החיים בגולה - זוית קצת אחרת או "מילקי זה לא הכל בחיים"...

את המסקנות לגבי סין והודו אני מסיק בעיקר ממה שאני שומע מהכלכלנים ואנשי השיווק באוניברסיטה. וגם ממה שאני רואה, כי יש הרבה מהם בקמפוס, ורובם לומדים כיום את חוקי המשחק של האדם הלבן בשביל להרחיב את העסקים המשפחתיים למערב.

לגבי אובמה-קר אני אעצור פה, בשל העובדה שיש "דברים שרואים משם" (בשני הכיוונים) וגם כי הנושא לא מספיק חשוב לי כדי להמשיך להתווכח עליו. לקחתי לתשומת לבי את מה שכתבתם, מקווה שהצלחתי לתת לכם פרספקטיבה נוספת על העניין, ואני מציע שמהדיון הזה כולנו נפרוש בשיא. לא חסר קוריוזים אחרים ופחות כבדים שאפשר לדבר עליהם בשרשור הנ"ל.

קודם כל, הכל עניין של פרספקטיבה.

שנית (פעם נהגתי לומר "שנית כל", כולה מרמלה... יואו.. איך קיבלתי בראש.. בושות...), כמו שדמוקרטיה לא מתאימה לכל מקום ולכולם (עוד משהו שאובמה לא מבין), כך גם עקרונות הסוציאליזם.

שלישית, את "הודו" ו"סין" רואים הרבה ושומעים הרבה (וסין, עם ההתנהלות שלה מהווה איום על הרבה כלכלות - השאלה היא מי ימות קודם .. הפריץ או הכלב) אבל עדיין הודו לא ברמה של סין (מבחינת השילטון והיכולות שלו) וסין לא ברמה של הודו (הנגשת השכלה ואפשרויות עבודה לקונצרנים עולמיים לאזרחים).

רביעית, הכל ברוח טובה ומכל ויכוח/דיון פה לומדים משהו.

חמישית, האובמה-קייר זו רק בעייה אחת של האזרחים האמריקאיים... והנשיא שלהם - בעייה נוספת ולא פחות חמורה/חשובה היא ההשכלה/חינוך (עוד מקום להשוואה/אי השוואה בין ארה"ב לאיחוד האירופאי) - ועל זה אני אכתוב את הפוסט הבא..

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

הודו וסין צוברות כח ובעוד עשור או שניים ההשפעה שלהן על המתרחש תהיה גדולה בהרבה מזו של צפון אמריקה

---

לגבי הודו עוד נצטרך לראות, אבל סין עם חוק הילודה הרסה את העתיד שלה...
ה"עבדים" שמרכיבים לנו את האייפונים ומייצרים חלק נכבד מהסחורות שאנחנו צורכים, יעזבו בעתיד את המפעלים ויחזרו לטפל באמא ואבא בכפרים אותם הם עזבו...
וזה מבלי לדבר על חוסר האיזון הדמוגרפי בין נשים לגברים.
Winter is coming...

הבעייה עם סין, כמו שאני רואה אותה, היא לא היכולת שלהם להשתלט, שאת זה הם עושים מהר מאוד, כשמשקיעים בזה מילארדים על חשבון השקעות בתוך סין, אלא פוטנציאל ההרס שלהם.
הם משתלטים על עסקים ושווקים, במחירי הריצפה שהם מציעים (הם לא ממש צריכים לראות רווחיות) ואז לא מצליחים לספק את האיכות הנדרשת, משום שלא משקיעים מספיק בתוך סין, שהרי רובה מדינת עולם שלישי, ואז.. השוק הרלוונטי קורס או נפגע וחוזר שנים לאחור....

אתה מתעלם מהשליטה והתלות שהם פועלים לייצר. למשל באפריקה ואפילו בישראל דרך בניית רכבות והשקעה בתשתיות.

לא, שחר.
לא מתעלם בכלל. זה דווקא בדיוק מה שאני אומר.
הם משלטים של שווקים ותחומים, משום שהם נותנים הצעות (מחיר) שאי אפשר לסרב להם.
החברות האלה לא צריכות להראות רווח (הממשל מממן אותם, בדיוק לצורך זה) והם זוכים במכרזים ללא הרף.
כל זמן שמדובר בLOW TECH, כמו בניית תשתיות (בסכרים הם אלופים...) זה עוד עובד, משום שהם יכולים להציע כוח אדם איכותי בעלות אפסית (משהו כמו בניית המסילה למערב במאה ה-19 בארה"ב... (כמעט) הכל עשו סינים) אבל ברגע שמדובר ב-HI TECH..
הם זוכים בחוזים ומכרזים אבל לא תמיד יש להם את כוח האדם האיכותי לספק את המוצר שהבטיחו (שהרי לקחת איכר מאחרי שור ומחרשה מעץ ולתת לו לצקת בטון, זה לא כמו לתת לאותו איכר לתכנת מערכת תקשורת..) מתחילות הבעיות...
אז יש גם פגיעה בחברה ששכרה אותם ופתאום מגלה, ששנתיים אחרי שהפרוייקט יצא לפועל, יש להם מוצר דפוק, שצריך עוד שנתיים לתקן ובנתיים השוק רץ קדימה...

