החיים בגולה - זוית קצת אחרת או "מילקי זה לא הכל בחיים"...

עזבו אתכם מאמריקה, אני בן 29, גר לבד בדירת 2 חדרים בשכונה טובה, מחזיק ארבעה רכבים ואופנוע, יוצא לחופשה של 3-4 ימים בערך כל חודשיים, אני אוכל טוב, ממש טוב, המלתחה שלי מורכבת בעיקר בבגדים אלגנטיים של ממיטב בתי המעצבים (אוהב את האיכות), הנעליים לרוב איטלקיות בעבודת יד והשעון שוויצרי.
אני לא שותה וודקה או טקילה, יותר בכיוון של יין, בירה וברנדי.
אינני כותב את כל זה בשביל להוציא עיניים, אלא בשביל להסביר את סגנון החיים שלי.

אין מצב שבישראל הייתי טועם רבע מהחוויות שחוויתי מאז היגרתי.
איפה הייתי היום אם הייתי נשאר?
גם אם הייתי נשאר בהייטק, כמה הייתי מרוויח נטו? דירה במרכז עם חניון תת קרקעי, נגיד 2 רכבים ואופנוע חדש, ביטוחים והכל.
מסעדה טובה פעמיים שלוש בשבוע, ברים, חופשות, ביגוד וכל המסביב, מזל שאני לא חובב מילקי, כמה צריך בשביל לחיות בכבוד בישראל?

ד"א הקרדיט שלי די מחורבן, נגעתי ב740 ואז חירבשתי את הכל, לא סוף העולם.

זה לא חוכמה....תחשוב אישה-ילדים-משכנתא ואז תדבר על נעליים איטלקיות.

אני לא עשיר ולא עמדתי ליד אחד, אבל חי לא רע במושגים שלי, יש לי בית פרטי,רק 3-4 עגלות, אין לי ביגוד איטלקי וגם לא רוצה, טוב לי עם מה שיש לי,
אבל הקו-דה-גרא
אחרי הכול, ביטוח רפואי,רכבים, ושאר הוצאות עלות החיים, כמה(פי כמה) אתה, או אני צריכים להרוויח בישראל כדי לשמור על אותה רמת חיים?
ניחוש לא פרוע שלי, מינימום פי 5 ואולי הרבה יותר ופה קבור הכלב כמו שאומרים
החיים פה הרבה פחות מסובכים, הכסף שווה הרבה יותר, המדינה נותנת לך לחיות ולהתקדם עם מינימום ביורוקרטיה. אז גן עדן זה לא אבל זה הכי קרוב מכול מדינה אחרת שאני מכיר.

פה יש תמורה לאגרה

מה זה אומר שנגעת ב740?

אם כבר על הנושא של הבדלים, רציתי לספר על הבדלים תרבותיים
כידוע, או לא, אני נשוי למרוקאית, עם כול התענוג באים כול מני דברים מוזרים עד מוזרים מאד.
1. יצור זבל
אנחנו כמשפחה ממלאים אולי 2 פחים של 50 גלון לשבוע, אבל כשחמתי באה לביקור כמות הזבל גודלת פי 2 ל3 איך זה? לי אין מושג מאיפה הזבל מגיע או יותר נכון איך היא מצליחה ליצר אותו אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח.
2. נמשיך עם נושא הזבל, אנחנו(אני) כ "לא ישראלים" לא רגילים לזרוק דברים שיש להם שימוש
דוגמה בפועל, לפני שנה עשינו רמונט כללי של המטבח, אותו באו מקרר,תנור, מדיח ומיקרו חדשים מנרוסטה, כמובן פירסמתי את "הישנים" {כולל את הארונות מטבח)בקרייגסליסט ואנשים הגיעו וקנו אותם, דבר שמאד מאד הפליא את חמתי (יצרנית זבל) ואפילו שמעתי אותה מדברת בטלפון עם משפחה בישראל ומספרת בסוג של גאווה(או התפלאות) איך "הצלחתי" למכור את כול המוצרים המשומשים......לך תבין.
3. נעזוב את חמתי ונעבור לחמי
יש לו בעיות עם הכול, הלחם לא נכון, מגיע בשקית ניילון ולא נייר, העץ לא במידה הנכונה, המטר מבלבל אותו כי יש עליו סנטימטרים ואינצ'ים, אין מספיק שוטרים בשבילו, הברגים באים באורך לא נכון, לדעתו יש לי יותר מדי דברים ואני אמור לזרוק לפח את רובם (בלי ידיעה מה הם) מה שהוא לא מכיר צריך לזרוק.
אני יכול למשיך לכתוב אבל אני מתאר לעצמי שהבנתם את הרעיון.
הוא מקובע בעולם שלו וכול דבר חדש או שונה זה לא טוב.
סתם קוריוז, הם הלכו לקניון לטייל, כמובן שאדון מאיר (חמי) נהיה רעב, חייב ללעוס כול שעתיים או שהוא ימות מרעב אז הם הזמינו עוף טרייקי, הוא הלך ודרש לחם עם העוף!!!!!!!!
הסברתי 1000 פעם, לחם זה לסנדויצ'ים, אין לחם במטבח ובמיוחד לא במטבח אוריאנטלי
זה מעניין אותו? כמובן שלא, אי אפשר לאכול בלי לחם.
בקיצור,
ישראלים זה עם מעניין, מאד מעוקבים בהרגלים, במיוחד בנושא האוכל, אוכלים המון ובתדירות גבוהה, חוסר מוחלט להסתגלות לשיטה או צורת חיים אחרת.
יותר מזה, סגירה מוחלטת לסוגי אוכל אחרים-שונים או לשיטות בישול שונות ממה שהם מכירים.

