אם תוכל להסביר יותר טוב מה ה"תקלה הידועה" ואיך ניתן להמנע ממנה מראש זה מאוד יעזור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Yaron.nahum
גמר חתימה טובה לכולם.
Printable View
אם תוכל להסביר יותר טוב מה ה"תקלה הידועה" ואיך ניתן להמנע ממנה מראש זה מאוד יעזור.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Yaron.nahum
גמר חתימה טובה לכולם.
בשמחה ,
מדובר על שני הברגים שמחברים את הפלאנג למשאבת מים
בתמונה כאן מספר 12
הם נוטים להשתחרר , ואז מתחילה נזילה
פשוט לחזק אותם עם לוקטייט
בתחילת ינואר, ווטסאפ תפסיק לתמוך בחלק מהטלפונים.
רצב הרשימה.https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...f0cab39241.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...40c076c1f9.jpghttps://uploads.tapatalk-cdn.com/202...0a80809403.jpg
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
בוקר טוב חברים
אתמול נעזרתי בכם לראשונה, והייתם מדהימים. מגיעים, תכליתיים, ענייניים - ויותר מהכל, חברים.
נחל צין מזרח-למערב, לקראת 1630, כ-20 דקות מהכביש. חציית אחד מהערוצים, ותא שטח בוצי קצרצר. התוואי לא נראה רע במיוחד, לא מסוג אלה שנערכים אליהם מראש פלוס כיווץ שרירי בטן. ממש לא מהסוג הזה, וגם סיפור של מטרים בודדים.
ואז התקיעה הפתאומית.
קרוב לעשרים שנה אני מסתובב. כמות הפעמים שנתקעתי וחילצתי עצמית, אבל בעיקר - כמות הפעמים העצומה פי כמה בהן חילצתי אחרים משקיעות רעות, כבר מזמן לא מתרגש. הג'יפ שלי תמיד חמוש במקסימום כלים, אף פעם לא לוקח שבויים.
הפעם זה אחד קשוח במיוחד, הסתבר. אדמה גרועה שאיתגרה את כל הארסנל האפשרי. מעוד-עשרים-קטנות-בכביש הפכנו תקליט לעוד-שתים-עשרה-שעות-בבית.
כינון ראשון למה שנראה כאופציה לעוגן טבעי.
נכשל.
עוברים לאמצעי א' - ארבעה עוגני דאקביל, כבר יש להם מור"ק נאה אצלי. עבודת החדרה קשה מאד, כי אחרי שכבת המרגרינה הגבוהה מסתתר סלע קשה. רותם לולאה סגורה לחלוקת עומס, וכינון עצמי.
נכשל. הדאקבילים נשלפים.
ניסיון 2 עם אמצעי א' - החדרה במיקום שונה, קרקע נמוכה יותר להגעה מהירה לשכבת הסלע. שוב עבודה מאומצת והכל. פינוי בוץ לפני הגלגלים. כינון.
נכשל.
עוברים לאמצעי ב' - עוגן סיכות. ממקם את פס הדריכה, שוב מתרומם פטיש החמש-קילו ומוציא גיצים, הלולאה נרתמת, וכינון.
נכשל. ופס הדריכה מתקפל חלקית.
בינתיים כבר מזמן חשיכה, שעות של עבודה מאומצת, והתנועה מינורית.
הליכה כחצי קילומטר לתפוס שבבי קליטה מקרית בהחלט. עכשיו ג'יפולוג על הרגליים.
יורד מהקו וחוזר לזירה, תדר 5 בקשר.
עד שהחברה מתארגנים, מנסה ניסיון אחרון עם כל הכלים -
נועץ מחדש את עוגן הסיכות אחת אחת. רותם. נועץ שלושה דאקבילים מאחוריו עם רצועות מהם אל הסיכות לחיזוק העיגון.
בינתיים שני ג'יפולוגים נהדרים מנווטים דרכם אלינו בחושך, באופן מדוד. הויטרה של נדב פותחת ציר לפני הפול סייז של עידן וכבר יש ביננו קשר. כעבור זמן נשמעים, עוד קצת ואז מתייצבים מולי.
אצלי הכל כבר מוכן ומתוח על הסטאפ האחרון. מכנן, המאסה זזה מעט אבל הסיכות ודאקביל אחד שוב נשלפים מהמרגרינה הבוגדנית.
אז רגע לפני שמקפל כדי להתחבר לראם שממול, ממשיך לגלול כננת כדי לחלוץ מהקרקע את שני הדאקבילים הנותרים.
