הכרטיס הגיע מהיצור, עוד לפני שכל הרכיבים הגיעו, עם הכנה למדידת מתח מצבר, מה שיאפשר ניתוק מצבר לפי זמן מכיבוי ו/או ירידת מתח מצבר.
https://imageshack.com/i/pnNjGDsSj
Printable View
הכרטיס הגיע מהיצור, עוד לפני שכל הרכיבים הגיעו, עם הכנה למדידת מתח מצבר, מה שיאפשר ניתוק מצבר לפי זמן מכיבוי ו/או ירידת מתח מצבר.
https://imageshack.com/i/pnNjGDsSj
מוכן להשתלה (לאחר שיורכב בתוך מארז ייעודי שיודפס בabs) , כנראה בI10, שסובלת מתחילת הקורונה מנסיעות לא סדירות לעבודה. מתוכנתת כרגע להתנתקות לאחר 40 שניות מכיבוי מנוע, אבל כנראה שאשנה את זה ל24 שעות עבור היונדאי.
http://www.youtube.com/shorts/PEpRQBuLISU
https://imageshack.com/i/pmPeM0m3j
אותה מערכת רק עם שמונה ממסרי latch וחיבורי חשמל פחות מסודרים נותנת עבודה משביעת רצון בהיילקס.
סיכום לאחר 10 חודשים ועוד שני עדכונים:
מבחינת ההתנהלות בשגרה המערכת עונה במדויק על הציפיות: אני מסיים טיול, שם את המפתח של האוטו במגירה, וזהו. לא צריך לפתוח מכסה מנוע ולחבר מטען. לא משנה כמה זמן הרכב ימתין עד להתנעה הבאה, גם אם זה יקח כמה שנים המצבר יהיה מלא לחלוטין וזמין לעבודה.
את מטען הCTEK שהייתי מחבר קבוע לרכב, מכרתי.
תיאורטית, מכיוון שהמצבר הזה לא חי במשטרים של פריקה וטעינה משמעותיים, הוא לא יגיע לעולם למספר המחזורים המקסימלי לטכנולוגיית lifepo4 (2000-3000) ולכן הוא כנראה ימות מזקנה. ההערכה היא למינימום 10-20 שנים. נחיה ונראה.
הורדת משקל מצברי החומצה עופרת מדפנות מכסה המנוע מורגשת וללא ספק תאריך את פרק הזמן עד לריתוך הבא שידרש לתיקון הסדקים האופייניים לדגם.
לסיכום, אני מרוצה מהשינוי.
עדכונים:
1. הורגש, במיוחד בטמפ' חד ספרתיות נמוכות שהסטרטר לא מקבל את מלוא המיץ. סטרטרים ארוכים יחסית וגם היו פעמים בודדות שהוא לא הצליח לעבור את שלב הדחיסה ונעצר. סטרטר שני כבר התניע.
עברתי מכבלים של 35 ממ"ר ל105 ממ"ר. ההתנעה חזרה להיות מעולה: חלקיק שנייה בכל מצב.
2. מבחינת נתוני הסוללות יכולת העמידה התיאורטית שלהן בזרם של כננת היה גבולי: 440 אמפר. זרם הכננת המקסימלי כשהיא נעצרת הוא 400 אמפר.
לא יצא לי לבדוק את זה באופן מעשי.
רכשתי עוד 12 תאים של 14 א"ש (נומינלי. בפועל בדקתי והם נותנים 12 א"ש, ולאחר סידורם ב3p4s הם יתנו תוספת של 42 א"ש לסוללה המקורית של 56 א"ש.
זה גם יתן יכולת עודפת ביחס לצרכי הכננת וגם יקל מעומס ההתנעה על התאים הקודמים.
הפעם רכשתי תאים פריזמתיים, קופסתיים, עם ברגים ועם פסי חיבור מקוריים. הרבה יותר נוח לעבודה ונותן הרגשה שהדברים יפים, מסודרים יותר ובנויים לזרמים הגבוהים ללא אלתורים.
https://imageshack.com/i/pmV5GEm5j
https://imageshack.com/i/pnc11pu9j
איבדתי אותך חנן (שוב). מה מאזן בין התאים בטור?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
הbms התפגר בתחילת הדרך, ומאז אין.
יש כאלה שממליצים על bms ויש גם יצרנים רציניים (gws הצ'כית למשל) שמנחים לא להשתמש במאזן בסוללת lifepo4.