ההכללות שיש פה פשוט מעצבנות. זה שהחם שלך ניאדרטלי לא אומר שכל הישראלים כאלה.

הוא לא האנדטלי היחידי מיכה, אני יכול להציג עוד דוגמאות אבל אני ממש לא בקטע של לתלות כביסה מלוכלכת
הכלל קובע את הכלל, להבדיל מהיוצא מהכלל
אם אתה חושב שאתה כזה יוצא מהכלל......אפשר להתווכך על זה אבל אני לא אבזבז את זמני על מי שמסרב להקשיב.

ג׳ו,
היית פעם ביוון?
שם, לפי חוק, חייבים להגיש לחם במסעדה לכל מנה..

אנחנו בבית לא צורכים כמעט לחם.

אתה מערבב הרגלים אישיים של מישהו עם ישראליות.

גו, אני יכול ראיתי את הסניף המרוקאי מגדל העמק שלך...
החברה האלו מיצגים אם בכלל, מגזר מאוד קטן באוכלוסיה הישראלית.
בכלל יש בשרשור הזה ערבוב אוכלוסיות ומקומות.
מה הקשר בין מי שגר בפרבר נידח של ניו יורק למשהו שגר במרכז תל אביב?
אבל אני ממש לא רוצה להיכנס לזה.
לא אין את כל הזמן שבעולם כמו ברנרד...

ג׳ו,
אם לא עידכנו אותך אז מגדל העמק זה ההארלם שלנו.... [emoji6]

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי lizard

מה זה אומר שנגעת ב740?

---

זה אומר שהיה לו קרדיט די גבוה בשיטה האמריקאית אבל כבר אין לו...

אני לא חושב שניתן עדיין להשוות בין ישראל לארה״ב או לכל שיטה אחרת שעובדת. אולי עוד 100 שנה נוכל לדבר על זה אם נשרוד בתור מדינה .
המערכת בישראל לא מיוצבת ולכן לא תשרוד בצורה הזו לאורך זמן ותצטרך להשתנות.
ברנרד תיאר את מערכת הבריאות כאן ושם. דבר ראשון לא מדובר באותו מוצר - שם אתה מקבל לפי תיאורו מוצר איכותי מאד ובעקבותיו חשבון ארוך לתשלום , כאן גם אם אתה אחד האנשים העשירים והמוכרים במדינה זה לא מבטיח לך טיפול איכותי ואתה יכול להתפגר כאחד העם אם הגעת למיון ללא תכנון מוקדם (ע״ע אלי הורוביץ).
לגבי החשבון - כאן מכריחים אותך לשלם 5% משכרך ברוטו, אתה קונה השלמות וביטוחים פרטיים אם יש לך אפשרות, בתי החולים עושים עוד קומבינות ( רפואת מרפא וכו׳) , משנוררים תרומות מכל מקום אפשרי ועדיין הם נמצאים בקריסה מוחלטת, לא מצליחים להתייצב פיננסית והחשבון חוזר למשלם המיסים.
אז כרגע מי שאין לו ״נהנה״ מההפקר, אבל כאמור זה לא מצב שיכול להתקיים לנצח.

- - - Updated - - -

יכול להיות שסייד קשוע הוא חבר פורום, קורא נלהב של השרשור הנוכחי ולפי זה מחליט מה לפרסם בטור שלו ב"הארץ"??:rolleyes:

http://www.haaretz.co.il/magazine/sa...mium-1.2510280

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי itai14

יכול להיות שסייד קשוע הוא חבר פורום, קורא נלהב של השרשור הנוכחי ולפי זה מחליט מה לפרסם בטור שלו ב"הארץ"??:rolleyes:

http://www.haaretz.co.il/magazine/sa...mium-1.2510280

---

אם "הארץ" לא היה דורש הרשמה להמשך קריאת הכתבה, עדין לא הייתי קורא משהו של "הארץ".

טוב לקרוא את מה שאתם כותבים פה. אישית לא ממש התחברתי למנטליות האמריקנית במקומות בהם ביקרתי, אבל לגור שם תקופה בחוף המערבי זו בהחלט אופציה שאני שוקל לאחר סיום הלימודים. פה בלידס למשל עלות המחיה שלי דומה לזו שהייתה בכפר-סבא, רק עם יחס עלות-תועלת הרבה יותר גבוה ובאווירה יותר נעימה.

אני רק סקרן, עם כל מה שאתם מתארים - האם אתם מצליחים גם לשים כסף בצד או מנצלים את מלוא השכר מדי חודש?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Bentsi

אין מצב שבישראל הייתי טועם רבע מהחוויות שחוויתי מאז היגרתי.
איפה הייתי היום אם הייתי נשאר? גם אם הייתי נשאר בהייטק, כמה הייתי מרוויח נטו?
דירה במרכז עם חניון תת קרקעי, נגיד 2 רכבים ואופנוע חדש, ביטוחים והכל.
מסעדה טובה פעמיים שלוש בשבוע, ברים, חופשות, ביגוד וכל המסביב, מזל שאני לא חובב מילקי, כמה צריך בשביל לחיות בכבוד בישראל?

