טוב שלא פתחת שירשור על אמינות סיקס או סופה :-))
Printable View
יופי.
הפחדתם אותו. כל הכבוד.
עכשיו תוכלו לנוח קצת...
ממש חוכמה, לקחת משהו שאין בו... כלום, מלבד מנוע (שגדול על הגוף בכמה מספרים), שני סרנים וטרנספר ולעשות ממנו... טוב. לא יוגע מה אתה עושה ממנו - מה שיש זה לגמרי מספיק. מקסימום מחליפים קפיצים בולמים נעילה.... נשארים עם ספסל וברזנט מעל הראש - וזה המקרה הטוב.... מסכנים בעלי הגג הסגור..
פעם היינו קוראים לרכב כזה "פחנוע" - משהו בסיסי לחלוטין עם מנוע שנוסע.
אני בכלל לא מבין איך אפשר להשוות את הסופה ל-SUV - היא אפילו יותר פרימיטיבית מהקונטסה שהיתה לי (אחרי הגילבוע...).
זה כמו CJ עם מנוע הזרקה - בסיסי, ספרטני ועובר בכל מקום... משהו כמו רכב עבירות לתחרות עם מזגן.
תוסיף הרבה יותר יציב וצפוי על הכביש מ-CJ וגם הרבה-הרבה יותר אמין.... אבל לא נפתח פה עוד חזית. אבל בוא ונאמר שקלעת בול - זו בדיוק הכוונה.
אבל היי - זה בדיוק מה שרצינו, לא ככה?
ואני לא משווה - אבל לסופות ולכל סוגי הלנדרוברים יש משהו משותף מאוד ברור - שניהם יוצאים מקולקלים מהמפעל - "אמינים אך לא חפים מתקלות". ומאותו רגע, אם ייצא מזה לימון או לימונדה - זה תלוי רק בבעלים.
אוי כמה שזה נכון...
כנראה שהשפעת המנדט הבריטי לא פגה כ"כ מהר ואפילו שיכללנו אותו - לוקחים אוטו אמריקאי אמין ובסיסי ומצליחים לקלקל אותו... חדש מהמפעל...
אילן.
מה אתה קופץ?
ברור שזה נכון, מה שדרור כתב - או שאתה אוהב לשחק עם ידית הילוכי האופניים המאולתרת, כדי שלא יכבה בעליונת קטנה או לחפש את החור במצוף של הקרבורטור, כשה-CJ מגמגם ונחנק או להתפלל שהפיתול (גמישות עאלק..) של השילדה לא תסתיים בקמט סופני/שבר ושחיזוק תיבת ההגה יחזיק ושהגשם יפסק כי אי אפשר לנהוג בכביש, כשהטיפות כל הזמן נכנסות לעיניים והמזגן.... בעצם, איזה מזגן?
אתה אל תתחיל...:)
החלק הכי אמין בו זה הגלגלים - אומרים תודה, שהאויר לא יוצא מהם, כשה-CJ מושבת למשך שנים...
אפרופו אמינות.
יותר מאוחר אני אעלה דוגמה של רכב שטח אגדי - ג'יפ גראנד צ'ירוקי... 2014...
ג'ו כבר צחק עלי... לי בא לבכות...
נשאלת שאלה שהתחבטתי בה לא מעט : איזה ג'יפ יכול להכנס לשטח יום יום עם שמונה אנשים בדרך כלל תיירים ששילמו לא מעט כסף , לנסוע סולו ללא אפשרות גיבוי את מסלולי הנגב הרחוקים , דרך הבשמים , הר כרכום הר הנגב ומכתש רמון , לסחוב על הגג ציוד לינה ומזון , לחזור הביתה ולמחרת לצאת לעוד יום מפרך בשטח .
רכב שטח שיוצא לעבודה המתוארת מעלה כל יום שבילה את חייו בתחילה כרכב משטרה וכיום שש שנים אחרי , עם 500000 ק'מ קשים על השעון , הוא לא פחות ממדהים .
היו תקלות במהלך השנים , אך איכשהוא הוא ממשיך במצב צליעה הביתה ומבחינת הטיול , לרוב למטיילים לא היה מושג שמשהו קרה . הפעם היחידה שיצא בגרירה היה בשל תקלה בקודן המטופש .
במהלך השנים הוחלפו לא מעט חלקים ברכב ותמיד יש משהו בדרך שמחכה להחלפה , אז צריך להפריד בין המושג "אמינות" שמושג על ידי תחזוקה מונעת ושוטפת ברמה גבוהה מאד לבין המושג "אמינות" כלומר אפס תקלות .
תקלות הן חלק מאחזקת הרכב ואין רכב שטח שלא מחורר את הכיס .