ואז מתרחש המהפך - אני נמשך אל הדאקבילים. הג'יפ מתקדם יפה מאד, וממש עוד רגע כולו בחוץ.
ופתאום נופל כל החשמל באוטו והכל נכבה - המנוע, הכננת, התאורה. הכל בבת אחת.
אבחון זריז.
מחבר כבל התנעה ממינוס אחד המצברים אל השלדה, אותו כנ"ל אל המנוע - חוזר החשמל.
מבין שמפסק זרם ראשי התחמם ונוצר נתק.
כמה ברגים עניינים, מייצר עקיפה למפסק והחשמל חוזר מלא.
בינתיים עידן מחבר את הכננת שלו כדי לא לבזבז זמן, כך ששני כבלי הכננות מקבילים זה לזה.
חוזר לכנן תצמי אל שני העוגנים הנעוצים, כשעכשיו עידן מכנן אותי במקביל.
עשר שניות האירוע מאחורינו.
מקפלים את הציוד, המון ציוד, המן ברזלים גדולים.
מנווטים מערבה. יוצאים. מנפחים. כביש.
ארבע בבוקר אני מדומם ליד הבית.
__________________________
תודה ענקית לחברים המדהימים פה.
ג'יפולוג הוא בית הגידול שלי, אני מצטער (מאד) שלא מצליח לכתוב פה יותר כבר תקופה, אבל כך או כך - לכאן אני שייך.
משתדל להקפיד להגיע לכל מפגש.
כמעט תמיד אני מוצא אנשים שנתקעו אי שם בשיטוטים שלי, ועוזר מכל הלב חמש דקות או חמש שעות.
נדב ועידן הגיעו אלי במיוחד, וזה לגמרי לא מובן מאליו. כל הכבוד חברים יקרים.
ותודה ענקית לכל חברים קבוצת החילוץ השקטה שנעמדו בכוננות, הקרובים והרחוקים. זה שווה הכל.
ולבסוף - בועז, שמנהל את הקבוצה בסדר מופתי שלא פגשתי מעולם בשום קבוצת ווטסאפ אחרת. ונמצא 'על האירועים' ומתקשר ודואג. תודה גדולה.
ניפגש בשטח חברים, מחכה למפגש קיץ :cool:
איפה כל התמונות!??
Sent from my iPhone using Tapatalk
הקבוצה מנוהלת על ידי כמה אנשים והם לביא ארז וגם אני.
כל פעם מי שפנוי מנהל את החילוץ. התודות מגיעות לכולם.
לביא יצר פה באמת משהו שאני גאה להיות שותף ולתרום.
Jeep G.C. ZJ V8 1998
גיתאי, הגיעה העת להחזיר לך על כל הטוב שאתה עושה כל השנים בלי תמורה לקהילה המופלאה הזו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיתאי נוה
יחד עם זאת, 2 אנשים עזבו הכל באמצע הלילה, סיכנו את עצמם ואת הרכוש שלהם, היה מספיק אם היית מודה להם מקרב לב במקול לכתוב שבדיוק הפריעו לך כשכבר הצלחת לחלץ את עצמך.
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
כל הכבוד ...
מחכה לתמונות,
איתי.
השתדלנו לא להפריע..
ועכשיו ברצינות, גיתאי הוא אחד האנשים שהרוויחו ביושר (ובעבודה קשה, ובהמון עזרה לזולת) את הזכות לקבל בחזרה קצת עזרה, וגם קצת סבלנות וסלחנות תוך ולאחר מעשה.
שמח שעלה בידינו הפעם להיות שם בשבילו [emoji4]
כל הכבוד לנדב ועידן, לא מובן מאליו בכלל.
וגיתאי...
באותה "קלות" שנישלפת גם יכולת להישאר שם הרבה יותר...
ובכלל בכל הזמן הזה שהרכב היה תקוע בג'יפה הזאת ממליץ בחום לחשוב איך אתה "משקם" אותו מהפגע הזה לפני שיהיו עוד נזקים בדמות אכילה של מכלולים וחוטי חשמל למיניהם, הריינג'ר של גיסי רק טבל במים האלו וביום ראשון ניכנס למוסך על תקלת חשמל שתלשו שערות עד שמצאו אותה, בסוף עשה עליו טרייד 😂.
לדעתי.
כן.... זה לא יכול להיות צירוף מקרים. אצלי נורת טעינה נדלקה אחרי מי הצין. זוכרים את הטרופר מהחילוץ המפורסם שהפסיק לו החשמל אחרי המעבר בצין? הריינג'ר הזה? ועכשיו הסופה?