---

אני יכול לתת לך הערכה די מדוייקת, משום שעד לא מזמן גרתי בעצמי בתנאים דומים (רווק, מרכז הארץ, עובד הייטק). סגנון החיים שאתה מתאר היה כנראה עולה לך 10-14K לחודש, כלומר חלק נכבד מהנטו גם בהנחה האופטימית שבשלב זה כבר היית מגיע לברוטו של 20 פלוס. זה לא היה משאיר הרבה לקרן בלת"מים או לחסכון.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ניר ל

אני לא חושב שניתן עדיין להשוות בין ישראל לארה״ב או לכל שיטה אחרת שעובדת. אולי עוד 100 שנה נוכל לדבר על זה אם נשרוד בתור מדינה. המערכת בישראל לא מיוצבת ולכן לא תשרוד בצורה הזו לאורך זמן ותצטרך להשתנות.

---

נקודה מעניינת - היציבות. לא חשבתי על זה ככה. צודק.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

טוב לקרוא את מה שאתם כותבים פה. אישית לא ממש התחברתי למנטליות האמריקנית במקומות בהם ביקרתי, אבל לגור שם תקופה בחוף המערבי זו בהחלט אופציה שאני שוקל לאחר סיום הלימודים. פה בלידס למשל עלות המחיה שלי דומה לזו שהייתה בכפר-סבא, רק עם יחס עלות-תועלת הרבה יותר גבוה ובאווירה יותר נעימה.

אני רק סקרן, עם כל מה שאתם מתארים - האם אתם מצליחים גם לשים כסף בצד או מנצלים את מלוא השכר מדי חודש?

---

יש שוני גדול בין מי שמועסק במגזר הציבורי, צה״ל, עובדי מדינה או ארגונים גדולים עם וועדי עובדים חזקים והסכמים קיבוציים - שם מתחילים בקטן אבל יש קידום אוטומטי וודאות גבוהה שאפשר לתכנן לפיה שנים קדימה , לבין מי שמועסק במגזר הפרטי. יש שוני גדול בין מי שמקים משפחה לבין מי שבוחר להישאר רווק .
כל מי שמסודר מבחינת מקום עבודה ושכר יכול לחסוך, השאלה היא על מה הוא מוכן לוותר ... זה דיון שחבל לפתוח כאן.

ברור, אני לא מחפש פירוט עלויות ומספרים. זו שאלה של כן או לא, בגדול, בשביל להבין איך האמריקאים חיים.

אצל הישראלים למשל חסכון הוא פעולה טריוויאלית (כל אחד לפי יכולתו), אבל כשכל החיים בנויים על קרדיט - עד כמה זה נחוץ למעשה?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ניר ל

אני לא חושב שניתן עדיין להשוות בין ישראל לארה״ב או לכל שיטה אחרת שעובדת. אולי עוד 100 שנה נוכל לדבר על זה אם נשרוד בתור מדינה .
המערכת בישראל לא מיוצבת ולכן לא תשרוד בצורה הזו לאורך זמן ותצטרך להשתנות.
ברנרד תיאר את מערכת הבריאות כאן ושם. דבר ראשון לא מדובר באותו מוצר - שם אתה מקבל לפי תיאורו מוצר איכותי מאד ובעקבותיו חשבון ארוך לתשלום , כאן גם אם אתה אחד האנשים העשירים והמוכרים במדינה זה לא מבטיח לך טיפול איכותי ואתה יכול להתפגר כאחד העם אם הגעת למיון ללא תכנון מוקדם (ע״ע אלי הורוביץ).
לגבי החשבון - כאן מכריחים אותך לשלם 5% משכרך ברוטו, אתה קונה השלמות וביטוחים פרטיים אם יש לך אפשרות, בתי החולים עושים עוד קומבינות ( רפואת מרפא וכו׳) , משנוררים תרומות מכל מקום אפשרי ועדיין הם נמצאים בקריסה מוחלטת, לא מצליחים להתייצב פיננסית והחשבון חוזר למשלם המיסים.
אז כרגע מי שאין לו ״נהנה״ מההפקר, אבל כאמור זה לא מצב שיכול להתקיים לנצח.

- - - Updated - - -

---

נורא מצחיק אותי מה שאתה כותב, אמנם אני לא איזה מומחה בכלכלה, אבל ממה שאני זוכר, במשבר הכלכלי האחרון, אחת המדינות היחידות בעולם שלא הושפעו הייתה ישראל.
דווקא השיטה האמריקאית היא זו שגורמת לקריסות כלכליות שוב ושוב.
ובסופו של דבר, הממשלה מתערבת בצורה של חבילות הצלה כאלו ואחרות כדי למזער נזקים.

אני מדבר אגב על המערכת באופן כללי ולא נכנס לפרטים כמו מערכת הבריאות בישראל.

לדעתי המערכת שלנו עובדת הרבה יותר נכון, בסופו של דבר מטרת המיסים היא חלוקת העושר בין כולם.
ובעושר אני מתכוון לשירותים כמו רפואה וחינוך וכו׳
אם אני צריך לשלם 5% מהברוטו כדי שלילד שלי וגם של השכן שלי שעובד בשכר מינימום יהיה את אותו טיפול רפואי, אין לי שום בעיה עם זה.
הרי זה לא שהוא לא משלם בכלל, הוא פשוט משלם פחות.

