ועכשיו אחרי שהסתכלתי בתמונות שבאתר שצירפתי להודעה הקודמת ... אני פשוט מוצא את עצמי מתגעגע ! לא יאומן ... :?: :oops:
Printable View
ועכשיו אחרי שהסתכלתי בתמונות שבאתר שצירפתי להודעה הקודמת ... אני פשוט מוצא את עצמי מתגעגע ! לא יאומן ... :?: :oops:
דרור, באמת באיזה צבא שירתת??
לא היה תרגיל שיצאתי אליו כמפקד, עם פחות מארגז מלא ברוסים. (לא אלה מברית המועצות צ"ל)
יש יותר מפלוגה אחת בגדוד, ולסמג"ד רק נידמה שהוא זה שמחלק בניהן את ההקצאות..
כנ"ל לגבי חטיבות שריון, ותחמושת משורשרת (0.5 נחשב משורשר בחי"ר, אגב), יש יותר מחיל אחד.
למה נראה לך נועדו שתפ"ים?
מט"ק טוב הוא מט"ק מדגם, והלילה הוא שעה נהדרת לדיגומים..
תראה, הבעיה הגדולה של חיל שריון, היא, שהוא מלא בשריונרים!
אני לעומת זאת, הגעתי לשם מגולני לאחר פציעה...
באיזה צבא שירתתי?
בצה"ל של 1984-1987.
חטיבה 500, גדוד 433.
הסמ"פים שהיו לי אז? צריך להבין את התקופה - צה"ל לא היה אז בשיאו. שיא תקופת הראש הקטן שאחרי מלחמת שלום הגליל. כל אחד שמר על עצמו ועל ד' אמותיו, אף ברזלן סדיר לא היה מוכן לקחת אחריות אפילו על קוצו של בזנ"ט, שלא לדבר על לסחוב השלמות של תחמושת לאימון.
הקצבות השע"מ והתחמושת היו מגוחכות. טנקים היו יורדים מעמדה ומדוממים כדי לחסוך כמה שניות-מנוע. כדי שיהיה משהו לירות בתרפ"ל, שומרי המשטח מהפלוגות המבצעיות הותיקות רוקנו תאי תורן שלמים מהטנקים של פלוגת הצמ"פ, ושומרי בונקר היו גונבים ברוסים של כדורי-מא"ג ממחפורות הכוננות החטיבתיות, לשימוש אישי של הצוות שלהם באימון... עם הפגזים זה היה קצת יותר קשה, כי התנהל רישום מסודר של מספרי הסדרות שלהם.
אחרי שעזבתי את הפלוגה המבצעית שלא סבלתי לטובת הרוגע הנינוח של תפקיד סמב"צ, לקחתי על עצמי את התפקיד המאתגר של אחראי שע"מ גדודי (אז לא היו מחשבים, ופעם בחודש אחראי השע"מ האמיץ היה נוסע בחיפושית שלו לשלישות ברמת גן ביום חמישי בבוקר, כדי להזין את הנתונים במסוף המחשב הבודד שהיה אז במענ"א. משם כבר הייתי ממשיך הביתה לחמשוש...), הכרתי את כל הקומבינות של כל התחמנים - אני זוכר איך ביקשתי מהמ"פים שלא יגזימו עם ניתוק מחווני השע"מ, כדי שלא יהיו פערים מוזרים מדי בקריאות השע"מ לעומת זמני הנסיעה בפועל... במקביל, התקיימה מערכת דומה שלמה של תיחמונים מול הסמב"צ אחראי הבונקר, בנושא התחמושת... זה היה שיתוף פעולה פורה - הם התאמנו ונסעו באו על סיפוקם, אנחנו דאגנו להם והם דאגו לנו, הנתונים שהוזנו למערכת תאמו את ההקצבות, והכל בא על מקומו בשלום.
מילואים? סיפור אחר לגמרי. תאמין לי יוני, כל פגז שהגיע - נורה מיד. לא שמרנו כלום למחר, כי לך תדע מי יגנוב את זה... על משקל אכול ושגול כי מחר תמות. העניין הוא שההקצבות באמת לא היו משמעותיות. היום זה אחרת? אחלה.
דרור,
אתה מ 84 עד 87 ואני מ 87 עד 91.
כל שנותר לי להסיק הוא שהשינוי הגדול אירע בשל העובדה שאתה הלכת ואני באתי. :-D
(תמיד ידעתי שעשיתי טוב איפשהו, אבל לא ידעתי לשים במדוייק את האצבע... עכשיו אני יודע!).