אם הייתם רואים מפת "עסקים" של חוואווי, לדוגמא, ואיך הם משתלטים על שוק התקשורת המערבי... מפחיד...

חוואווי זו דוגמא לא טובה דווקא. חוואווי של לפני עשור זו לא אותה חיה של היום.
את הידע שלהם הם רכשו בשיטות שונות: לפני עשור בגניבת קוד, לאחר מכן בקניית
צ'יפסטים של חברות סטארטאפ שונות (חלקן ישראליות), ולאחר מכן הם פשוט
הקימו חברות בנות (סטארטאפים שהם המשקיעים בהם) שכל תפקידם זה לייצר
להם את ה"טכנולוגיה". לדוגמא: חברת סטארטאפ ישראלית שכל מה שהם עושים
זה לפתח להם את האלגוריתמיקה של הצ'יפסטים והסינים ממששים את זה בפועל.
אני גם יכול להגיד לך מנסיון שיש שם מהנדסים מבריקים וכמות הידע רק גדלה.
הם שואבים ידע, לומדים, מממשים ואם פעם הם בעיקר חיקו מוצרים אחרים
הם כבר הגיעו למצב שהם חושבים בעצמם.
חסרה להם החוצפה הישראלית (וגם המערבית) והקטע של לצאת מהמסגרות ולאתגר
את הסיסטמה (בגלל המבנה החברתי) אבל גם זה מתחיל להשתנות.

בעברי עבדתי גם בחברה שנגנב ממנה הקוד, גם פיתחתי צ'יפים שנמכרו לחוואוי (ואחותה ZTE),
הכשרתי חלק מאותם "ארכיטקטים" באותה חברת סטארטאפ (ועבדתי כמה שנים עם המובילים שלה)
מעבר לזה גם יצא לי לעבוד עם אותם מהנדסים סינים בחברות אחרות. ראיתי את האבולוציה:
בהתחלה זו הייתה פליאה על החוצפנים הישראלים האלה שאין להם גבולות ולאחר מכן את ההבנה
של התהליך. מה שכן, יש להם יכולת לבדוק דברים לעומק מה שלנו החפיפניקים אין ופה יש להם
יתרון.
מעבר לזה, כבר קיבלתי סירוב מחברות סיניות לייצר מוצר כי הוא לא עמד ברמת האיכות הנדרשת
ושביקשתי כמה בודדים מאותו דבר רק שיהיה לי משהו הם אמרו שמאחר ויש על זה לוגו שלהם
הם לא מוכנים למכור (אנטנה שלא עמדה במבחן הרעדה).

ברנרד קח דחיפה קטנה - רשמת איפשהו שיבוא פוסט על כלי עבודה וחנויות.
אני מאוד סקרן... ורוצה גם להוסיף שאני מקבל לחג חולצה ולא ארגז כלים של Dewalt


Sent from my iPhone using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי nir.samo

ברנרד קח דחיפה קטנה - רשמת איפשהו שיבוא פוסט על כלי עבודה וחנויות.
אני מאוד סקרן... ורוצה גם להוסיף שאני מקבל לחג חולצה ולא ארגז כלים של Dewalt


Sent from my iPhone using Tapatalk

---

יגיע, יגיע... קודם החינוך, שאני אעלה היום..

ואת חוואווי נתתי כדוגמא של השתלטות, לאו דווקא של פרימיטיביות.
אבל גם להם, בהליך הלמידה על גבו של הלקוח, יש המון פאשלות ותשלומי קנסות על אי עמידה בלוחות זמנים ותכונות המוצר - זה פשוט לא מעניין אותם, הקנסות ועמידה בתנאים. הם בהליך של השתלטות ולמידה (בסדר הזה) וברור שהם לומדים ... חייבים, אחרת הם, למרות המחירים הנמוכים, יצאו מהמשחק.

לפני הכל, חוב קטן, שאני מרגיש..

ג'ו הזכיר לי את נושא השיניים.
רופא שיניים פה הוא מ ל ך !!!
כל טיפול שווה את משקלו (של הפציינט) בזהב.תור יש לקבוע, בדחילו וברחימו, שבועות מראש.
כל בדיקה/סתימה/כתר/שתל עולה אותו הדבר כמו בארץ... אבל בדולרים!!
פשיטת עור ולמי שאין ביטוח... אין לו שיניים... ככה פשוט.

השירות, כמו תמיד 5 כוכבים - עושים לך שעה מסז' בחניכיים, עם מקלון לניקוי אזניים (ככה זה היה ברמלה) טבול במשחה מאלחשת בטעם מסטיק בזוקה (גועל, שבא להקיא. אלא אם אתה גמד בן 6 "רוצה עוד") ואז בעדינות, דוחפים לך 3 זריקות, כך שאתה לא מרגיש גם את קצות האצבעות ברגליים וכל זה לניקויי אבנית (ובדרך, כמובן, מבקשים מליון סליחות על חוסר הנוחות).
אם צריך סתימה, לא עלינו, בכלל מרדימים לך חצי מוח...

כשאני התעקשתי על סתימה (קטנה.. באמת. לא הרגשתי כלום, חוץ משפריצים של מים לאף... שהאסיסטנטית ניקתה כל פעם) ללא הרדמה ובלי המסטיק המגעיל... חשבו שאני מזוכיסט ואמרו שהם "לא איסטבלישמנת מהסוג הזה"...
האסיסטנטית החזיקה לי את היד (הכריחה... לא הסכמתי אבל היא איימה באלימות... והיא בערך פי שניים בגודל ממני..) ואמרה שאם תרגיש שכואב לי (קראה לזה חוסר נוחות) מיד מזריקים לי!!!

