הפרה הקדושה נשחטה היום - הדיסקו הופשט מפלסטיק.

נושא הטיפול השוטף ברכב שכולל החלפות שמנים, פילטרים, סיכה פלגים וכו', מחייב אותי לזכור יותר מדי פרטים לאורך תקופות זמן, שמבלבלות אותי כל פעם מחדש.

בכדי לפתור את הבעיה החלטתי לחשוב על שיגרה שאינה מחייבת אותי לזכור כלום.

היות והרכב עושה בין 15 ל-20 אלף ק''מ בשנה בתנאים קשים קבעתי לעצמי שני תאריכים שבהם הרכב יעבור טיפול מלא ללא התחשבות כלל במצב מד הקילומטרים.

בהכנה לטסט בחודש דצמבר עובר הרכב סידרת טיפולים מלאה כוו החלפת שמנים בכל הגירים, וחצי שנה לאחר מכן בחודש יוני עובר הכלי בדיוק את אותו טיפול. כך פעמיים בשנה אני מכסה ביסודיות את כל מערכת הטיפולים בלי הצורך להשתעבד לזכרונות העבר ,מה עשיתי ומה טרם הספיקותי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רכס חיים

נושא הטיפול השוטף ברכב שכולל החלפות שמנים, פילטרים, סיכה פלגים וכו', מחייב אותי לזכור יותר מדי פרטים לאורך תקופות זמן, שמבלבלות אותי כל פעם מחדש.

בכדי לפתור את הבעיה החלטתי לחשוב על שיגרה שאינה מחייבת אותי לזכור כלום.

היות והרכב עושה בין 15 ל-20 אלף ק''מ בשנה בתנאים קשים קבעתי לעצמי שני תאריכים שבהם הרכב יעבור טיפול מלא ללא התחשבות כלל במצב מד הקילומטרים.

בהכנה לטסט בחודש דצמבר עובר הרכב סידרת טיפולים מלאה כוו החלפת שמנים בכל הגירים, וחצי שנה לאחר מכן בחודש יוני עובר הכלי בדיוק את אותו טיפול. כך פעמיים בשנה אני מכסה ביסודיות את כל מערכת הטיפולים בלי הצורך להשתעבד לזכרונות העבר ,מה עשיתי ומה טרם הספיקותי.

---

הי חיים

אצלך קילומטרז' הוא לא מדד ,הייתי ממליץ להוסיף עוד החלפת שמן\פילטרים אחת בשנה

היות ואין לי כונס אויר, הוספתי מעל הרדיאטור פס אלומיניום ברוחב 160 מ''מ- מעין מדף - שאורכו 800 מ''מ, ושתפקידו כפול.

החשוב יותר ,החיפוי החדש מונע ממני להכניס את היד לפרופלור ומשמש גם כשולחן עבודה בעת הטיפול במנוע. בנוסף, עקב מניעת בריחת האוויר לחלק העליון ,ניראה לי שייווצר לחץ חוזר מהמדף החדש שיעלה את כמות האוויר הנדחפת למנוע ישירות ואולי ישפר את קירור המנוע.

זוהי רק ספקולציה שרק בדיקה יכולה לאשש או לפסול.

ניראה את התנהגות החום בהמשך הקיץ.

התפקיד של כונס אוויר הוא בין השאר למנוע מאוויר חם מתא המנוע לחזור לרדיאטור מעל המניפה. אני לא בטוח שהסידור שעשית יעשה את התפקיד הזה.

אסף.

אסף, לפני המדף המצב היה להערכתי יותר גרוע כי המניפה פיזרה אויר קר ואויר חם בעירבול שלא נישלט כלל בתוך התא.
אולי עכשו המצב ישתפר היות והמגבלה לפיזור עילי אמורה לנתב את האויר הקר רק לכיוון המנוע והאויר החם שאמור לבוא גם מלמעלה עקב מכסה המנוע,לא יוכל להגיע לרדיאטור עקב המדף החדש.