אז נכון שבטיולי מדבר אנו לא הולכים ומחפשים צרות ולמרות שהפעילות שלנו בנגב כבר שנים לא עליתי את מעלה רמון/זיק/מחמל וכדומה אבל בשטח אני כמעט כל יום וגם אם מסלולי הטיולים הם לא קשים , עדיין נראה לי שבמצטבר הג'יפים שלנו עובדים הרבה יותר קשה מרוב הג'יפים בארץ .
בקיצור אם עייפתי אתכם במחמאות שחילקתי לדיפנדר , נסו לחשוב על תחליף ואל תספרו לי על הטויוטה 75 כי מנסיון של חברים הוא גם מתקלקל ,אולי קצת פחות .
הרבה פעמים התקלה היא השבתה כי אין יותר מדי חלקי חילוף ואם יש הם מאד יקרים .
נ.ב לפני הדיפנדר היו לי סופות דיזל ובנזין וגם סי.ג'יי 6 , 8 , הדיפנדר עדיף בכל פרמטר של עבודה תכלס . הנאה ותחושה עדיפים ללא ספק בג'יפ סופה וסי.ג'יי .
בקיצור , אם הייתי מחפש היום רכב לחיים ארוכים בשטח ולא לשימוש מסחרי בעבודה בטיולים הייתי בוחר בדיסקברי 1997 יפה ומטופל ונשאר איתו למאה השנה הקרובות , מכוניות כאלה לא ייצרו יותר בעתיד ובמחירים של 25000 ש'ח אתה מקבל מניה בטוחה שרק תעלה את ערכה עם השנים.
נמרוד,
פשש..
גם אינג׳יניר, וגם סופר לעת מצוא..
אימא שלך בוודאי גאה.
אייל,
זאת לא בחירה זה אונס..
אין אלטרנטיבה שיכולה לשמש כרכב טיולים לעבודה כמו שתיארת, אז מול מה ההשוואה?
אם זו השוואה על רכבים שנכנסים יום-יום לשטח, קשה יותר מהטיולים שלך, וחוזר שלם לעוד ועוד יום ועדיין מתפקד, אז רק הרמת להנחתה, כי יש כאלו שמחזיקים הרבה יותר טוב מהדוגמאות שלך.
הרכב שלי בן 16 עם 500000 ק'מ ונחשב צעיר מול עדר הדיפנדרים שחי לו שנים ארוכות בהר הנגב . אני חושב שבאופן יחסי מספר הדיפנדרים לנפש בהר הנגב הוא מהגבוהים בעולם וחלק מהרכבים כאן שעובדים בטיולים חצו את המיליון ק'מ .
אולי ישנם רכבים אחרים שמיועדים לנשיאת 8 אנשים על ציודם בעולם ,אך אלה כלים צבאיים שאין סיכוי שיגיעו לארץ וימכרו לאזרחים . מה שמותיר אותנו עם דיפנדר או לנד קרוזר 70 .
70 זו לא באמת אופציה בארץ, בייחוד לא לרכב עבודה שאם מתקלקל משהו, החלק צריך להיות זמין על המדף בכל רגע נתון.
זה יותר סוג של דוגמית חולפת..
מה שמשאיר אותנו במקום שהתחלנו . בכל מקרה גם חבר'ה שויתרו על הדיפנדר ועברו לפראדו , דיסקברי פאג'רו או טרופר ,גילו עם הזמן שלא רק שיש שני מושבים פחות , אלא שברוב המקרים הם מתאימים לילדים בלבד וכשהמושבים בשימוש , אין מקום לאחסון כמעט בכלל , מה גם שכניסה ויציאה מהמושבים האחוריים דורשת אקרובטיקה מסוימת .
בקיצור : עם כל המגרעות , אין תחליף לנבלות .