לא ממליץ לאף אחד לנסוע בנחל צין הזה ..
אסף.
אז אחרי שחזרנו, ושטפנו טוב-טוב את הגחון של הרכב מהבוץ-אב"כ של הצין (מקווה שגם האחרים עשו זאת), מספר לקחים ותובנות לפני שנכנסים לחילוץ הבא באזור בלי קליטה:
א. לתאם מראש לפני שיוצאים מהקליטה האם עוד אנשים צריכים לצאת ולהצטרף (במקרה הזה: לא, אלא אם כן נודיע אחרת), כדי למנוע חוסר וודאות כאשר מנהלי וחברי הקבוצה שלא נמצאים משטח לא יודעים מה קורה בשוטף.
ב. לקבוע תיאום אחרון לפני שהמחלצים יוצאים מקליטה
ג. לקבוע נקודה בזמן שבה באחריות המחלצים ליצור קשר ולעדכן את הקבוצה, אפילו אם זה 2-3 שעות קדימה.
ד. לקחת מכשירי קשר, אם אפשר עוד 2-3 ידניים זה מצויין.
ה. במידת האפשר, לאסוף/להביא אמצעי יצירת קשר נוסף - טלפון לווייני או אפילו רחפן שמסוגל להרים טלפון סלולרי לגובה כדי לאפשר העברת הודעות
אותי ההודעה תפסה בערד בסיום טיול במדבר יהודה, פניתי דרומה בצומת תל ערד ועצרתי לכמה דקות בצד להסתנכרן עם בועז ולהחליט מה עושים. הידיעה שבועז (במקרה הזה) מקמב"צ מרחוק את האירוע נתנה לי הרבה שקט, ואיפשרה לי לצאת לדרך בלי להתעסק בטלפון בנהיגה. קבענו נקודת תיאום אחרונה לפני הכניסה שלי לשטח (ראש מעלה עקרבים) וזה היה מצויין. גם שיתוף המיקום החי היה מצויין ונתן לבועז עדכונים בכל נקודה שבה היה שבריר קליטה.
לגבי הכניסה לשטח בלילה בבוץ, השילוב של עידן ושלי עבד מצויין. הויטארה שלי קלילה, נעולה כפול, ונועלת צמיגי בוץ. ה- RAM של עידן (הרוח החיה של אישטח, למי שבמקרה לא מכיר) כבד ועמוס, ולכן אידאלי לשמש כעוגן למשוך את גיתאי.
סיכמנו שאני אסע ראשון. בכל שלב שהדרך לא היתה ברורה, עידן עצר ואני המשכתי לבד לאיתור המשך הנתיב.
בכל מעבר בוצי, קודם כל בדקנו רגלית עם פנסים, ואז עידן נשאר על קרקע בטוחה ואני נכנסתי עם הויטארה לבד וממש לאט, כך שגם אם אתקע זה לא יהיה עמוק ועידן יוכל למשוך אותי אחורה בקלות. רק אחרי שעברתי ויצאתי לגמרי מהבוץ, וראינו שהוא עביר גם לבהמה, עידן נכנס ונסע בדיוק באותו נתיב שאני עברתי. כך התקדמנו נקודה אחר נקודה, לאט לאט, בלי אף תקלה (אם כי לקח לנו שעה לעבור קילומטר וחצי).
הבחירה של הרכב ה"חלוץ" מאוד חשובה. זה לא חייב להיות הרכב הכי גיבור, כי אם הגיבור נתקע ואין מי שיחלץ אותו זה יוצר בעייה חדשה (רק תארו לעצמכם שה- RAM היה שוקע בבוץ). אני לא חושב שיש תשובה אחת למה נכון, זה תלוי בתוואי ובהרכב הרכבים. אני כן חושב שזו צריכה להיות החלטה מושכלת ומתוכננת ולא סתם ככה מי שבמקרה נכנס ראשון למסלול.
כמובן שמכשירי קשר חיוניים להתנהלות כזו וחוסכים הרבה זמן. אני כבר מזמן נוסע באופן קבוע (לא רק לטיולים) עם 2 מכשירי קשר ידניים תמיד ברכב בנוסף לקשר הקבוע, זה מאפשר לי לתת מכשיר לרכב אחר, ועדיין יש לי מכשיר ידני נוסף כדי לרדת איתו מהרכב ולהישאר בקשר גם כשאני הולך לבדוק משהו רגלית. השילוב הזה חסך לנו המון זמן.