ברור שהכל השערות ממש לא מבוססות.

צילמתי את החיפוי החדש ואעלה אותו ברגע שיימצא הקרבן לכך.

זו היתה בהגדרה ובאופן מפתיע ''שבת הציפורים''.ובלי כל כוונה מוקדמת.

כצפר חובב ,יש לי ברכב כל הנדרש לצפיה בלהקות נודדות כגון משקפת מתאימה ומגדיר ציפורים מדהים שכל זב חוטם יכול לזהות בעזרתו כל ציפור בין אפריקה אסיה ואירופה בקלות יחסית. גם הנכד שלי כבר מעלעל במדריך לצורך זיהוי בעל כנף למרות שגילו רק 6 והוא עדיין לא קורא.
מספיקות התמונות המהממות שהן בעצם ציורים ידניים שצוירו במשך עשרות שנים של כל ציפור במופע אחר שלה,כדי להתאהב בבעלי הכנף שנמצאים סביבנו כל חיינו ואני לא הבחנתי בהן עד לפני עשר שנים.

בקיצור, הטיול אמור היה להיות קרוב ,לא ארוך וכלל זולה של הרבה שעות במקום ירוק.

פניתי לרמות מנשה באזור הבא''ח החדש של גולני - 3 ק''מ צפונית לו ,בתוך עמק נעלם הכולל נחל מים זורם , משובץ בעצי אלון עם עלווה סמיכה וחדשה, ומשטח ירוק ענקי הפורח במרבדי צבעים שונים של פרחי בר - כל אחד בחלקתו.

לא שמורת טבע, לא גן לאומי , ללא עמדת כירטוס, וללא פקחים. סתם עמק נעלם מכל ספרי מדריכי הטיול המפורסמים, ברוחב קילומטר וחצי ובעומק קרוב לקילומטר , חצי שעה נסיעה מהמפעל.

הכנסתי את הרכב מהצד הצפוני של שני עצי אלון סמוכים ולא גבוהים במיוחד, בין שניהם פרסתי מחצלת ענקית, מעליה מחצלת קטנה ומעליה שני שקי שינה וכריות סעודיות......סתם..... והזולה היתה מוכנה למנוחת הלוחם.

ליתר בטחון לקחתי את קומקום הקפה החדש שהחליף בהצלחה ענקית את הפינג'אן הישן והטוב, ומילאתי אותו במיץ אשכוליות קר מחוזק בכוס וודקה,מה שנקרא בלע''ז ''סקרודריוור'',מעט פיצוחים כמה דבלות איכות והרי לך מרשם סביר למספר שעות מנוחה של שבת.

ואז זה התחיל ,אפילו לא שניה לפני שהייתי מוכן.

חסידת ענק בצבעי שחור לבן ומוטת כנף של מטר וחצי, הגיעה מכיוון מזרח ביצעה יעף מהודר משמאל לימין ,דואה מעדנות מאה מטר לפני ,מעט מזגזגת למצוא את מקום הנחיתה המושלם, סוגרת כנפיים לצורך איבוד גובה על-ידי הקטנת שטח העילוי,מעגלת לשמאל את איבוד הגובה, מגיעה לחמישה מטר מהקרקע ,פורשת את מלוא הכנפיים לעצירה ונוגעת בקרקע בקלילות עדינה כאילו נשתלה שם לפני שנים. עוצר נשימה - בדיוק מה שעשיתי - לא נשמתי.

זה היה הפתיח בלבד.

עוד זו נוחתת ומאותו כיוון מגיעה להקונת בת חמש או שש חסידות דומות, כנראה אחיותיה של זו, והפעם הן עושות תרגיל קבוצתי דומה . התוצאה המיידית למופע ,היא מחסור אוויר חיוני בריאותי שנמשך מספר דקות.

