ניראה את התוצאה של טיול שבועות ונחליט על ההמשך.
הויטארה היא בחירה של הבן שלי ,ואני כאן רק לסייע לו בשיפוץ.
היות וזה הולך להיות פרויקט לא קטן שיימשך שנתיים,ניראה שאין אפשרות להמנע משרשור חדש בסוזוקי.
Printable View
ניראה את התוצאה של טיול שבועות ונחליט על ההמשך.
הויטארה היא בחירה של הבן שלי ,ואני כאן רק לסייע לו בשיפוץ.
היות וזה הולך להיות פרויקט לא קטן שיימשך שנתיים,ניראה שאין אפשרות להמנע משרשור חדש בסוזוקי.
אחרי שקנית רשת פלסטיק לבנה עם חורים 20/40 מ''מ ,אני מתכוון להרכיב אותה מחר על הגג מבפנים לטובת איחסון מגבות מטבח, ניירות טואלט, פילטר אוויר ושאר מטרדים שיש בכלי.
בנוסף לזה הכנתי מוט 10/10 מ''מ באורך 2 מטר לצורך הוצאת הציריות השבורות שכנראה ילוו אותי בחודשים הקרובים. אני אמור לאחסן את המוט בתוך הצינור הריבועי של הגגון עד לצורך להשתמש בו.
עכשו אני ממתין לטיול הדרומי בן יומיים באזור רמת רות.
הרכבתי את רשת הפלסטיק על הגג והיא החלה למלא את ייעודה.
היות וגם התחיל אצלי פרויקט הויטארה ,העבודה על הרשת היתה ממש חפוזה והתוצאה ממש לא יפה למרות יעילותה.אצטרך לחזור אליה למקצה שיפורים רציני,כשיהיה זמן.
מרוב לחץ ביום חמישי ,התחלתי להכין את הג'יפ למסע יום שישי רק בשש בערב ,שעה לפני הארוחה המשפחתית .ברוב חפזוני שכחתי לקחת את המזרון הזוגי עבור לינת הלילה, כך שביום שישי נאלצתי לעשות טיול של יום אחד.ככה יצא שעשיתי טיול בן קרוב ל-500 ק''מ וחזרתי מאוחר בערב רצוץ אבל הרוג.
הקטע האחרון בטיול כלל את נחל לבן מכביש הר-קרן עד באר מילכה שהוא קטע מדהים בפני עצמו. כשרציתי בסוף היום לעלות על כביש ניצנה - רפיח ,לא איפשרו לי חיילי צה''ל לנסוע עליו עקב התרעות ,ונאלצתי לחצות את חולות עגור וחולות חלוצה עד לכביש צאלים - משאבי שדה כבלת''ם ענק של סוף היום.
כך יצא שהצמיגים עברו את מבחן הבגרות שלהם בכל תנאי השטח ובמצבים קשים במיוחד והפתיעו אותי באחיזה הקרקע שלהם לאורך כל היום. אם בצמיגי MR/R שמעתי מפעם לפעם את פרפוריהם על קרקע דרדרתית ,כאן לא היה לאורך כל היום פעם אחת של פרפור. כשניכנסתי לים החולות הקשים ביותר בארץ,הורדתי אוויר ל-20 PSI ,וריחפתי עליהם כמו סמוראי קליל. ועוד יכולתי להוריד עוד 10 PSI באם המצב היה יותר קשה, כמו שיש באזור הזה באוגוסט / ספטמבר לפני הגשמים בסוף עונת היובש.
עכשו אני ממש מרוצה מהרכישה הזו - בתנאי שלא יתפוררו כמו שזה אפשרי,לדעתם של חלק מכם.
גם צריכת הדלק עלתה בגללם ל-5.3 ק''מ לליטר ,עוד לפני התקנת חיישן חמצן שעדיין חסר לי.שלא לדבר על הרעש והבלימה ששופרו מאוד.
בכל טיול הענק הזה פגשתי חבורה אחת בת 3 כלים. אז מה עושים כל הג'יפאים בחגים האלה????????