אחרי הטיפול בא הרופא הראשי והחמיא לי שזה בטח בגלל האימונים, שאנחנו הישראלים עוברים בצבא...


גם צריך להזכיר ולספר פה, שכל ביקור אצל הרופא הרגיל (גם אם אתה "רק שאלה") עולה כסף - יענו השתתפות עצמית - כל ביקור!!
לקראת חמישים (בעוד חצי שנה בערך) נשלחתי לבדיקות דם - הביקור שערך 5 דקות לקבלת הטפסים לבדיקות=$20.
למחרת בדיקות דם במעבדה = $20.
אחרי שבוע, ביקור אצל הרופא ל"דיון על תוצאות הבדיקות" (אשכרה, כך קוראים לזה "דיון" Appointment for a desiccation regarding your blood test (results גם=$20.
שלושה ימים אח"כ תפסתי צינון = $20...

וזה למישהו שנקרא "בריא בדרך כלל" - ימבה כסף.
תארו לעצמכם.. אם הייתי חולה...

אפרופו בדיקות הדם, למי שדואג/מקווה - מצויינות.
הרופא אמר שחזרתי להיות בן 25. כמעט קיבל סטירה... איפה כל השיער של 25? ולמה אני לא רואה מה כתוב במרשם נגד נזלת שנתן לי? ולמה בחדר כושר, הצעירה ההיא נתנה לי את המקום "אני יכולה לחכות.. זה בסדר..."?
בן 25 אעלק..

לא נורא.. עוד תהיה לי הזדמנות להיכנס בנבלה הזה (דוקטור יהודי נחמד... בלומנט'ל) - ביולי, אחרי יומולדת חמישים, אנחנו נפגשים שוב.
הוא מסדר לי קלונסקופיה... אמר שעדיף לנקוט בגישה אגרסיבית נגד כל הסרטנים האלה... הבטיח שיהיה נחמד...
בעצם, נראה לי שזה הוא שיכנס בי... אוףףףף:(

בכול השנים שעבדתי בחדרי קולנינוסקופי כמעט ואף פעם לא שמעתי צרחות, באמת, אל תדאג הוא יכניס לך לאט ובעדינות....אם תתנהג יפה אולי אפילו תקבל נשיקה אחרי.

מה אחרי!

לפני אני רוצה... קצת יחס אישי...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Bernard

ביולי, אחרי יומולדת חמישים, אנחנו נפגשים שוב.

---

לפי ההסטוריה המשפחתית שלך אני לא מתפלא שהבדיקות יצאו טובות , מצד שני לפי ההסטוריה המשפחתית שלך כדי להתחיל בדיקות מקיפות כבר ב גיל 48

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Bernard

הרסת אותי...
מה, באת לדרוך לכולם על היבלות? למה המילקי פה, במרחק של חצי עולם מישראל (ומברלין), זול יותר מבישראל?

והסבר, שהרי בטח אתה לא "מחובר" לעיתונות בישראל יותר מידי..
הכותרת היא כעקיצה לאיזה פופוליזם שרץ בישראל, לפני כמה שבועות, שאיזה גולם מצא מילקי זול בברלין ועורר את זעם ההמון בישראל - "שוב דפקו אותנו".
הרעיון הוא להסביר ולשכנע את חברינו בארץ, שלמרות שיש פה מוצרים זולים והחיים נוחים יותר, הרי שיש פה דברים שליליים והזוים, שפשוט הופכים את החיים בלתי נסבלים ובעצם קשה פה הרבה יותר מאשר בארץ... הרבה יותר קשה.

לא יודע.
בנתיים נראה לי שהחברים פה לא כ"כ מזדהים עם הסבל הצרוף שעוברים פה כולם ו"לוקחים הכל בצחוק"... בעזרתך האדיבה...

---

תנחומי אני חושב שאתחיל לרחם עליך בקצב הזה

מצטער על העיכובים. היו בלת"מים (למי שלא יודע, בלת"מ – בלתי מתוכנן. אירוע בלתי מתוכנן).

הזכרנו פה את מערכת החינוך..
אז שתדעו, שבקרב הגמדים יש תמימות דעים שהלימודים פה קלים יותר. לומדים הרבה פחות חומר. אבל יותר "לעומק" (מה שזה לא יהיה).
כשהגמד הגיע לפה (ישר לתיכון רגיל, לכיתה ט') היה כוכב, משום שבמתמטיקה הוא השיג את כולם בשנתיים (גם עכשיו הוא כוכב ומשיג את כולם, בהכל כמעט.. כולל באנגלית אבל זה סיפור אחר - הגמד מוכשר..).

זוג חברים שממש עכשיו סיימו את הרילוקיישן ואחרי 3 שנים חזר השנה לארץ, מספר שהגמדה שלהם (היום כיתה י') ממש מתקשה – החומר בארץ יותר מתקדם ויותר מסובך, לעומת מה שלמדה.
לעומת זאת, כך הם אומרים, בארץ יש פחות שיעורי בית... אני הייתי בודק את הגמדה ולא את מערכת החינוך..

