ברנרד,
רק שלא תרגיש שדופקים אותך שם...
אתה יודע מה הממדים של קורת 15X5 (ס"מ :) ) בארץ?
14.5X4.5 ס"מ... אז למה קוראים לה 15X5? כנראה שאותה הסיבה כמו בחו"ל...
(זה נכון לכל הקורות, תמיד מורידים 0.5 ס"מ)
Printable View
ברנרד,
רק שלא תרגיש שדופקים אותך שם...
אתה יודע מה הממדים של קורת 15X5 (ס"מ :) ) בארץ?
14.5X4.5 ס"מ... אז למה קוראים לה 15X5? כנראה שאותה הסיבה כמו בחו"ל...
(זה נכון לכל הקורות, תמיד מורידים 0.5 ס"מ)
דיברתם הרבה על מערכת החינוך האמרקאית היסודית, ומעט מאוד על מערכת החינוך האקדמית.
היית ובמסגרת תפקידי אני בא במשא ומתן עם כל מני אונברסיטאות, הרשו לי להוסיף קצת על הצד האקדמי באמריקה.
לפחות מראות עין ישראלית, ומישראל...
בארצות הברית יש הרבה מאוד קולגים ואונברסיטאות.
רוב הקולגים הם, איך לומר, לא משהו.
אנשים אחרי קולג יש להם מעט יותר ידע ממי שעושה בגרות כאן בישראל.
אין לי הרבה מגע עם אנשי קולג, ולכן לא אדבר עליהם יתר על המידה.
בוגרי האונברסיטאות שונים מאוד מאחד לשני.
לרוב האנשים שאני נפגש איתם הם בוגרי ייל,האווארד, MIT, פרינסטון.
מדובר על אנשים ברמה גבוהה מאוד, שמובילים את המחקר האקדמי בעולם.
הסטודנטים של המכונים הללו הם קבוצת עלית (כולם רק בעלי תואר שני כמובן)
הסטודנטים שלנו (טכניון) ברמה המשתווה להם (ואני רואה זאת כמחמאה גדולה לטכניון)
אבל...
מחוץ למוסדות המכובדים מאוד הללו יש הרבה מאוד אונברסיטאות זבל (אין מילה אחרת).
ויוצא לי לפעמים להיפגש עם סטודנטים כאלו ו"להתרשם" מהאיכות שלהם.
במילה אחת, אכזבה. רמה מאוד נמוכה. טכנולוגית הם מספר שנים מאחור.
יותר על כן, גם רמת האנשים עצמה נמוכה מאוד.
אני לא מכליל כמובן, פגשתי רק אנשים ממספר קטן שהגיע מאונברסיטאות כאלו.
אבל הם היו אמורות להיות הטובות ביותר מסוגן .. )-:
מוני, הכול טוב ויפה, אבל אם כבר בא לך לעשות הכללות, אני מכיר יותר ממהנדס אלקטרוניקה (ישראלי)יחיד שלא יודע מה זה DVM או מה לעשות איתו.
אז מה זה אומר?
שום דבר, יש ויש, ולא משנה איזה מככלה-קולג'-אוניברסיטה ולא משנה איפה.
גו, אני מכיר יותר מפרופסור אחד שלא יודע מזה DVM, אז מה זה אומר ??
תחום התקשורת, מכיר? אנשים בתחום פיתוח אלגורטמי תקשורת על סיבים אופטיים עוסקים יום ולילה
בטורי פוריה, לכסון מטריצות, הפיכת מטריצות, חבורות, עקומות גאוס משוואות דפרנציליות חלקיות ושאר מרעין בישין..
ואין להם מוסג מזה DVM ישמור השם !!!
רשתות מחשבים - כנ"ל
ארכיטקטורת מחשבים - הרבה מאוד הסתברות, מעט מאוד DVM
קליפטוגרפיה - תורת המשחקים בכלל...
בקיצור, מה קשר המחט לשחט ???
נתחיל בדריש, רק בגלל שזה יותר נחמד..
מה לא ברור לך? מה, לא ראית סרטים פורנוגרפיים? מה שהן עושות שם... כוכבות! לא פחות!
שחקניות קולנוע? מדקלמות טקסטים... כשיעשו מה שההן עושות, תאמין לי, גם להן יקראו כוכבות.
מוני.
דיברתי רק על הדברים שמשיקים (איכשהו) אלינו, למשפחה שלי.
כמו שאמרתי, כרגע לא נראה שנצטרך להידרש לעניין "איזה קולג' לבחור" ולמה..
ואחרי שאמרתי את זה..
יש לי חבר טוב מאוד (הזכרתי אותו - בכיר בפרקליטות), שלמד כשלוש שנים לתואר שני (שני) ושלישי ב-UCLA (נחמד) ובניו יורק (אין, אין על ניו יורק, ג'ו. לא יעזור לך) - שתי אוניברסיטאות נחשבות, בתחום שהוא למד (קיבל גם מילגות בפיטסבורג ועוד), אליהן מגיעים סטודנטים מכל העולם.
המסקנה שלו היא שרמת הלימוד (משפטים) בארץ (אונ' ת"א) גבוהה ושאין לנו במה להתבייש.
עוד אמר שאופי הלימוד ואופן הלימוד בארה"ב "לא מתאים לכל אחד" - היינו, מי שרוצה ללמוד יוכל אבל מי שרוצה "לצלול" גם כן יעבור יפה את המבחנים.
יענו - הרמה לא מי יודע מה.
הדוגמאות שנתת הן של מוסדות הלימוד שהן לא רק הטובים בארה"ב, אלא הטובים בעולם - לא דוגמא מייצגת.