אני רוצה להודות שוב לבועז על ניהול האירוע למופת. זה איפשר לי להתקדם לכיוון הצין בלי להתעסק בנייד, וכאשר מאוחר יותר שקלתי האם לצאת לחפש קליטה כדי לעדכן, החלטתי לוותר על זה מתוך תחושת הבטחון שיש מי שמנהל את העניינים מחוץ לנחל בנסיון ושיקול דעת בריא. למרות שלא סיכמנו את זה מראש, זה הוכיח את עצמו, אז שוב תודה בועז :)
אני רוצה להודות גם לעידן (אישטח), שעזב משפחה וילדים ובא לתת יד ומשקל לחילוץ. זה לא טריביאלי בעיני להכנס עם פולסייז עמוס בקמפר מגורים לתוואי צפוף וטכני, בתנאי בוץ לא פשוטים, ועוד בלילה. אותי הרכב ממש הפתיע לטובה, בעיקר בכל המעברים הצפופים עם הפיתולים, שיפועי הצד, והפניות העיוורות. היו אמנם מספר נקודות שהיה צורך ברוורס קטן כדי לשפר זווית, אבל זה היה לגמרי בקטנה. שאפו לעידן, בהחלט נהג מעולה, חבר למופת, ואיש שטח אמיתי :)
להתראות בשטח :)
+2ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב42
Sent from my IN2013 using Tapatalk
עידן ונדב, שזו לא הפעם הראשונה שאתם עוזבים הכל באמצע הלילה ונרתמים לצאת לחילוץ מורכב בתנאים של אי ודאות, שאפו ענק. גם לבועז על ניהול למופת ושמר יד על הדופק לאורך כל החילוץ.
היה צריך לעצור אותו בכוח מלהזניק כוחות חילוץ נוספים כשהחברה איחרו קצת לצאת מהנחל, ולא יצרו קשר בשעה שהוא חישב שיצאו.
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
הי, מחשבה שעלתה בי כבר לאחר החילוץ הבוצי הלילי בעמק לפני שנה...בחילוץ עצמי: מחבר לכבל הכננת רצועה אנרגוקינטית ובכך גם משפר את הסיכוי להיקשר מחוץ לביצה.
מותח את האנרגו קינטית בעזרת הכננת וממתין. להערכתי הרכב יתחיל לזחול לאט בקצב שיגבר תוך כדי מתיחה נוספת ע"י הכננת. יתכן שצריך יהיה לפנות בוץ מחזית הפגוש, אבל בגלל זה בדיוק אנשים לוקחים אתי חפירה
ההודעה עלתה לאויר קצת אחרי שסיימנו ארוחת ערב ב"מוזה" בערד והיינו בדרכנו צפונה לכיוון המרכז.
כעקרון אני הייתי באותו רגע קרוב (יחסית) לאירוע, אבל עם אילוץ קשיח להחזיר את הבן הביתה לחולון.
ההיענות המהירה בקבוצת החילוץ היא משהו שמדהים ומחמם את הלב בכל פעם מחדש ואיפשרה לי להמשיך בדרכי צפונה ולהעביר את עצמי לסטנד-ביי אם יתעורר הצורך - הצין מכין למטיילים בו בחורף לא מעט מלכודות בוץ לאורך השביל ובאוויר ריחפה כל הזמן הדאגה שמא המחלצים ייתקעו בעצמם, ואירוע החילוץ של ג'יפ אחד יהפוך לאירוע רב-נתקעים... מנסיוני אני יודע שזה לא נדיר ומהכרותי עם מסלול הצין, אני יודע שהוא מסוגל להיות נבזי ובלילה אפילו מסוכן - ולחלץ משם בלילה טנדר פולסייז עמוס, זו אחת המשימות המאתגרות והמרתיעות ביותר שאני מסוגל לחשוב עליהן.
לא היתה שאלה בכלל שאני מוריד את הג'וניור אצל אמא שלו ומיד יורד דרומה שוב... בינתיים עדכנתי את הפקח הרלוונטי בפרטי האירוע, הבטחתי לו שהנפשות הפועלות הם טובי הג'יפאים, שמקפידים על קלה כחמורה בענייני בטיחות ושמירה על הטבע ולמרות שהוא לא הסתיר שהיה מעדיף שנמתין לבוקר, הוא בהחלט מבין את תחושת הדחיפות ומבצע החילוץ קיבל את אישורו וברכתו.