חולפות עשר דקות של תהייה על מזלי הלא מתוכנן, במיוחד שבכלל לא קניתי כרטיס של מפעל הפיס - והנה מאותו כיוון ,על אותה חלקת אדמה מופיעה להקת חסידות עם 60 פריטים שנספרו על ידי ,חגה מעל העמק הנעלם ,נפרדת לשלוש קבוצות משנה ונוחתות כל אחת בחלקה שונה ממש מתחתי בעמק.

החגיגה בעמק היתה של כולם חוץ מהצפרדעים המקומיות שאוכלוסייתן התדלדלה בפתאומיות בתוך חצי שעה.

ואז הכל התחיל.

חסידה מדרום התרוממה, אחריה התרוממו עוד שלוש מקבוצתה, ואז התרוממו חצי תריסר מקבוצה שניה ואליהן הצטרפה הקבוצה השלישית, וכך בתוך שלוש דקות חגו באוויר כמאה חסידות ממש מתחתי בעמק בשאיפה להתרומם על הטרמיקה שגילו.המעגלים מעלי הלכו והתרוממו באיטיות ,כשאף אחת מהן אינה מנענעת כנף, שריקת הרוח כשחלפו על פני היתה חרישית וברורה כאשר חצו את האוויר במין ריחוף רפאים.

העינין נמשך רבע שעה לפחות עד שהגיעו לגובה רב שבעזרתו פנו צפונה לאירופה ,ללא המתנה בצ'ק- אין ולאחר ביקור בדיוטי- פרי של הנחל עם הצפרדעים.

אין ספק שהמשקה הטוב בקומקום שיפר את החוויה לאין שיעור.

אבל כאן רק החלה החוויה.

עוד אני מתפלא על מזלי המשופר,מופיעות באופק מדרום המון של נקודות שחורות לרוחב כל העמק שרק הולכות וגדלות בכל רגע .אני מזהה ים של אנפות ברוחב מטר כל אחת החולפות מעלי בגובה עשרה מטר, אולי 15 - ממש לא יותר, במין נחישות חותרת לכיוון צפון. אתה רואה בבירור שהתנועה שלהן אוטומטית היות והן חותרות באוויר כבר שעות רצופות - לא דואות - במין יגיעה של סופו של יום עבודה.

לאחריהן מתחילות להגיע להקות להקות שבכל אחת מהן מאות ואלפי אנפות , כמו גלי מטוסים שראינו בסרטי מלחמת העולם. אלף חולפות ואלף מגיעות אלף חולפות ועוד אלף מגיעות, וכך מתמלאים השמיים מהאופק שלפני עד האופק שאחרי וכולן בגובה אפס.

ואז שקט מרחש הכנפיים.ואני לא מאמין שהשפע נגמר. יותר משעה חולפות על פני עשרות אלפי בעלות כנף וקשה לי עם סיום הסרט.

וזה לא שציפיתי למשהו מיוחד מהשבת הזו. סתם רציתי זולה.

רצ"ב מיקום לזולה ושתי תמונות של חיפוי הפן.

אין עליך בעולם,
עכשיו חיפוי הפן,
נו הוא בטח מיותר כמו הוישרים,
כמו השמשות,
כמו הגגון
כמו עוד כמה דברים:D:D

אתמול הרכבתי מעל המגירות שני מסועים ברוחב 50 ס''מ כל אחד ובאורך 1.50 מטר המאפשרים הוצאת כל הציוד החוצה בלי הצורך להכנס כלל לתא המטען.העצלנות היא צורך בסיסי בחיי הג'יפאי המצוי.

המסועים מאפשרים בעת הוצאתם החוצה להניח עליהם מזרון ואז נוצרת מיטה באורך 2.20 מטר כך שהראש נמצא בחוץ ורואה את הכוכבים והגוף בתוך הרכב מוגן מטל.

היום אני מקווה לבנות שולחן חדש במקום הדגם שמלווה אותי כבר יותר משנה ושיהיה קצת יותר גדול וגבוה מהמקורי.

תמונות המסועים בהמשך.

ההוראה היתה קצרה ופשוטה ''תגיע לכאן עם הג'יפ''....