גם ההשוואה שנתת לא בדיוק הוגנת - אלה לעומת כל מיני אוניברסיטאות/קולג'ים אחרים.
ארה"ב היא לא מדינה - זה אוסף של מדינות. לכל מדינה יש את המידרג שלה וכן, יש גם מדרג כולל... וכמו בכל מקום, בקצה הפרימידה אין הרבה...
דבר נוסף שלא לקחת בחשבון, גם אם הזכרת - תואר קולג' פה הוא בהחלט תואר בסיסי לחלוטין נקודת פתיחה הכרחית ו.. תו לא.
מבחינת "ניקוד" אקדמאי, הוא אמנם שקול לתואר ראשון אך למעשה זוהי המקבילה של תעודת הבגרות בארץ = אין השוואה לתואר ראשון באוניבסיטה העברית/ת"א וגם לא למכללות האקדמאיות שמוכרות לנו.
שחר.
לעניות דעתי (המזלזלת אך לא מתנשאת), אין יותר מידי מה להתייחס לאמירות הפרובוקטיביות של דריש, לעניין "מה חשוב בחיים"..
לא שהדעה שלו לא נחשבת, חלילה, אלא שהיא פשוט(סתם מטופשת או) לא קיימת , בשלב הזה.
נשמע לי שהוא יותר מתריס נגד "משהו" ולא בדיוק גיבש דעה נגד מה והוא יורה לכל הכיוונים.
ברור לכולם שמי שפיסגת הישגיו היא להיות פועל בניין, השיג הרבה פחות ועובד הרבה יותר ומרוויח בהתאם (ויכול לאפשר לגמדיו פחות), מאשר מהנדס אלקטרוניקה מוכשר..
יש מסגר מקצוען שמרתך מעולה את כל רשתות "כל גדר" ומצליח לקיים בכבוד משפחה וזה אחלה ויש מקצוען אחר, באותו תחום, שעובד עם CAD על פרוייקטים מיוחדים ויודע מה ההרכב הכימי של כל גז והמבנה המולקלולארי של כל חומר ו... אני מעדיף להיות מקצוען מהסוג השני...
ועוד דבר שעליו אין כ"כ ויכוח, שככל שתלמד יותר, כך הפוטנציאל שלך להשכיל ולנצל את מה שלמדת ולתרגם את כל זה לאיכות ונוחות חיים, גדולה יותר מאשר מי שמוצא את מקומו בחיים כבוגר כיתה ח' עם כישרון מולד ללהטט בפטיש ומסמר - וחריגים יש תמיד אבל.. הם החריגים.
גם ברור לחלוטין שאותו פועל בניין, מאושר ככל שיהיה עם הבירה שלו, לא יבין מה יש למישהו, שיש לו את האפשרות (גם אם תאורטית ופוטנציאלית בלבד) לחפש בתור פועל בניין (לעבוד בשמש/שלג בלי מזגן עם כאבי גב והסירחון) במקום לעבוד "במקצוע שלו" (בסביבת עבודה נוחה ומסודרת)..
אבל נדמה לי שבעצם גם דריש מבין את זה טוב מאוד ו"מתקדם בקריירה, צובר הון וקשרים, לומד את התעשיה ובאופן כללי מתנהג בשמרנות יחסית." או במילים אחרות, מממש את הפוטנציאל שלו לחיות טוב ולא נראה לי שמתישהו (גם לא בעתיד הרחוק) הוא יחליף מקומות עם פועל בניין או מנקה רחובות עני אך מאושר...
או בקיצור, איך ש-SHMBO אומרת לי.. לעיתים קרובות מידי.., לא על כל דבר צריך להגיב:rolleyes:
אפרופו מחיר ההשכלה.
דוגמא למה שדיברתי עליו - מייל שקיבלתי הבוקר.
באמת סתם דוגמא, לכמה הנושא מטריד ובכותרות ומייצר המון פניות ודואר זבל..
זו אחת החברות שמציאות לעזור בנושא ההלוואות לקולג'..
https://ci3.googleusercontent.com/pr...aaageawxynwang
ולמי שמתעניין, לחיצה על החלונית הירוקה לוקחת אותכם לשם:
http://www.helpwithmystudentloan.org...&sub2=37&sub3=
אין לי בעיה עם "מטופשת" או אם אתה לא מסכים לדעתי, אבל אם אחרי כל מה שכתבתי עדיין הגעת למסקה שאני יורה לכל הכיוונים ודעתי אינה מגובשת - כנראה שההסברה שלי גרועה יותר מזו של ממשלת ישראל במהלך "צוק איתן". בקיצור, לא הבנת כלום. בסדר, אני נושא במלוא האחריות לכך, כנראה שפשוט לא מצאתי את הגישה והדרך הנכונה להעביר את המסר שלי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
לחילופין, יכול להיות שאנחנו מתמודדים עם אחד המצבים האלו:
http://www.carsforum.co.il/shares/roni/pathologic.jpg
התייחסתי לנושא השאפתנות והיעדים האישיים לפני כן, וגם למחיר שזה גובה בתחומים אחרים (זמן עם המשפחה, פנאי לתחביבים וכו'). אתה משום מה עדיין מתעקש להכניס הכל למסגרת שלך ולא מבין איך אנשים אחרים יכולים להיות מאושרים עם "ראש קטן".ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
לא דיברתי על להחליף מקום עם פועל בניין, אלא על להגיע לעסק עצמאי קטן ולעצור שם. פשוט אין לי את השאיפה האינסופית הזאת ל"יותר" - כסף, כוח וכו' שאופיינית כל כך לישראלים. הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף, בעוד שאני שואף למשהו מאד מוגדר ו-finite (איך אומרים את זה בעברית?) שאוכל לעשות בכיף במשך 20-30 שנה ושיאפשר לי איזון בריא בין עבודה לכל השאר. זה סדר העדיפויות הפרטי שלי והוא לא יותר טוב או פחות טוב מזה של מנקה הרחובות, פועל הבניין או המהנדס שיושב על ה-CAD.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
לחשוב על הילדים, על ההורים, על הצרכים של מישהו אחר ועל מה שאוכל לתת להם כתוצאה? סלח לי, אני חי בשביל עצמי ולא בשביל אנשים אחרים. לפחות בשלב זה.