בהתייחס לאמינות, נושא השרשור, במידה והרכב מהדגם הפשוט עם מינימום אבזור חשמלי, פיקוד ידני לקפיצי האוויר, ללא ACE ומתוחזק בדיוק, אבל בדיוק ע"פ הוראות היצרן אזי הרכב אמין וזול לאחזקה, אממממממה, בודדים מתחזקים ע"פ הוראות היצרן (מחוסר ידיעה) רובנו מתקמצנים בכסף קטן ומשלמים בכסף גדול ואח"כ מתבכיינים על אמינות. וההוכחה/תוצאה, 270000 ק"מ ו - 0 (אפס) "תקיעות". (למעט פעם אחת אחרי החלפת צלחות במוסך כשהרכב שוחרר כשהקליפר הקדמי תפוס עם בורג 1...) כאשר מדברים ומשווים לרכבים אחרים ובמיוחד למלוכסנות אני פשוט מתפוצץ מצחוק במיוחד כשאני מכיר אינטימית את הטרופר (מנוע 3 ליטר דיזל) , הקינג , ה LC והבול גוינט הצונח והמזרקים שמשקלם כחצי דיסקו קומפלט. בהיבט של נוחות/עבירות כשאני בוחן את הדיסקו על סמך ניסיוני הדל החל כצוציק עם הCJ3 (כן שלוש) של אבי שמכסה המנוע שלו היה מחורר ממבצע קדש , המשך דרך הטנדר וויליס המיתולוגי, הגלדיאטור שחצה את סיני עד אבו רודס, (והפרונט שהיה נכנס לוויברציות ב 80 קמ"ש וידית ההליכים שנתקעה) ה CJ6 , הדיסקו 1 ובצבא: החמישיה, הנ.נ, הריינג רובר (שהציל את חיי בלבנון) ה FJ40 (שמספר הרישוי שלו היה המספר האישי שלי), ושוב ה CJ6, הפרד (שהוצנח) וכאזרח הטנדר דנג'ל, הסופה הדנדשה, הטרופר, הקינג ולבסוף הדיסקו 2, חד משמעית העבירות, הנוחות/האמינות/עבירות של הדיסקו טובה מכל היתר.
עמית,
"בדרכים" של קרואק נראה פתאום קל לעיכול ליד הכתיבה שלך.
[QUOTE=נמרוד;529926]ואללה איזה שרשור...:)
אני כמתבונן מהצד מבין בדיוק מה שמוני כתב -
לא שיש ברכב הנדון תקלות קריטיות שאין ברכב אחר, אלא שהפיזור הסטטיסטי שלהן על ציר הזמן גבוה יחסית לכלי רכב מתחרים. זה הכל. ואין שום סתירה בין זה שלעמית וליאור, החוויה מהדיסקו מצויינת ולארז ויואב חוויה שלילית וריבוי תקלות. כל אחד נופל על הסטטיסטיקה עם המזל שלו.
הדיון הוא בעצם על אחוז הלימונים. אבל כל עוד הצדדים מתבצרים בעמדות קיצוניות - מצד אחד טוענים שאחוז הלימונים אפסי, מצד שני - "פרדס לימונים" אז זה יכול להמשיך לנצח.
בואו נניח ש"אחוז הלימונים" הוא 5% בטויוטה, 6% בניסאן, 8% בג'יפ, ו10% בלנדרובר - אז שני הצדדים צודקים. זה אומר שהסיכוי שלך לאכול לימון עם לנדרובר הוא כפול מאשר עם טויוטה - וזה משהו שמורגש על ידי השוק - ומצד שני, עדיין רוב רובם של בעלי הלנדרובר נופלים על תפוז ולא על לימון.
נוסיף לזה שלהחומציות יכולה להתפתח גם עם השנים, ומסתבר שהיא מושפעת גם מתחזוקה אחרי שפרי ההדר עזב את הפרדס...
או בקיצור - אם טויוטה מייצרים תפוזים אחידים בגודל ובטעם, עם חיי מדף ארוכים, ועם אחוז קטן של לימונים, אז לנדרובר מייצרים אתרוגים! עם אחוז גדול יותר של לימונים... ואם לא משמרים את האתרוג כמו שראוי לו, הוא הופך לחושחש...[/QUOT
ממש סופר סת"ם נהיית :)
הנושא אומנם עלה במובלע פה שם בשירשור הזה. אבל לטעמי לא קיבל דגש מספיק. כוונתי היא לגורם האנושי.
לעניות דעתי שלא מבוססת על שום מידע סטאטיסטי או ידע במכונאות וכו׳ כשמדברים על אמינות רכבים בבני למעלה מעשור הגורם שהכי משפיע על אמינות נרכב הוא. הגורם האנושי - משמע האופן בו תוחזק וטופל הרכב ברבות השנים. יתר הגורמים כמו איכות הייצור והתכנון של רכב כזה או אחר נדחקים הרבה לאחור לעומת הגורם האנושי.
לכן אותי אישית קצת מצחיקים השירשורים האין סופיים שדנים באמינות מותג או רכב אחד מול השני וכמעט מתעלמים מהגורם האנושי.
דרך אגב השירשור הזה כנראה הטה את הכף והדיסקו בנזין דור 1 שלי יישאר כנראה במשפחה כפרייבט לתאומות שעכשיו מוציאות רישיון נהיגה.