על אלה שלא משלמים בכלל אני מעדיף לא לדבר.

גיל, זו טעות , אשמח להסביר לך את זה בשרשור אחר.
לגבי מערכת הבריאות - אם זה היה עובד גם אני לא הייתי מתלונן , אבל כמו שאמרתי מערכת הבריאות כאן איננה נמצאת בשיווי משקל - היא קורסת , היא לא מתפקדת ואין לנו מושג אמיתי כמה זה באמת עולה לנו. שלא תיקלע חו״ח לחדר מיון...

הייתי מספיק פעמים ותמיד טופלתי והנה אני חי, נכון שזה לא מושלם , אבל זה עדיין עובד, אין שום דבר מושלם בכל מקרה.

לגבי ה״טעות״ שלי, אתה יכול להסביר לי אותה פה זה בסדר.

אני אסביר כאן
http://www.jeepolog.com/forums/showt...540#post610540

דבר ראשון - שרק תהיה בריא !

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

ברור, אני לא מחפש פירוט עלויות ומספרים. זו שאלה של כן או לא, בגדול, בשביל להבין איך האמריקאים חיים.

אצל הישראלים למשל חסכון הוא פעולה טריוויאלית (כל אחד לפי יכולתו), אבל כשכל החיים בנויים על קרדיט - עד כמה זה נחוץ למעשה?

---

בגדול הישראלים לא חוסכים משכר. מאיון עליון מן הסתם כן , שאר העשירון העליון חוסך אם הוא לא מגדל ילדים ומשלם משכנתא שזה גם סוג של חיסכון בתנאי הריבית הנוכחית. יש גם קרנות השתלמות אם לא פודים אותן. היתר חיים מהיד לפה . יש כל מני קומבינות והכנסות לא מדווחות שאנשים מצליחים לשרוד בזכותן , אז אני מכניס אותם לקטגוריה המתאימה לפי הכנסה נטו ולא לפי הלמ״ס.

נכניס כמה מילים, לפני שנצא לעבוד בחוץ (מי אמר שיש לי את כל הזמן שבעולם? קנאים! להיות פנסיונר (די צעיר) זה לא שיש לך את כל הזמן שבעולם... איזה הכפשה..)

קודם כל, והרבה לפני הכל, לא לריב... זה אינטרנט פה. אם אי אפשר להחטיף סטירה ממש, זה הרי לא שווה.

שנית, ג'ו, מרוקאים (או יותר נכון, מרוקנים) זה לא דוגמא... לשום דבר.

שלישית, בן... אל תקשיב לאיש ותמשיך לחיות כמו שאתה חי.. ילדים זה אמנם כייף אבל אין צורך "לאכול את זה בתחילת/אמצע הארוחה"... אפשר גם אחרי ששבעים..
ואל תשכח את התמונות..

רביעית - הזכרתי את את דירוג הקרדיט... ארחיב טיפל'ה.
הדירוג, כאמור, נקבע בעיקבות מעקב נקודתי אחר כל אדם (לידיעת בועז... הרבה לפני גוגל וגם לפני אפל) ומבלי להיכנס לפרטים (מסובכים בהתחלה אבל די הגיוניים, אחרי שמבינים - אני אתן דוגמא אחת אח"כ), הדירוג "העיקרי" נע בטווח של...
אתם יודעים מה, אני אפתח על זה פוסט נפרד, פה בשירשור... יתן לי תירוץ לדחות את היציעה לעבודה (אפס מעלות בחוץ...)

חמישית, חבר פה באתר, שלח לי את הרשימה הזו של קשוע - בחור נחמד... מנסה "להיכנס" לשיטה... והדגים יפה את "התקווה למלגת ספורט" ובעיית הביטוח הרפואי - אתה לא יודע מה מכוסה ומה לא...

שישית, בעיקרון (ובהכללה - לא לקפוץ..) לא חוסכים פה. הריביות אפסיות ואין אפשרות להרוויח יותר מידי. אתה יכול להשקיע = מטבע הדברים זה להסתכן (יש רמות שונות של סיכון) ורוב האמריקאים לא בעד זה (מפולת הדיוק, פתחה להרבה אמריקאים את אפשרות ההשקעה בנדל"ן - למי שפיספס את המשפט הקטן של ג'ו) והם חיים מהיד לפה. מי יותר בנוחיות ומי פחות.

שביעית, רמת החיים פה גבוהה יותר.. נקודה. לכל רמת הכנסה קיימת, רמתחיים גבוהה יותר לרמה המקבילה בארץ. עובדה. קל יותר ונוח יותר ו... מסובך. מסובך משום שרוב התנהלות החיים תלוייה בך ובהחלטות שלך (למשל בארץ די חייבים לקנות דירה, משום ששוק ההשכרה לא "ממוסד" מספיק - פה אתה יכול להחליט איך ואיפה אתה גר ולשנות (בקלות) בהתאם לנסיבות המשתנות) - כך גם רכב ועוד דברים.

שמינית, ערך הכסף פה גבוה יותר - לא במובן הכלכלי של כמה/מה אתה יכול לקנות בסכום X אלא יותר במובן שאתה תקבל את התמורה המלאה לכל דולר שאתה מוציא - גם אם מחירו של מקרר היה זהה פה ובארץ (ביחס לשער ולשכר) , הרי שאין כל ספק שהשירות והתמיכה התכנית (באחריות), תהיה טובה יותר פה... בלי שום השוואה. אותו הדבר רכב וארון והכל (בד"כ).

