מחפש מישהו שמומחה להידראוליקה שיהיה אפשר לשאול אותו כמה שאלות.
תודה
מיכה
Printable View
מחפש מישהו שמומחה להידראוליקה שיהיה אפשר לשאול אותו כמה שאלות.
תודה
מיכה
מה השאלה?
אני בטוח שמישהו יוכל לעזור ,
או שלא.
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
אם מחברים 2 בוכנות ביחד באותו כיוון, האם זה אומר כוח כפול, מהירות כפולה, שניהם או כפול כוח אבל חצי מהירות?
איך מחברים, מפצלים רגילים או משהו אחר?
איך יודעים מה מהירות הבוכנה? מה הנוסחה?
איך אפשר לשלוט על מהירות הפתיחה של הבוכנה?
זה בתור התחלה.
מההבנה שלי:
1)בהנחה שבשני המצבים, אותם נתוני משאבה . חצי מהירות כוח כפול.
2) פשוט מפצלים עם מחבר T .
אם תרצה אעלה לך לכאן דוגמא של מעגל שכזה מכף נפתחת של מחפרון.
3)האמת כבר לא זוכר בעל פה, אחפש.
4)במעגל פשוט אפשר לשלוט על מהירות הבוכנה ע"י צמצם משתנה.
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
http://www.baumhydraulics.com/calculators/cyl_speed.htm
מחשבון מהירות בוכנה
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
כוח של בוכנה הוא לחץ כפול שטח. כלומר שתי בוכנות ואותו לחץ ייתנו כוח כפול.
מה ההשפעה על המהירות? תלוי. בהרבה דברים לא רק העומס אלא בעיקר ספיקת המשאבה.
כדי לתת לך כיוון מחשבה תחשוב שיש מקרה של ספיקה ללא לחץ (אין עומס בכלל על הבוכנה או סחרור של השמן ללא עבודה) ויש מצב של לחץ ללא ספיקה (בוכנה בשיווי משקל שלא זזה). תבין את שני מצבי הקיצון האלו אני חושב שתוכל לענות לבד על השאלות שלך.
כך או כך סכמה קטנה של המערכת תעזור לנו לעזור לך.
אסף.
מיכה, אויר דחוס ושמן עובדים על אותה מתמטיקה.
קצב העברת נפח המדיה (אוויר /שמן) משפיע על המהירות.
הקצב מושפע מספיקת המשאבה והנפח הדרוש למילוי.
לכן על אותה משאבה ונפח כפול (2 בוכנות) תקבל חצי מהירות.
הלחץ והשטח חתך עליו הלחץ מתבטא משפיעים על הכוח== את הכוח אפשר לשנות ע"י שינוי לחץ או שטח או שניהם, לכן חיבור 2 בוכנות ייתן לך שטח חתך כפול.
ההבדלים העיקריים בין אוויר דחוס לשמן הוא בד"כ הלחץ, לכן בד"כ שמן מייצר כוחות הרבה יותר גדולים.
ועובדה אחת קטנה.... שכשיש נזילת שמן יש לכלוך , לעומת נזילת אויר שזה רק רעש [emoji6]
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
אגב.... בעבודה עם שמן, אתה יכול להפעיל את 2 הבוכנות ביחד לכיוון אחד ולקבל כוח על חשבון מהירות.
ולהפעיל אותן לכיוון השני ע"י בוכנה אחת בלבד ולקבל מהירות על חשבון כוח.
זה בד"כ לא נדרש עם אוויר כי המערכות מהירות יותר לעומת מערכת שמן
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
באופן כללי בגלל העובדה שאוויר דחיס משמעותית מנוזל , לא מומלץ להשוות בין נוזל לאוויר.
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
נכון.
הפניתי את מיכה להבדל כי יש לו קצת ניסיון עם הפטיש הפניאומטי שלו.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
אני רוצה לבנות פרס הידראולי לנפחות. העיצוב הסופי (יש כמה סוגי עיצובים) יהיה תלוי בין היתר בעלויות וביכולת הבניה שלי.
עד כמה שאני מבין, המעגל די פשוט.
מיכל שמן, משאבה, שסתום ידני ובוכנה.
יש לי מיכל שמן, קניתי משאבה של 11GPM ו3500 PSI, קניתי שסתום של 11GPM ו3500 PSI ואני מחפש עכשיו בוכנה מתאימה. יש לי כמה אבל הן בכל מקרה צריכות שיפוץ וקיצור משמעותי.
הכוח הנדרש הוא 25 טון ומעלה.