אבל לא על זה רציתי לדבר.
העלות.
העלות!!!
העלות של הלימודים, שאחרי "חינוך חובה".
הסטודנטים בארץ מתלוננים על שכר לימוד שערורייתי באוניברסיטה, של פחות מעשרים אלף שקלים לשנה...
פה, קולג' בינוני ומעלה עולה עשרות אלפי.. דולרים!!... לשנה!!!
לא להאמין ממש.
משפחות שלמות משתעבדות להלוואות על מנת לשלוח את הגמדים שלהם ללימודים גבוהים – על מנת להגדיל את הסיכויי "להסתדר טוב יותר בחיים"...

וכרגיל, לפני שתף המלל... כמה דברים בסיסיים.
הלימודים (חינוך החובה אבל בתיכון אפשר "לנשור" אם ממש רוצים) פה מתחילים עם המקבילה של ישראל לגן חובה ומסתיימים עם המקבילה של כיתה יב'.
אח"כ יש קולג' (מקבילה של תואר ראשון בארץ) ואח"כ תואר שני (או תואר ראשון נוסף..) וכו'.
"אוניברסיטה" פה, זה מתואר שני ומעלה (או, כאמור, תואר ראשון נוסף).
זה הולך ככה:

• א-ו זה ביה"ס, די רגיל. כמו שמכירים בארץ.
• ז-ח נקרא חטיבת בניים. מערכת קבועה מראש אבל המורה יושב בכיתה והגמדים עוברים בין הכיתות, כשבדרך עוברים בלוקרים לאסוף את חומר הלימוד הרלוונטי לשיעור/כיתה.
• ט-יב' כמו אוניברסיטה אצלינו. הגמד אחראי על הרכבת המערכת, לפי ניקוד מינמום, שהוא אמרו לצבור עד סוף השנה.
• אח"כ קולג', כאמור ואח"כ אוניברסיטה ואח"כ.. החיים האמיתיים.

מתחילים את המירוץ (אשכרה מרוץ, בלי מרכאות) לקולג' החל מכיתה... א'!
יש פה מעקב אחר הישגי התלמידים באופן שלא יבייש את NSA ועל כל צעד ושעל, הורה (שמעוניין בכך) מקבל דיווח מפורט עד למספר האפצ'ים שהגמד דפק וההרכב הכימי של הרסס.
הכל על מנת להכין את הגמד לחיים האמיתיים שהם... איך לעשות כסף!

אתם פשוט לא מאמינים כמה הקולג' שבו למדת, חשוב פה.
זה פותח/סוגר דלתות ויוצר תיקרות זכוכית והכללים ברורים פה לכולם.
כולם מתגייסים על מנת להכין את הגמד ולעזור לו להשיג את נקודת הפתיחה הטובה ביותר לחיים.
לימוד בקולג' הנכון ובמגמה הנכונה יאפשרו לך להתקבל (יותר בקלות) לאוניברסיטה הנכונה ולמגמה הנכונה וזה יאפשר לך לקבל את המשרה הנכונה עם השכר הנכון – ולא, לא שכחתי מרכאות – אין כאלה פה.
ביה"ס נכון + תיכון נכון + קולג' נכון + אוניברסיטה נכונה = משרה טובה וחיים נוחים. פשוט מאוד וברור מאוד.

בכיתה י' נערכים מבחנים ארציים (יענו יבשתיים, שהרי כבר אמרנו שארה"ב היא מדינה רגילה) והגמדים מדורגים ו... מתחילה הפצצת תיבת הדואר במכתבי הזמנה מהקולג'ים – 3 שנים לפי הרישום.
שנה לפני "הרישום", הרשימות של הקולג'ים הנחשבים כבר סגורות.
כבר בשנה הראשונה של האוניברסיטה (הנכונה, כמובן), מתחילות להגיע הצעות עבודה ממקומות נחשבים ואלה אפילו מעניקים מלגות שכ"ל לנבחרים/מועמדים.



אבל אני מקדים את המאוחר...

חויית הלימודים פה היא משהו אחר לגמרי ממה שמכירים בארץ.
פה לוקחים את החינוך ברצינות... אבל ממש ברצינות.
הכל ממוחשב – שיעורי בית ומעקב הציונים ומעקב החיסורים וחומר הלימוד ו... הכל.
בכל שלב ההורה יכול (וכך גם מצופה ממנו, אחרת הוא נקרא לסדר!!) להיכנס למערכת הממוחשבת ולעקוב אחר התקדמות הגמד הפרטי שלו ולראות מה מקומו ב.."קבוצה".

הלימודים, מחטיבת הבניים ועד סוף התיכון, מתנהלים כמו שהאוניברסיטאות מתנהלות – לכל מקצוע יש "ערך נקודתי" ויש מספר מינמלי של נקודות שצריך לצבור ובאחריות התלמיד לארגן לעצמו מערכת מתאימה.
אין הפסקות (אין הפסקות!!! לא בביה"ס ולא בתיכון), למעט הפסקת אוכל – יש הפרש של חמש דקות בין השיעורים, ובמהלכן הגמדים נדרשים לעבור מכיתה לכיתה (המורים יושבים בכיתות קבועות. התלמידים מתרוצצים) ואין דבר כזה לאחר.
גם אין בעיות משמעת... כך לפחות אומר הגמד שלי (תיכון)..