תשיעית, פה זה לא פרבר עלוב!!!!!!!!

עשירית, כל השוואה בין ת"א לבין ניו יורק... נו טוף, תמיד טוב לכוון גבוה אבל תעזבו אתכם מכל הכתבות המשוות "ערים בעולם" ואיכשהו ת"א מתברגת... החיים זה לא כמה פאבים יש בסנטימטר רבוע (אם כן, ד'ה מויין המלכה... חור שלא ברא השטן)... ת"א זה לא ניו יורק. היא אולי כמה בלוקים בניו יורק ..

היו עוד כמה דברים אבל ניגש למידרוג הקרדיט...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ניר ל

יש שוני גדול בין מי שמועסק במגזר הציבורי, צה״ל, עובדי מדינה או ארגונים גדולים עם וועדי עובדים חזקים והסכמים קיבוציים - שם מתחילים בקטן אבל יש קידום אוטומטי וודאות גבוהה שאפשר לתכנן לפיה שנים קדימה .

---

זה יותר טוב מאשר במגזר הפרטי, אבל מתי דיברת פעם אחרונה עם אנשי קבע/עובדי מדינה?
זה מזמן לא המצב.
אין קידום אוטומטי למעט ותק, אין ודאות העסקה ארוכת טווח (כי הכללים לקביעות השתנו מאד, וזה בכלל לא מובן מאליו).
משכורות של חברים אנשי קבע שהראו לי תלוש היו מביכות.
ואני מדבר על אנשים עם תואר שני, מהנדסים שעובדים בתחומם..לא כמו פעם שקיבלו כסף רק בשביל תואר.

אנשי קבע שלא מסומנים לתכניות שירות ארוכות טווח, הולכים הביתה בתקרת השירות של הדרגה שלהם.

דורון, כל מה שאתה אומר נכון, זה רק מחזק את הטענה שלי שהמערכות כאן לא התייצבו ולכן אין עדיין בסיס להשוואה.
קמה לפני 67 שנים מדינה, תקציב דל , מפקדי חטיבות בני 25 ... נראה הגיוני שבגיל 45 יצאו לפנסיה. יש 100 פנסיונרים בסה״כ בכל השירות הציבורי - נשלם מהתקציב ... למה להתחיל להפריש לכולם כבר עכשיו ? זה יעלה הרבה יותר. 50 שנה אח״כ הברוך הזה מתפוצץ וצריך לחשב מסלול מחדש. בני גילי עוד נכללים בהסכמים האלה, ידוע לי שהמועדון לא מקבל יותר חברים חדשים.

״המועדון״ לא מקבל חברים מ-2004..

ניר - כל גרוש שהם (ואני ) מקבלים... זה בזכות.
ותפסיקו לתת דוגמאות של הג'ובניק מהקרייה שמקבל מליונים ופורש ב-45...

אני מתאר לעצמי שהרבה היו מתחלפים איתי כרגע, כשאני בפנסייה - לא הרבה היות מתחלפים איתי לפני 10 שנים, בעבודה ועוד פחות לפני 15... ואני לא מדבר על מספר הפעמים שהיו קרובות לחסוך לכם את הפנסייה המסכנה שלי.

לא מפה באות הצרות.
אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה אבל יש הוצאות מיותרות וגדולות יותר, לפני הריקוד על דם הפנסיות התקציביות... שממילא כבר בוטלה, מזמן...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיל אסרף

ובסופו של דבר, הממשלה מתערבת בצורה של חבילות הצלה כאלו ואחרות כדי למזער נזקים.

אני מדבר אגב על המערכת באופן כללי ולא נכנס לפרטים כמו מערכת הבריאות בישראל.

לדעתי המערכת שלנו עובדת הרבה יותר נכון
.

---

מילה על מערכת הבריאות.
יש כאן שמיכה קצרה מאוד שנמשכת מצד לצד.
אם הספקת לשכוח את קריסת הדסה אז הערב התפוצץ המשא ומתן על תמיכה בבתי החולים שחסר להם לגמור את השנה.
מדי פעם מאזנים את בתי החולים על חשבון הקופות ושהן בגירעון מאזנים על חשבון בתי חולים. התמחור של שירותי הרפואה לקוי.

אני בוחר לא להשתמש במילה מושחתים, אבל מנהלי בתי החולים הם קומבינטורים ברמת על.
שרפ, תיירות רפואית. ײקרן מחקריםײ ועוד.. אם תבדוק תראה שיש כפול מנהלי מחלקות ממחלקות בפועל, כי לתואר יש מחיר ײ בחוץ ײ.
יש ערבוב לא בריא בין רפואה פרטית לציבורית.
ויש עודפי ביטוחים פרטיים שמרביתם לא חוזרים למבוטחים.

מספיק בשביל מילה אחת.

Sent from my Nexus 7 using Tapatalk 2

נעזוב לרגע את הפנסייה (הענקית) שלי...


ארוך ומשעמם ושכל אחד יחליט לעצמו כמה ואם בכלל לקרוא - גם לא היה לי כוח לעשות הגהה.

