POWER PACK במקום מצבר שני?

נדב,
אנחנו גולשים לדיון אחר.
בסוף, יש מלא אוסטרלים שנוסעים עם מקרר בארגז טנדר, ומרוצים, וגם אני.

ובסוף, בשורה התחתונה, הוכח כאן מעל לכל ספק סביר כי המארז אנרגיה הזה יעיל במקרה הטוב לדחיית הקץ ב3-4 שעות של עבודת מקרר בתנאי שטח ישראלי.
אני עדיין לא החלטתי אם ה-3 שעות שהמארז מאפשר לשמר את טמפ' "0" באמת יעילות/דוחות את עליית הטמפ' האיטית במהלך הלילה, אם אני מנתק את המקרר כבר בכניסה לחניון לילה (אצלנו זב בסביבות 17:00-18:00 לכל המאוחר.

דבר אחד בטוח, כיוון למינוס נמוך מידי גורם לחלב לקפוא, ולבעיות תפעול ילדים וקפה בבוקר.

נראה לי שלא הבנת אותי - אני לא מנסה לכוון לזה שהמקרר צריך להיות במקום סגור בתוך הרכב, אלא שהוספת בידוד נוסף תחסוך בצריכת האנרגיה שלו.

לגבי המקרר שלך בטנדר שלך, השאלה החשובה היא: האם כאשר אתה משאיר את המקרר בלילה מחובר למצבר, אתה קם בבוקר עם מקרר קר ומנוע שמתניע בלי עזרה ?

אם התשובה היא כן, כל היתר הופך לדיון אקדמי ...

כאן הטעות שלך לדעתי.
אתה מתייחס לבידוד מקור, והבידוד הוא מחימום הדפנות ממקור קרינה חיצוני, וצמצום מפל הטמפ בין המקרר והסביבה.

כמה שההפרש בינהם קטן יותר, המקרר מתאמץ פחות.

וכן,
אחרי לילה של עבודה, על מצבר תקין, המקרר לא מתנתק והרכב מניע.

בידוד מחום ובידוד מקור זה אותו הדבר, רק תלוי מאיזה צד אתה מסתכל ...

רק שאתה מתייחס לקור גם כבעיה, ובגלל שלא משמירה על הקפאת יתר אנחנו מוטרדים, אלא מעודף חום, אז הבידוד מקור לא רלוונטי מבחינתי.

מה שחשוב לדעתי הוא הזוית מבט של איך מונעים חימום של המקרר וסביבתו, ואיך מאפשרים למקרן שלו הסעת חום מירבית.

ואת זה אפשר להשיג בקלות עם אוורור.

מה זה משנה 2 מעלות או עשר מעלות בטיול של שני לילות?
אז בבוקר המוצרים יהיו בעשר מעלות זה ביג דיל?

עוף ופירות-ים ומוצרי חלב אתה רוצה פחות מ-10 מעלות, יותר קרוב לאפס.
בשר בקר פחות בעייתי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי elro

כדאי שתבדוק....

מנוע גדול יותר...

---

אז יצא לי היום במקרה לבדוק על סופה (אותו מנוע) - הסוללה נתנה 10 סטרטרים יפים, וזה אחרי 5-6 פעמים שהתנעתי איתה בחודש האחרון את הקוואליר (שבקושי נוסעת ולפעמים אני שוכח את הדיבורית מחוברת ...), ואחרי כל אלו נשאר בה (לפי המטען) בערך מחצית מהטעינה האפקטיבית (כלומר שניתן לנצל בבטחה ובזרמים גבוהים).

מרשים בשביל סוללה קטנה (3300 mAh) בת חמש שנים שהתניעה רכבים כבר עשרות פעמים ... אני מבסוט :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

כן. זו סוללת LiPo, מהסוג שעשוי להתלקח בעת שימוש כזה, ולכן חשוב להשקיע עוד כ- 10 ש"ח בנרתיק הגנה כזה או כזה, וגם להשתמש בו ...

ואלו הקונקטורים: http://www.hobbyking.com/hobbyking/store/__9283__HXT_4mm_Gold_Connector_w_Protect or_10pcs_set_.html

המטען שאני משתמש ברכב הוא כזה, וצריך להוסיף לו כבל סטנדרטי לשקע המצית. בחרתי בכוונה מטען איטי משתי סיבות: שימוש בשקע המצית בלי לדאוג לפיוז מיוחד, וטעינה מאוזנת של הסוללה ששומרת על אורך חייה. אני גם לא מטעין את הסוללה במלואה אלא עוצר את הטעינה ב- 16V - זה גם מאריך את חיי הסוללה וגם לא חושף את מערכות הרכב למתח גבוה מדי. אפשר גם להחליט לעצור במתח נמוך יותר, זה עדיין יתניע את הרכב אבל פחות פעמים בין טעינה לטעינה.

בבית יש לי מטען כזה, שמאפשר טעינה מהירה יותר וגם פריקה מבוקרת ומדודה של הסוללה לצורך רענון (אני נוהג לרענן פעם בשנה-שנתיים). בהמשך לחפירות הקודמות בשרשור, אפשר להשתמש במטען הזה כדי למדוד מה הקיבול האמיתי של הפאקים השונים ...

אגב, ראיתי שיצאו סדרות חדשות של סוללות, יכול להיות שהן יותר מתאימות, לא חקרתי לעומק:
http://www.hobbyking.com/hobbyking/store/__88019__Turnigy_Bolt_5000mAh_4S_15_2V_6 5_130C_High_Voltage_Lipoly_Pack_LiHV_.ht ml
http://www.hobbyking.com/hobbyking/store/__91209__Turnigy_Graphene_5000mAh_4S_Har dcase_Lipo_Pack_ROAR_APPROVED_.html

השרשור הזה מתפזר לשני כיוונים נפרדים: הראשון משתמש בסוללה/מארז כדי לחבר מקרר בלילה, והשני כדי להתניע בבוקר.
אני משתמש בסוללה החיצונית להתנעה בלבד. (הקיבול שלה לא גדול, וזניח לעומת מצבר עופרת - אם המצבר ייגמר הסוללה הזו תגמר הרבה לפני, ואם הסוללה מספיקה למקרר ללילה, אז מצבר הרכב יתמודד גם הוא עם זה ללא כל קושי להתניע בבוקר)

השיקול שאומר שלא טוב לתת למצבר הרכב להתפרק הוא לגיטימי לטובת השימוש הראשון, אבל כל מה שמחובר אצלי בלילה (תאורה, ואו-טו-טו מקרר) מצוייד בהגנה מפריקת המצבר אז אני בחרתי בדרך השנייה: המצבר לא ייתפרק עד כדי נזק בזכות ההגנות ואם לא יתניע בבוקר - יש את סוללת הגיבוי.

אגב: דפדפתי בארכיון ומצאתי את השרשור הזה של גיא, שהתחיל אצלי את החגיגה, מה שאומר שאני משתמש באותן סוללות כבר כמעט חמש שנים...
אגב 2: כל המוצרים שמשמשים אותי בהקשר הזה הם מתוצרת סינית... הצליח לי הפעם ...

---

נכנסתי לקישורים של המוצרים והם מתייחסים לזרם הטענה c של 90 אמפר או 145 אמפר.
האם לא צריך בערך 400 אמפר כדי להניע מנוע 4.0 ליטר?

אביגדור

יש שני ערכים שונים. האמפרג' וה סי. מה שאתה רוצה בשביל להניע זאת המכפלה שלהם 40 סי על 3 אמפר שעה זה 120 אמפר ל 10 שניות ..

Sent from my Nexus 5X using Tapatalk

תגובה 81 של חנן:

יש לדברים האלה סטנדרטים ושמות מאוד ברורים. יצרן לא יכול לכתוב ברצינות נתון אחד ולטעון שהוא מתכוון לאחר.

הנתון הרלוונטי להתנעה הוא cca, או בשפת הליפו, נדמה לי שקוראים לזה c.

מה נכון?
אביגדור

לא יודע לגבי התנעה (עם הסתייגות)

אבל טיסן או מסוק שלט, שצורך בזמן תמרוני אוירובטיקה קשים 200 אמפר ... ופועל על סוללה של 22 וולט עם 6 אמפר/שעה .... הוא דוגמה.
זמני טיסה הם בערך 5 ~7 דקות ...

קצת חשבון ...
וקצת נסיון ...

ועכשיו להסתייגות, גם מצבר רכב עופרת /חומצה .. כתוב עליו 55 אמפר /שעה .. אבל התנעה או שימוש בכננת מגיע בקלות ל 400 אמפר .. אז .. .

מבין את ההקבלה ?

Sent from my Nexus 5X using Tapatalk

אנסה להסביר באופן ברור יותר, ולצורך ההסבר אתייחס לסוללה הזו:
http://www.hobbyking.com/hobbyking/store/__88019__Turnigy_Bolt_5000mAh_4S_15_2V_6 5_130C_High_Voltage_Lipoly_Pack_LiHV_.ht ml?strSearch=130c%204s%205000

המשך גלילה בעמוד הנ"ל מביאה אותנו לטבלת הנתונים:

קובץ מצורף 111261

ומה אנחנו רואים:
קיבול הסוללה הוא 5000 מילי-אמפר-שעה (כלומר 5 אמפר שעה ע"פ יחידת המידה המקובלת במצברי רכב)
זרם פריקה רציף מקסימלי הוא 65 (c) כפול קיבול הסוללה באמפר-שעה, כלומר: 65 כפול 5 ומקבלים 325 אמפר
זרם פריקה רגעי (כלומר להתחלת סיבוב המתנע) הוא 130 (c) ובהתאמה 650 אמפר.

נראה מספרים דמיוניים, אבל עובדתית, זה עובד ככה כבר שנים ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי AvigdorAharon

האם לא צריך בערך 400 אמפר כדי להניע מנוע 4.0 ליטר?

---

החישובים וההסברים בתגובה הקודמת.
בפועל, אתמול בערב הנעתי את הצ'רוקי עם הסוללה הזו, שהיא כבר ישנה ועייפה, ממצב שבו עם המצבר לא היו אפילו תקתוקים של הסטרטר...

רמי,
לגבי מתח ניתוק של הדנפוס (ובאותה הזדמנות, מהירות של המדחס).
נגד 9 קובע את מתח הניתוק (טבלה 4), ונגד 8 את המהירות (טבלה 5).
הערכים נכונים גם לבקרים אחרים כמו 101N10210 וכו'.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

לא יודע לגבי התנעה (עם הסתייגות)

אבל טיסן או מסוק שלט, שצורך בזמן תמרוני אוירובטיקה קשים 200 אמפר ... ופועל על סוללה של 22 וולט עם 6 אמפר/שעה .... הוא דוגמה.
זמני טיסה הם בערך 5 ~7 דקות ...

קצת חשבון ...
וקצת נסיון ...

ועכשיו להסתייגות, גם מצבר רכב עופרת /חומצה .. כתוב עליו 55 אמפר /שעה .. אבל התנעה או שימוש בכננת מגיע בקלות ל 400 אמפר .. אז .. .

מבין את ההקבלה ?

Sent from my Nexus 5X using Tapatalk

---

ההקבלה ברורה אך זה לא מה ששאלתי...

אביגדור

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

http://www.hobbyking.com/hobbyking/s...r_Station.html

איך?

אסף.

---

אסף,
התקדמת עם הכיוון הזה? יש החלטה?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי AvigdorAharon

ההקבלה ברורה אך זה לא מה ששאלתי...

---

אז מה השאלה ?

אמלק, אבל אם בא לך לנסות יש לי כזה פאוור פק שכתוב עליו 68000. הניע לי רכב מספר פעמים. אתה מוזמן לקחת לבדוק עם זה יחזיק מקרר לילה

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

אז מה השאלה ?

---

אם ידוע מה הקשר בין הפרמטר C הרשום על סוללות ליתיום ובין זרם התנעה הרשום על מצברי העופרת.
חיפשתי טבלה או מידע באינטרנט אך לא מצאתי, החישובים למעלה לא מדויקים

אביגדור

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי RINCEWIND

אמלק, אבל אם בא לך לנסות יש לי כזה פאוור פק שכתוב עליו 68000. הניע לי רכב מספר פעמים. אתה מוזמן לקחת לבדוק עם זה יחזיק מקרר לילה

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

---

אחסוך לך את הניסוי.
בוצע ותועד כאן בשרשור.
בדיקת לילה ובדיקת יום.

אביגדור, אתה מכפיל את הערך C בקיבול של הסוללה, וזה זרם ההתנעה. שים לב שיש סוללות עם שני ערכי C, אחד רגעי ואחד רציף.

Sent from my HTC One using Tapatalk

ויש גם ערך c לטעינה, שבמקרה שהובא כאן למעלה הוא 2, אז טעינה מקסימלית היא 10 א"ש?
נראה לי שזו מגבלה לא פחות בעייתית מנושא זרם ההתנעה.
לענ"ד, בהסתייגות שאני לא מבין בסוללות האלה, אני הייתי קונה מ, או מעתיק מיפרט מחברות רציניות שמוכרות מצברי התנעה (בניגוד לסוללות טיסנים) מהסוג הזה, כמו:

http://www.mylithiumbattery.com/shop...attery-450cca/


בטבלת הנתונים של סוללת ה5 א"ש שלהם, כתוב שזרם טעינה קבוע מקס' הוא 15 אמפר.

ובשורה התחתונה, נראה לי שאתה צריך לפחות 9-16 א"ש כדי להיות במקום בטוח, גם מבחינת התנעה וגם מבחינת טעינה, וגם אז, לא לבנות על קיבול המצבר, כלומר, לא להפעיל צרכנים לטווח ארוך במנוע מדומם.

על מנת להתגבר על חוסר האמינות הסיני האופייני, אני מציע להסתכל גם על המשקל והגודל הפיזי, אל מול המצברים הייעודיים שמוצעים ע"י חברות מערביות.

ניתן להניח בבטחון מלא שחצי ק"ג סיניים לא יתנו את אותה תמורה חשמלית שנותנים ק"ג וחצי בריטיים.

אפילו כשהמשקל זהה, כבר ראיתי מבחן שמראה שבתוך מארז סוללה גדולה, חבויה סוללה קטנה, כשכל שאר הנפח מלא בקמח, להשלמת המשקל.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

חנן,

לא ברור לי למה אתה שם זרם טעינה באותה חומרה של זרם התנעה?
עבור שימוש לחירום, מעניין אותי הזרם התנעה ושהסוללה לא תפרוק לבד, אבל מה אכפת לי אם לוקח 3 או 9 שעות להחזיר אותה לטעינה מלאה?
מה אני שירותי חילוץ? התנעת חירום כל שעתיים?

אני חושב שהדיון הזה (גם בעזרתו של דורון עם הרעיונות שלו לנסות להשמיש את זה למקרר :-) ), מפקשש את הרעיון הבסיסי של המוצר הזה.

Power Pack כמו של דורון עולה היום בסביבות 140 ש"ח, שוקל 1-1.5 ק"ג (עם כל הציוד ההקפי - מטענים, קרוקדילים...) ותופס נפח של חצי גלון.
בתמורה, אתה מקבל תעודת ביטוח, שכל שטות או תקלת מצבר, אתה יכול להניע.
זה עולה פחות, ותופס פחות מגלון שמן גיר :-) זה עולה פחות, ותופס פחות מרצועה קינטית, זה עולה פחות, ותופס פחות מגלגל רזרבי....

ונותן כל כך הרבה שקט, מה השאלה?

כי אביגדור מחפש מצבר ליתיום שיחליף את המצבר הרגיל ברכב שלו. אני מתייחס אך ורק לצורך הזה.

Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

כי אביגדור מחפש מצבר ליתיום שיחליף את המצבר הרגיל ברכב שלו.

---

לא יודע מאיפה אתה לוקח את זה, אבל גם אם זה נכון אז זה הזמן והמקום לעצור מחשבות מהסוג הזה.
הסוללות האלו לא מיועדות לשימוש ממושך, וסכנת ההתלקחות שלהן היא מוחשית וקיימת. אין דין טיסן שנמצא באוויר בין 5 ל- 20 דקות כדין רכב שיכול להיות מונע במשך שעות. גם פוטנציאל הנזק גדול יותר אם הסוללה מתלקחת ברכב לעומת טיסן. בקיצור, תשכחו מזה ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי AvigdorAharon

נכנסתי לקישורים של המוצרים והם מתייחסים לזרם הטענה c של 90 אמפר או 145 אמפר.

---

אני מנחש שזו שגיאת הקלדה והכוונה היתה לזרם התנעה, אביגדור - תקן אותי אם אני טועה ...

בכל מקרה, לגבי הסוללה שהבאתי כדוגמא, אם זרם ההטענה הוא 10 אמפר (ולא אמפר-שעה שזו יחידת קיבול), הרי שהטענה מלאה תיקח חצי שעה באופן תיאורטי (5 אמפר-שעה בזרם של 10 אמפר => חצי שעה), לא נראה לי בעייתי בכלל... אני בדרך כלל מגביל את זרם הטעינה ל- 1 אמפר וזה מספק לחלוטין. סוללה כזו מספיקה ל- 20-30 התנעות וממילא אני לא רוצה להגיע איתה להתרוקנות כי זה מצבר החירום שלי שצריך להיות זמין תמיד. אחרי שימוש או שניים אני מטעין ברכב (עם מטען איטי יותר) בין 10 ל- 30 דקות ...

מקווה שההסבר ברור ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב42

לא יודע מאיפה אתה לוקח את זה, אבל גם אם זה נכון אז זה הזמן והמקום לעצור מחשבות מהסוג הזה.
הסוללות האלו לא מיועדות לשימוש ממושך, וסכנת ההתלקחות שלהן היא מוחשית וקיימת. אין דין טיסן שנמצא באוויר בין 5 ל- 20 דקות כדין רכב שיכול להיות מונע במשך שעות. גם פוטנציאל הנזק גדול יותר אם הסוללה מתלקחת ברכב לעומת טיסן. בקיצור, תשכחו מזה...
.

---

ציפור לחשה לי [emoji12] . אין טעות הקלדה. זו הכוונה.
אתה מאוד נחרץ, אבל היישום הזה תופס תאוצה בעולם וגם בארץ, ויש מצברי ליתיום שנולדו בדיוק עבור זה.
אתה מתכוון גם ליעודיים, או לסוללות הטיסנים?


Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk

אני מתכוון לסוללות הטיסנים.
יש גם סוללות ליטיום לשימושים אחרים, לסמארטפונים למשל. בעצם, גם אלו מתלקחות לפעמים ...

Sent from my HTC One using Tapatalk

בגלל שעוסקים בי, אני אגיב...

אני מחפש שני מוצרים:
1. מצבר ליתיום לרכב כמו שהתחילו להשתמש באופנועים.
2. בוסטר להתנעת הרכב במקרה והמצבר יתרוקן.

ניסיתי להבין כיצד בעזרת הפרמטר C במצברי ליתיום אוכל לדעת אם ניתן להניע מנוע 4.0 ליטר. הבנתי שיש קשר בין הקיבול של המצבר ובין זרם ההתנעה (קיים גם במצברי עופרת במידה מסוימת) אבל מבחינת חישוב, זה לא כול כך פשוט כפי שנדב תאר.
קיבול המצבר הולך ופוחת כאשר אני מנסה להניע את הרכב ולכן לא ניתן לומר שהחישוב הוא הפרמטר C כפול הקיבול כי הקיבול הולך ויורד עם שינוי הזמן.
בינתיים רכשתי בוסטר להתנעת רכב שעל פי הנתונים, יכול להניע מנועי בנזין עד 5.0 ליטר, נחכה שיגיע ואז אוכל לדווח.
לגבי המצבר, אחכה בינתיים.

אביגדור

בסוללות ליתיום פרמטר C הוא הקיבול שלו תוכננה הסוללה.
אם לסוללה יש 15000mAh או 15Ah ויש לה C מסויים לטעינה,
אחר לזרם רגעי ואחר לזרם קבוע אז מכפילים 15 בערך ה C.
סוללות ליתיום פולימר (LiPo) בעלות C גבוה בפריקה, הן
מסובכות יותר לטעינה (צריכות מעגל איזון) ומסוכנות מהותית
(יש שימוש נרחב בהן בטלפונים ניידים, רחפנים, טיסנים ורכבים).
לעומתן סוללות LiIon הרבה יותר פשוטות לטעינה, בטוחות מאוד
(יחסית) אבל יש להן C נמוך יחסית שלא יכול להניע רכב.

אני אישית לא הייתי מכניס סוללות LiPo לא הביתה ולא לרכב
(במיוחד שחום הישראלי שהרכב סגור).

הסיבות לשימוש הנרחב בהן הוא יחס משקל אנרגיה גבוה מאוד.
והיכולת לייצר סוללות בצורות שונות ומשונות ולאו דווקא תאים
עגולים כמו הסוללות הנפוצות.