כאמור, ההורים מעורבים מאוד (חוץ ממני).
אסיפת ההורים הראשונה (והאחרונה שלי) החזירה אותי באחת לטירונות – כולל חניך תורן שמקריא זמנים וכולל הזמנים הבלתי אפשריים במקציבים לך, להגיע ליעד הבא...
צריך גם להבין שבתי הספר פה הם קומפלקסים ענקיים.. ענקיים.
בכניסה אתה מקבל מפה כשהכיתות בה ממוספרות ויש מקרא למטה. אתה גם מקבל לוח זמנים, לפי המערכת/המורים/השיעורים של הגמד שלך – לכל "פגישה" עם מורה יש מועד התחלה וסיום ויש פגישות אישיות (לפי זימון) ויש פגישות קבוצתיות (של כמה הורים ביחד).
בצמתים (אשכרה צמתים – בניין ענק, בין קומה אחת) יש תלמידים שתפקידם לסייע בהתמצאות ולהדריך את ההורים בטירונות.
אם יש לך גמד שמכבד אותך ורוצה לעזור, הוא בא איתך למקום ועוזר לך למצוא את דרכך ויכול לסייע ב"קיצורי דרך" – את זה הבנתי אחרי ששאלתי אותו (כשחזרתי הביתה) למה היו הורים (הרבה) שבאו לאסיפת ההורים עם הגמדים שלהם..

בקיצור, אתה מגיע בשעה שש בערב, מקבל פק"ל + תד"ל ו... זה מתחיל..
במערכת הכריזה מברכים את כולם ומסבירים שאטוטו מתחילה אסיפת ההורים (מאות הורים.. מאות) ומסבירים את הכללים (בעיקר לעמוד בזמנים ולא להסתובב סתם במסדרונות משום ש"זה מפריע לזרימה") ולפני שאתה מבין שהכל "ברצינות גמורה" מודיעים לכל ההורים של G1(לכל קבוצה יש קוד שמופיע בפק"ל) שיש להם חמש דקות להתייצב בחדרו/כיתתו של המורה להיסטוריה, מר כך-וכך, שנמצאת בחדר מספר X...
עד שאתה מוצא את מספר החדר במפה ומשנן את סיפור הדרך למקום (ונדרס ע"י עשרות הורים ממהרים – רק אח"כ הבנתי למה כ"כ ממהרים..) ומתחיל לזוז... כבר אחרת לפגישה..
אתה (ועוד איזה הורה "חדש" או שניים) נכנס לכיתה, שכבר יושבים בה כמה הורים שחיוך ניצחון מרוח להם על הפנים (אחרי שדרסו אותך, כמה דקות קודם – איפה הנימוס.. אה נכון. לא ציפצפו..) וצריך להכריז על שימך ולהתיישב, כשכולם ממתינים..
חמש דקות לפני תום הזמן שיועד לפגישה עם המורה הזה, מערכת הכריזה מודיע שעוד חמש דקות נגמרת הפגישה הראשונה..
אח"כ מכריזים שעוד שתי דקות היא נגמרת..
אח"כ מכריזים שכולם מתבקשים לקום ולהגיע לפגישה מספר שתיים (מכאן והלאה הכל רשום בפק"ל) ו.. שיש לך חמש דקות בדיוק להגיע וההורים מתבקשים לא לאחר.

ברור שהכיתה של הפגישה השנייה נמצאת בקצה האחר של ביה"ס ועד שאתה בכלל מאתר את מספר החדר במפה, מאפס את מיקומך ומבין לאן ללכת, אתה נדרס ע"י עשרות הורים רצים ומושפל ע"י תלמידה קטנה שמציעה לקחת את היד ולעזור לך...

כמו בטירונות שלי, טיק טק הבנתי שלא ממש ניתן לעמוד בזמנים והחלטתי להתחכם (כאילו לא עבור כמעט ארבעים שנה = לא למדתי כלום.. כרגיל) – החלטתי לפסוח על הפגישה השלישית ופשוט לאתר ולהמתין ליד החדר של הפגישה הרביעית ולא לאחר..
כמו בטירונות בניצנים, גם פה תפסו אותי ואיזה גמד קרצייתי שאל למה אני עומד ליד הדלת ואם אני בכלל בפגישה של עכשיו ... שתי סטירות הייתי מחטיף לו אבל יש מצלמות בכל מקום..
ככה ממשיכים לכרוז לך מתי להתכונן ומתי לצאת ומתי להגיע ונוזפים במאחרים ו... הפסקה.
מודיעים בכריזה שיש בדיוק 1/4 שעה להפסקת קפה (בחדר האוכל הדרומי - לך תמצא את הדרום פה, כשגם בניווטים, כשהייתי קרבי, לא הצלחתי להבין למה אומרים שכוכב הצפון הכי זוהר וקל למצוא... יש מלא זוהרים למעלה) ומבקשים להקפיד על הזמנים משום ש-17 דקות אח"כ, צריך לפנות את חדר האוכל, לטובת הפסקת הקפה של הנאגלה השנייה...