אם מישהו (ג'ו,בן ויתר המקומיים) מוצא טעויות – לא להסס לתקן.

בסוף יש צילום מסך של אתר שמספק דוחות על דירוגי האשראי ופעילות כרטיסי האשראי – החשבון שלי (אני משתמש בעיקר בדביט- כרטיס ללא אשראי, שיורד מיד מחשבון הבנק- למה? לא יודע.. הסיפור למטה מסובך לי... מעיק . אחרת הדירוג שלי כבר מזמן היה מעל 800).
רק תראו כמה מידע יש להם. הם אוספים לבד, מכל החברות הנוגעות בדבר – פדרלים, חברות כרטיסי האשראי, חברות קמעוניות וכו'... אם חשבתם שגוגל זה מפחיד..

ואיך שאמר המפקד: "לעסק... לעסק.."


יש פה כמה גופים פדרלים שעוקבים (כמעט) אחרי כל אזרח ונותנות לו ציון.
הציון קובע את מקומו בסולם הכלכלה של ארה"ב.
למי שעדיין לא ברור לו העיקרון – בחירה חופשית.
כל אחד אחראי על עצמו ולכל אחד יש זכות בחירה וכל אחד משלם עבור הבחירות שלו – בצורה שווה!!
זאת אומרת שיכול להיות בחור עני ישי לו דירוג "כלכלי" (דירוג קרדיט) גבוה יותר משל מישהו שמרוויח מליונים (בעיקרון..).
וכל זה נועד על מנת לאפשר לכלכלה לזוז קדימה ולא להעצר ולהתדרדר – רק קדימה (הזכרתי כבר את המושג של הקפה של עלית –מי שלא הולך קדימה, הולך אחורה) וקדימה זה אומר לקנות והרבה...

אם קונים הרבה, מייצרים הרבה ואז יש מקומות עבודה ויש משכורות ואפשר לקנות ו... זה הרעיון.
ואני לא נכנס לשאלה אם העקרון הזה טוב או לא.. עובד כבר בערך מאתיים שנה וארה"ב היא המדינה העשירה והחזקה ביותר בעולם ו... זהו.
וכן, גם אני קראתי את הסיפורים האחרונים על הכלכלה הסינית...

רק במאמר מוסגר, אני רוצה להזכיר לך גיל, שהמערכת הזו, על העליות והנפילות שלה, מחזיקה אותנו (ישראל) בערך מהיום שהוקמנו והמערכת שלנו, "הצודקת", מככבת במספר העניים ועל הקריסות שלנו אני בכלל לא רוצה לדבר – הדולר נקרא פה דולר כבר מאתיים שנה כמעט... כשפרוטה והלירה ושהשקל והשקל החדש.. מומצאים כל פעם מחדש...

נחזור לדירוג הקרדיט.
על מנת להזיז את הגלגלים של המערכת, כאמור, כל אחד צריך לקנות הרבה... וכמה שיותר, זה יותר טוב. לכן צריך לספק לכולם את האפשרות לקנות גם אם אין להם כ"כ הרבה כסף... ניתן להם כסף. מי שיש לו כסף (חברות האשראי) נותן למי שאין לו (האזרח. אם תרצו – חלוקת העושר) והאזרח קונה ו...הבנתם את הרעיון.

האשראי ניתן בחינם (כן, בחינם).
אתה קונה כמה שאתה רוצה וכשמגיע הזמן, אתה צריך להחזיר וחוזר חלילה.
כך כולם מרוצים.

עכשיו, יש מקרים שבדיוק כשמגיע המועד להחזיר את מה שנתנו לך (האשראי), בדיוק אז אתה "קצר במזומן" וקשה לך להחזיר את "הלוואת החינם" שקיבלת – מצב כזה יכול ליצור בעיות, משום שלחברה שנתנה לך את המתנה, לא יהיה לתת למישהו נוסף (או לך, שוב) ואז הוא יקנה פחות ו... הבנתם את הרעיון.
לכן, למתקשים שכאלה, סידרו עוד אשראי (הלוואה) אך הפעם לא בחינם. אשראי בריבית ובריבית כזו כואבת "שלא תרצה להגיע למצב שתצטרך אותה".

שוב, תזכרו את העיקרון של הבחירה החופשית – יש לך אפשרות לקבל מתנה (לא חייב) ויש לך עוד אפשרות לקבל מתנה עם ריבית (לא חייב) ואתה ורק אתה אחראי למעשיך.

נעצור שנייה, להסביר את ההבדל בין כללי האשראי אצלינו לארה"ב...
בארץ אתה מקבל אשראי (ולא משנה בדיוק איך נקבע גודל האשראי) ובכל חודש אתה מחוייב להחזיר אותו – יורד מיד מחשבון הבנק ולעיתים אפילו נסגר החשבון, לטובת תשלום החוב.
פה זה אחרת.
אתה מקבל אשראי (בהמשך ניגע איך נקבע הגובה אבל עכשיו זה לא כ"כ חשוב..) ובסוף החודש (ה- D DAY) אתה... מחליט כמה אתה רוצה להחזיר.

הסבר.
נגיד שקנית ב-1000$ והגיע "יום התשלום" – אתה מחליט כמה לשלם.
יש תשלום מינמום וכל היתרה שלא שולמה, מתחילה לצבור ריבית עד לסיום התשלום.. וחוזר חלילה, כל חודש.
אם אתה לא משלם, לא את הכל ולא את המינימום... נכנסים בך ומהר – קנסות וביטול האשראי לחלוטין.
בקיצור, הכללים ברורים ואתה מחליט כמה לשלם ומתי וכך המערכת ממשיכה להתנהל בלי זעזועים.