לגבי הויטארה, המנוע פורק והסתבר שטלטל אחד התפרק ופרץ את בלוק המנוע משני הצדדים עם שני חורי ענק שפסלו את הבלוק לשימוש.באותה הזדמנות ניקיתי את פנים הרכב מכל הזבל האופייני כגון מושבי נוסעים ,חגורות בטיחות, ריפודים וכו' ותוך שבוע הוא יתחיל לנסוע ,כך שבמקביל הוא יעבור שיפוץ יסודי.
קניתי מנוע 16 שסתומים במקום 8 שאני צריך ,ומשניהם אעשה מנוע אחד.
את ראש המנוע עם הסעפת המיוחדת של 16 השסתומים העמדתי למכירה בכדי להקטין את ההוצאה על שיפוץ הויטארה.
החלפה של מנוע במנוע לא אפשרית עקב השקעה ענקית בצמה ובמחשב חדש.
היום - שבת - אני אצטרך לנוח מהמסע המפרך שדחסתי ליום אחד.
למרות הדפיקה המגעילה הנשמעת מפעם לפעם מהפרונט הקדמי וטרם גיליתי ממה היא נובעת- הדבר הזה עשה עבודה לתפארת והתנהג ממש כמו גבר,למרות שעוד רואים שפעם הוא לבש חצאית.....
הגעת לרמת רות?
הייתי בנחל עם הציר השחור שנוסע צפון מערב ומגיע לאזור קציעות ושמימינו- צפון - רמת רות.משום מה אין לו שם שידוע לי.בכיוון מזרח הציר הזה מתחבר לציר אדום בין שבטה לנחל רסיסים. על הרמה עצמה לא הייתי וגם לא הספקתי לתייר את הר ספון וכל בקעת כבודה. זה יהיה בטיול נפרד של כמה שעות. אגב - הנחל הזה לא משהו מיוחד למרות שבמפות ותצלומי אוויר הוא ניראה משהו משהו.
חיים
לדעתי אתה יכול להשתמש בסעפת המקורית של הויטרה עם הראש המקורי (16 שסתומים)ופשוט להסב לקרבורטור בריא כמו זה שמגיע מטנדר מיטשובישי l 200(איסין) או מסיטרואן בי אקס (וובר 36)
שניהם יהפכו את הרכב לנבלה אמיתית וההסבה די פשוטה
את המזרקים המקוריים אתה משאיר רק כ"פקק, או שסותם עם ברגים בקוטר מתאים
חוצמזה אתה מייצר מתאם בין הקרב' לפתח יניקת האויר בסעפת היניקה וזהו -ערוץ החיים הטובים
תוכל לפרט יותר ?. האם זה רעיון או שמישהו כבר עשה את זה? .
לא תהיה בעיה עם מחשב ניהול המנוע ,או שהוא ישתגע ?
מחר אני אמור להתחיל בפירוק שלו, אז תן לי בבקשה נתונים בהקדם.
חיים
לא יהיה מחשב ניהול מנוע ולכן לא תהיה בעייה איתו !!!;)
תוכל גם למכור אותו + כל המזרקים/ חיישנים וכו' ולהרוויח בחזרה את עלות המנוע /ההסבה
יש לי בבית ראש שמונה וראש 16 אם תרצה להשוות סעפות !!
למיטב ידיעתי /זכרוני אין בעייות מיוחדות - דבר עם מורי הוא גם צריך לדעת יותר בודאות וגם יידע לעשות את זה
את הדיפנדר הקודם רכשתי עם צמיגי 235X85 של אליאנס פרופיל AT, נסיעה איתם בחולות של שיא הקיץ באזור שבטה היתה תענוג, הצמיג פשוט צף ולא התחפר אפילו בלחץ יחסית גבוה של כ- 28 PSI; אותו כנ"ל היה גם בואדי ראם בירדן עם לחץ עוד יותר גבוה.
ברגע שהחלפתי ל BF-MUD (מידה 265X75) החיים בחולות הפכו לסיוט, הצמיג כל הזמן פינה חול והרכב התחיל להעמיק כמו בזנ"ט פנימה.
בחול אני מעדיף צמיג חלק שלא בנוי לחפור. זה אני.
דרור, עשית לי את השבוע.