ואני לא יודע מה אתה כל כך סבלת במילואים. אתה מוזמן לראות את המחסן אצלי בבית. יש פינה מיוחדת הקרוייה מחסן רס"פ. יש שם מנגלים, וקיטבגים עם ציודים שבאלוהים אין לי מושג מה יש שם. אני רק מאחסן ממילואים למילואים...
יש לי גם פילטר נשימה כשאני נכנס לחדרים של הדיוויזיה הסיבירית שלי בפלוגה - יש להם בקבוקים של מים מינרלים מיוחדים שאמא שלהם שולחת להם ממוסקבה - אבל לא רצוי להדליק סיגריה כשהם פותחים אותם...
אצלי יש טיולים, יש מנגלים כל שבוע, החבר'ה עשו חולצות וסווטשרטים של הפלוגה, יש אתר אינטרנט... לא רע לאנשים. (חוץ מלקצינים, שאני דואג שיסבלו - מגיע להם). החיילים תכלס נהנים.
יוני5
מילואים?
במילואים היה אחלה!!!!
למי אכפת בכלל מהטנקים? למילואים אתה מגיע בגלל החברים.
היה לנו טוב במילואים, עד שבמסגרת הקיצוצים, פירקו לא רק את חטיבה 500 הסדירה, אלא גם את חטיבת המילואים שלנו.
את הטנקים (מג"ח 6ב') מכרו לצ'ילה או השד יודע למי, הביאו את המג"חים-7 מחטיבה 500, ועשו סלקציה - את כל הצעירים אספו, עשו להם הסבה לטנק ה"חדש" ובנו מהם חטיבה חדשה, ואת כל מי שנשארו לו 3 שנים או פחות עד לפטור של גיל 40 (ולכן לא שווה לצבא להשקיע בו בהסבה), העבירו לפיקוד העורף.
אני עוד זוכר את השיחה שהיתה לי ולעוד כמה ומהותיקים עם המג"ד שלנו (שהכרתי אותו עוד כמ"מ מהסדיר, והיינו ממש חברים) הודענו לו שאנחנו רוצים להישאר עם הצעירים בטנקים, לעבור איתם את ההסבה למג"ח-7 ולכבוד זה אנחנו מוכנים אפילו לוותר על הפטור ולהתנדב. הוא הודה שהמח"ט החדש לא רוצה "זקנים" כמונו אצלו. זה כבר פוצץ אותי, כי אנחנו הותיקים, היינו השלד והציר המרכזי סביבו נבנו הפלוגות. גם אתה כמ"פ יודע שבלי האנשים הותיקים הפלוגה פשוט מתפוררת.
הודעתי לו שאם הצבא מתייחס אלינו ככה, אין לי שום כוונה לבזבז את הזמן היקר שלי כמש"ק אחראי על איזה משאבת מים או את חפירה בגדוד חילוץ ששיך לנפת נס-ציונה, ולהתייבש בתעסוקות עם כל מיני מסופחים ממורמרים. זה כבר באמת יותר מדי בשבילי.
הצלחתי להתעלם מהצווים שהם שלחו במשך 3 שנים ולצאת מזה בשלום, עד שהגיע הפטור המיוחל (לפני כמעט שנתיים), והרומן שלי עם צה"ל הסתיים. בפעם הבאה שכל זה יטריד אותי באמת, זה רק בעוד 11 שנים כשעידו יצטרך להתגייס. עם כל הכבוד לצבא ולמדינה, וכל עוד זה יהיה תלוי בי, לשריון הוא לא ילך. מגיע לו משהו טוב יותר.
טוב, דרור, הדיאגנוזה הולכת ומתבהרת לי.
אתה לא באמת שירתת בשריון, שירתת בפועל במחלקה אורולוגית.
מקודם קבעתי שהסמ"פ היה אימפוטנט, עכשיו ברור לי שהמ"פ, המג"ד והמח"ט שלך גם.
אם בגלל פאקינג הסבה ממגח למגח הם הסכימו לזרוק את הותיקים, אז הם דבילים.
וכל אחד מהם, יכל לעשות מה שהוא רוצה בלי לשאול: להגדיר אותכם כרס"פים, משקי הדרכה, נהגי ב', סרס"פים או משקי תיאום עננים. כל דבר, אבל להשאיר אתכם.
או שהם לא רצו - ואז הם דבילים מוחלטים, או שהם לא יכלו, ואז הם אימפוטנטים.
אני למדתי מדיצינה, לא סיימתי.... אבל אני יכול לקבוע שהם ערימה של אימפוטנטים.