על מנת שלא לשים מכשול בפני עיוור (מישהו אמר כושים... סתאאם..), שהרי אתה קונה עכשיו ולא תמיד חושב מה יהיה בעוד חודש (במיוחד אם מפטרים אותך..) ושלא יתפתה איזה מנקה רחובות (מאושר בחלקו אבל התפתה שנייה לקנות מערכת DJ ב-K30$, בשביל הכייף, לא להשלמת הכנסה) להוציא הרבה מעבר ליכולות ההחזר שלו, צריך לבחון כמה כל אחד יכול לשלם ואז מחליטים כמה לתת לו.

עם השנים (בשיטת הניסויי והטעייה, שנמשכת 200 שנים ובישראל מנסים לדחוס ל-30), פותחה שיטה שעוקבת אחר ההרגלים שלך וההוצאות שלך וההחזרים שלך וכך קובעים כמה לתת לך לבזבז. עכשיו, זה לא שיוצרים כללים שונים לעשירים ועניים. לא. כולם נמדדים ביחס למעמד הכלכלי שלהם והוצאות שלהם או יותר נכון, ליכולת שלהם לקיים את המעמד הכלכלי שלהם = להחזיר חובות/אשראי/מתנות שניתנו להם = האמינות הכלכלית של כל אחד.

דוגמא.
אדם שהכנסתו X והוא מוציא X ומשלם/מחזיר X, נמצא במדרג/מעמד כלכלי טוב יותר מאשר אדם שהכנסתו X והוא מוציא 2-X אך משלם/מחזיר רק 3-X.
הוא גם במעמד טוב יותר מאשר מי שמרוויח 4X ומחזיר רק ¼ ממה שהוא מוציא.
זאת אומר מליונר שקונה בשלושה דולר ולא מקפיד להחזיר שלושה דולר יהיה פחות אמין מאשר בחור שמרווח 1000 דולר לחודש וקונה ב-990 ומחזיר 990.
לבחור האמין לא יתנו אשראי לקנות במליון אבל גם למליונר לא.

זה הרעיון.
למימושו הוקמו כמה חברות (פדרליות) שפשוט מאוד עוקבות אחרי כולם.
מנטרים מה אתה קונה ובכמה, כמה גז/חשמל/מים אתה צורך ואם אתה משלם את החשבונות, בודקים כמה הלוואות אתה לוקח והאם אתה מחזיר אותן, האם אתה חייב כסף למס ההכנסה (ללא קשר לכמה אתה מרוויח), כמה כרטיסי אשראי יש לך וכו'...
הם משקללות את כל המידע ומדרגים אותך – זהו דירוג האשראי שלך ה- credit score או ה- credit rati.
הדירוג "העיקרי" (יש כמה), שמקיף כמעט את כל תחומי החיים (כפי שציינתי) נקרא TransUnion Credit Score והוא מורכב מסולם מספרי של 300-850, ככל שהמספר גבוה יותר, טוב יותר = אתה אמין יותר.
יש עוד כמה מדרגים, כפי שתוכלו לראות בתמונה שצרפתי, לשימושים/תחומים שונים והסולם שלהם בעל מספרים שונים אבל כולם עובדים על אותו עיקרון.

כמו באהבה, אתה צריך "לתחזק" את דירוג האשראי שלך.
ולשם כך, צריך להבין את העקרונות.
העיקרון הוא שיתנו לך אשראי אבל הרעיון הוא שלא תצטרך אותו... דילמה.

הרעיון הוא כזה..
נגיד שנותנים לך אשראי של 1000 דולר... אם אתה אשכרה משתמש באותם 1000 דולר (נמדד ביום התשלום, לא באמצע התקופה... תכף תבינו), גם אם אתה מחזיר את אותם 1000 דולר במלואם, הרי שאתה פוטנציאל לבעייה בעתיד... כנראה שאתה אכן צריך אשראי של 1000 דולר בחודש ויש סיכון שתחרוג (כמו שקורה לכולנו, מדי פעם) ואז לא תחזיר 1000 דולר (אפילו אם אתה מחזיר את המינימום ומשלם את הריבית על היתר... יש בעייה)...
לכן, אם אתה משתמש בכל מסגרת האשראי שלך... אתה לא אמין כ"כ..
יש כמה אפשרויות:

• תבקש להגדיל את המסגרת האשראי – ואז אתה למעשה מאשר שאתה "בבעייה" עם המסגרת הקיימת.
• תיקח עוד כרטיס אשראי – למטה מוסבר למה זה טוב.. ולמה זה לא..
• תשלם את החשבון (או חלק ממנו) באמצע התקופה, כך שתגיע ליום התשלום עם שימוש קטן יותר באשראי – כך שלא ידעו שיש לך בעייה עם המסגרת.
• תשלם במזומן - יש גם בעייה עם אתה לא משתמש בכלל באשראי שניתן לך... אולי אתה בכלל לא קונה = לא תורם למערכת ולכן אתה "מסוכן".

