כשאתה מתחסן בראשון אתה קובע תור לשני.
כרגע המדיניות היא לשמור לחיסון שני.
המדיניות הזאת עלולה להשתנות, וזה גם נאמר ע"י ראשי משרד הבריאות.
Printable View
כשאתה מתחסן בראשון אתה קובע תור לשני.
כרגע המדיניות היא לשמור לחיסון שני.
המדיניות הזאת עלולה להשתנות, וזה גם נאמר ע"י ראשי משרד הבריאות.
וככה הויאגרה עברה שינוי ייעוד..ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
תפסיקו להתחסן!!!
הרסתם לי את הבריאות!!
ואם אתם באים להתחסן - לא בכיכר רבין. ואם כן אז תבואו באוטובוס. למה לבוא באוטו? רבאק... מאז פרוץ הקורונה עד היום לא היתה בעיית חניה. היום - כמו חמישי בערב בימי טרום הקורונה. זוועה החיסונים האלה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
וואללה, באמת נראה דומה לטנדר שלך בדרך מחניון גולדה לכיכר...
אני עונה - משתדל להיות שכלתני בדברים רציניים . למשל - אין לי סברבן. למרות שריגשית אני ממש חיב אחד. באמת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
נראה לי שהFDA לא מניח שיהיה בסדר { וגם לא המקבילה הבריטית } . עד כמה שאני מבין יש יכולת לצפות בסבירות גבוה תופעות לוואי של חיסון. אבל בהחלט מסכים שזו עקב האכילס היחידה בסיפור הזה.
ההנחה שמי שלא בקבוצת סיכון בטוח נראת לי הנחה חסרת אחריות. כאשר כבר ידוע שהנוגדנים לא נשארים מעל 6 חודשים במקרה הטוב. ולפעמים אפילו לא יום אחד. ובחלק מהמקרים בכלל אין זכרון חיסוני כלשהו . וכן ידוע על תופעות לוואי שלוקח להן זמן לעבור { מכיר מיד ראשונה שני מקרים של נשים צעירות שלא חזרו לעצמן כבר חצי שנה אחרי החלמה } ואם אדם שאיננו בסיכון יחטוף קורונה בפרק זמן מספיק קצר פעם שניה - היא עלולה להיות קשה הרבה יותר. וזה מבלי להתיחס למוטציות .
לגבי המנה השניה - זו אחת הסיבות שהזדרזתי להתחסן ולא חיכיתי שיקראו לי.
תרשו לי לרגע לנסות להיות פרקטי:
רק בשבועיים האחרונים איבדתי שני חברים לסבוכי הקורונה:
בת כיתה וחברה שלי שנקברה אמש, לאחר ששלושה חודשים של מאבק (מוצלח) במחלה.
חבר שלי שקצת מבוגר ממני, לפני שבוע, לאחר שלושה חודשים של מאבק קשה ולא מוצלח.
רק הסיכוי(ן) לחטוף את הקורונה, הוא לבד שווה את הסיכון שבחיסון.
חלאס, אין זנב. נגמרה הבדיחה.
לא תמידציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
אם התחסנת במסגרת רבע שעת טרום סגירה happy hour של קורונה לפני שנזרקת לפח, לא קובעים לך תור ולא ניתן להזמין תור באפליקציה אם אינך מעל ל60, אבל אומרים לך לבוא עוד 3 שבועות עם הפתק ויהיה בסדר...
Sent from my SM-T580 using Tapatalk
זה תלוי איפה התחסנת.
קופות החולים קובעות, ואז אתה בעצם עוקף בתור מי שבאמת מגיע לו (כי "מורידים מהמדף" מנת חיסון עבורך במקום להשתמש בה על זכאי).
בבתי החולים לא קובעים, ואז נותר לך רק לקוות שיהיה בסדר.
Sent from my SM-N960F using Tapatalk
זה המקרה גם כאשר אתה מתחסן במתחם קופת החולים של כללית, לפחות כך היה במקרה בכפר הידוע בשמו - אשדודציטוט:
נכתב במקור על ידי OFF-RoaD
Asaf-a
אסף.א
מישהו חכם אמר לי אתמול
"למה יש אנשים שחוששים מפרומיל האחוז שאולי יש בעיה בחיסון
ואף אחד לא חושש לסיכון היותר גדול של תאונה בנסיעה לחיסון?"
לא רלוונטי (למה לא התקשרת יא נקניק?) אבל אענה בכל זאתציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
1. לא. הגיע בקבוצת וואצאפ של ביה"ס. מרגע שהגעתי זה הופץ ע"י כל מי שהיה שם והתור גדל אקספוננציאלית. לי לקח 25 מהרגע שהגעתי עד שיצאתי הביתה, כולל המתנה של אחרי החיסון לוודא שלא נכנסתי להלם כלשהו
2. כן, בדרך החוצה קבעו לי את התור למנה השניה. אם זה יקרה אגלה ב-25/1
ליאור
שמעון פ.