אני, ביני וביני, הכרזתי על מרד (לא למדתי כלום מאז הטירונות) ונשארתי לשתי הפסקות... שימותו כולם.
ניגש אלי איזה מורה קטצ'ק כזה, שראה שאני נשאר לשבת אחרי חמש עשרה הדקות שהוקצבו לקבוצה "שלי" ושאל "הכל בסדר?" כשאמרתי שכן, שהכל בסדר, החצוף שאל שוב "הכל בסדר!!"... כן!! הכל בסדר!! יא נאחס אחד!! הכל בסדר!! אני מסרב להתרוצץ כמו ג'וק ולהינזף שלא עמדתי בזמנים שהקריא החניך התורן (אח"כ התברר לי שזה מנהל ביה"ס בכבודו ובעצמו... לך לחפש לך חיים יא, זבל!!. מריץ אותי!!).
הקרציה לא עזב אותי עד שלא אמרתי לו שאני טעיתי ובעצם שייך לקבוצה השנייה (כן. שיקרתי. אז מה?).
קטעים... באמת..
אממה – כל היתר לקחו את זה ברצינות תהומית וראיתי כמה הורים על סף התקף לב וגמדים שנוזפים בהם שהם עושים בושות ולמה הם לא עומדים בזמנים, כמו כולם...

ובפגישות האלה, המורה מספר על עצמו (ובאיזו אוניברסיטה למד, כמובן) וכמה ילדים יש לו והיכן הם לומדים/עובדים ו.. ממש סיפור חיים. שתדע שהוא ראוי ושהגמד שלך בידיים טובות.
ומה שמדהים הוא, שכשאתה אומר לו את השם שלך, הוא מיד יודע (ואומר בקול) את שמו של ההגמד שלך ואיזו אנקדוטה מהלימודים, שקשורה בגמד הפרטי שלך ו.. מפגין ומבהיר שהוא שולט בכל המידע הזה ותראה כמה הוא מכבד אותך ואת הגמד ואת המקצוע שלו עצמו ו... מכבד את עצמו כמורה - לא פחות ממרשים!!

ואני רוצה להגיד לכם שכל מה שתארתי פה אמיתי לגמרי – לגמרי!
תעיפו את הניסוח הסרקסטי ו... תתרשמו עד עמקי נשמתכם - ואין במשפט האחרון שום ציניות.

בכיתה י', עושים פה מבחני רמה, שתוצאותיהם מופצות לכל האוניברסיטאות בארה"ב (כך נראה). מאותו רגע, אתה מוצף במכתבים והזמנות וטלפונים, רק שתרשום את הגמד שלך אצלם... ותשלם כמובן.
יש טיולים מאורגנים (ממש כך) של האוניברסיטאות להורים ותלמידים, לבוא ולבחון את האפשרות ללמוד שם – וזה לא שהגמד מבאר שבע ילמד בת"א (שעה נסיעה)... זו אוניברסיטה במרחק של 6 שעות טיסה... עשרות אלפי דולרים לשנה.

כמובן שיש גם אוניברסיטאות (קולג'ים – לתואר ראשון זה קולג') מקומיות זולות אבל הן לא יתנו לגמד שלך את "היתרון היחסי" על כל המליונים האחרים שמתחרים בו על מקום העבודה...
בקיצור, הורים משתעבדים לשכר הלימוד (תארו לכם כאלה שיש להם שלושה ילדים ויותר– גמרו את החיים..) וכך גם תלמידים רבים.
יש הלוואות לימודים, שרק בזמן האחרון התחילו לתת בתנאים טובים, שממש הורסות משפחות שלמות (כל כמה זמן הממשל- אובמה מנסה להעביר חוק כזה מהקדנציה הראשונה אבל לא מצליח ובעולם לא מדברים על זה בכלל- מנסה לצאת באיזו תכנית לשיפור תנאי הלוואות שכבר ניתנו.. לא בהצלחה יתרה – עוד לפני שגמרת ללמוד, אתה כבר חייב עשרות אלפי דולרים ובמקרה הטוב, אתה צריך להתחיל להחזיר אחרי שמצאת עבודה...).

זו הסיבה שכולם רוצים להיות ספורטאים טובים (והתחרות עזה!).
אם קיבלת מילגת ספורט (יש הרבה מילגות – אמרתי לכם, עזרה הדדית וולונטרית, מאוד מפותחת פה... רק אל תכריחו אותם, לדוגמא במס "חינוך לכל") אתה "על הסוס".
בכל ביה"ס תיכון, יש קיר עם תמונות של גמדים וכל מיני כיתובים מתחת – אני, מנסיון מר בארץ, חשבתי שאלה תמונות הנצחה של נופלים או משהו כזה... לא!
אלו תמונות של בוגרים ורישום של איזו מילגת ספורט הם קיבלו ולאיזו אוניברסיטה!!!
ומי מחלק את המילגות, התאחדויות הספורט (NBA, NFL ודומיהן) ולכן כולם מחפשים להתמקצע ולהצטיין בתחומי הספורט הפופולאריים (כדורגל, לא פוטבול, עדיין לא תפס ממש.. אבל חכו קצת) – זו פשוט הדרך שלהם להצליח בחיים = להתקבל לאוניברסיטה טובה, שההורים שלהם לא יכולים לממן ושם לצוד את עיני הקבוצות ו... חוזים של מליונים.
בכל עיירה עלובה בטיול שלנו, הדבר הבולט ביותר והמטופח ביותר היה ... מגרש הספורט.
זה לא ספורט – זה עסק רציני. זו הדרך "החוצה", לחיים טובים יותר (אפרופו זכות בחירה, שמיכה הזכיר. יש כאלה שאין להם שום דרך לצאת מהחור שהם גרים בו... פשוט אין).

אבל שלא תחשבו שאם אתה ספורטאי ובעל מלגה, אתה פתור מללמוד – לא יהיו לך ציונים טובים (לא ממוצעים – טובים), אתה עף מהנבחרת והמילגה נלקחת ואתה... חוזר לחור בנאברסקה, לעבוד את האדמה.
אין פה צחוקים בנושא הזה ויש ועדות מיוחדות שעוקבות אחרי ה"ספורטאים" האלה – קודם כל לימודים!

חוץ מספורט, הדרך הטובה הנוספת, לזכות בחינוך (לגמור קולג') היא... צבא (כמובן שהדרך הטובה ביותר היא הורים עשירים).
אחרי סבב שירות בצבא (אורך הסבב הנדרש, משתנה לפי אופי השירות), אתה זכאי ללימודי קולג' עם כיסויי מלא (או בחלקו הגדול. תלוי באופי השירות) של ההוצאות ע"י הצבא = הדרך החוצה, לחיים טובים יותר. להשיג יתרון על כל היתר, שלא יכולים ללכת לקולג'.

זה די מדהים, שמדינה כ"כ גדולה ועשירה כמו ארה"ב, לא מצליחה לספק חינוך טוב לכולם, במיוחד אחרי שמבינים כמה המדינה מכירה בחשיבות החינוך ומשקיעה בחינוך ומתייחסת ברצינות לכל ההליך...

מצד אחד הכל פה מתוקתק :

• הסעות – מי שלא ראה את ציי ה- SCHOOL BUSS, יוצאים לדרך בשעה חמש וחצי בבוקר (כן כן!! יש להם בתיכון שעת אפס. שיעור מתחיל ברבע לשבע וההסעה יוצאת לדרך שעה לפני.. תחשבו מתי צריך לקום). והחוקי התנועה לגבי רכב הסעה.. אתה צריך לעצור כמה עשרות מטרים מאחורי רכב הסעה שעוצר - נפתח שלט עצור בצד שמאל של האוטובוס ואורות מבהבים ואור לבן מהבהב/מסנוור על הגג ומחסום נשלף לקדימה של האוטובוס, שהגמד לא יעבור חלילה בשטח המת. וגם התנועה ממול צריכה לעצור (יש סיפור על זה, איך לא.. בפוסט אחר).
• אמצעי לימוד - מדהים ממש טכנולוגיה ממסע בין כוכבים. לוחות אלקטרוניים (אין גיר ואבק וכל מה שנרשם על הלוח, מיד מתתרגם לקובץ PDF ונשלח אוטומטית "למערכת"), מעבדות, אולמות הרצאות/הצגות, מגרשי ספורט (הזויי. לכל מקצוע "נחשב" יש כמה מגרשים ברמה של הדר יוסף בארץ... בביה"ס תיכון..) וכו'.
• מורים טובים ומשקיעים ומסורים - באמת... פשוט אין מילים.
• מערכת סיוע לתלמידים מתקשים/מיוחדים/דוברי שפות אחרות -ואין כאלה שנופלים בין הכיסאות והכל "כלול בחינם).
• הקפדה יתרה על התייצבות ללימודים- יומיים חיסור של הגמד ואתה, ההורה, נקרא לתת הסברים... שלושה ארבע ימים בלי הסבר – ויכולים לשלוח לך שוטר הביתה.
• מספר תלמידים בכיתה - יש הרבה כיתות ואין צפיפות. 30 תלמידים בכיתה זה משהו שאין פה בספר החוקים...

ומצד שני, אם אתה לא עשיר... העשירים עוקפים אותך עוד לפני הסיבוב (אלא אם יש לך מלגה ועדיף מלגת ספורט.. אז יש סיכויי גם לפרנסה טובה אח"כ).

הכל פה מאוד יקר. מאוד.
כל החינוך יקר – מגן חובה ועד סוף התיכון הכל חינם אבל כל מה שלפני ואחרי ובנוסף ל"חינוך חובה"... יקר בטירוף.. בטירוף.
אנחנו מדברים עם חברים עם ילדים בביה"ס יסודי והם כבר מודאגים "מה יהיה"...

יש לנו גמד אחד בתיכון "ציבורי" – לא עולה כסף (פה חינם זה באמת חינם, לא כמו בארץ).
יש לנו שתי גמדות בביה"ס יהודי (על זה רשימה נפרדת.. היהודים) – הון!!!!
שכ"ל הוא K12$ לשנה.. לילד.
וזה זול, משום שיש לביה"ס תורמים (גם אתה נדרש להתנדב לתרום ויש רשימת תורמים בכל 1/2 שנה ו.. לא נעים אם אתה לא שם... לא נעים בכלל).
תארו לכם משפחה יהודית בעלת הכנסה ממוצעת, עם 3 גמדים... אסון כלכלי.
מי שמתקשה, יעזרו לו אבל להיות יהודי פה (בכל הנוגע לחינוך) זה לא עסק זול. בכלל לא.
בארץ הגמד שלי למד בביה"ס איכותי (לא ציבורי) וזה עלה לנו הרבה.. קצת פחות מאלף שקל לחודש (כולל הסעות)!!