צר לי שככה סיימת את המילואים, אצלי זה לא היה קורה.
בוא נגיד ככה, ברגע שהמח"ט או המג"ד שלי יתערבו לי בסוגיות השבצ"ק הפלוגתי - הם יצטרכו לחפש מ"פ אחר. ועל הדרך גם סמ"פ, כי השניים שיש לי (כן שניים, שאל אותי המח"ט מה זה שני סמ"פים בפלוגה אמרתי לו שככה זה אצלי) ילכו יחד איתי, 3 מטקים ותיקים - כנ"ל וכן הרס"פ ואיתנו בערך 10 מהותיקים שמתנדבים בגללי.
אפרופו הדיון הזה, טוב שהזכרת לי, העפתי איזה מ"מ, ואני צריך לדווח למג"ד שיש לו קצין מיותר, שיעשה איתו מה שהוא רוצה. חבל שהוא יקבל צווים ועוד בטעות יבוא (הקצין) ואני אתעצבן רק מלחשוב שהוא יקבל יום מילואים על הנסיעה הלוך ושוב. נראה לך שיש סיכוי שהמג"ד שלי יתערב בשיקולים שלי מי יהיה בפלוגה ומי לא? - בדיוק כמו שאני לא מתערב למ"מים שלי מי יהיה במחלקה שלהם ובדיוק כמו שאני מתחשב בבקשות חיילים לגבי יציאות, ציוותים (עדיף לי שיהיו חברים ביחד, לא?) וכיו"ב.
יוני5
אתה מבין דרור, את הפלוגה שלך העבירו הסבה לאותו המג"ח שלי שעזבתי לטובת איפה שזרקו אצלכם את הותיקים.
עם הגיון בריא כזה, לך תבנה מדינה..
עכשיו יש לנפת נס ציונה פלוגת שריונרים ממורמרים שעובדים בבניין (יותר נכון לומר בהריסות) במקום במה שהם יודעים הכי טוב לעשות, טנקים.
ובשיריון, יש פלוגה שלומדת טנק זר לה ולעולם לא תהיה פלוגת מג"ח 7 אמיתית.
מגיוס של 90 ומשהוא אחוז, שתי הפלוגות ירדו ל60% בקושי, וכל הכבוד לצה"ל!
מבלי להכיר את המג"ח 7 לעומק, לא יודע עד כמה הטנק הזה "זר". גם הוא מבוסס על ה-M60. מג"ח זה מג"ח. מה פה כל כך שונה?
בתכל'ס, מתחת למיגון החיצוני זה אותו טנק. מבחינת הטען והנהג הכל אותו דבר. אולי כמה מערכות ירי שונות במקצת? שום דבר שמט"ק ותותחן לא לומדים תוך כמה ימים מרוכזים בביסל"ש.
ואני יודע, כי כבר עברתי שם הסבה למערכות הבק"ש "גל" במסגרת המילואים, אי שם ב-94' - האמת? היה כיף. שבוע וחצי בסיירים, בלי תורנויות, בלי שמירות. ביום לומדים ומתאמנים (לא ירינו הרבה פגזים, וחבל), בלילה אפטרים באילת. בשישי-שבת היינו חופשיים, ושלא במפתיע - אף אחד לא נסע הביתה. מילאנו כמה מכוניות, נסענו לישון בבית החייל באילת וכייפנו. בשבוע וחצי האלה למדנו הרבה יותר חומר והרבה יותר טוב מאשר בכל תקופת המקצועות והצמ"פ בסדיר, מה שמלמד עד כמה חיל השריון הוא מטומטם, מבזבז לעצמו ולחיילים הסדירים שלו יותר מחצי שנה על טרטורים, עונשים, קאדרים, תורנויות, שמירות, תס"חים , עבודות רס"ר ושאר בלבולי מוח.
צה"ל אכן מצטיין בלקלקל לעצמו כל דבר טוב. וחכמי השריון הם עוד איינשטיינים לעומת מה שקורה בפיקוד העורף:
שלחו אותנו לגדוד חילוץ שיושב בנס ציונה. גדוד חדש שזה עתה הוקם, אויש בערב רב של אנשים שנאספו מכל מיני פלוגות שריון. זה ברור שהמטרה היתה טובה - איכות האנשים בפיקוד העורף איננה מהמעולות בלשון המעטה, ומישהו שהוא או תמים או טיפש או שניהם גם יחד, החליט להעלות את הרמה באמצעות חיילים קרביים איכותיים, בעלי מוטיבציה. מה השיגו? בדיוק תוצאה הפוכה - אנשים קרביים שהצבא משליך אותם ככלי אין חפץ, הופכים לממורמרים, עם תחושה קשה של בגידה. אנשים שהתייצבו כמו שעון לכל המילואים בטנקים, יעשו עכשיו הכל כדי להתחמק.