"פרומיל האחוז" מהיכן המספר זה? קרא את ההמשך ותבין את החשש של סתם פשוט עם כמוני שאינו חכם במיוחד.
מאות אלפי ילדים נפגעו. חלקם מהלך עדיין היום ביננו (על תותבות). גם מאיר אריאל כתב על זה את "אולה בבו" מתוך "עברנו את פרעה".
"חברת תרופות גרמנית קטנה בשם "כמי גרוננטל" (Chemie Grֳ¼nenthal), אשר פעלה בעיר שטולברג במערב גרמניה, יצרה את התרכובת הסינתטית של תלידומיד ב-1953 במסגרת מחקר לפיתוח שיטות זולות ליצור אנטיביוטיקה מפפטידים. לאחר פיתוח המולקולה, רשמה חברת התרופות פטנט על הפיתוח וקראה לו בשם תלידומיד. מיד אחר כך החלה החברה בחיפוש אחר מחלה שהתרופה החדשה עשויה לתרום לריפויה[1].במהלך המחקר שבוצע על עכברים וחולדות מעבדה, לא הצליחו מדעני חברת גרוננטל להוכיח כל פעילות אנטיביוטית של התרופה, אך נמצא כי יש לה השפעה משככת כאבים. התרופה נוסתה במשך שלוש שנים ולא נמצאו לה תופעות לוואי. בחודש אוקטובר 1957 החלה החברה לשווק את התרופה בגרמניה, כתרופה ללא צורך במרשם רופא. התרופה שווקה בגרמניה תחת השם המסחרי "קונטרגן" (Contergan). קונטרגן הפכה לתרופה המועדפת כנגד בחילות בוקר אצל נשים בהריון[2]. זכויות שימוש בפטנט נמכרו ליצרנים במדינות שונות והתרופה שווקה בבריטניה תחת השם "דיסטאוואל", בקנדה תחת השם "קדאבון", ובישראל תחת השם "תלין". שמות נוספים לתרופה כללו את "טלרגן", סטאליס" ו"תליתרון". התלידומיד אושר בישראל באפריל 1961 והאישור בוטל בדצמבר 1961. השימוש בתרופה בישראל היה מוגבל בגלל שהוא לא סופק בידי קופות החולים[3]. פרופ' יוליוס קליברג טוען שהוא שכנע את משרד הבריאות לאסור את השימוש בתלידומיד בישראל וכך מנע מומים מולדים רבים[4].
מום ברגליים של תינוק שנגרם כתוצאה משימוש בתלידומיד
https://upload.wikimedia.org/wikiped...gnify-clip.png
לאחר זמן מה החלו להתרבות לידות של תינוקות בעלי מומים קשים. רוב המומים היו בגפיים (פוקומליה) וכללו גפיים חסרים, קצרים ומעוותים, אך היו גם חסרי אוזניים ואיברים אחרים. לאחר הצלבת השפעות פוטנציאליות, קישרה קבוצת רופאים את התופעה לנטילת תרופת התלידומיד. ב-18 בנובמבר 1961 פרסם ד"ר ו. לנץ את ההשערה שהמומים המולדים הם תוצאה של נטילת "תרופת הרגעה חדשה" בחודשי ההריון הראשונים. תשעה ימים לאחר מכן הודיעה החברה בגרמניה על הפסקת הפצת התרופה בגרמניה וב-5 בדצמבר 1961 הופסקה הפצת התרופה בבריטניה. באותו חודש הופסק מכירת התלין בישראל[3]. לנשים בהריון שנטלו את התלידומיד הומלץ לבצע הפלה מלאכותית[5].
מויקיפדיה, תלידומיד.
הרבה דברים קרו מאז והידע היום הרבה יותר רחב.
לכן הסיכון גם הרבה יותר קטן אם כי קיים.
אגב, כמעט על כל תרופה כתובה הסתייגות לגבי נשים בהריון.
Sent from my SM-N950F using Tapatalk
זוהר לב.
נכון, ב"פרומיל האחוז" נקטתי רק כדי להמחיש (ולא כמספר מדעי.)
את האבסורד של חשש קטן, זניח ובלתי מוכח של פגיעה מחיסונים
לעומת חוסר החשש מפגיעה מתאונות למרות היותן יותר נפוצות.