יום ראשון תפורק ןתמכר הנעילה האחורית, נחליף צמיגים לצמיגי כביש במידה האורגינלית נפרק המיגונים ואולי גם נחליף את המתלים בחזרה לסטנדרט והכי הכי חשוב מבחינתן פחחות וצבע שחור מט..... זה מה שרצות הערסיות הצפונבוניות שלי.....
הן גם רוצות שתשאיר את המיטה באוטו?
דיסקו כרכב ראשון אחרי טסט...
מה, אתה מנסה ללמד אותן שעדיף תחבורה ציבורית?
שלמה...
אתה אב מתעלל, אל תקשיב לבנות, הן מנסות לרצות אותך, הן יודעות וחשות שאתה לא שש להיפטר מהנבלה....
תהיה אב טוב, תן להן רכב בטוח אמין וחסכוני !!! ליום יום.
שלמה, אל תקשיב לליצנים האלה, רעיון מעולה אני אומר,
דרך מעולה ללמד את הדור החדש בעבודות חשמל ומכונאות (Sink or swim)
ועוד במצבי חרום, על סף הדרך עם הוראות (צרחות) בטלפון
יש לי ילד בין 12.5 (מחר יום הולדת) ואני כבר מזיל ריר על הדיסקברי שהוא הולך לקבל בגיל 16, והוא יקבל~אפילו אם אצתרך לשלם כמה גרושים מעל ל$2000(הנסיון יהיה שווה כול סנט אדמדם)
זה לא כלי רכב- זה אוניברסיטה.
אני בעד.
הפרייבט הראשון והיחיד שאשתי נוהגת עליו מאז הוציאה רשיון נהיגה הוא דיפנדר 110.
היא בכלל לא יודעת שיש דברים פשוטים יותר.
כשהיא תסיים את השנתיים של ה׳נהג חדש׳ אולי אגלה לה שזה בכלל לא אוטו...
אבל אז היא כבר תדע לנהוג על כל דבר.
מעבר לכך, אולי התאומות ידלקו ויהפכו למפעילות האמר קרבי בצאלים.
ואז באמת תשאר באבק שלהן...
הבנאדם פנומן !
אמריקאי מבטן שמצטט את הגשש בשלוף !
גוט שאבעס טקסס
מהניסיון שלי השילוב של נהגת חדשה עם גרוטאת ברזל גדולה וכבדה הוא דווקא שילוב מאד מוצלח.
השימוש של התאומות בדיסקו יהיה לנסיעות קצרות עירונית מהבית לתיכון ולכל היותר נסיעה של 15 ק״מ לתל אביב.
אני מכיר את כל תיאוריות הבטיחות הפאסיבית המודרנית וכו׳ עדיין סבור שבמהירות עירונית יתרון המסה והגודל הוא מכריע בהקשר הבטיחות הפאסיבית.
הבת הבכורה בזמנו מייד לאחר קבלת הרשיון קיבלה את הסופה שהחזקתי אז כרכב טיולים. הייתה מרוצה עד הגג והייתה עם הרכב הכי ״קול״ ומגניב בשכבה שלה.
דוגמה - בסיום שמינית בתיכונים אצלנו בעיר היה את טקס ה״רונדו״ - סיבוב בעיר במכוניות מקושטות של כל בוגרי שמינית מן שיירה עליזה ורעשנית שכזו. הבת הבכורה כמובן שהשתתפה ברונדו עם הסופה.
אני במשרד מקבל טלפון מהבת והיא בוכה בהיסטריה בטלפון, אבא עשיתי תאונה, הלב שליצנח לתחתונים ישר שאלתי מה קרה לך והבת עונה כלום. אוקיי מה קרה לסופה והבת עונה כלום. אז למה את בוכה? הבת עונה תראה נסעתי לאט שמעתי בום מאחורה לא הרגשתי כלום לסופה לא קרה שום דבר אבל לרכב שהתנגש בנו מאחור נמעכה כל החזית אין חצי אוטו אז נבהלתי ולכן אני בוכה.....
בכל השלוש שנים שיש לי את הדיסקו נתקעתי איתו רק פעם אחת ונזקקתי לשירותי גרר וגם זה בגלל תקלה בקודן או באימובילייזר השהוסף לרכב אי שם בעברו.
בשורה התחתונה אניאהיה הרבה יותר רגוע כשהתאומות יסעו בדיסקו מאשר הן יסעו באיזה מיני קטנטנה וחדשה יותר מהשנים 2006-2009.
בקשר לשירות הצבאי זה לא יהיה כמדריכת האמרים. אחת התאומות כרגע קיבלה פטור על רקע בריאותי ושוקלת להתנדב רק לא יודעת בדיוק למה והשנייה הודיעה שהיא רוצה להתגייס לעוקץ - יחידת הכלבנים.