לי יש עסק קטן ו למרות שאפשר בקלות להגדיל אותו אני שואף כרגע להיות עוסק פטור ולבלות גם זמן עם הילדים והתחביבים. החלטה מודעת ומושכלת. אבל אנחנו לא משפחה קשת יום ללא אמצעים. אם הייתי המפרנס היחידי אז המצב היה שונה. אשתי מרוויחה הרבה יותר ממני וזה מה שמאפשר לי לעשות את זה.
ולא רק זה מיכה.
אני בכלל לא מדבר על השאיפה "תמיד" להשיג יותר.
אני מדבר אל ההדרה והאדרה של אי השאיפה והצגת השאיפה להתקדם ולהתפתח כמשהו מגוחך ו"חומרני-שלילי".
ועוד יותר לציור של הישראלים כאילו ש"הם רצים כל חייהם מבלי לדעת לאן ובדרך מפספסים את כל הנוף".
לזה, עם כל הכבוד דריש, אני קורא דעה מטופשת (זו דעתי הפרטית) ואני חושב שכבר אמרתי - אני לא מסיק טעות.. הבנתי אותך טוב מאוד.
לא יודע מה יש לך נגד ישראל והאמת... זה גם לא כ"כ חשוב.
אני מרגיש הרבה טינה כלפי ישראל וישראלים ויש לך, בעינייך, איזושהי לגיטימציה לחוש אותה ולהביע אותה משום שאתה... ישראלי... כאילו "יודע על מה אתה מדבר".
הבדיחה הזו שצרפת - אני מכיר את כל הטיעונים "לא אני אמרתי - אתה אמרת" וכו'...
כאמור, אני חושב שהבנתי אותך טוב מאוד.
אני לא רוצה להתחיל "לנתח" אותך, משום שזה לא יאה בפורום שכזה ואני לא רוצה לפגוע חלילה, אבל תשמע... אתה צריך לברר עם עצמך מה קורה שם, בפנים... כ"כ הרבה כעס וטינה וחוסר שקט ונוחות... שממרחק של חצי עולם ורשת אינטרנט שלמה, אני שומע..
אני יכול להבין את מה שאמרת, שאתה רוצה להשיג (ואין לך כרגע... שזה די ברור למה) אבל עם אתה ממשיך עם הסערות האלה בפנים... בחיים לא תשיג את זה... לא תשב בנחת בערב עם כוס בירה ותתענג - אתה תאכל את עצמך מבפנים ותגמור זקן כעסן ו.. בודד בארץ נוכריה..
חארם עליך, יא דריש... חראם.
אני מעריך את הדאגה ברנרד, בלי צחוק. אבל נדמה לי שאתה נותן לסערות הנפש שלי יותר מדי קרדיט, סה"כ חיי די רגועים ונטולי דרמה. הדמויות שלנו באינטרנט לא תמיד מייצגות נאמנה את מה שקורה במציאות, בדומה לכוכבות הפורנו של בנצי.
אולי הייתי צריך לסייג את זה לאנשים בני גילי ומרקע דומה (עירוני נקרא לזה). אני חושב שכשאתה היית בגיל הזה של עבודה מאומצת/הקמת בית/נישואים ומשפחה הדברים נראו אחרת והמצב בארץ היה טוב יותר. אבל היום יש שם בעיה רצינית, ואני לא סתם אומר את זה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
על רגל אחת...
היום אני מסתכל על המעגל החברתי המורחב שלי (כמה אלפי אנשים אם נכלול את החברים של החברים וכו') ורואה ש-99% מהם פשוט on the road to nowhere כמו ששרו בשנות ה-80. הם כולם נכנסים לאותו תלם, עוברים את אותו מסלול, מתמודדים עם אותם קשיים ולא מבינים למה לא הולך להם. היקף התופעה לצערי גדול מדי בשביל לפטור אותם כ"טיפשים" - ברור למדי שהם כיום הנורמה, וביניהם יש לא מעט חבר'ה אינטליגנטים ומוכשרים הרבה יותר ממני. אין לי הסבר טוב למה זה קורה, אבל זו עובדה. האנשים האלה, בני גילי, שגדלו בסביבה עירונית/פרברית ובמשפחות מרקע סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, פשוט לא חיים. הם... מתגלגלים איכשהו, וכל הזמן רצים. כל הזמן בלחץ.