השיא היה כמה חודשים לאחר מפגש ההקמה בנס ציונה - קיבלתי בדואר מכתב תודה נרגש ממג"ד גדוד החילוץ. במכתב הוא הודה לכל החיילים שהשתתפו ב"אימון ההקמה המוצלח" של הגדוד שהתקיים במתקן של פיקוד העורף בהדסה-נעורים. אימון? מתי?
סתם מתוך סקרנות, התקשרתי אליו ושאלתי למה לא קראו לי לאימון. נחש מה היתה התשובה?
"לא זימנתי את הותיקים, כי לא נותר לכם פרק שירות משמעותי. האימון הזה יקר, אז הצבא לא מעוניין להשקיע באנשים שעוד מעט משתחררים." בוא'נה טמבל, הרבה יותר מחצי מהחיילים בגדוד החילוץ שלך הם שריונרים "ותיקים" מעל גיל 37... אז מי בדיוק הלך להתאמן?
ירד לי האסימון.
אני נמצא ב"גדוד החילוץ" רק כדי לצאת לתעסוקות משמימות ולשמור על קרוואנים נטושים בהתנחלויות הזויות של ברסלבים בדרום גוש-עציון. מסתבר שהצבא חושב שבגיל 37 אני זקן מדי, לא רק כדי לעלות על טנק אלא גם כדי להפעיל קונגו ולפנות הריסות? אני לא נעלב, אני לא כועס, אבל אני לא אגיע לשום תעסוקה. שחררו אותי כבר היום ודי, כדי שלא אצטרך להיות עריק.
הם לא שחררו. שלחו צו. לא עניתי. שלחו שוב. התעלמתי.
טילפנה אלי קצינת הקישור, שאלה למה אני מתעלם מהצווים ולא מגיע לתעסוקה. אמרתי לה שלא הגיעו לי שום צווים. היא אמרה שהיא שלחה. אמרתי לה שלא הגיע כלום, וחוץ מזה הרי אני כבר "זקן", לא?אסור לי להפעיל קונגו, לא מסכימים שאני אעלה על טנק. אני שבר כלי, גרוטאה. מה רוצים ממני? לא שלחו שום אזהרות ולא משטרה צבאית. הניחו לי לנפשי.
שנה אחרי, ושוב הריטואל חזר על עצמו. היא התקשרה שוב לשאול למה אני לא עונה לצו ולא מגיע לתעסוקה. אמרתי לה שהתגרשתי ואני כבר לא גר בבית ולא מקבל שום דואר. וחוץ מזה, נכון לאותו רגע אפילו אין לי איפה לגור, הבגדים והחפצים שלי באוטו, אני מתגלגל אצל חברים וחברות עד שאמצא דירה, ואין לי ראש לבוא עכשיו לשום מילואים, אז שיעזבו אותי ודי.
להפתעתי היא אכלה את הסיפור, אמרה לי שהיא תסדר את העניין ושאני לא אדאג, וזהו.
כנראה התייאשו ממני, כי לא שמעתי מהם יותר.
עברו עוד שנתיים. קצת אחרי יום הולדתי ה-40 זומנתי לטקס חגיגי עם עוגיות ואורנג'דה, וקיבלתי תעודת שחרור בכבוד מצה"ל. תם ונשלם פרק בחיים.
איכשהו יש לי הרגשה שהיית בגדוד שלי.
המג"ד דווקא בחור נחמד. מבין בטנקים.
232 ?
אכן.
גדוד החילוץ 232.
המג"ד הזה לא רק מבין בטנקים (שזה יתרון רק אם אתה בשריון) אלא גם בחור טוב.
עובדה שהוא לא התעקש להיכנס ראש בראש בי ובעוד כמה כמוני, שהיו במצב דומה.
עולם קטן..
דפוק.
http://www.pancher.co.il/forums/showthread.php?t=6245
אבל זה מה יש.
:mrgreen: :-P :grin:
מג"חניקים לשעבר שרוצים לחזור להיות מג"חניקים פעילים? ברצינות? שלחו הודעה פרטית.
זה לא מה שהגננים בצאלים מספרים על הפגיעות שלכם יוני... אבל ציינו את הפויקה שלך לטובה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יוני5
דיסאינפורמציה ברמת גבלס?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
נו, נו, יש לי עדיין את תיק האימון, עם רישום כל הסדרות שמוכיחות מעל 90% פגיעה בפגז ראשון.