היות ואני שונא בוץ מושבע,במיוחד שרק אני נשאר לנקות אותו, ולאחר השקיעה האחרונה בבוץ עד הצוואר פלוס, לפני חודש עם ה- MT/R המפורסמים לטובת בוץ,הבנתי כמו הדודה הפולניה שעשיתי מעולה בנוסף ל-''אמרתי לכם''.
כל זה באם הם לא יתפוררו מזוקן.
אדבר עם מורי לגבי האפשרות של ההשתלה.
חיים, רוצה לפתוח עוד הימור?
אני מנחש שעוד פרה קדושה תישחט - הצמיגים האלה שלך גם יחזיקו מעמד לא מעט זמן...
הערכתי מההתחלה שהם ישרתו כמו חדשים מהקופסה.
אני סקרן אם טעיתי.
הזמנתי עוד שישיה אבל הוא כבר רוצה בעדם -.470 שקל ליחידה לעומת -.260 ששילמתי.
אדבר איתו מחר ,אולי הוא יסכים.
דרור,
צר לי לאכזב אותך.. לגבי החולות אין מחלוקת שצמיג עם סוליה פחות אגרסיבית יהיה מוצלח לפחות אם לא יותר מאשר סולית MT, זה נאמר כבר בשרשור.
לגבי האמירה כי ברוב הפרמטרים דוקא AT יקחו בגדול אתה טועה,
אולי אתה בתור מי שכותב על שטח תוכל ליזום ניסוי שכזה עם כמה צמיגים ולראות לבד.
לכאורה אבל רק לכאורה ניראה שה-MT יכולים לטפס/''להאחז בציפורניים'' טוב יותר כאשר הגלגל מגיע לקיר סלעי ואמור להתרומם לגובה המדרגה.כלומר - כל גלגל אמור לקבל משקל של עד כטון - אצלי 500 ק''ג - ואיתם לעבור את המדרגה.
במחצית הגובה הגלגל כבר התרומם מהקרקע והוא באוויר נשען על המדרגה ו''הזיזים'' - הקוביות - אמורים לשאת את המשקל. ולכן לכאורה יש חשיבות לגודל הקוביות.
אני חושב שזה לא נכון בעליל. מספר הקוביות הנוגע בקיר המדרגה הינו זעום ואין ביכולת הגומי לשאת משקלים כאלה,במיוחד שהנגיעה בקיר אינה רגולרית ורק חלק מהקוביות בצד הקיר נוגעות בו באמת ונושאות בעומס של הקוביות שאינן נוגעות,כך גם מוכפל העומס עליהן ,וזו התופעה של קוביות תלושות. עומס נקודתי שגורם לכשל ותלישה.
אז מה קורה באמת במצב כזה ?
לדעתי הגלגל הקדמי בכלל לא אמור ''להאחז'' בקיר המדרגה ,אלא להידחף על-ידי הגלגל האחורי כלפי מעלה, ועל הגלגל הקדמי רק ל''התגלגל'' על המדרגה - תאורטית - בכלל לא לטפס עליה עם הצפורניים.אם זה אמנם כך - תיאוריית ה-MT כלל לא נכונה ,ואין למעשה חשיבות לגודל הקוביה, זולתי אורך החיים של שפשוף הסוליה.
מה כאן שגוי ?
רכס, מה שלום הסרן האחורי שלך? התנהג יפה בטיול האחרון?
חיים אני נסעתי על A/T ונסעתי על M\T נסעתי על צרים ונסעתי על רחבים
נסעתי על 235 ונסעתי על 320 (12.5 אינץ בגלגלי 33)
זאת בגלל שעברתי כבר 9!!! רכבי שטח (ספרתי אותם)
לכול גלגל יש את היתרונות והחסרונות שלו
בגדול צמיג עם קוטר כמה שיותר גדול בעל סוליה כמה שיותר רחבה הוא הטוב והמתאים ביותר
ולצמיג זה אתה יכול להרשות לעצמך MT.
למה?
מדוע חשוב הקוטר זה ברור לכול אחד. ככול שהצמיג יותר גדול מהמכשול אותו צריך לעבור יהיה לו יותר קל לעבור אותו.