אלו אותם אנשים שאין להם כישורים בסיסיים בניהול תקציב או כלכלת בית (זוכר שדיברנו על זה?), למרות שרבים מהם דווקא סיימו תיכון ואפילו אוניברסיטה בהצטיינות. עדיין, בגיל שבו הכל אמור לבוא להם בקלות הם נאבקים ומרגישים שמשהו שם לא עובד. לא מצליחים לצבור הון ולקנות דירה (ולכן לוקחים הלוואות ענק), דוחים את הבאת הילדים משיקולים כלכליים. גם בטחון תעסוקתי אין להם - מתחילים לחיות מ-25K בחודש לזוג, אבל כשאחד מהם מפוטר פתאום הם קולטים שאין רשת בטחון, שהם לא חשבו על הבזבוזים שלהם עד הסוף, שלא השכילו לשים כסף בצד ליום גשום ושאולי בכלל עדיף היה לקנות דירה מיד שניה עם משכנתא רגועה יותר. משום שהם יודעים שאין בטחון תעסוקתי, הם עובדים שעות ארוכות ומנסים להתקדם ולהוכיח את עצמם, גם אם לא תמיד ברור למי ולשם מה.
אז מצד אחד נאבקים ומצד שני "מגיע לי", לכן מפצים את עצמם על העבודה הקשה ועל היעדר האמצעים בהלוואות (החל מדירה כאמור ועד דברים קטנים יותר כמו אייפון וחופשות בחו"ל) שאח"כ מתפוצצות להם בפנים. את ה"מגיע לי" אפשר לייחס בין היתר למצב הבטחוני בארץ ולתחושה שזמננו מוגבל (זו אסכולת חשיבה אחת), אבל זה לא העניין כרגע. הפואנטה היא שאילו היו יודעים אותם חבר'ה צעירים לכלכל עצמם בתבונה, סביר להניח שלא היו מגיעים בכלל למצב הזה. בשורה התחתונה - אנשים בני 25-30 צריכים לחיות, לא "להסתדר", וזה נכון להיום יעד לא מציאותי לרוב בני גילי בארץ.
משום מה רק הישראלים חושבים ככה כשהם שומעים אותי. נכון, אני לא "מפרגן" ולא פטריוט גדול, אבל זה לא אומר שיש לי בעיה עם המדינה. סתם... מדינה. מקום שגרתי בו, עם יתרונות וחסרונות כמו כל מקום אחר, אולי עם קצת היסטוריה מעניינת. לישראלים קשה לשמוע את זה, הם בטוחים שהמדינה שלהם זה מרכז העולם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
זה לא מיוחד לישראלים, אלא לבני אנוש..ציטוט:
נכתב במקור על ידי Derish
גם לנוודים שלכאורה לא מכירים בגבולות מדיניים, יש קשר לחבל ארץ כלשהו כחלק ממורשת שנותנת להם זהות כקבוצה.
אתה המיוחד כאן, לא הישראלים, מיוחד כי אתה מציג תלישות מזהות לאומית כלשהי.
ברנרד, לעומת זאת, מציג יתרונות וחסרונות, וגם בלי להגיד מה הוא מעדיף, ברור שיש לו זהות כלשהי.
ברור.
ישראלי. ללא כל ספק.
לא רואה כל צורך להחצין ובטח לא הולך עם שרשר-מגן דוד ולא מביע את עצמי, במופגן, באנגלית "ישראלית" כמו הרבה פה אבל אין שום ספק..
הגם שהישראלי המכוער מופיע פה ושם גם פה, הרי הגישה הכללית פה לישראלים היא חיובית לגמרי (ודי שונה מהדיעה שיש פה על יהודים).
אבל השינאה העצמית הזו, במעטה "אובייקטיבי", היא לא חדשה בקרב העם הנבחר - ראו על מה ולמה נפל בית המקדש..
ג'ו ואני כבר הסכמנו, בנינו, שהאנטישמים הגדולים ביותר והאנטי ישראלים (כלפי ישראלים, לא כלפי מדינת ישראל) הגדולים ביותר פה, הם ... היהודים
צודק. מצד שני, זה די נח כשיש לך מספר זהויות (רוסי, ישראלי) שאותן אפשר לשלוף בהתאם לנסיבות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
דווקא מנסיוני זו תופעה חוצת גבולות ומגזרים. שמעתי לא מעט סיפורים על מיעוטים שונים שדופקים את החברים שלהם במעטה של עזרה, במיוחד כשמדובר בענייני קליטה והגירה. אישית אני לא מנסה לדפוק ישראלים או יהודים באופן יזום, פשוט מעדיף להתרחק מהם ולא לשייך את עצמי לשום מחנה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
לגבי "שנאה עצמית במעטה אובייקטיבי" - שוב, נראה לי שפשוט לא הייתה לך מספיק אינטראקציה קרובה עם אנשים ממדינות אחרות אם אתה חושב שזה משהו יחודי לנו. אם היית שומע באיזה בוז גלוי הפלמים מדברים על האין-ממשלה ועל המדינה שלהם, או כיצד מתבטאים האוקראינים, הקוריאנים והרומנים על ה"מולדת"... ליד זה מה שאני כותב נשמע כמו שיר ערש.
~
בהמשך לנושא האחרון - חינוך בארה"ב, שאלה שמסקרנת אותי:
במהלך אחד הביקורים באזור שיקגו דיברתי עם סטודנטית מקומית שסיפרה לי על המסלול האקדמי/מקצועי שלה - התחילה מתואר ראשון ב-art history, קלטה בדיעבד שהוא לא שווה הרבה, נאלצה לעבוד בחנויות בגדים במשך שנתיים-שלוש, ולבסוף החליטה לעשות הסבת מקצוע וחזרה לאוניברסיטה בשביל להוציא תואר במשפטים (כמובן תו"כ לקיחת הלוואה כבדה נוספת). אני פגשתי אותה כבר במהלך התואר השני, ונשמע תמוה בעיניי איך היא ציינה מספר פעמים שאין לה כסף (לבגדים, יציאות ואפילו קניית מזון בריא בסופר במקום ג'אנק פוד), אך עם זאת היא בדיוק לקחה הונדה אקורד חדשה בליסינג שעלתה לה משהו כמו 300 דולר לחודש וזה עוד נקרא "קיבלתי עליה הצעה ממש טובה".