הכי טוב לערבב מין בשאינו מינו וליצור ממנו פחד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
אני רוצה להוסיף שפעם חשבו שעופרת טובה לבריאות ואיך יכול להיות שיצרו חיסון בטכנולוגיה חדשה (רק 10 שנים בשוק אבל איזה מחדל שכלל האנשים שלא בתחום לא ידעו עליה?), כשפעם צרכן עופרת כתרופה, ולמרות שאין לזה קשר לחיסון הנוכחי אני מ׳כפת לי עדיין שם את זה כמידע רקע לא קשור.
1. מדובר בתרופה ולא החיסון. מנגנונים אחרים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
2. מאז שנות החמישים והשישים היתה התקדמות עצומה ברפואה ובהבנה של המנגנונים הביולוגיים.
3. כבר אז היו קולות (מקצועיים) שהתריעו שהניסויים לא מספקים ולכן לא אושרה לשימוש בארה"ב.
4. פגע רק בחודשיים הראשונים להתפתחות העובר. למעשה וריאציות של התרופה נמצאים היום כטיפול לסוגים מסויימים של סרטן.
5. בסופו של דבר הכל זה ניהול סיכונים.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
שמעון,
זה תמיד כך. גם כשממלאים לוטו חושבים על הזכיה ולא על הסיכוי לעומת הסיכוי לפגיעה בתאונת דרכים. אצלנו (לא יודע מי זה "אצלנו" אבל שיהיה)אומרים שישנם ממילא סיכונים בלתי נמנעים בחיים אז למה להוסיף עוד? :D
אני חושב שאצל כולם ישנו חשש. חלקם אומרים חלקם לו. אבל כמו שכבר רשמתי שלמרות החשש האישי התחסנתי, כי מודע לסיכונים
המידיים הניצבים לפניי. ואוליי........ אם........... כשנגיע לגשר נחצה אותו.
אומי, הצטבר הרבה ידע וניסיון מאז.(שנות ה-50,60) אבל אל תשכח שאנו במרדף מתמיד אחרי נגיפים שהופכים אלימים יותר ויותר ולהערכתי גם קצב המוטציה שהם עוברים, הואץ. היה תמיד נכון להפתעות, מה שלמדת עד היום לא בהכרח מתאים לנגיף הבא.
חוץ מזה, אני מנסה להחזיר לכאן את הסקפטיות..... כדי שלאסף ק. תהיה חניה ליד הבית ולנמרוד יהיה סיכוי לקבל את החיסון, מוקדם יותר.
אסף ודורון,
כל הסיפור הזה לא נוגע כלל לתרופה או חיסון כזה או אחר ולא שייך לנשים בהיריון או לנושאי גן הכוהנים או עולים מתימן......
מהות הסיפור הוא להצביע על כשל מערכתי שהתרחש בכמה מדינות בזיהוי איומים ממוצר חדש ששווק לשוק. זו הפואנטה בסיפור אם לא הבנתם.
אני לא בא להפחיד איש, רק אומר שגם מערכות סינון ובקרה הכי יעילות וקפדניות יכולות להכשל.
הבוקר הודיעו לי שאני שוב נדרש להיכנס לבידוד (כבר פעם שלישית ושוב בגלל סיבה לא מוצדקת).
אני מוכן לקחת את הסיכון (שלהערכתי קטן מאוד) ולהתחסן ולגמור כבר עם ה- ח$€ הזה..
Sent from my iPhone using Tapatalk
אתה יודע שניתן לערער, כן ?
חיובי.
למזלי מקום העבודה דואג לזה ואני לא צריך לשבת שעות ולהמתין בטלפון.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני לגמרי מסכים עם זוהר.
נכון, יש משבר ומצב חירום ולכן הגיוני לקצר הליכים ולתת אישור חירום וכו׳, אבל זה תקף לאוכלוסייה שבסיכון.
נמרוד כתב שאם נחסן רק אותם תהיה תחלואה גדולה מאוד באוכלוסיות "הבאות בתור" ואני לא מבין על איזה מידע זה מבוסס, הרי עד עכשיו אף אחד לא קיבל חיסון (ולנגיף אין הקצאה של מנות) ובכל זאת התחלואה של מי שמתחת לגיל 40 למשל נמוכה וקלה יחסית.
נקודה אחרת שאף אחד לא מתייחס אליה היא השפעות עקיפות של התחסנות (לא תופעות לוואי), האם זה שאנחנו נותנים למערכת החיסון שלנו "גלגלי עזר" זה בהכרח טוב? כאמור, אם חייבים אז חייבים...
Sent from my LM-V450 using Tapatalk
אתה מוציא את דברי מהקשרם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Raccoon
כתבתי שאם נחסן רק את המבוגרים ואוכלוסיות הסיכון וגם נפתח את הכלכלה לגמרי מספר החולים הכללי יעלה מאד ואיתו גם מספר החולים קשה, הם יהיו צעירים יותר והאחוז מסך החולים יהיה קטן, אבל המספר האבסולוטי הוא מה שרואים בבתי החולים.