זה לא הילד שלך ,זה הנכד. ועל הוראה כזו אין עוררין. תוך שעה אני מתייצב בביתו - מה שעולה 100 שקל רק בדלק.

הזאטוט מסתובב מסביב בודק איתי את החידושים האחרונים וספק פוקד ספק שואל ''עושים סיבוב ?'' .אני מבקש מאימו רשות להשאיל את הילד ''לחצי שעה'', ונוסע איתו לשדות ולפרדסים בין אבן יהודה לנתניה.

הכיוון - פרדס זקן עם תפוזי שמוטי של סוף סוף העונה שנותרו עדיין על העצים פה ושם, וטעמם לעולם לא יהיה כל כך טוב אם יש עדיין עשרה כאלה בפרדס.
מגיעים למה שהיה פרדס לאחר כריתה ברברית של מאות עצים בני 70 שנה,מה שמתאים בדיוק למזלי באותו יום.
מאתרים 3 תפוזים ענקיים ועסיסיים שנקטפו בסיכון חיים ממש של טיפוס לצמרות של העצים האחרונים שטרם ניגדעו,ובעת כתיבת שורות אלה בוודאי מוטלים כבר עלהקרקע.
מסיימים את ארוחת הפירות, והילד מתעניין בעבירות הנהיגה הראשונות שלו. ''סבא - היום אני נוהג בג'יפ''?.

תיכננתי את הנהיגה הראשונה שלו אי שם במדבר ולא במרכז המדינה ,אך הפיתוי גדול.

אני אומר בו נחפש מקום נידח שאין בו משטרה.חייבים להטמיע בהם מגיל צעיר את הנושא ,אם הוא מתעתד להיות ג'יפאי.

מגיעים לראש גבעה יפה שזרועה בתפוחי אדמה המושקים עכשו בכמויות מים של תחילת עונה בטורקיה, ואני מציע לקטנצ'יק ''בו ניכנס לשולי החלקה ונרד מסביב ולא דרך השביל''.

מבט אחד מצידו על הדרך שאני מציע ,והוא פוסק - ''אם אני היועץ שלך - אל תיסע מכאן''.

הפיתוי לעלות על שדה בור עם עשבים בגובה מעל מטר ,גורם לי לומר לילד ''תהיה בטוח שכאן אין משטרה ואז אתה יכול לנהוג כאן פעם ראשונה''.
נגד זה אין מה לעשות וגם הוא מתפתה.
הוא מתישב על ברכי נוטל את ההגה ונוסעים בגיר רגיל לחלוטין במורד הגבעה.
העשב והקלות של הנסיעה מובילים אותנו לתחתית הגבעה,בבטחון מוחלט ,ותוך שתי דקות הג'יפ נינעץ בדייסה סמיכה של בוץ נוראי עד הגרון,ואנחנו אפילו לא חשבנו לצאת מגיר במצב של כביש.

המשפט הבא של הילד היה ''אמרתי לך לא לנסוע מפה''. ''זה מה שקורה כשאתה לא שומע בקול היועץ שלך...........''

טלפון לדורי עם היונימוג שלו שנמצא למזלנו 10 דקות מהתקיעה הגדולה, ועד שסיימו את קומקום הקפה המהביל היינו בחוץ.

את ההסברים לאמא שלו מדוע הסיבוב לקח שעתיים ,נתנו הנעליים המבוצבצות של שנינו.

תמונות בקרוב.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רכס חיים

ההוראה היתה קצרה ופשוטה ''תגיע לכאן עם הג'יפ''....



תיכננתי את הנהיגה הראשונה שלו אי שם במדבר ולא במרכז המדינה ,אך הפיתוי גדול.

אני אומר בו נחפש מקום נידח שאין בו משטרה.חייבים להטמיע בהם מגיל צעיר את הנושא ,אם הוא מתעתד להיות ג'יפאי.

.
הוא מתישב על ברכי נוטל את ההגה ונוסעים בגיר רגיל לחלוטין במורד הגבעה.
תמונות בקרוב.