הבנתי שהנושא הזה של חוב הוא מאד נפוץ שם בכל היבטי החיים (נראה לי שגם ברנרד ציין את זה), אבל מה שבאמת מדהים בעיניי זה שככה"נ הרעיון הזה עובד, לא? יצא לכם לשמוע הרבה סיפורים על אנשים שלא הצליחו להחזיר את הלוואת הסטודנט שלהם וקיבלו ביקור מהוצל"פ? על אנשים שלא עמדו בתשלומי משכנתא או רכישות אחרות ורכושם עוקל? עד כמה זה באמת חלק מחיי היומיום שם, ומאידך עד כמה מציאותי לחיות שם מבלי להיכנס לחוב או לקנות הכל בקרדיט?
אפשר גם אפשר, אני דוגמה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Derish
אבל, זה דורש צורת מחשבה אחרת ולהתנהג הפוך מהעדר,כמו כן צריך אופי לא בזבזני ולהבין את ההבדל בין "אני רוצה" ו "אני צריך"
בקשר לעיקול רכוש, נראה לי שאתה מתבלבל, אין דבר כזה.ואין הוצאה לפועל, אין, לא קיים
יש 2 סוגים של הלואות, SECURED AND NON SECURED
SECURED זה משכנתא או הלואה לרכב ובמקרה הזה הבנק יכול לדרוש את הרכוש חזרה במקרה שלא משלמים.
כול השאר זה NON SECURED, במקרה שלא משלמים הבנק צריף לתבוע ובית משפט עושה JUDGMENT
עם זה סתם לדוגמה אפשר להקפיא חשבון בנק עד שהחוב משולם.
הלוואות סטודנטים זה משהו מיוחד בגלל שההלואה מגובה ע'י הפדרלים, במקרה של אי תשלום הבנק מקבל את הכסף מהמדינה ואז המלווה צריך להתעסק איתם. הפדרלים יכולים לעשות דברים כמו להקפיא החזרי מס וחשבונות בנק עד שהחוב משולם. חוב למדינה גם לא משוחרר ע'י פשיטת רגל.
בקיצור, הפדרלים הם הגנבים הכי גדולים בשכונה והם לא אוהבים תחרות.
מאז שהגעתי לפה, היחידים שדפקו אותי לאורך הדרך הם ישראלים.
שלא תגיד שאין יחס חם
LOLציטוט:
נכתב במקור על ידי Bentsi
תתרגל....זה העבודה שלהם
רק כרגע ירדתי מהטלפון עם אישתי, אנחנו מחפשים עכשיו לקנות קונדו להשקעה, כמו כן מחפשים בנק להלואה,
היא הציעה לפנות לרמי (סוכן הלואות) אמרתי מה? רמי הגנב מניסים הלואות?(אם הוא מסדר לך הלואה זה נס)
לא נוגע בו עם מקל.....
אין לי כוח "לחתוך" ציטוטים מהפוסטים (מחלים מהצטננות קלה - מתפנקים פה... בארץ, כשעבדתי, הייתי מנצל את המחלות לעבוד על הריינג'. פה... אין ריינג' ואני גם מכין לגמד, שכרגע נכנס, אוכל - נקניקיות עבות מחיה, שאני לא אזכיר בביה"ס של הגמדות, עם ברוקולי וגבינה שוויצרית... יאמי) אז אני אענה "שוטף...
דריש.
שלושה דברים:
- לא מעניין אותי כמה האוקראינים שונאים את עצמם (ויש להם את כל הסיבות לעשות את זה) או כמה הפלמים (מכמה ארצות אירופה) מלכלכים זה על זה... אנחנו עושים את זה הכי טוב. והכי גרוע, שאנחנו עושים את זה "בחוץ" והכי רועש והכי למטה מכל העמים = הכי טובים בהכל.
- עם טיעונים שכאלה, שלך, מה יש לך בדיוק נגד הישראלים/ישראל... או שאתה נמשך לסוג הזה...
- בקשר ל"יצא לכם להכיר" וכו', תקרא למטה..
איזה משפט דבילי זה "יצא לכם להכיר...?" או "כמה אנשים אתם מכירים ש...?"... מה זה אומר בכלל?
יצא לכם להכיר מישהו שאשכרה מת מרעב? לא? אז כנראה שאין דבר כזה.
יצא לכם להכיר מישהו שערפו את ראשו של בן משפחתו? לא? אז אין דבר כזה.
כמה אנשים אתם מכירים שזכו בלוט/טוטו/מפעל הפיס? אה...בטח אין דבר כזה...
איזו מין שאלה זו ומה היא באה לציין?
אותה בחורה חיה בדיוק כמו שרוב האנשים חיים פה - על קרדיט.
לא חוסכים וחיים את הרגע וניתן להבין אותה - מתי תעשה חיים, כשתהיה בת 45 ואמא לשלושה זעטוטים?
היה לה דיל טוב לרכב (ואולי שם רכב זה כמו רגליים, כמו בהרבה מקומות פה) אז לקחה... בלי רכב הרבה יותר קשה מאשר בלי נעלי "ג'ימי צ'ו" חדשות (ככה קוראים להוא?) ויש אוכל בזול (וטוב, למרות שכולם חושבים שזול זה ג'אנק פוד) אז... למה לא לקחת הונדה ב- 300?
