נכתב במקור על ידי
Snir
בספטמבר הקרוב הסופה תחגוג 29 וכיוצא בזה בינואר שלאחריו תוכל להפוך לאספנות, והמחשבות חוגגות.
אם אני מבין נכון, ישנם שינויים שלא ניתן לבצע אחרי שהרכב עובר לסטאטוס אספנות ולכן אני מנסה להיערך כבר מעכשיו:
1. וו גרירה - כרגע מותקן ומופיע ברשיון ואין לי כוונה לשנות.
2. "ערכת הגבהה עד 50 מ"מ" - יש רישום כזה לסופה? למיטב ידיעתי הסופה היא סטנדרטית לחלוטין פרט לבולמי פרוקומפ ולדעתי החליפו את הנדנדות למשולשים (מצרף תמונה).
האם נכון / אפשרי להכניס הערה בדבר הגבהה לרשיון לפני המעבר לאספנות?
אפשרי, נכון וגם רצוי.
מעבר לזה, כל קפיץ תחליפי שגם מגביה את הסופה, עובד טוב יותר מהקפיצים המקוריים הקשים והנוראים שלה. המתקין המוסמך היחיד ללא קומבינות לקיטי הגבהה עבור סופה/CJ הוא ארנון מלאכי בפרדס-חנה. מקצוען אמיתי.
3. שינוי ממרכב סגור למרכב פתוח - במידה ולא יהיה ניתן לבצע את השינוי כשהרכב אספנות, אאלץ לוותר על הפרויקט הזה שכרגע אין לי זמן וכסף עבורו. הרכב ישאר סגור, נשמיש את המזגן (קדמי ואחורי) ונחליף לחלונות הזזה מאחורה שיהיה ניתן לפתוח אותם.
אפשרי נכון וגם רצוי.
4. צמיגים - שאלת השאלות.
כרגע על הסופה צמיגי 235. ההתלבטות שלי היא האם להחליף לצמיגי 31 בטסט שלפני המעבר לאספנות.
יתרונות להישאר על 235:
צמיגים זולים יותר (?), בלאי קטן יותר למכלולים (?), להשאיר את הרכב בתצורה מקורית ככל הניתן (אני מוצא בזה משהו נכון לרכב אספנות שיראה כפי שיצא מהמפעל לפני 30 שנה...).
בעשור שאני נוהג על רכבי שטח (סמוראי, גימני ועכשיו הסופה) לא היתה אף פעם שהרכב עצר מבעדי לטייל איפה שרציתי, אתגרי עבירות מבחנתי הם פלפל למסלול אך ממש לא העיקר ומכאן התחושה שאין מה לרוץ ולהחליף ל31. מצד שני, אולי אני חי בחושך כי עוד לא נהגתי על 31...
מבחינתי הדיפולט הוא לנסוע על הצמיג הכי גדול שגם חוקי (כלומר שהיצרן מאשר) ושהמכלולים (בלמים, היגוי, מכלולי סרן קדמי) יכולים להתמודד איתו עם "יתירות" גדולה מבחינת בטיחות, אמינות ועמידות מכלולים במאמצים בשטח. בסופה זה 31. קח בחשבון שהאוטו ירגיש מעט יותר "עצל" על יחס ההעברה המקורי (3.54:1) שמותאם לצמיג הקטן יותר. אבל יחסי העברה תמיד אפשר להחליף.
אתה תרגיש שיפור בעבירות, בנוחות, כמובן במרווח הגחון וכל הנסיעה של האוטו בשטח תהיה יותר קלה ו"טבעית". זו המידה שהאוטו מרגיש איתה נכון ומאוזן.
אשמח לשמוע את דעתכם.