---

חיים.עם כל הכבוד לך ולו רק מפאת גילך ..
מה שמטמיעים לילדים בגיל צעיר זה שאם אין רישיון לא נוהגים ! !
ולא שאם אין משטרה אז מותר לעשות עבירות..כשהילד יגדל הוא גם לא יעצור בעצור כי אין משטרה בסביבה?

ובטח שלא מושיבים אותו על הברכיים ונותנים לו לנהוג..מספיק בור שהיה נועץ את הרכב במהירות של 30 קמ"ש לעצירה פתאומית ואתה לא יכול להחזיק את הילד מלעוף לשמשה...

אתה נוסע בלי וישרים שזה נחשב אביזר בטיחות אבל אתה כבר מבוגר ואחראי לחייך אבל מה אם חלילה היה קורה משהו לנכד...? איך היית מסתכל לאמא שלו בעיניים או לעצמך?

חג שמח..

התוכן בבלוג של חיים כבר מזמן הפך להיות "לא רלוונטי"...
מה שהופך את הבלוג הזה לכ"כ פופולארי זה סגנון הכתיבה שהוא לא פחות ממרתק!

זה כבר ממש לא משנה לי על מה הוא כותב, זה כמו טור קבוע בעיתון מסויים שלא ניתן שלא לקרא.

לקום בבוקר, לשתות קפה, לשבת על הספה עם הלפטופ ולקרא את הטור של חיים רכס בעיתון הבוקר "ג'יפולוג"...

חיים, יום יבוא ומישהו יהפוך את השרשור הזה לספר.... :rolleyes:

יונתן , תודה מחמיא.

ליאור. מצטער ,אבל אלה החיים העגומים של מי שבחר בתחביב הלא נכון ובמדינה הלא נכונה.את החינוך הטוב הילד מקבל בשפע בבית,אצלי הוא לומד את את החיים ומה שלעולם לא ילמד בבית ספר,שזה מוגדר כנראה על ידי רבים כחינוך ''רע''.הסיכונים ברורים לכולנו והם מחושבים מאוד מאוד. אך כל חיינו הם סיכון לא קטן. גם ללכת ברחוב ולקבל ארון בגדים שנזרק מקומה רביעית זה סיכון מסוים.

הכל מתוכנן למחר עד הסוף. ההשכרה של הזאטוט עברה בשלום לאחר תקרית השקיעה של אתמול,ואימו לא הטילה ווטו על הטיול המשותף שלנו לאזור בקעת מטרד בין שדה בוקר מצפה רמון ושיבטה.

מחוסר אבקת ביצים אני נאלץ לקחת באחד הבקבוקים הקטנים שש ביצים מוקפאות שעורבבו קודם לכן עם מלח ומוכנות לעשית חביתות באם העיתוי של הפשרתן יהיה מדויק.
היות וגם את הלחם אני עושה בשטח מתערובת קמח לבן ושיפון ,אני זקוק למעט ביצים כדי שהתערובת לא תתפורר.

היום גמרתי לייצר שולחן קטן בעבודת יד שנעשה משולחן גדול ועבר תהליך הסבה של שש שעות עבודה. משהו ששלמה חושב עליו כבר הרבה זמן ועדיין לא עלה על שולחן השרטוט. אולי יהיה לכך זמן בהמשך. צילום שלו בקרוב.

אני מקווה שמזג האוויר המבולבל יחליט כבר מה יהיה מחר,וזאת בנוסף לבלבול של החזאים שמחייב אותי להעריך את הטעויות בריבוע בכדי לדעת משהו מהם.

התכנית היא להכנס לבד בנחל הבשור על יד אשלים ולשבור דרומה לכיוון נחל לבן במקום מזרחה לכיוון שדה בוקר. משם להדרדר דרומה לפי מה שיורה השעון ובזמן המתאים לפנות מזרחה לכיוון כביש 40 ולעלות עליו בסביבות שלוש או ארבע אחר הצהריים. מכאן צפונה הביתה כדי להגיע עם השקיעה.

