אאא
Printable View
אאא
מסכים לגמרי שעניין העלות תועלת בהחלט מכוון שלא צריך אקדח מהרף הגבוה של המחירים, אבל אפשר להסכים שגם במעטפת הביצועים צריך לקבוע לכל הפחות רף תחתון, ולקבוע של 9 קצר.
שלא יהיו אשליות למישהו שעם 22 ב-150 שקל הוא יעצור משהו.
לפני כמעט 20 שנים, הגענו עם אמבולנס לפנות מישהו שניסה להתאבד עם 22, ואחרי 2 כדורים בלוע נמאס לו וכאב לו, אז הוא הזמין אמבולנס..
האמת כל העמוד האחרון בנושא עלות תועלת די מיצה עצמו, מה אכפת לכם מחישוב עלות התועלת של פלוני, מי שרוצה אקדח ואין ל $$$ שיקנה ב$.
כמו שאלמוני קונה את הטלפון הכי חדיש, אז לא לכולם מתאים אקדח בין 20, רוצים משהו טוב, יקר ועכשיו...
גם על אימון אפשר להוציא $ או $$$, אותו דבר, כל אחד שיעשה מה מתאים לו.
מה שבאמת חשוב שיהיו כמה שיותר נשקים שם בחוץ (בארצנו "הבטוחה") ושיהיו אפקטיביים, זו הנקודה החשובה, המדאיגה וגם המסוכנת, כל טיפ כאן שיעזור לזה יבורך.
מאיפה המחשבה שאנשים קונים מוצרים במחירים שמעבר ליכולתם, מילא היינו מדברים על דירות.
מי שקונה אקדח שהוא לא יעשה בו שימוש בסכום של 4000 ₪ כנראה יכול להרשות לעצמו ... מצחיק שזה עולה בפורום ג׳יפים, כאילו אנחנו לא מכירים בעלי ג׳יפים חדשים שלא יורדים מהכביש או בכלל קוני רכב חדש שהיו יכולים לחסוך 30% אם היו קונים את אותו רכב אחרי שנתיים ו 10,000 ק״מ שלא מדגדגים לו. אחרי הכל בשנה אחת עולות לכביש מכוניות חדשות במספר גבוה יותר מסך האקדחים שנמכרו כאן ב 20 השנים האחרונות.
לאנשים מבוססים יש בעו״ש יתרה שמאפשרת להם לגשת לבית המסחר הקרוב ולקנות את האקדח שהכי נוח ונראה להם, בלי להתייחס בכלל לשאלת המחיר. אין להם עניין להתחיל לחפש אקדחים משומשים אצל אנשים פרטיים כדי לחסוך 2500 ₪ במקרה הטוב, לא לקבל בדיוק את מה שמתאים לו, להיווכח אולי אחרי מטווח או שניים שיש מעצורים, שהמחסניות עייפות, שצריך להחליף קפיץ ואין בארץ.... אחריות אין כמובן....
בהמשך לקודמי,
אקדח לנשיאה אישית המשמש להגנה עצמית. לרוב 99.99% נמצא בכוננות בחגורה (או בכספת) האמון שצריך להיות לנושא האקדח בכלי צריך להיות מוחלט.
אין באמור לעיל להצדיק רכישה של אקדח יקר דווקא, אבל בהחלט למנוע מצב של נשיאת גרוטאה.
לשקט הנפשי ולידיעה שמה שקנית הוא המוצר שיתן לך את השקט הנפשי הרב ביותר יש ערך רב.
מציעים פה לקנות מוצר שהוא הוצאה חד פעמית, שאמור להציל את החיים שלך (והסובבים אותך) ברגע האמת במחיר הזול ביותר?
יש המון אקדחים מעולים בשוק, לדוגמא בול צירוקי פולימרי, אקדח ישראלי לא כל כך ידוע, עולה חצי מגלוק חדש, ולעניות דעתי עולה כמעט בכל פרמטר על הגלוק.
גלוק בהחלט לא האקדח הכי טוב, אבל הוא נבחן והוכח כאקדח בעל אמינות מופלגת. לרוב מוחלט מהרוכשים שלו הוא overkill מוחלט.
גם האקדח היקר ביותר דורש תחזוקה (ניקיון ושימון), גם התחמושת הטובה ביותר מתיישנת וצריכה להיות מוחלפת, וגם היורה המנוסה ביותר חייב להתאמן.
את הדגשים האלה כל נושא אקדח חייב להפנים.