השיטה פה, כמו שהזכרתי בהתחלה, עובדת על יכולת ההחזר שלך - לא כמה אתה מרוויח או אם יש לך סידרי עדיפויות "נכונים" או אם אתה "אמין" - אם אתה יכול להחזיר חובות, יתנו לך כסף/הלואות.. ודי בזול. יתנו לך "קרדיט".
וכשיש לך קרדיט (וכל זמן שאתה מחזיר בזמן ולא איכפת לאף אחד איך..) אתה יכול לחיות טוב, משום שרוב הדברים פה זולים ונגישים.
באותה שיטה נותנים את הלוואות הלימודים.
בלי להיכנס יותר מידי לנושא של מה קדם למה ומי מרוויח (שכל אחד יעשה חשבון לבד), הלימודים הגבוהים פה יקרים.. מאוד. ויש כ"כ הרבה היצע של כוח עבודה (כמעט בכל תחום), בוררים את כולם בפינצטות ולכן התחרות גדולה מאוד וכולם רוצים את "היתרון היחסי". בהרבה מקרים היתרון הזה, המקפצה שמושכת אליך תשומת לב של השחקנים החזקים בשוק העבודה, הוא בית ספר טוב.
אז מנסים להתקבל אליו.
ומי שמצליח לעמוד בבחינות הכניסה, כנראה שיש לו פוטנציאל טוב ל... החזיר את ההלוואות בהמשך ולכן מלווים לו כסף על מנת ללמוד.
עכשיו- ללמוד בהרווארד זה כמעט $200K (ארבע שנים) ויש מקרים (לא נדירים) שזה גם יותר. לבחור צעיר אין את הכסף הזה וגם, בד"כ, לא להורים שלו - לוקחים הלוואה ו... מתחילים להחזיר מיד אחרי הלמודים.
אם הכל הלך לפי התיכנון ויש עבודה טובה, ההחזר "עובד" וכולם מרוצים..
העניין הוא שעוד לפני שהסטודנט עבד יום אחד, הוא כבר מתחיל עם חוב, שבמקרה הטוב עומד על כמה עשרות אלפי דולרים.
עכשיו, אחרי הסיפור הזה ועם נסיון החיים של כל אחד, שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו, כמה פעמים בחיים הכל עובד לפי התיכנון...
ועכשיו תכפילו את המקרים האלה שלא הכל עובד לפי התיכנון בכמה עשרות מליונים של תלמידים...
כמה נושרים במהלך שנות הלימודים? כמה לא מצליחים (מסיבות שונות ואובייקטיביות) לסיים תואר בזמן המינימאלי (את ההלוואה מתחילים להחזיר, בד"כ, כמה חודשים אחרי התאריך המיועד לסיום התואר)? כמה "הימרו" על מקצוע שאחרי 4 שנות לימוד, ירד מגדולתו ובמקום להרוויח $100K לשנה, הוא מרוויח רק $60K?
יש פה מומחים גדולים ממני לסטטיסטיקה שיעזרו לכם לחשוב כמה סטודנטים לא מצליחים להחזיר הלוואות.
עוד דבר (כמו תמיד).
בעבר ההלוואות האלה ניתנו בריבית גבוהה יחסית והחוק, שבגדול נועד להגן על הלווה, לא מאפשר להקטין את אחוז הריבית או לשנות את ההצמדה למדד כלשהו בדיעבד (זה מה שאובמה ניסה לשנות... בשלוש ומשהו השנים האחרונות אבל זה לא כ"כ פופולארי כמו הבריאות..). ומה קורה אם משכנת את הבית לטובת ההלוואה , תאר לך מה קורה, היפוטטית, אם שוק הנדל"ן נופל ויחד איתו "נופל" עליך הבנק שרואה איך הערבון פורח...
דריש.
לא צריך "להכיר". מספיק להאזין ולראות חדשות ולדבר עם הורים בביתי הספר של הגמדים ולדבר עם חברים שגרים פה המון שנים ויש להם שתי בנות.. בקולג' ולראות את כל התוכניות (60 דקות וכל מיני כאלה) ולראות על מה הרפובליקנים מנגחים את אובמה או לדבר עם החבר'ה שמשפצים לך את הבית (המסגרת כבר בוורד... עובדים על זה) ו... בכלל לחיות פה, כדי לקבל מושג ש... החיים פה לא דבש ומי ורדים..
או במילים אחרות... כשחיים פה, לא מתיירים ועושים קניות ורואים איזו הצגה וטסים הביתה, כמו שעשיתי פה במשך איזה עשרים ומשהו שנים... כשאשכרה חיים פה, גם בתור הרפתקה, הראייה מקבלת... זוית אחרת
ועוד דבר, שלא כ"כ הבנת, בגלל שלא הפנמת את "השיטה" פה..
פה לא צריך הוצאה לפועל. בכלל לא. גם לא מכניסים לבית סוהר מי שחייב ולא מחזיר (זה קיים, כמעט, רק בישראל).
פה הדברים הרבה יותר פשוטים, שזה מפחיד...
פה יש שלושה(ארבעה, תלוי איך סופרים) גופים שמנטרים את יכולות ההחזר שלך. ברגע שהגופים האלה החליטו שאתה "צולע"... ה"קטיעה" תגיע מאוד מהר.. מאוד מהר.
דירוג האשראי שלך יצנח לפני שתספיק לפתוח את העיניים מהאפצ'י שלך ו.. זהו בעצם.
אם אין לך אשראי, קשה לך לחיות פה.. קשה מאוד..