עינין שבירת ציריה נכנס לי לראש ומכביד עלי עקב חוסר הניסיון שלי בנושא. הציריות עשו כבר רבע מיליון קילומטר ואני בשלב של חיפוש חדשות ומחוזקות ממש בימים אלה.ליתר בטחון לקחתי שקי שינה אם ניתקע ללילה. במחשבה שניה אצטרך גם הנשק שבזמן האחרון היה בחופש.

שאלת תם. האם ניתן במצב של שבירת ציריה ברכב הזה לנתק את ההנעה מהדרייבשאפט ולהמשיך בנסיעה על ציר אחד בלבד כדי לצאת מהשטח? בוואז זה היה אפשרי,ועשיתי את זה בפועל.

אם מישהו מחר בסביבה הזו - אני במקסאר על ערוץ 3. קפה בשטח על חשבוני והפעם כולל המים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רכס חיים

שאלת תם. האם ניתן במצב של שבירת ציריה ברכב הזה לנתק את ההנעה מהדרייבשאפט ולהמשיך בנסיעה על ציר אחד בלבד כדי לצאת מהשטח? בוואז זה היה אפשרי,ועשיתי את זה בפועל.

---

עברנו ככה את הערוד עם דיפנדר ששבר ציריה קדמית, פרקנו גל-הינע קדמי, נעלנו טרנספר והמשכנו בהנעה אחורית.

דורון. תשובה ענקית. הסרת אבן גדולה מעל ליבי.

אני מבין אמנם שזה בתנאי ששום חלק שבור לא נפל/יפול לתוך הביצה. אבל זה כבר בסדר.

הטיול משתפר עם האפשרות הזו.

בינתיים כדי להרוויח זמן בשטח,לטובת הצ'יפס האגדי של הח''מ ,חתכתי כבר את הבצל היבש ,עירבבתי אותו עם ראש שומר חתוך,וכן הכנתי ראש שום נקי שיתווסף לשמן מאוחר יותר בעת הטיגון.
את תפוחי האדמה והבטטה אכניס למיקרו ל-7 דקות לפנות בוקר -(היות והתכנית היא לצאת בארבע או חמש בבוקר) - מה שיעשה את הצ'יפסים נימוחים כמו חמאה.מה שמזכיר את האפשרות להוסיף חמאה על הצ'יפס החם,לפי המלצת הקרדיולוג שלי.

מחר אנסה לעשות צ'יפס מגזר עד השחמה קלה. ניראה שזה אמור להצליח.

בינתיים מוכח בשטח כל שבת המערכת בישול המושלמת שכוללת שולחן עבודה ענק,גזיה טובה יותר מבבית, ובלוני גז עם אספקה אין סופית.

מישהו נמצא מחר באיזור?

חיים
אני לא בא להטיף לך, אבל אתה יודע המשפט של "בוא ניתן לך לנהוג איפה שאין משטרה" יכול לגרום לילד לפתח הרגלים רעים..
אבל מילא זה... רצית לתת לו לאכול אבקת ביצים? תרחם על הילד...

תמשיך לטייל , להנות ולכתוב כדי שגם אנחנו נוכל להנות לקרוא..

חג שמח

ליאור

לצערי לא מצאתי עדיין אבקת ביצים ולכן אני שובר ביצים טריות ולאחר עירבול ומלח מקפיא את התערובת עד לבישול.

רק לידיעה - ניפגשתי עם יצרן האבקות והבנתי שהתהליך עובר פיסטור שאין בביצים שאנו אוכלים. מבחינת ניקיון ובריאות אין ספק שהאבקה הרבה יותר בריאה. לטענתו - אני לא טעמתי - במבחני טעימה שבוצעו למוצר ההצלחה של האבקה עולה בהרבה על ביצה טריה, וכל מה שאנו אוכלים בבתי מלון,במוסדות בקונדיטוריות ובמסעדות עשוי בכלל מאבקה ולא מביצים טריות.
גם הייצוא לאירופה מוביל במכירות המפעל. ועוד נתון - המפעל הענק עם המכונות האוטומטיות שלהם שוברים כל יום - שים לב - שני מיליון ביצים. ליום. ומישהו חייב לאכול אותן.הביצים בכלל מיובאות מחו''ל מלולים עם חוזי אספקה שנתית.

