גם) את הסבל בדרך אליו.
בטיולי שטח ההפרש מתעצם.
על פי רוב, באופן טבעי הגבר מבין ומתעניין בזוויות עליה, שיפועי צד,
יחסי זחילה, הגבהות, צמיגי שטח ושאר הדברים שעולם השטח בנוי מהם.
אין מה לעשות, גבר מטבעו יותר מכני. (כמה נשים עובדות במוסך?)
האישה, לא רק שסובלת יותר מטלטולי הדרך, היא נמצאת במקום
ללא מטרה מבחינתה.
הדבר הנכון הוא לעשות כמו שכתבו לפני, הפרדת רשויות.
אני והילדים יוצאים לטיולי אקסטרים ועם האישה ברוגע.
קורה לפעמים שאשתי מבקשת להצטרף וזאת משום שהיא
רוצה לחלוק את החוויה עם המשפחה למרות הקושי.
אבל רק לפעמים.
לא משנה איך תגדיר את היצירה שלו, אני צחקתי עם דמעות. ובאופן כללי זה שרשור אחד המצחיקים שקראתי לאחרונה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד