Printable View
ההנאה הגדולה שלי זה לקרוא את התגובות של אלה שרואים תמונות.( ע''ע ברוך.......)
תבואו לראות בשטח ואז תיראו את המציאות.
חוץ מזה - בואו נמתין למה שיכתוב דורון. גם אני סקרן.
ונקווה שהיום יעלו התמונות העיקריות שעדיין חסרות.
בכל אופן - אני לא עולה את זה ממספר סיבות.
א. אני פוחד.
ב. אני לא רוצה לשבור עוד ציריה.
ג. לסדר אחר כך את כל הבלגן בארגז עקב השיפוע.
ד. בגילי כבר עברתי הכל - וזה ממש כבר לא עושה לי.
אתה לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. מי שמכיר תמונות יודע שלרוב הן עושות עוול למציאות.
חוצמזה, תמיד כיף לקרוא את התיאורים הציוריים שלך ומכאן שגם אתה צריך לכתוב גרסא לסיפור המעלה.
תמיד טוב להתחיל בהצלחות. והפעם ניסוי במקלחת חמה לשני אנשים.
היות ויש לי ברכב מיכל בפגוש של 35 ליטר ללא משאבה - גרויטציוני, ועוד מיכל של 72 ליטר שמגובה במשאבה חשמלית, ובנוסף יש לי כירת גז עם ווסת לחץ ושני בלונים גדולים של אספקה לשנה - להלן הפתרון של המקלחת המשלב את הנתונים האלה.
הגעתי לשטח עם מיכל בפגוש שיש בו 30 ליטר מים בטמפרטורה של 20 מעלות.
החנתי את הרכב בנחל המוקף בקירות משלושה צדדים,כהגנה מרוח. בתנאי רוח הרחצה נעשית בתוך אוהל סגור כך שהיא יכולה להתבצע גם בחניון רגיל,עם אנשים בסביבה.
הוצאתי 5 ליטר מים מהמיכל לסיר הבישול הגדול וחיממתי אותם לרתיחה.הכנסתי אותם חזרה למיכל.
הוצאתי 5 ליטר נוספים הרתחתי והכנסתי גם אותם למיכל . עינין של עד 10 דקות לכל שני ההסירים.
בינתיים הוצאתי את מגבי הרגליים של הנהג והנוסע ו''ריצפתי'' לי משטח דריכה בסמוך לדלת תא המטען הפתוחה שמגינה מרוח גם מהצד הפתוח.
שילוב המים החמים עם המים הקרים ביחס של 20 ליטר ל-10 ליטר רותחים מביא אותנו קרוב ל-50 מעלות צלסיוס למקלחת ראשונה,אך היות והזרימה נשאבת מלמטה הטמפרטורה פחות או יותר 40 מעלות בלבד.
שכחתי לציין שבסידור קטן של הצנרת המים נישאבים מהמיכל הקטן במשאבה במקום מהמיכל הגדול.
לפני תחילת המקלחת הראשונה ,נשאבים 5 ליטר נוספים מהמיכל שבעצם יונקים אל כל מי הצנרת הקרים ואת תחתית המים שפחות חמים ומיד לאחר מכן מתחילה המקלחת הראשונה.בעתיד יהיה גם ראש מקלחת במקום ברז מתכוונן.
במקביל - מורתחים המים שנשאבו - סה''כ 5 ליטר שבעת רתיחתם מוכנסים למיכל המכיל כבר 20 ליטר בלבד היות והראשון כבר סיים להתקלח.
המים הפעם עוד יותר חמים מהמים הראשונים ויש בעיה גדולה בנטישת המקלחת.
כך בתוך כ-20 דקות מתבצעת כל פעולת המקלחת של שני אנשים במים של כמו בבית.
ולאן אתה מזרים את כל המים הללו ? הרי הם נשפכים על הקרקע , אתה צריך להרחיק את הרכב/מקלחת מאיזור הלינה/שהיה או במקום רק שטיחים לשים גיגית ואז לאגור את המים "האפורים" ולהעבירם למקום אחר.
אם זה בנחל סמוך למקום הלינה אז המים זורמים במורד הנחל............
ואם זה בסמוך לחניית הרכב - הצינור באורך 5 מטרים מהרכב עד לאוהל ,ושם אדמת המדבר סופגת 20 ליטר מים.
בדקתי בעבר - והמדבר יכול לספוג את די בקלות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי whisky
וויסקי נכבד.
היו בישולים ועוד איזה!
חיים דיגם לנו בארוחת הערב חריימה טריפוליטאית שעושה בית ספר להרבה סבתות של הרבה מאיתנו...:p בליווי 2 חלות שבת להספגת הרוטב.
למעשה הדיסקו הזה חוץ מלייצר חשמל עושה הכל כדי להנעים את זמנו של בעליו (ושאר משתתפי הטיול) בשטח בכל רגע נתון.
למרות ההיסחפות של חיים בהערכת הקושי של המכשול,היה אתגרי ומעניין,ואני ממליץ לך בהזדמנות הראשונה להצטרף לחיים לאחד הטיולים הקרובים .ההנאה מובטחת!
בידידות,מורי.
אז עד שדורון יכתוב משהו מכובד, ועד שזיו יעלה את התמונות והסרט - הינה צימוק שעשה את הטיול מהמם במלוא מובן המילה.
מצומת ציפורים נסענו לנחל ניצנה ביום הראשון בכדי להקים חניון בנחל מתחת לעצי אשל שסומנו במפה,ולא זכרתי אותם מטיולים קודמים..
כאשר הגענו למקום היה משהו אחרי שלוש אחר הצהריים - מעט מוקדם לחניה ,והאשלים התגלו יותר כשיחים ופחות כעצים.
ההחלטה היתה לנוע בעקרון צפונה ולהתקרב למצוק נוף - אותו החלטתנו לבקר ביום השני.
חיפשתי ציר לצאת מהנחל ,ומצאתי דרך לא מסומנת העולה צפון/מזרח מהנחל לכיוון רמת רות ויוצאת מהנחל בנקודה 1050/022 בערך - ומגיע לנקודה המרוחקת כששה ק''מ משם בנ.צ. 1065/025 - רשת ישנה.
השביל הזה יפיפה ויש בו גם קטעים אתגריים עם אלטרנטיבות רגועות, אך הסיפור מגיע לשיאו בקצה השביל.
השביל מטפס בשיפוע רדוד על גבעה שטוחה שהיא בעצמה בגובה אבסלוטי מעל 450 מטר, ואז הג'יפ מגיע לקצה הגבעה בנוף מדברי רגיל עם האף כלפי מעלה, - כאשר הוא מוריד את האף בתחילת המורד, מתגלה בשתי שניות של מבט - בקעה פתוחה לכל רוחות השמיים ברוחב וברוחק של קילומטרים, ובעומק של 300 מטר מתחתיך ,כשהבקעה הזו משובצת בעוגות שיש ענקיות - כפי שמורי החליט- בגובה עצמי של 250 מטר כל אחת ,ברקע המצוקים של רמת רות ,ונחלים ירוקים משתרעים לאורך ולרוחב הבקעה- לפי נקודות זרימת המים הנמוכות שהיו כאן בחורף האחרון.
עוצמת הנוף מהממת כי היא מפתיעה אותך בשתי שניות, ובגלל הקונטרסטיות של הנוף שבו הגעת לנוף שמתגלה באחת. סוג של נוף ירחי מכוכב אחר.
ברור לכם שאת הלילה עשינו באחד הערוצים העמוקים של הבקעה הזו, כשאנו מנצלים את גובה הקירות לקבלת צל נעים בבוקר שרק בשעה שמונה ומשהו התגלו לנו קרני השמש הראשונות.
עבור שתי השניות הראשונות האלה היה שווה כל המסע.
את האזור הזה אני הולך לחרוש בקיץ הקרוב.
לערוך את הווידיאו יקח זמן (לנקות מספרים).
בינתיים, מצורפות 3 תמונות מהמקום שעליו חיים מדבר.
הפעם עם התמונות.
ברור לכם שהתמונות לא יכולות לשקף את המרחב האדיר שנפרש מלמעלה עם כל ''העוגות'' שהתגלו באחת.
חייבים לראות את זה בעיניים.
עוד אבקר שם הרבה פעמים.
אגב - צפונית מזרחית לשטח הזה ,באזור נחל לבן יש תא שטח גדול של כ-25 קמ''ר משובץ בנפלים של פצצות מצרר. ראו הוזהרתם מלהכנס לאזור ללא ידיעה מוקדמת ומדויקת של התחום המסוכן.
אכן שעת האקסטרא בטיול הייתה שווה את כל הטיול...נוף מדהים...
עדיף תמונה פנורמית..
הי חיים, שלח לי נ.צ. של הבקעה הזו, אני מתכנן להיות באזור בקרוב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי רכס חיים
1065/025 ברשת הישנה. קצה של שביל המגיע מנחל ניצנה.
נקודת תצפית על כל הבקעה לכיוון צפון/מזרח.
מאיפה להתחיל?
מהסוף,
עם הציריה של חיים נשבר גם הכלל של מתנגדי המוכנות וסחיבת חלקי החילוף (שיש לציין כי אתה חיים לקחת למקום אחר מכולם-אפילו יותר מהרשימה הארוכה מאד שז ל חנן), הכלל של "מה שישבר זה בטוח מה שלא הבאתי ברכב"..
הציריה שכשלה עוד לפני שהגענו למושא המסע הזה-עוד בעלייה הדרדרתית שלפני המדרגה.
הגענו למדרגה והאמת, כבר במבט הראשון הבנו שמשהו בסטנדרטים של חיים השתנה,
אולי הנכד, אולי הדיסקו, אולי הזמן ואולי כולם ביחד אבל המדרגה לא היה נוראית, האמת אפילו לא קשה.
אם במעבר הראשון עוד בחרנו נתיב כדי שאם יחליק הרכב של מורי אז לפחות תהיה סוללה קטנה שתבלום אותו אז אחרי העלייה החלקה בא הנציג הלא נעול ועלה בלי דרמה ובלי מחאות צמיגים.
רק כדי לגלות שבתוואי ללא-מוצא שרץ במקביל לרוב השביל מישהו פתח עליה רעה באמת שעולה לקו רכס.
אחרי הטקס המתבקש לשמו באנו עד הלום והצבת השלט שבניסוחו ומיקומו אני בטוח שיתחיל אגדה אורבנית לסיבה בגללה הוא הוצב שם.. לפחות לגבי אלו שלא משוטטים ברשת באתר הזה.
אחרי רוורס ארוך ומתבקש עם הפרה הצולעת, כינון קצר והחלפת ציריה והסתיים המסעונצ'יק.
עכשיו תור התמונות.
הציריה החסרה במחסן החלפים ,נרכשה יחד עם אחותה הארוכה מדיסקו לפירוק.
באותה הזדמנות רכשתי גם את חיישני החמצן ואת מיכל העיבוי הלבן במקום השחור שיש לי,ושיכנס למחסן החלפים.
האם המיכל הלבן מתפוצץ פחות או לא מתפוצץ בכלל??
חיישני החמצן הישנים נרכשו במקום השקעה גדולה מאוד בחיישנים חדשים - האם יש הבדל בפעולת החיישנים חדש/ישן או שהם עובדים או לא עובדים בלבד ?.
ניקיון הרכב לאחר המסע האחרון גזל יום עבודה שלם שכלל צביעה מחדש של רצפת הנהג והנוסע.
עכשו הרכב מוכן לנסיעה קטנה בשבת ולמסע חדש בן יומיים בשבועות ושבת הבאים. חזרה לחקירת אזור הר ספון ורמת רות אבל באופן יסודי כולל זולה ארוכה מערב שבת לשבת בבוקר.
ציטוט
ניקיון הרכב לאחר המסע האחרון גזל יום עבודה שלם שכלל צביעה מחדש של רצפת הנהג והנוסע.
זה באמת חוסך שואב אבק
הלבן גם מתפוצץ בסוף (מנסיון אחרי 7 שנים) אבל אם תקפיד להחליף כל 5/6 שנים לא תצטרך לשאת נוסף ברכב.
ד"א יש הנחיית יצרן להחליף כל 6 שנים...
גיא
האם יש דרך לעלות סרטון וידיאו של 10-20MB שירות לאתרי, או שאני צריך לעלות את זה לאתר אחר (YouTube) ולהסתפק פה בקישור?
http://www.youtube.com/watch?v=1QkwsUEwyAc
מורי עולה את מצוק-נוף.
1- אני מצטרף למה שנאמר פה לפני, חיים קצת הגזים בקושי ;)
בסופו של יום מדובר בשטח עם אחיזה טובה (סלע גיר, ללא דרדרות ואבק).
2- השיפוע הכללי בסביבות 30-40% אבל מדרגת הסלע באמצע, באמת מפחידה וגורמת להרים את האף לזווית לא נעימה (תסתכלו בזווית הירידה בתמונה ב #1492).
3- מבחינת נהיגה ואתגר עבירות, העליה הדרדרתית לפני הפניה ימינה למצוק והירידה לחציית נחל משורה (מסומן כמעבר "סלעית" בעמוד ענן) כק"מ לפני המעלה, קשים יותר ומסובכים יותר.
והכי חשוב, כמו שאמר מורי - האווירה היתה חשובה יותר מהאתגר.
זיו
צילמת רק את מורי...
פנק אותנו בכל הסרטים...
למען האמת אף פעם לא הסריטו אותי...אולי זכיתי אצלך ??
מבחינתי אתה לא חייב לטשטש את מספר הרכב...