יש כאן המון ידע , טכנולוגיה, ואין סוף מוצרים. למשל רק חלבונים באבקה או רק חלמונים באבקה או תערובות עם מינונים שונים של האבקה בין חלבון לחלמון. ממש עולם שלם.מה שקשה לדרוש מתרנגולת הם עושים יום יום.

לא יכולתי לרכוש אבקה מהמפעל כי כל מיכל קטן שלהם מכיל 10,000 ביצים שזה משטח אחד.....

ועוד לא דיברנו על אבקות של עשרות סוגי ירקות שקיבלתי מהן דגימות,כולל אבקת חומוס....

בדרך כלל מה שלא ידוע לנו ניראה ממש פשטני ואנו ניזונים מסטיגמות שלא תמיד חופפות למציאות.

מהפגישה איתם רק יצאתי יותר משוכנע שזה בדיוק ליין המוצרים שנחוצים לעובדי שטח או למבלים בו. דווקא בגלל האיכות והניקיון.

ביצים שנקנות בסופר (בניגוד ל"ביצי משק") עוברות פיסטור

מה שאתה אוכל בבתי מלון וכדו' זה בד"כ ביצים "מקושקות" שמגיעות במיכל קרטון כמו של חלב.

אני עדיין לא מבין מה הבעיה הגדולה לקחת ביצים טריות אתך לטיול של יומיים-שלושה, בטח שלקחת ירקות וכדו'

מצד שני, אולי האבקות הולכות טוב עם הלוף ;)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רכס חיים

דורון. תשובה ענקית. הסרת אבן גדולה מעל ליבי.
אני מבין אמנם שזה בתנאי ששום חלק שבור לא נפל/יפול לתוך הביצה. אבל זה כבר בסדר.

---

גם אם תקרוס כל הביצה לתוך עצמה ........... אתה מנתק את הפלנגים בנוסף לניתוק הדריישפט ואז הסרן כולו חופשי

אני מקווה שאתה יודע שהברגים בדריישפט הם אינטשים כדי לדאוג להחזיק את הכלי הנכון !

כדאי גם להחזיק מגנט עם מוט טלסקופי כדי למשוך את הציריה השבורה (אם זו אחורית)

בילוי נעים

שחר

חיים

אם נשברה צירייה,ונעלתה את הטרנספר,עדיין הסרן עם הצירייה הלא שבורה ממשיך לקבל כח ולנסוע כרגיל.אני נסעתי ממעלה סיירים הביתה עם צירייה אחורית שבורה שלא ניתן היה לחלץ אותה,הרכב נסע יפה ואם לא הייתי יודע ומנורת נעילת הטרנספר לא היתה עובדת,לא הייתי מרגיש בדבר כלל.
מה שכן-אני מציע לך לשקול החזקת ציריות חלופיות ברכב,בעיקר אחוריות שהן אלו שנוטות יותר להישבר,כמו כן מוט ארוך שמאפשר דחיקה החוצה של הצירייה מנצד הנגדי(לא תמיד הם יוצאות בקלות כמו שמספרים לך-לפעמים צריך זמן וכח ופטיש כבד).
המלצה-במקום אבקת חומוס-תטחן גרגירי חומוס בבית לאבקת גרגרים גסה,תחזיק טחינה גולמית בארגז(זה לא מתקלקל),שמן זית וכמון אני בטוח שיש לך כבר,ואז יש לך חומוס למהדרין ללא צורך ב"אבקת" חומוס.

אם אני הצלחתי,להכין ג'חנון,לחוח,חומוס וסחוג בגאמייקה-אתה בטוח תצליח להכין חומוס מעולה בשטח.

דרור הראל