בשונה מתאי ליתיום קובלט למשל ששומרים על מתח הטעינה שלהם בקנאות, בתאי lifepo4 המתח יורד לאחר טעינה באופן עצמוני, ללא כל אמצעי חיצוני, ומתייצב על כ3.35 וולט לתא. זה מיישר את מתח התאים לרמה אחת. דומה לתאים במצברי חומצה עופרת.
אני כן עושה שימוש בהגנות אחרות:
נתיך למצב של קצר.
כרטיס אלקטרוני שבניתי עם ארדואינו וממסרי latch, שמנתק את המצבר בזמן מוגדר מכיבוי המנוע, וכך מגן מפריקת יתר. יש לו גם את האפשרות להגדרה של הגנה ממתח נמוך, אבל כרגע אני מעדיף את הסידור האמור לעיל.
זו לא בעייה להוסיף מאזן. מדובר בכסף קטן, אבל אני לא מוצא בו צורך.
bmsים מתוצרת סינית סבירה, או אמריקאית טובה, לזרמים האלה, מתחילים ב1300 ש"ח.
חנן,
למעשה נותרת עם סוללות בתא מטען וכבלים שמנמנים לתא מנוע, בלי בקר טעינה ורק עם מפסק מתח (ריליי) מבוקר ארדואינו לצורך הגנה מפריקה?
כמה תאים ובאיזה סידור?
( כמה א״ש/ וואט שעה בסך הכול)?
איך חישבת את עובי המוליכים או שהימרת על משהו?
אם תוכל לצרף כמה תמונות להשראה זה יהיה נחמד מצידך.
הייתי דמח ליישם פתרון כזה אילו הייתי יכול למצוא מקום סביר לסוללות…
תמונה לא עדכנית:ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
https://imageshack.com/i/pnTCC60vj
ישנם מודלים לאיזון בלבד אז אין לך בעיית הספק וזרמים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
מה שכתבת על ירידה עצמונית של המתח נכון כל עוד התאים תקינים, השאלה מה יקרה שהם יהיו לא תקינים???
אני חושש שתא לא תקין, יתפרק נמוך מהאחרים, ויטען מהר מהאחרים.
בכמויות המצברים שי לך, ובזרמים שאתה צורך....
זה יכול להיות מעניין :-(
לגבי מאזן, רשמתי שיש פתרון, ובגרושים. אני לא רואה בו צורך, כמו גם חכמים ממני.
כשתא יהיה לא תקין, אני אראה את זה במד המתח לפני התנעה. מה שיקרה בהמשך זה שהמצבר יתקלקל, בדיוק כמו שיקרה במצבר החומצה-עופרת שלך אם יתקלקל בו תא, עם הבדל אחד שתיאורטית זה יקרה 15 שנים אחרי שלך, ושלי קצת יותר זול.
אם זה היה בטכנולגית ליתיום קובלט כנראה שהייתי דואג גם לנזקים נלווים, אבל זה לא.
המצבר החדש, לפני שהוא נארז ומחובר לרכב:
https://imageshack.com/i/po8YBMKRj
אפשר סיכום יותר מסכם? סיכום לאדיוט המצוי...
לצורך העניין - האם פשוט ניתן להזמין פאק סוללות כמו שהזמנת, לחבר את התאים ליצירת "מצבר" 12 וולט, ללא אלקטרוניקה נוספת (BMS וכו') וזה יעבוד במקום מצבר עופרת?
יהיה עמיד לטמפ' בתא מנוע?
האם בעזרת מצבר כזה או מוגדל יותר (יותר תאים?) אפשר להחליף רכב שיש לו שני מצברים להנעה (למשל טרופר דיזל) וכך לפנות מקום בתא מנוע?
Sent from my ONEPLUS A6000 using Tapatalk
הסיבה העיקרית בגללה לא כולנו עושים זאת היא הרגישות לטמפרטורה (תא מנוע).
כן, ע"פ הנתונים של התאים האלה (עד 45 מעלות) , הם לא מתאימים לשבת בתא מנוע.
אני גם לא בטוח שמתאים להם להיות בקבינה של רכב סגור.
אצלי מדובר בארגז סגור, ללא חלונות, אז יש בו פחות אפקט חממה מבקבינה עם חלונות זכוכית.