וחוץ מזה שאני לא מאמין לך, כי כמו שהבנת, הגנן הזה עתיד להגיע אלי לפלוגה, ונראה לך שהוא ירצה להסתבך עם המ"פ שלו עוד לפני שהוא הגיע? כבר להירשם לתורנות מטבח בילתי פוסקת?
לא, זה לא נראה לי, יותר נראה לי שאתה מנסה בדרך הבלתי מתוחכמת (כרגיל, יש לציין) לזרוע שנאת חינם.
או אולי זו תגובה אמוציונלית מובנת לאור ההבדל בין 90% הפגיעות של הפלוגה שלי לבין התוצאות שאתה השגת... :-| :-| :-|
ולמה רק את הפוייקה? מה עם המנגלים והבאגטים? לא סיפרו לך? והנוזלים הסיבירים שאפשר לתדלק איתם רקטות?
אתמול הגיעו צווים לקו המתוכנן במאי-יוני השנה. כבר 3 טלפונים מחבר'ה רוסים שלא הצליחו לקרוא בדיוק איפה המילואים ועד כמה זה רחוק ממקורות אספקה של נוזלים נפיצים... או בשפה שלהם, החומרים ל"תה מחוזק" :-P
באהבת שריונאים,
יוני5
בכתב ידך האמין בעליל, כמובן?ציטוט:
נכתב במקור על ידי יוני5
:grin:
מה אני? פקידת רישום סדרות?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
בכתב ידו של שניר הגנן! באמת, אני יכול להוכיח שזה לא אני כתבתי:
זה כתוב בצורה אינטלגנטית וללא טעויות כתיב - אתה לא חושד שיש לי את היכולות הללו, נכון?
יוני5
נמרוד בהתחלה האמנתי לך,מאחר ואני מכיר את הנטייה של חברי יוני להגזמות בנושא היכולות השיריוניות שלו-ולאחר שביקרתי אצלו במילואים ולקחתי הביתה את הס"מפ שכל הדרך בכה לי וביקש שאעשה הכל להסייע לו להשתחרר מיוני שמעיק עליהם וגורר אותם לפעיליות יזומות שאפילו הצבא לא חשב שצריך אותם-פתאום באתה עם הדיווח על הפויקה המצויין,שזה בהחלט לא יכול להיות,הפעמים היחידות שיוני הכין פוייקה מצויין זה כשאני הכנתי אותו,ומאחר ואני כבר זמן ארוך החו"ל ומזמן לא עברתי אצלו למטרת "מסדר" על הרכב-בפעם, הראשונה שערכתי אצלו "מסדר",נמצאו פגרי עופות מהמילואים הקודמים בהיילקס.
אין סיכוי שיוני הוציא תחת ידיו משהו טעים,מה שבטוח זה שהוא הכין משהו,ואחר כך הכריח את כולם לאכול ולהגיד שהיה טעים.
חוץ מזה להזכיר לשניכם,שכל מטרה שאתם חושבים שהשמדתם בצאלים,זו מטרה שאני השמדתי קודם לכם נשארו השאריות.
דרור הראל
אההם... בנות... לא נעים. פאתטי.
וחוץ מזה, הילדים התגייסו ביום ראשון. (כולל אחינו הקטן), והולכים להיות שריונרים כולם. תנחומי. (ואגב, העצה שלי- לא משנה לאיזה חטיבה מגיעים, לפחות תבקשו להיות בפלס"ר ותסעו בהאמרים עם גלגלים, ולא ביצירי השטן עם הזחלים, ואני יודע שנמרוד, יוני ("אני לא יוצא לקורס מ"פים בחיים..." ... "יוני, איפה אתה?" "בקורס מ"פים"), דרור (ההוא, לא הזה) ושאר אלו שנהנים לזחול כמו עכברים בכלי רכב שתופסים חצי דונם יחלקו עלי (ואם אלוהים היה רוצה שניסע על זחלים הוא לא היה נותן לנו גלגלים), אבל זה מה יש, וזה לא ממש איכפת לי, אז תחסכו לעצמכם את המאמץ)
אסף.
רק אכשו עליתי על השרשור הארוך הזה ואני ממש שמח להיות חבר באתר שיש בו אנשים כאלו .
שמדברים על הצבא באהבה ועל לתרום למדינה.
הצבא שלי 68-71 פלסר שריון 7 ו401 ובמילואים פלסר 500 גם כפלוגת סיור מילואים בחטיבה סדירה
ולא הצטערתי לרגע על מסלול זה.