עכשיו, שתבינו.
לכל כרטיס אשראי, יש מסגרת אשראי משלו. ולכן זו החלטה שלך באיזה כרטיס אשראי להשתמש, מתי ובכמה.
כך אתה יכול "לשחק" באחוזי מסגרת האשראי שאתה משתמש בהם ולא להגיע לאחוזים גבוהים מידי ולא נמוכים מידי...
בגלל שכל כרטיס מקבל מסגרת משלו, יש אפשרות שסך כל הכרטיסים יאפשרו מסגרת גבוהה יותר מהיכולות שלך.

אם את מבקש יותר כרטיסים, זה גם אומר שאתה צריך יותר אשראי (שכבר אמרנו שזה "חשוד" ופוטנציאל סיכוני), שהרי גם החברות האלה מכירות את הטריק.
ולכן מזהירים אותך – בכל פעם שאתה מבקש כרטיס חדש/נוסף (=מבקש למעשה עוד אשראי) נערכת בדיקת היסטוריה והפדרלים יודעים על כך (שהרי הם מספקים את ה"היסטוריה") = אתה מהווה סכנה ולכן... דירוג האשראי שלך יורד (יש תעריף לכל כרטיס שכזה).
אם אכן קיבלת את הכרטיס (אחרי בדיקת ההיסטוריה שלך, כאמור), תוך זמן קצר דירוג האשראי שלך יחזור לקדמותו ואם אתה בכלל מחזיר חובות הוא אפילו יגדל, שהרי יותר כרטיסים=יותר אשראי שמוחזר=יכולת ההחזר שלך טובה יותר=דירוג גבוה יותר.

אם, לעומת זאת, בקשתך לכרטיס תידחה, הרי שזה מאשר את העובדה שאתה "מסוכן" ולא עומד בתנאים ודירוג האשראי שלך יקטן עוד יותר.

עכשיו...העניינים הופכים ליותר מסובכים.
הרי השיטה עובדת על קנייה ולמי שיש יותר אשראי קונה יותר ותורם יותר ולכן, השיטה רוצה שיהיו לך כמה שיותר כרטיסים וכמה שיותר אשראי וגם כל חברה רוצה שיהיה לך כרטיס שלה ותקנה אצלה יותר..
מציאים לך כרטיסים – ואז אתה צריך להחליט אם אתה רוצה לעבור את כל ההליך שציינתי למעלה...
או שאומרים לך שאת כ"כ רצוי אצלם והם נותנים לך כרטיס בלי בדיקת היסטוריה (ואז למעשה לא יורד לך הניקוד, בגלל הבדיקה) – שזה טוב לכולם: לך יש יותר אשראי ויותר אפשרויות "לשחק" עם ההוצאות והמסגרות ולהגדיל את הדירוג ולחברה שנתנה... יש עוד לקוח.
רצוי לציין גם שלחברות הגדולות (בסט ביי, הום-דיפו וכו') יש כרטיסי אשראי לכל דבר, שניתן להשתמש בהם רק בחנויות שלהם – בעל הכרטיס עובר את כל הבדיקות שציינתי והפעילות שלו מנוטרת ככרטיס אשראי "רגיל" אבל הוא יכול להשתמש בו רק בחנויות שלהם.


ההמלצות (בגדול- יש תורה שלמה וקורסים וספרים וחברות שאשכרה מנהלות "אותך"):

• תבקש כמה שפחות כרטיסים.
• תענה לכמה שיותר הצעות לכרטיסי, שלא מצריכים בדיקה).
• תשתמש בכל הכרטיסים שיש לך (יש כרטיסים שגובים דמי שימוש שנתיים ויש כאלה שמחזירים אחוז מסויים מהקניות ויש כאלה שמחזירים על דלק ויש על מכולת ויש... הבנתם את הרעיון) עד לרמה של 70% מהאשראי של כל כרטיס ולא יותר.
• השתמשת ביותר מ-70% מהאשראי, תבצע תשלום באמצע החודש.
• אל תקנה דברים, שיש סיכוי שבדיקת האשראי שלך תענה בסירוב - לדוגמא, אם אתה רוצה לקנות רכב, כל פעם שאתה מבקש הצעת מחיר, מריצים עליך בדיקהף על מנת לבדוק את דירוג האשראי שלך (צריך אישור שלף, אי אפשר לבדוק בלי אישורך - פרטיות). כל בדיקה מורידה לך כמה נקודות. אםן יש יותר מידי בדיקות, זה מצביע על כך שאתה לא יכול לקנות רכב, בהתאם לדירוג שלך... בעייה.
• תשלם בזמן את כל התשלום, בלי להזדקק לאשראי עם ריבית.
• תשלם את כל החשבונות (גז, מים, ביוב וכו') בזמן.

זה העיקרון, על רגל אחת.



יש המשך אבל זה כ"כ ארוך ממילא, כך שאוסיף רק עם תהיה דרישה..

הוספתי תצלום מסך של דו"ח דירוג האשראי שלי – אמיתי לגמרי מעכשיו (נקווה שלא יהיו בעיות עם זה).
אם יש שאלות...


קובץ מצורף 94083קובץ מצורף 94084

האמנם ברנרד?
יש הוצאה גדולה יותר מהפנסיה התקציבית?!?

אתה במקרה יודע מה החוב של המדינה על הסעיף התקציבי הזה?

יותר טוב שלא נדבר על זה כי הפוסט היפה הזה יתפוצץ ברגע