מאידך, כבר יש יצרני מצברים lifepo4 שכן מתירים להרכיב את המצבר בתא המנוע או בקבינה. האם זה בגלל מבנה תאים שבאמת מותאם יותר? או שכמו יצרני מצברי חומצה-עופרת הם יודעים שזה לא אופטימלי והם לוקחים על עצמם/עליך את העובדה שאורך החיים של המצבר לא יממש את הפוטנציאל שלו? אני לא יודע לענות על זה.
את המשפט האחרון שמעתי בהרצאה של 'שנפ": החום בתא המנוע הוא גורם משמעותי ביותר בהרס מצברי חומצה-עופרת. זו הסיבה שמצברים במוניות זוכים לאחריות מוקטנת. לא בגלל התנעות מרובות אלא בגלל שרוב חייהם המצברים האלה נמצאים בסביבה חמה מדי.
לגבי השאלה האם ניתן להרכיב אותו ללא אלקטרוניקה מגינה כלל:
זה טוב רק עד הרגע שבו יקרה משהו שיגרום למצבר להתרוקן.
ראשית, מצב כזה הוא בלתי הפיך למצבר. המצבר מת.
לגבי בטיחות: המצבר לא יתפוצץ או ידלק במצב כזה, אבל הנסיון שלי מראה שהמארז החיצוני הפלסטי שלו יתפקע כי התאים בפנים יתנפחו. (זה כשמדובר בתאים שטוחים. תאים גליליים כנראה שלא חשופים לזה. ראיתי כמה וכמה תאים גליליים שהתרוקנו וזה אף פעם לא לווה בהתנפחות או פקיעה) .
גם פקיעה שכזו עלולה להסב נזק סביבתי מסוים ולכן לא הייתי הולך על זה. אני מציע להתקין battery saver שינתק את המצבר בירידת מתח. אני הלכתי על battery saver מתוחכם יותר בתכנון עצמי, ואני אתן בשמחה לוח מודפס כזה לכל מי שיבקש.
אני עוקב אחרי ההתפתחות הטכנולוגית ושמח שלא הרכבתי בקמפר את המצבר מבוסס lev40 שהרכבתי לפני שנתיים.
התאי ליתיום ברזל מתקדמים כל יום עוד קצת בבטיחות ובאמינות. וכבר יש טכנולוגיות מתקדמות יותר
ואני עוקב אחרי הנסיונות האלו שלך, חנן - כי זה הכיוון שלי לקמפר. מצבר צרכנים בלי אלקטרוניקה מורכבת - מבוסס על התאים הכי אמינים שאפשר למצוא בזול. כן או לא מאזן (זרמים נמוכים.... הצרכן הכי גדול הוא מקרר שלוקח אמפרים בודדים) כן או לא הגנה מפריקה - צריך להחליט. כן או לא מצבר התנעה כזה - גם צריך להחליט. אבל אני עדיין על הגדר - כי יש סיכוי טוב שעד סיום הפחחות והצבע תהיה טכנולוגיה בשלה ובטוחה חדשה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אם תרצה לפנות את ה lev המסוכנים אני נותן שירות עד הבית במהירות הבזק
פיצלתי את השאלה על שרשור מצברים בטור לשרשור חדש.
http://www.jeepolog.com/forums/showt...98%D7%95%D7%A8
הרמתי היום את מכסה המצברים כדי לחבר את המצבר החדש. ניצלתי את ההזדמנות כדי לבדוק את איזון התאים שעובדים ללא bms כבר קרוב לשנה. המצב לא רע:
3.33v
6.66v
9.99v
13.33v
עוד בדיקה שעשיתי, שממחישה ממש טוב את תכונות הכימיה הזו והסיבה שלא צריך מאזן בתנאים מסוימים:
כשבאתי לחבר את המצבר הישן והחדש, הנחתי שיהיה פער מסוים של מתח ביניהם, שאצטרך ליישר אותו בעזרת נגד טרם ההרכבה כדי למנוע זרם חיבור גבוה וניצוצות.
בכל זאת: תאים בני שנה מול תאים חדשים. יצרן שונה, מבנה תאים שונה בתכלית, אחד גלילי 7א"ש ואחד פריזמטי 14א"ש, מצבר אחד טענתי למתח המקסימלי הנומינלי ובניתי השבוע, מצבר שני מקבל טעינה לא ייעודית מהטנדר כבר כמעט שנה, הבדלים משמעותיים.