בינתים כבר הגענו לחולון. קפצתי לאמא, ארגנתי לי תיק עם בגדים להחלפה וציוד חם ללילה ארוך, סינטבון ומגבת, בקבוקי מים ועוד בלון לגזיה - ועברתי למצב של המתנה. ההודעה שהמחלצים חברו לגיתאי, הביאה עימה הקלה רבתי אבל מכאן הזמן נקף ללא שום עדכון, והיה רגע שבועז יידע אותי בפרטי שהוא חושש שמשהו שם לא כשורה, כי מזמן לא התקבל אות חיים מהחבר'ה שכבר מזמן היו אמורים לצאת החוצה מהשטח לכביש. התחושה באוויר היתה כפסע מהזנקה דרומה.
כמה דקות אח"כ התקבל העדכון המיוחל שכולם הגיעו בשלום לכביש וברוך השם, האירוע מאחורינו.
המהירות והיעילות שבה דברים מתארגנים ומתופעלים בקהילה הזו, מחממות אל הלב - תודה גדולה לכל מי שהציע עזרה, תודה מיוחדת לנדב42, שהוא חבר יקר ומלאך אמיתי שלא פעם ראשונה ולא שניה ולא עשירית שהוא עוזב הכל ורץ קדימה כדי לסייע. תודה ענקית לעידן שהשאיר בבית משפחה עם ילדים קטנים ויצא לשטח בעייתי עם רכב גדול וכבד שדורש הרבה ידע ונסיון בהתנהלות בשטח כזה, וכמובן לבועז שליהטט מלמעלה בחיפ"וק מבצע החילוץ הזה באופן שמעורר הערכה בכל פעם מחדש. כבוד גדול לקבוצת החילוץ ג'יפולוג ולכל הקהילה שכאן.
לגבי הצין - מסלול מרהיב, לא ארוך, לא מהקשים, אבל איטי ולוקח את הזמן שלו. זהו אחד מצירי הג'יפים היפים ביותר בנגב ובישראל בכלל, שמראות הנוף לאורכו, במיוחד בחורף, הם תפאורה מהממת לציר טכני ומענג, אחד היותר כיפיים לנהיגה, אבל.... במסלול הזה יש כמה נקודות של חציית ערוץ הצין תוך נסיעה במי שטיפת הפוספטים הידועים כקורוזיביים. בנוסף, בחורף המים המג'וייפים הללו מציפים ומספיגים כמה וכמה נקודות ידועות לשמצה לאורך הציר שהופכות למלכודות בוץ רעות במיוחד שיפילו בפח את טובי הנהגים במיטב מפלצות השטח, כפי שגיתאי גילה אמש....
בחצי מהפעמים שהובלתי קבוצות בצין בתקופות החורף, נאלצתי לחלץ כלים שנתקעו בבוץ. אל תקלו ראש במסלול הזה.
מזכיר לי נשכחות.
חנוכה - חורף 2000 רנו טרפיק 4X4 יוצא לטיול
נחל אמציה - אביה - צין, חצרה צין.
ברכב. אבא שמעון. 7 ילדיו + גיס.
יצאנו השכם בבוקר כשהתכנית לחזור להדלקת נרות
בשעה 17:00.
כל המסלול, נסיעה חלקה.
בחצייה האחרונה של נחל צין. מקום שלמראית עין
לא מהווה שום בעיה מיוחדת לטפס לגדה הנגדית.
הרכב כאילו מחליק על מרגרינה.
לאחר כמה ניסיונות טיפוס כושלים. אני מבין שלהדלקת נרות לא אספיק.
שולח את הבן הגדול (אז בן 14) לטפס על איזו גבעה כדי להשיג קליטה
שיגיד לאמא שלא נספיק להגיע בזמן ושהיא תדליק במקומי.
והוספתי שיאמר לה שלא תדאג כי זה רק עיכוב ולא שאני תקוע.
היה לי ברכב כננת ידנית כמו זו
קובץ מצורף 142392
עיגנתי לאיזה שורש שיח שהיה שם
והתחלתי להזיז את הרכב סנטימטר אחר סנטימטר.
צעדיים קדימה, צעד אחורה.
עובר מכשול אחד, לתוך מכשול נוסף.
באמצע ה"התקדמות", באחת המשיכות, הידית מתפרקת.
תיקון אילתורי וממשיכים.
הקור יורד ויתושים מזמזמים מכל הכיוונים.
הקטנים מתחממים ברכב שנשאר מונע. אני, גיסי ושני בני "הגדולים"
מצליחים בערך בחצות להגיע לקרקע מוצקה.