מדוע חשוב הרוחב? שתי סיבות:
1. תאורטית ככול שהצמיג צר יהיה יותר לחץ נקודתי על הצמיג והוא "יאחוז" יותר טוב. כאן באה בעית קריעת הצמגים (ועם מספיק לחץ נקודתי גם AT יכול להקרע). ככול שהלחץ הנקודתי יותר גדול כך יש יותר לחץ כוח על הגומי. והוא עלול להקרע. זה הרבה יותר מורגש כמובן בצמגי AT עם הקוביות שלהם. עם צמיג רחב הבעיה הרבה פחות מורגשת (ואולי אפילו לא קימת).
2. צמיג רחב יותר יש לו יותר סיכוי לפגוש בזיז סלע אשר יאפשר אחיזה. פעם היה לי את ה G90 על דיסקו. צמיגים מאוד אגרסבים. הבעיה שהם כול כך צרים שחיבים כיוון מאוד מאוד מדויק כדי שיהיו יעלים. בסופו של יום צמיג רחב הוא פשרה הרבה יותר יעילה מהצר.
זו גם הסיבה שאתה יכול להרשות לעצמך MT עם צמגים רחבים.
המשך יבוא...
המשך:
עד כאן התאוריה ועכשיו מעשית.
ברור שצמגי 40" טובים יותר מ 28" אבל מכול מני סיבות אתה לא יכול להרכיב כאלו צמגים.
לכן במדינת ישראל תחת אילוצים שונים:
1. בחר גלגל כמה שיותר גבוה וגדול בקוטר שאתה יכול להרשות לעצמך (מבחינה תקצבית ומבחינה חוקית)
2. בחר גלגל כמה שיותר רחב שאתה יכול להרשות לעצמך.
אחרי שיש לך את שתי הנתונים הללו אתה יכול לחשוב האם AT או MT.
וכאן יש סט של שיקולים מעשיים שכול אחד עונה עליהם אחרת:
1. אם ההנאה שלך היא אך ורק חולות, לך על AT
2. אם אך ורק בוץ, לך על MT.
כמובן שהרוב רוצה גם וגם ולכן סט השיקולים גדל:
3. אם הצמיג רחב ביחס למשקל הרכב (וכאן כול רכב לגופו) אתה יכול לקחת MT
בחולות תוריד הרבה אוויר (הצמיג רחב ואין בעיה "לשטח אותו) ולא תרגיש את בעית הקוביות
בסלעים הקוביות יעזרו לך מאוד לתפוס אחיזה. כמו כן הם לא יקרעו כי לא יהיה עליהם יותר מדי לחץ.
4. אם הצמיג צר ביחס לרכב, עדיף AT כי בחולות תשקע ובסלעים תקרע קוביות.
5. שיקול נוסף לרעת ה AT הם בדרך כלל חלשים יותר(ככה עושים אותם) ולכן פחות עמידים לפנצרים וקרעים.
6. שיקול נוסף לרעת ה MT. הם יותר מרעשים. דווקא מבחינת דלק צמיג AT ו MT באותו הרוחב אינם משפעים על הצריכה.
לא פשוט לבחור צמיג. אין בחירה "אידאלית"
כול רכב והצמיג המתאים לו בישראל, עם היעוד התואם את רוח האדם המשתמש ברכב.
לטעון ש-AT מתאים רק לחולות זו טעות.
מי שה"שטח" שלו זה רק חולות יכול בכלל להישאר על צמיגי הכביש המקוריים... לא תאמינו כמה הם טובים בחול. צריך כמובן לשים לב לדופן העדינה ולא להגזים בהפחתת לחץ האוויר, אבל מנסיון - כושר הציפה שלהם על חול עמוק הוא הכי טוב ותמורת יכולת עבירות חול נתונה באותה מידת צמיג, הם דורשים את הפחתת הלחץ המתונה ביותר.