20mV הבדל במתח בין שני המצברים. זה כל כך קטן שבדקתי את עצמי ואת חיבורי מד המתח שהוא באמת מחובר כדי להתחיל להאמין שזה זה.
וזה ערך מתח ששני המצברים ירדו אליו באופן ספונטני לאחר סיום הטעינה, ללא קשר ביניהם.
חנן, אולי אמרת את זה בעבר (אני פשוט מתעצל לחפש).
המצברים האלו משמשים רק להנעה? או גם לצרכנים?
התנעה.
יש מודול שבניתי שמנתק אותם זמן מוגדר מכיבוי מנוע. כרגע זה מוגדר ל40 שניות.
https://imageshack.com/i/pmPeM0m3j
לצרכנים יש מצבר אחר, 28 וולט.
אני חושב שבמתאר כזה אכן ניתן להשתמש ללא bms למרות שאני לא הייתי עושה את זה.
הסיכוי שהם יפרקו הוא קטן ולא יגיעו לטעינת יתר כי אתה לא מספק מתח מספיק גבוה (תקן אותי אם אני טועה).
הגנת טמפ פחות קריטית בישראל.
אפשר לשים באלאנסר אקטיבי אם רוצה.
לגבי bms אקטיבי אני מכיר. יש לי שניים כאלה במגירה. החלטתי לוותר על זה מהסיבות שצוינו.
עוד שאלה לחנן.
אם נניח היית רוצה להוציא 2-3 מתחים שונים מאותו המארז. בלי לפגוע באיזון בין התאים כמובן. למשל את הסידור של 12 וולט למערכות הרכב ו 28 וולט לצרכנים.
זה רק עם bms מיוחד לזה - או ששימוש בממיר dcdc בדרך לצרכנים יהיה עדיף?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
מתחים שונים מבנק שיש לו תחום נתון יחייב בכל מקרה מספר dc2dc.
אני מתכנן להפעיל את המקרר מ 28 שנטען מ 12.
שאר הצרכנים שלי הם 12 ואני כנראה אפריד סוללות לסט של 28 וסט של 12.
יש לזכור שעובי המוליכים ב 28 קטן בחצי וזה מקל מאוד
מצבר שמוציא מספר מתחים זה כאב ראש לא בריא.
לפי דעתי עדיף מצבר במתח הטעינה הנוח ביותר ו- dc2dc למתחים האחרים שרוצים.
אתה לא יכול להוציא מתח "חלקי" ממצבר.
כלומר, לדוגמה, אם יש לך מצבר 24V, אתה לא יכול להוציא ממנו 12.
שנהיה ברורים, מי שירצה להוכיח לי שאני טועה, יעשה את זה, אבל זה מצריך התחכמות למתקדמים בטעינה. בקיצור לא מעשי.
לגבי הרעיון של בועז, לקחת מצבר 12V ולעלות את המתח ל 24 לטובת המקרר - נראת לי התחכמות מיותרת.
מה שתחסוך בחוטים, תפסיד, ויותר, בממיר DC2DC.
אם אתם מתעקשים לתחזק מערכת עם שני מתחים, כי פשוט אין לכם ברירה (לחנן יש בעיה עם קומפרסור 24V , שהוא צרכן רציני), אז השאלה החשובה, באיזה מתח רוב הצריכה שלכם.
המצבר צריך להתאים לצרכן (ים) הגדול(ים), ועבור המיעוט, צריך DC2DC.
תחשבו KISS.
ריכוז הידע והנסיון שיש כאן, מרשים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
חלק מהמצברים שלי הגיעו כ 24/28 והמקרר ממילא יודע להתמודד איתם לכן במקום לפרק ולהרכיב אותם מחדש העדפתי להמיר את ה 13.8 של האוטו ל 28 ולטעון אותם ומשם להשתמש בהם בתצורה המקורית.
לתאורת מחנה ממילא עדיף מצבר נייד ואותו אני אספק מבנק נפרד נייד שיטען בבית או בטיולים ממש ארוכים במתח הרכב הרגיל .
אם במילא אתה מחזיק מצבר צרכנים עם bms משלו, ובמילא אתה טוען אותו עם ממיר, אז אני לא מצליח להבין במה העובדה שמצבר הצרכנים הוא 28 וולט מסבכת את ההתקנה ו/או התפעול.