אני מתקדם לעבר כביש מעלה עקרבים - עיר אובות.
ואני רואה מלא אורות כחולים מהבהבים.
אני שואל את עצמי "מה הם עושים פה?
ואז כשאני מגלה שהם יורדים מהכביש לכיווני,
יורד לי האסימון (אז ידעו מה זה אסימון)
מתברר שאשתי ואחותי (אשתו של גיסי)
החליטו שפג תוקפו של מסר ההרגעה שלי ופנו למשטרה.
(אני מצידי, לא רציתי להסתכן בטיפוס בחושך
כדי להשיג קליטה לשיחה נוספת)
הן מסרו להם שהטיול היה בנחל צין.
רק שלא ידעו לומר למשטרה באיזה קטע של נחל צין מדובר.
אל המשטרה נלווה מפקד יחידת חילוץ ערבה שאיני זוכר את שמו.
תחקיר קצר מצידם בשטח והביתה.
האירוע היה בלילה בין חמישי לשישי.
בעיתונות של יום ראשון פורסם מטעם המשטרה
על חילוץ מורכב של 2 משפחות מנחל צין.
לא זכור לי שכתבתי שנדב ועידן "הפריעו לי", נהפוכו. שמחתי מאד לפגוש אותם והערכתי ביותר את ההשקעה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי לביא
מעניין לראות,
כיצד שני אנשים מתייחסים הפוך לאותה תופעה. עניין של פרשנות.
בעיניי, נימוס אלמנטרי של מחולץ כלפי מחלציו, מחייב את שלוש הפעולות הבאות:
- הקריאה לחילוץ אך ורק אחרי מיצוי אמצעים, כולל הפחות 'מפנקים' שבהם.
- עד להגעת המחלצים - המשך נסיונות חילוץ עצמי, על מנת לצמצם ככל האפשר את ה'הזעה' שלהם.
- לאחר שהגיעו המחלצים - על המחולץ לספק את מקסימום האמצעים, כדי להטריח את המחלצים במינימום ההכרחי. למשל, לספק רצועת גרירה שלו במקום שהמחלצים ייאלצו לפרוס את שלהם.
וכך בדיוק נהגתי הפעם.
בכל שנותיי במדבר, בהיותי לבד, הקפדתי שלא לטרטר אף אחד, גם לא כאשר שברתי סרן קדמי קומפלט למשל.
לכן אני מצוייד בכל האמצעים והג'יפ כבד, כי אף אחד לא עובד אצלי. אני מעדיף לפרוק את כל הג'יפ ולעבוד קשה (מאד), ולחלץ את עצמי גם במחיר נזק מתפתח, העיקר שלא להטריח אנשים לעזוב הכל ולהגיע במיוחד אלי - מתוך כבוד לזמן ולדלק שלהם.
הפעם גם מיציתי את כל האמצעים, וגם הייתי אמור להגיע אל הילדים שלי עד שמונה וחצי בערב מאחר והאקסית טסה לחו"ל (עבודה), מה שיצר מצב לחוץ.
[אגב - מצדיע לה על הרוח הספורטיבית שבה קיבלה את ההתרחשות, והתארגנה מייד בהתאם. גם הציעה לסייע בהזעקת עזרה].
כאשר עידן ונדב הגיעו, תמונת המצב היתה שכבר היה פרוס סט-אפ אחרון והכננת שלי היתה מתוחה. כל שנשאר היה ללחוץ על הכפתור.
עובדה פשוטה היא, שכל המערך קרס שוב מלבד שני הדאקבילים האחרונים; ואז, להפתעת כולנו, קרה המהפך - אני בכלל התכוונתי לשלוף את שניהם לטובת קיפול ציוד, בפועל - הג'יפ יצא מהבוץ.
זו עובדה יבשה.
לכן הם לא "הפריעו לי" כהגדרתך, נהפוכו. ההגעה שלהם לא היתה מיותרת בשום אופן.
מתנצל, טעיתי בהבנת הנקרא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיתאי נוה
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
יש תופעה בעולם המודרני שאנשים כותבים דבר אחד והאחרים מבינים דבר הפוך. כנראה באמת יש חשיבות לנימת דיבור.
אני חושב שהתקיעה הזו היא תזכורת לכל אלו שלא חברים בקבוצות שגם הנהגים הכי מנוסים עם הציוד הכי מוגזם בסוף צריכים לפעמים עזרה,
כל הכבוד למחלצים.