אתה מאבד את הבית (סיכון להחזר ההלוואה והבנק כמעט מיד יבקש ממך לפרוע או להציג ערבות מתאימה... שלא תקבל בלי... אשראי), את העבודה הכל...
פה לא משחקים בכסף...
והכי גרוע.. אבל הכי גרוע - להתעסק עם הממשל הפדראלי... חונקים אותך לגמרי... עד שתחזיר...
ועכשיו, עם חוקי "ביטחון המולדת" שאחרי 9/11, יש שת"פ וחילופי מידע כמעט מלאים, בין כל הרשויות - מה לא היה פעם..
יופ!.
ועכשיו שרפתי את המחבת - כ"כ חם היה שהתפוצץ המכסה...
קובץ מצורף 93922קובץ מצורף 93923
מצטער לשמוע על המחבת. אני מקווה שזה באמת קרה מהחום ולא אחרי שזרקת את המכסה על המחשב בגלל שעצבנתי אותך. :p
להערתך בדבר הישראלים - לא יודע מה נהוג בתחום הזה (כאמור מתרחק מהם בעצמי), אבל אני לא עושה את הכביסה שלי בחוץ. כל מי ששואל אותי על ישראל מקבל בעיקר את תמצית הדברים הטובים, אלא אם כן מוצגות שאלות ספציפיות שזוכות להתייחסות פרטנית. הפוסטים הרלוונטיים בפייסבוק הם תמיד בעברית בלבד ולכן לא רלוונטיים לשאר הקוראים. רוב האנשים שבאים איתי במגע ביומיום בכלל לא יודעים מאיפה אני, אבל מניחים שמרוסיה בגלל המראה, המבטא והשם.
"איזו מין שאלה זו ומה היא באה לציין?" - שאלה של אדם סקרן שבאה להרוות את צמאונו לידע, לא יותר מזה. תתפלא, אבל לא כל דבר שאני כותב פה מכוון לאתגר אותך או לעורר ויכוח. יש דברים שאני פשוט לא יודע ולכן שואל.
תודה על ההסבר המפורט, נחמד מצדך להשקיע למרות שאני יכול לדמיין את חריקות השיניים ואת העשן היוצא מאוזניך תו"כ. :)
תיזהר - בסוף עוד יתברר ש(חו"ח) אתה בחור טוב וציוני נלהב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
מה פתאום עצבים?
וחריקת שיניים? בגיל שלי? ועם המחירים של פה? - שכח מזה..
שאל כאוות נפשך...
איך אמרו באיזה שירשור אחר פה, אני בפנסיה ועיתותי בידיי... יש זמן לכולם..
אני גם נהנה מאד לעקוב אחרי השרשור שלך ברנרד + התוספות של החברים.
רוצה לציין שמה שכתבת לגבי מערכת החינוך היסודית לפחות, תואם לחלוטין את הזכרון שלי מלפני שלושים שנה. למדתי שנתיים בPublic School במחוז די עשיר במרילנד. רמת התשתיות, הכיתות, העזרים, מגרשי הספורט, המרחבים, הקפטריה, מדהים לעומת בתי ספר בארץ. אני זוכר בעיקר את כיתת המדעים של Mr. Fahrner שהיתה מעבדת ביולוגיה/כימיה מאובזרת ברמה שהלוואי שהיתה לי היום בעבודה.
אבל כשחזרתי ללמוד בכיתה ח' בארץ, בשיעור המתמטיקה הראשון, כמעט בכיתי מההלם... הפסדתי שנתיים ונשארתי ממש מאחור.
מה שאתה כותב על העלות העצומה של החינוך הגבוה בשילוב עם העלות העצומה של ביטוח בריאות בארה"ב מסביר משהו מאד יסודי ולאו דווקא חיובי - האנשים שם משועבדים למקום העבודה.
אתה מתחיל עם חוב כמו שציינת של עשרות עד מאה אלף דולר - פאקינג משכנתא להחזיר בגיל 22! - ובנוסף אתה חייב ביטוח בריאות ברצף - ביטוח בריאות שנתי ממוצע למשפחה בארה"ב עולה כ15,000 דולר - שאת זה מקבלים כמעט תמיד ממקום העבודה. זה אומר שאתה חייב עבודה מסודרת, ומיד אחרי הלימודים, ואתה לא יכול סתם ככה להתפטר, לקפוץ לטיול בחו"ל ולחזור, לנסות להיות עצמאי ואחר כך לחזור להיות שכיר, כמו שבארץ אנשים עושים. זה פשוט מסוכן מדי, בוודאי אם יש לך משפחה. זרקו אותך מהעבודה - אין ביטוח בריאות - לשמור על רצף עולה המון כסף. אם אין רצף, לא תדע מה תהיה הפרמיה כשתתחיל מחדש.
אמריקאי משכיל במעמד הבינוני-גבוה מחליף הרבה פחות מקומות עבודה מאשר הישראלי המקביל, וזה חלק חשוב בהסבר למה שם יש חברות ענק ובישראל לא. ככה המערכת שם עובדת.
שני המאפיינים האלו הבסיסיים של חינוך גבוה +בריאות פרטיים לגמרי, ללא התערבות או סבסוד או גיבוי ממשלתי - הם ההבדל העצום בין אמריקה לבין ישראל ומערב ארופה. וממש לא לטובה, אם אתה שואל אותי.