המטרה הסופית היא לא רק שאנשים לא ימותו - היא שנחזור לחיים של 2019 - מערכת חינוך מתפקדת, טיסות, תיירות, מסיבות, מסעדות, מופעים, כדורגל... בשביל רק למנוע תחלואה הסגרים עובדים יופי.
באמת לא הבנתי אותך עד הסוף.
לפחות תסכים איתי שמבחינה מוסרית צריכים קודם כל לשמור את החיסונים לנזקקים ביותר.
Sent from my LM-V450 using Tapatalk
נראה לי שיש לך חוסר הבנה בסיסי של מה זה בעצם חיסון. חומר החיסון מתחזה לנגיף (ובחיסונים קלאסיים נגיף מומת או מוחלש) ובעצם מפעיל ומאמן את התגובה החיסונית הטבעית של הגוף שלך. זמן קצר יחסית אחרי החיסון, חומר החיסון מתפוגג ונעלם כשהתקווה שהתאים החיסוניים שלך ישארו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Raccoon
אם כבר לתרופה אפשר להתייחס כגלגלי עזר. החיסון זה גורם שמאמן והולך.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
להתרשמותי הבלתי קובעת, מהשקעה בקריאת חומר בנושא, שאינו מדיה חברתית פופוליסטית ושיחות עם אנשי מקצוע בתחום, ומעט ידע אישי, אני חושב שהדוגמאות שהבאת אינו ברות השלכה למצב הנוכחי עד כדי ייצור רעש ספקני לא מבוסס.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
אבל זו דעתי.
המדיה החברתית הפופוליסטית כהגדרתך, מהווה מקור מידע להרבה אנשים ובהרבה תחומים, ונכתבת ומתעדכנת ע"י אלו שלימדו אותך באקדמיה.
עכשיו... במקום ללעוג, הצג לנו את מקורותיך ונבחן אם בדרך כלשהי הם סותרים את מה שכתבתי בפסקה לעיל, שהיא תמצית הסיפור כולו.
ובנוסף מקווה שתוכיח גם לפי מקורותיך למה כשל מערכתי שהתרחש אז לא יכול לחזור על עצמו , ולמה הוא לא מתאים כאן.
ואל תחזיר אותנו לדף מס' 2 בדיון.
זוהר, בקצרה, המערכת של היום שאתה מפחד מכשלונה, לא היתה קיימת בשנות ה50. היא השתנתה והתפתחה בעקביות בעקבות אסון התלידומיד ועוד הרבה אחרים.
אם להשתמש באנלוגיה, אתה נותן דוגמא של התרסקות מטוס מחרידה משנות ה50 כטיעון נגד בטיחות התעופה האזרחית היום, כשבדיוק ההיפך הוא הנכון - כתוצאה מאסונות בעבר, התעופה הלכה והתפתחה לסטנדרט הבטיחות של היום.
לא מדויק זה רק חלק מהדברים שאמרתי.
מה שאני טוען שקיים סיכוי לכשל כזה כי זה נכון שמערכת היום הרבה יותר "מהודקת" ופחות "רופפת"(כמו אז) אבל האתגרים והאיומים הניצבים בפניה (ובפני המין האנושי) הם רבים וחמורים הרבה יותר. ואם בנגיפים עסקינן אז הם נעשו אלימים יותר, מוטציונים יותר ובלתי צפוים בהתנהגותם.
בקיצור, מערכות המחקר הפיתוח הייצור הפיקוח והבקרה השתפרו לאין ערוך אבל גם האתגרים והמשימות שעומדים בפני המדענים, נעשו קשים יותר. וכשהפער הזה, הקיים תמיד (והולך וקטן), ישאף ויתקרב ל- 0 נדע שניצחנו את כל המחלות הקיימות וגם את אלו שעוד נכונו לנו, בנתיים אנחנו עדיין לא שם.
ולדוגמא שנתת, אכן חל שיפור עצום בבטיחות הטיסה ועדיין תאונות אויריות מתרחשות.
אני דווקא כן מבין את זה אבל מודה שהאנלוגיה הייתה לא מהודקת מספיק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי assafy
הכוונה שלי היא שמאחר שהחיסון הוא בעצם חיקוי (ולא סתם חיקוי שכן בבניית הרנא של החיסון נעשו לא מעט שינויים שתורמים ליעילותו מבלי לשנות את המסר הגנטי), יכולות להיות תוצאות לא צפויות. נקודה אחרת, מאחר שהחיסון מחקה רק חלק מהנגיף האם היעילות שלו דומה להתחסנות טבעית (שמבוססת על צפיה בנגיף שלם) עבור מוטציות קרובות?
Sent from my LM-V450 using Tapatalk