יפה דיברת,
אני מחזיק אקדח שקניתי משומש - עלה לי 2500 ₪, בן 5, היו בו שיפורים שרציתי, לא ידוע לי אם ירה 2000 כדור או 10,000 וגם לא ניתן להעריך, הוא היה מאוחסן במטווח בו אני מתאמן מדי שבוע ונשאר בו לשימושי עד שקיבלתי עליו רשיון יורה ספורטאי כעבור שנתיים. אם הייתי צריך לקנות חדש זהה ולהעביר לשם זה היה עולה יותר מכפול. הרווחתי. מה גם שכל עוד הוא במצב תקין אוכל למכור אותו הלאה באותו מחיר בלי לאבד חצי מהערך.
אבל - אחרי הכל זה אקדח אימונים שלא היה קורה אסון אם נשבר עצר מחלק תו״כ שימוש (קורה כל 5-7 אלף כדור), נחלש קפיץ ראשי או נשבר קפיץ הדק, חלפים יש כמובן כי מדובר באקדח עדכני. מאז הקנייה העברתי בו אלפי כדורים באימונים ללא מעצורים, יום אחד התחיל לנקור חלש והוחלף קפיץ ראשי. יום אחרי שקבלתי עליו רשיון הוא עבר ליבואן לבדיקת נשק והוחלפו בו קפיצים שעלולים לאכזב, כשאני מתחרה או נושא אותו בטיולים מוחלף גם עצר המחלק לחדש. אני יכול לסמוך עליו כי כמו שג׳יפ משומש שנמצא בשימוש שוטף לא יאכזב בטיול בד״כ ( ע״ע הכתבה של ברלי) ככה גם האקדח הזה אני מקווה.
אקדח משומש שקונים מפלוני, אין דרך לדעת את מצבו ואת ההסטוריה שלו, אלא אם ממש טחון גם נשק מנוסה לא יוכל לדעת כמה ירה, חשוב להחליף קפיצים חיוניים, חשוב שהמחסניות יהיו פרפקט, הכי חשוב לוודא שקיימים חלפים לאקדח כזה. חלקי נשק לא ניתן להזמין באינטרנט, אקדחים מעולים שהיו ועדיין איכותיים פי 10 מגלוק ויקרים ממנו פי 2, מושבתים לעיתים בגלל חוסר בקפיץ עלוב, לא ניתן להשיג מחסניות בארץ וכו׳ , את זה מגלים במקרה הטוב כשמתחילים להתאמן ובמקרה הרע כשצריך לירות על אמת...
אבל רוב האנשים לא כמוך יא דוקטור. לא אלה שקונים, מהבחינה שלרובם אין 3000-4000 ש"ח ששוכבים ביתרת העו"ש ומתים משעמום, ולא אלה שמוכרים מעצם כך שלרובם אין כלים שירו אלפי כדורים (כך שבדיקת נשק מומחה טרם קניה היא בהחלט בגדר מענה מספק). רוצה לומר, יעץ לאנשים לפי הצרכים והמציאות שלהם ולא לפי המציאות שלך.
למי אתה בדיוק מייעץ ?
לא שמתי לב שמישהו ביקש עיצה פיננסית בכל הפוסט הזה .
הכנסת הודעה שלא קשורה לכלום חוץ מלאג׳נדה האישית שלך, ירית רצף של שטויות, אני חיפשתי בו משהו הגיוני, אמיר היה פחות סובלני בלשון המעטה.
זרמתי...
אם מישהו רוצה לחסוך ולקנות אקדח משומש, אני שמח לייעץ ככל יכולתי, כמו שאומי הזכיר - חרשנו לאחרונה את השוק הזה.
השורה התחתונה היא שלא חשוב איזה ברזל תקוע לך בחגורה... יותר חשוב להיות מאומן.
אני חייב לומר שאני לא מספיק מאומן, מנסה למצוא לזה זמן אבל המרווחים בין האימונים גדולים מדי, אבל אני לפחות מודע לזה. בכל אימון אני מרגיש זאת היטב (ואני לא יודע אם אתה זוכר, ניר, גם ראית את זה בחידוש רשיון האחרון שלי לפני שנתיים). זה לא טוב, אפילו רע, אם הכדור הראשון שלי בסיטואציה אמיתית יהיה רע כמו הכדור הראשון שלי במטווח אחרי הרבה יותר מדי זמן בלי אימון - זה פשוט לא אפקטיבי.
אסף.
חשוב שהברזל/פלסטיק שתקוע לך בחגורה .
א. יהיה בחגורה ולא בבית + יפעל ולא יתקע.
ב. יהיה נוח לשימושך.
אני אעיד על עצמי שאני בכושר טוב ומתאמן אחת לשבוע, לא ריאלי לשום אדם שזה לא עיסוקו, לא בכל פח שנופל לי ליד אני מצליח להוציא כדור מהיר ולפגוע מדוייק.