אני לא יודע אם אובמה-קייר הוא הפתרון הנכון, אבל לאמריקאים יש מערכת בריאות הזויה לחלוטין שכנראה שבלתי אפשרי כבר לתקן אותה. מצבנו מבחינת בריאות טוב הרבה יותר, וטוב מאד בהשוואה לכל מקום אחר בעולם. כנ"ל מבחינת השכלה גבוהה והנגישות אליה.
אבל הבתים ( מעץ עם המון שלכת) בזול....
לגבי הרפואה-
אתה משווה מין בשאינו מינו.
אנחנו עוד קצת סוציאליסטים.
הבריאות וביטוח החובה הם המעוזים הגדולים של התפיסה הזו.
איך, איך כיוונתי לדעת גדולים ממני - בדיוק חבר התקשר אלי אתמול לשלאול/לנזוף למה אני משקיע כ"כ הרבה תשומת לב בדריש ולא מתקדם עם השירשור המקורי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
עניתי לו שכל המציל נפש (יהודית) אחת...וכו'.
בסופו של דבר דריש יחזור למקורות ויפתח בית-בד, לשמן זית, באיזה מצפור בגולן ויהיו לו את כל האלבומים של אריאל זילבר....
בכל מקרה.
אני בדיוק כותב בוורד את סיפור "הבית" שלנו... שהוא בכלל הקדמה (יותר ארוכה מהסיפור עצמו) ליהודים וישראלים וגזענות וכל מה שבניהם...
אכן.
החינוך פה נלקח ברצינות תהומית (אתם יודעים שהלוח הרגיל בכיתות, כמו שאני הכרתי ה- BLACKBOARD כבר מזמן נעלם ועכשיו יש משהו מתוחכם, שמעביר ישר לכובץ במחשב ונשלח לתלמידים ושמו, כמובן SMARTBOARD... אדיר... ממש טכנולוגיות NASA בביה"ס היסודי... ומעבדות הפיזיקה בתיכון... נימרוד, אם אתה מקנא במה שהיה לפני 30 שנה... היית מרייר עכשיו) ומערכת הבריאות מבוססת לגמרי על רווח-הפסד והיא פרטית לחלוטין והנסיון לעשות מין שעטאנז כזה בין ממשלתי/סוציאליסטי לפרטי, לא בדיוק עובד פה... נוגע ברבדים יותר מידי עמוקים בנפש האמריקאית, שקשורה גם בעובדה שנמרוד ציין - הם "משועבדים" לעבודה.
הזכרתי כבר כמה פעמים, ולא בצחוק - האמריקאים עובדים מאוד קשה (בקריטריונים שלהם) והמירוץ המתמיד אחר הכסף, הוא לא "גרידי" ברובו. המושג של "לשלם את החשבונות" חשוב פה מאוד משום שזה מאפשר לך להחזיק את הראש מעל למים ולהתמודד עם כל "האתגרים" שמערכת פה מטילה לעברך.
אני מקווה שבין הצחוקים על השלכת, לבין הסיפורים על "הקוקיות", אתם מצליחים לקבל תמונה שפה (יש מצבים ומקרים), לפעמים, הרבה יותר קשה מאשר במדינה שבה הדלק עולה פי 4 והמלקי פי 6...
בלי צחוק.
בועז..
עד הסופ"ש עולה "הבית"
הזוי איך דברים שבארץ לוקח לך חיים שלמים להגיע אליהם (לפני כמה ימים קראתי את המאמר של ההוא, הפובליציסט בשבע ימים של ידיעות (שכחתי את שמו), שסופסוף קנה בית) ופה כל פישער משיג ואילו דברים ברורים מעליהם בארץ, ממוטטים פה את משקי הבית של המעמד הבינוני...
ומי יכול לקבוע בוודאות, מה עדיף?
מצטער לאכזב... אני אמנם יהודי לפי ההלכה, אך הלכה למעשה - כמרחק המזרח מהמערב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
כאמור, אני מעריך את ההשקעה. אישית נסחפתי לא פעם לדיונים כאלה עם אנשים שאתגרו אותי או סתם ניסו להטריל, ובלי קשר לתוצאה הסופית תמיד העדפתי משתתף אחד פעיל ומעצבן על עשרים קוראים פסיביים. אבל זה באמת משהו שיכולתי להרשות לעצמי כשהיה יותר זמן פנוי.
לגבי הסמארט בורד - קשה להפריז בחשיבותו של האביזר הזה בכיתת הלימוד המודרנית, גם אצלנו באוניברסיטה יש אותם בכל מקום. למי שלא מכיר, מומלץ להעיף מבט ביכולות שלו בערוץ היוטיוב הרלוונטי: https://www.youtube.com/user/SMARTClassrooms
יופי שלח לי את התנור בלי לנקות וקנה חדש :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
עידו
תכלס... מכל השירשור הזה עוד לא הצלחתי להבין אם כדאי לי להתחיל לעבוד על רילוקשיין או לא....
תמשיכו מרתק.
שליימה, אם הבנתי נכון אז אמריקה זה לצעירים ובריאים או למבוגרים עשירים, או אם שלחו אותך מטעם העבודה.
במצבך ( אתה עוד צריך לעבוד) הסוציאליזם הישראלי עדיף...
משתי התגובות האחרונות, אני מבין שהכותרת מתחילה לשאת פירות - "אמריקה" כבר לא נחשב גן העדן האבוד...
שליימה ובועז.
עזבו אתכם משטויות ואל תקחו קשה מידי את היללות והייבבות שלי פה...
אמריקה זה כדאי - הכי כדאי, אם שואלים אותי (עזבו אותכם מברלין - אני שולח לחבר שלי דברים לשם... קולטים?).
ותכף אני חוזר לתלונות...