צמיגי MT חודרים טוב יותר ועמוק יותר לתוך בוץ, ומנקים את עצמם טוב הרבה יותר, וכאן פחות או יותר נגמרים היתרונות שלהם ברכב טיולים... הם בדרך כלל אוחזים רע ומרעישים מאד על הכביש, וגם נגמרים הרבה יותר מהר - העומס הנקודתי על כל קוביה גדול יותר, והן נתלשות מוקדם יותר. בינינו, רוב צמיגי ה-MT או מה שאנחנו קוראים "100% שטח" הם עדיין לא צמיגי השטח המוחלטים - הם לא יכולים להתחרות בעמידות ו/או בעבירות בשטח בוצי מול צמיגים חקלאיים גסים או צמיגים צבאיים בפרופיל נאט"ו או בצמיגים ייעודיים לתחרויות עבירות כמו סופר-סוואמפר באגר או TSL. מצד שני, כל הצמיגים המפלצתיים הללו לא מסוגלים לנסוע בכל תוואי שטח אחר שאינו בוץ או סלעים חדים...
אז AT זו פשרה. פשרה טובה אפילו. כדרכן של פשרות אולי לא תמצאו בהם מצויינות נקודתית בפרמטר כלשהו - הם "רק" בסדר בכמעט כל דבר ולמען האמת זה לא רע בכלל. רק מעט פחות טובים מצמיגי הכביש על אספלט, כמעט ולא נופלים מהם בחולות, טובים מהם בעליל בכל סוגי השבילים והטרשים, טובים מהם בעליל על סלעים - חלקם יכולים להיות אפילו מצויינים בסלעים! ובדרך כלל אפילו סבירים בבוץ - כל עוד הוא לא טובעני מדי.
אני לא מקבל את הקביעה העקרונית שצמיג AT חלש יותר. תשוו צמיגי AT ו-MT באותה מידה של אותו יצרן עם אותם מספרי PLY בדופן. כמו בכל דבר בחיים - תגלו שיש צמיגים טובים יותר או פחות. לא חסרות דוגמאות של צמיגי MT עם סוליה מאוד אגרסיבית אבל בעלי דופן חלשה להחריד כמו היוקוהמה גיאולנדר למשל.
יש כאלה בינינו שיכולים להרשות לעצמם הן כלכלית והן מבחינת מקום איחסון - שני סטים של גלגלים? לקיץ/חורף, חולות/בוץ, כביש/שטח או כל סידור אחד שתמציאו לנוחותכם... זה כמובן האידיאל. אבל רובנו לא נמצאים בסיטואציה הזו ואנחנו צריכים לבחור בסט אחד שיעשה את הכל ברמה טובה ומעלה.
ברכב גס כמו סיקס, סמוראי, סופה, היילקס או דיפנדר, עניין השקט והנוחות הוא אולי שולי, אבל ב-SUV או אצל מי שנוסע הרבה ומהר בכביש, לא הייתי מזלזל בכלל בפרמטרים כמו שקט, נוחות, צריכת דלק, אחיזת כביש ומרחקי בלימה. כמובן שצמיגי כביש לא באים בחשבון כי הם חסרי אונים בשטח אמיתי, ולכן AT הוא פשרה טובה. במקרה של צמיג AT איכותי כמו ה-BF-AT או הגודייר AT-S או AT/R לא נראה לי שהפשרה הזו תכאב יותר מדי בשטח, אם בכלל. כל זה כאמור אם מוציאים את הבוץ מהמשוואה...
בחודשים הקרובים ימלאו למקסיס בקשוט הותיקים שלי 3 שנים. אלה צמיגי MT קלאסיים - קשים, מרעישים, מווברצים, עמידים, מצויינים בבוץ ורק בו, ודי בינוניים ואפילו פחות מזה בכל מקום אחר. כמה בוץ "אמיתי" טעמתי בשלוש השנים האחרונות? בוץ שהיה עוצר את הג'יפ שלי אם היה נועל AT? לא הרבה. ממש לא הרבה, אם בכלל. אני מתעב בוץ ועוד פחות אוהב לנקות את הליכלוך שהוא מייצר. אם אני כבר נכנס אליו - זה בהחלט בחוסר רצון בולט וגם זה רק כשבאמת אין ברירה.
אז אין ספק שאני די בהתלבטות איזה צמיג יחליף את הבקשוטים. מצד אחד אני נוטה באופן טבעי להישאר על MT ויש שניים-שלושה דגמים שמנסיוני אני מכיר כטובים ויכולים להתאים לדרישות שלי. מצד שני, צמיגי AT טובים בהחלט באים בחשבון.