נרתיק איכותי ובטיחותי אפשר לייצר גם בבית :
יש פה מישהו מהמשתתפים שירה פעם בחייו באקדח בארוע אמת?
מישהו שנשק אינו המקצוע שלו מכיר ממקור ראשון מישהו שירה בארוע אמת?
אני החזרתי לפני כ 15 שנה אקדח 0.22 שהלכתי איתו בכיס של המכנסיים בשביל שלא ימשוך תשומת לב במיוחד כשהסתובבתי בג׳נין... או בטיולים. בקושי ב 2 אחוז מהזמן שהוא היה אצלי גם הלכתי איתו.
היום כשאני גר בשומרון אני מתלבט אם לחדש את הרשיון ואני נזכר דבר ראשון בניג׳וס של להיסחב עם זה.
הקרעים במושב הרכב.
הדאגה של לאבד את האקדח.
החשש לשים אותו בפאוץ׳
לשכוח באוטו וכו...
יש פה כמה אנשים שמתים על נשק אבל בשביל האזרח הממוצע, אחרי ההתלהבות הראשונית או הדאווין בארועים מיוחדים, זה מטרד לא נורמלי וסכנה להורים לילדים.
רוב האנשים לא יתאמנו כי זה לא מאוד מושך אותם וגם אם יתאמנו זה לא יהיה תדיר כי ככה החיים.
שכל אחד לפני הרכישה ימקם את מידת ההתלהבות שלו על הגרף ולפי זה ישקיע באקדח כסף.
אני מבחינתי בכלל מתלבט אם בא לי לחדש רשיון ואם כן איך אני מוצא ב 500 שקל אקדח במימדים של הברטה 0.22
בועז, מה שכתבת מוכיח יותר מהכל שבשורה התחתונה, אי אפשר לתת עצה כללית טובה. כי לכל אחד יש את הצרכים שלו, גודל היד, אופן הנשיאה שהוא מוכן\רוצה וכו'
אני לדוגמא החזקתי בול פולימרי והחלפתי בגלוק 26, האם הגלוק יותר טוב מהבול? חד משמעית לא. אבל הצרכים שלי השתנו, והייתי צריך אקדח שאני יכול לשאת עלי באופן מסולק לחלוטין, ומצד שני בווסט של הכיתת כוננות לשים מחסנית עם מאריך ולקבל אקדח בגודל מלא, וסיבה נוספת הייתה האחידות בין הכיתת כוננות שבאירוע אמת אם אצטרך מחסנית מחבר הנשקים יהיו תואמים, הוורסטיליות של הנשק הזה הייתה הסיבה העיקרית לרכישה. האם אמליץ לכל חבריי לקנות גלוק 26? חד משמעית לא. כשחברים שלי מתייעצים איתי איזה נשק לקנות אני בדרך כלל מנסה להבין מה התקציב שלהם, ואז משם אומר שיקנו את האקדח הכי גדול שהם מוכנים להסתובב איתו ביום יום.
לחברים שלי שהתשובה שלהם היא שהם לא מתכוונים לשאת אותו באופן יומיומי, אני אומר שעדיף שלא יקנו. אקדח בבית זאת אחריות עצומה הן מגנבים והן מילדים, ואירוע אמת יתפוס אותך תמיד ברגע הלא צפוי ולא תהיה חמוש, גם באירוע שח"ו יתפתח באיזור הבית, להתחיל לרוץ ולפתוח כספת פשוט לא ריאלי.
בקיצור, למי שמוכן ורוצה לשאת נשק עליו, מעולה.
תחליטו על תקציב, תגשו לחנות נשק , תרגישו את האקדח על המותן, בתוך היד ובירי. רק כך בוחרים אקדח. לא לפי מה יש ביחידות אבטחה ממלאכתיות ולא לפי המחירון של האקדח ביד 2.
אגב, לעניות דעתי, כיום אין כל הצדקה לנשיאת אקדח עם תחמןשת 0.22 יש היום אקדחים בגדלים דומים עם תחמושת 9 ממ קצר, הרבה יותר יעיל וקטלני. כמה מבאס לסחוב איתך אקדח, להיקלע ח"ו לאירוע ואז לגלות שהאקדח שלך פשוט לא מסוגל לסגור את האירוע. לצערי ראינו בחןדשים האחרונים מקרה כזה..
ירי ברובה באירוע אמת נחשב? אז כן.
גם אם אף פעם לא תשתמש בו, הכלי הזה יכול לתת לך תחושת בטחון, וזה כשלעצמו חשוב מאוד, בלי קשר ליכולת שלך או של האקדח לפגוע. זה אולי אף חשוב יותר מזה שתנטרל מחבל פעם בחיים, אם בכלל.