אני יכול להגיד לכם בצורה ברורה – בסך הכל, החינוך בארץ יותר פרימטיבי (באמצעים ויחס מספרי של מורה/תלמיד וכיתות ותלמידים בכל כיתה) ויחס מחפיר למורים וברמה יותר גבוהה וזמין לכולם ויותר זול.. מאשר פה!

אתם קולטים – רמה יותר גבוהה ויותר זול!! בארץ!!
אבל מה כל זה שווה לעומת מילקי זול, אה??

מי צריך ללמוד אם יש ג'יפים וחלפים ודלק בזול???

צריך כסף לקנות את כל אלה וכסף, גם כאן, לא צומח על עצים...
שלא לדבר על זה שצריך להחליף אייפון כל חצי שנה..
ואם אתה חולה... בכלל

אתה קופץ לעשות איזה רילוקיישן בישראל, עובד קצת בשכר מינימום וחוזר כמו מלך לאמריקה....
או אם אתה יהודי הקהילה כבר תדאג לך או שאתה מוצא נישה לרמות את האמריקאים התמימים האלו.

אז זהו, שלא כ"כ...

האמריקאים עובדים קשה. אין הרבה.. כמוני.
אתה עובד קשה בשביל כל דולר ולכן אתה גם רוצה תמורה מלאה לכל סנט, שאתה מוציא.

וזה מביא ל"רעיון" השני שלך.
הם בכלל לא תמימים אבל יש להם מין משפט כזה שהולך ככה בעברית "סידרת אותי פעם אחת - אתה אשם. סידרת אותי פעמיים - אני אשם" ולא תמצא הרבה אמריקאים שמסדרים אותם פעם שנייה.
אתה יכול לרמות רק פעם אחת.. עד שתופסים אותך.
הם "תמימים" עד שתופסים אותך... ואני לפחות, לא חושב שזה כדאי ולא משנה כמה אתה מצליח לרמות באותה פעם ראשונה...
מספיק תפסו איזה ברנרד (מאיידוף אחד) אחד ועשו ממנו דוגמא...

לא הייתי ממהר להסיק על איכות הלימודים הגבוהה בארץ מהעומס האקדמי לבדו. יש שם לא מעט אוננות שלא תורמת בכלום לחיים האמיתיים, ובעוד שאינני יודע מה בדיוק מלמדים אצלכם בניו-ג'רזי, אני יודע בוודאות שחלק נכבד מפיטום האווזים האקדמי של כיתות י-י"ב בישראל אינו מקדם את התלמידים במאום.

לראיה - אני למדתי בתיכון יוקרתי יחסית (ביה"ס להנדסאים של אונ' ת"א עליו השלום), בקושי גירדתי בגרות מגוחכת, אבל מתוך מה שנלמד שם אני זוכר ויודע כיום הרבה יותר מחבריי המוצלחים יותר לכיתה, כולל אלו שהלכו אח"כ לתלפיות ולעתודה. למזלי (בדיעבד) הבנתי שלא אצליח בבגרויות והחלטתי להתרכז בללמוד כמה שיותר במקום לשנן למבחנים. התוצאה הייתה חיובית למדי, וכיום אחרי עשור וקצת אני יכול לומר שמרבית חבריי לספסל הלימודים לא הגיעו רחוק יותר ממני בחיים.

בשורה התחתונה את הדברים החשובים עדיין לא מלמדים בארץ - כלכלת בית וניהול תקציב, אזרחות ברמה ראויה, תכנות בסיסי (לפעמים כן, תלוי איפה), מקצוע טכני מעשי כלשהו שניתן להישען עליו כשאין עבודה אחרת... כלים לחיים! ממש תעזור לך הבגרות חמש יחידות שעשית בגיל 18 כשאתה במשבר כלכלי, או הידע הנרחב בתנ"ך ותושב"ע כשאתה לא מצליח להחליף גלגל ברכב.

לגבי כל ה"מסלול" שמטרתו להגיע לאוניברסיטה הנכונה ומשם לעבודה הנכונה וכו' - זה אולי באמת כך, אבל מן הראוי להזכיר שבארה"ב גם להיות דפס או מסגר זו לא עבודה בזויה כמו בארץ, ובשביל זה מספיקות שנתיים של קולג' עם associate degree (שווה ערך לטכנאי/הנדסאי). זו לא בושה לעבוד שם בעבודת כפיים, שלא לדבר על כך שהיום כבר יש הרבה ג'ובים נקיים יחסית מסביב לתעשיות האלה (מעצבים גרפיים בבית דפוס למשל, שלא שוחים בדיו וגריז כל היום). אז המשכורת תהיה נמוכה יותר מזו של רופא שיניים בניו ג'רזי, אבל היא תספיק בהחלט לחיים שקטים ומאושרים איפשהו בוויסקונסין או בקרוליינה, ואולי אפילו בלונג-איילנד. זה לא אומר שנכשלת בחיים ולא חורץ את גורלך לעוני או למגורים בטריילר בנבראסקה. קצת קשה להסביר למה אני מתכוון, אבל כשקוראים את מה שאתה כותב מתקבל רושם לא כ"כ מדוייק על התמונה הגדולה.