בשנת 2000 , כשרבו החדירות לישובים עם רצח תושבים בשנתם, הוצאתי את האקדח, sw 0.38 תופי קטנטן, שקיבלתי מאחותי, מהכספת, וישנתי כשהוא מתחת לכר. מאז הוצאתי אותו לעתים ספורות מאוד מהכספת, בעיקר לחידושי רשיון ונסיעה למילואים באיזורים פחות סימפטיים.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
רובה לא נחשב [emoji6]
והנה חנן, אתה מתאר בדיוק את החשש שלי.
אקדח שלא רוצים ללכת איתו ואז סתם חבל בכלל לקנות אותו ולהגדיל את כאב הראש שכרוך באחזקת אקדח.
ומי שלא מבין זה כאב ראש גדול ודאגה בירוקרטית נוספת כמו גם השקעה כספית שיורדת כמעט במלואה לטמיון
חוצמזה, מי ישן עם אקדח מתחת לכרית... ?
הייתי עובר בית אם זו היתה ההרגשה שלי כשאני הולך לישון
עברתי בית.
הוא נותן לי בדיוק את מה שאני צריך, כשאני צריך: תחושת בטחון.
זה הגודל:
http://imageshack.com/a/img922/1867/T8U3yi.png
אולי זה קטן יותר מברטה 0.22. יתכן שפחות נוח ומוסלק בגלל הבליטה לצדדים של התוף. בטוח שכבד יותר. כשהוא היה אצל אחותי הוא ישב בארנק שלה.
נדמה לי ששילמתי לה 250 ש"ח, שזה קצת פחות ממה שהיא שילמה לחנות כמה שנים קודם.
נקנה משומש בערך בשנת 1990. נראה כמו חדש. נירוסטה.
לא טיפלתי בו אף פעם. לא ניקיתי. לא תיקנתי. לא עצר אף פעם בירי. אין דריכה. אין נצרה. תפעול מלא ביד בודדת ואצבע אחת.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
אני זקוק לשמיצ׳ק של המחסנית בשביל לתלות אותו על קצה הכיס של המכנסים מבפנים.
לא נוח לי נרתיק...
במחיר זה אחלה שווקא. גם הקוטר
אני עברתי בכיוון ההפוך ובנתיים מרגיש בטוח. במיוחד כשנמרוד בא לשמור עלי [emoji12]
כשאני לא עם נרתיק וכשהוא לא בכספת אז הוא נמצא בכיס.
לא צריך כיס גדול וגם לא כספת גדולה. סוג של יתרון.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
מה שבועז וחנן אומרים נכון, אמרו אותו עמית וגלעד כבר בתגובה הראשונה והשנייה, מרוב עצים לא רואים את היער כבר...
ניר היקר. אתה יורד לפסים אישיים. זה לא מכובד, לא רציני ובד"כ מעיד על רמת תסכול מסוימת. "ירית רצף של שטויות...". "כתבתי", לא "יריתי". צא מעולמם של הקאובויים על שלל הדימויים האופייניים להם ותראה רגע את האזרח הממוצע. לגופו של עניין, המקרה של חנן הוא הוכחה מצויינת לתפישה שלי: הוא צריך תחושת בטחון, כלומר יכולת לעשות משהו אפקטיבי במידה ויזדמן לסיטואציה רלוונטית. בשביל זה הנשק שיש לו נותן מענה מצויין. הוא לא זקוק לדבר מעבר לו. אסף טען שמה שחשוב זה פחות הברזל אלא יותר האימון, אבל הגעה לרמה משביעת רצון מבחינתו, אינה מעשית. המציאות הזו מתקיימת כלפי רוב האזרחים. אני אומר שוב שצריך להוריד את הדיון מגובה 20000 רגל שהוא טיפס אליו לקרקע המציאות כפי שעלתה בהתייחסויות של שני אלה. שאלת המתח צורך-עלות היא לגיטימית כאן כמו בכל תחום אחר בחיינו. שא ברכה.
ניר/איש הצפון;
כמתבונן מהצד, איבדתם נקודות מבחינתי כשעברתם מכתיבה מקצועית עם דיעה אישית לתקיפה אישית.
ברור מהניסוח שאתם בקיאים, ונראה לי מהניסוחים מסלולי הכשרה שונים הובילו אתכם למקצועיות הזו שונה.
מה שאומר שיש עוד מסלולים מקצועיים שהובילו אנשים לדיעה לא פחות מבוססת משלכם בנושא, שהן לא פסולות.
חלק ממה שגם אתם כתבתם לדעתי הוא לא נכון באופן אבסולוטי כמו שהצגתם, וברגע שעברתם להשתמש במינוחים כמו ״שטויות״ או לציין בחתימה תארים כדי לחזק את האמירות, זה הוריד מרמת הדיון, וחבל.