חשוב שהמהירות לא תהיה איטית להחריד (כי אחרת הייתי משתמש ביחידת אוויר שמן שלי וחוסך איזה 2000 שקל) בשביל שאספיק לעשות עבודה לפני שהפלדה מתקררת.
לפי המחשבון שאביב העלה, עם בוכנה בקוטר של 125 ממ ומוט של 32 ממ באורך של 25סמ יקח לבוכנה 5 שניות לרדת. זה נראה לי מצויין.
האם ניתן לחבר נתונים של 2 בוכנות וכאילו זו בוכנה אחת?
מיכה , חשוב שתבין את הבסיס, בפשטות ,המשאבה היא קודם כל משאבת ספיקה, היא דוחפת כמות שמן מסוימת בכל סיבוב שהיא עושה, -זאת אומרת שהיא תלוית סל"ד - ככל שתסובב אותה מהר יותר כמות השמן שהיא תידחף תהיה גדולה יותר, יצירת לחץ במערכת נובעת מהתנגדות הצרכן הסופי לספיקה.
במקרה שלך זהו גוש ברזל אדום , אם הגוש ימעך במידה שרצית בכח של 2 טון ,המשאבה מצידה בהתאם "תייצר" לחץ במכפלת שטח הבוכנה, אם הגוש ידרוש 20 טון כח ,הלחץ יעלה בהתאם ,וכן הלאה עד ללחץ מקסימום שנקבע ע"י פורק הלחץ. חשוב שוב לציין ,כל סיבוב של המשאבה תספק את אותה כמות השמן, ללא קשר ללחץ בו המערכת שרויה , ואם הוזכר קודם לחץ אוויר , אז זהו ההבדל הגדול בניהם ,שינוי נפח...
במציאות ולא בתאוריה ,אני מאמין שקנית ידית סלקטור דו כיוונית ,שבמצב רגיל מזרימה את כל השמן חזרה לבייפס,כל מהלך של הידית מעלה או מטה סוגרת בהתאם למהלך את המעבר לבייפס ומזרימה שמן אל הצרכן המתנגד.
ממה שאני מבין אתה לא צריך את כל המהלך של הבוכנה , אתה בסך הכל מרים כל פעם קצת ,ומוריד חזרה בכח הדרוש לחומר הגלם, כך שזמן כל המהלך לא רלוונטי לגביך, אלא רק חלק קטן ממנו. כמו כן, אתה לא צריך כח בזמן הרמת הבוכנה ,אלא מהירות , אז תמצא צילינדר עם קוטר פנימי מתאים לכח הלחיצה מטה ,בעל מוט בוכנה כמה שיותר עבה, - נפח מילוי קטן יותר -הבוכנה תעלה מהר יותר .
הסבר מצויין, טל. כל התורה על רגל אחת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
קובי
תודה טל. אני חשבתי באמת לחפש כזה צילינדר.
גש לניגי בפ״ת ול ליא בלוד ותשאל אם יש בוכנה כזו משומשת במצב סביר.
יש בכל מיני מכונות בוכנות בדיוק כאלה. מהלך קצר, הרבה כוח בדחיפה הרבה מהירות בעליה.
אתה גם לא צריך שום שסתום בטיחות (שסתום איזון / חד כיווני מפוקד פיילוט) שהם חובה בהרבה יישומים אז שים לב שאם יש כזה מורכב על בוכנה משומשת - שיורידו אותו.
סלקטור הכי פשוט ואפילו לא פרופורציונלי (שסתום 4/3 ידני. בסכמה שלו צד אחד X צד שני ו ו ובאמצע או H או כיסא הפוך) עם מרכז פתוח - חשוב שלא יהיה מרכז סגור שלא תפוצץ משאבה.
אסף.
הייתי גם מוסיף לרשימה שסתום פורק לחץ מקסימום מתכוונן ושעון לחץ, בכדי שתהיה האפשרות לקבוע לחץ/כח מקסימלי לכל סגנון שיידרש לחומר הנלחץ, אומנות אמרנו .
חיבור 2 בוכנות במקביל דורש מפצל זרימה ולא T רגיל.
לכל בוכנה יש חיכוך שונה והתנגדות שונה ללחץ, ובמהלך סרק תקבל תנועה לא שווה של הבוכנות, וכשאתה מגיע ללחיצה היא צריכה
להיות בדיוק במרכז שבין הבוכנות.
2 בוכנות זה קצת בעייתי, הייתי ממליץ בוכנה אחת גדולה.
מחישובים שעשיתי בוכנה של 125 ממ קוטר, תיתן כוח של 29 טון לפי נתוני המשאבה.
זמן תנועה של הבוכנה יהיה כ- 1.8 שנ' למהלך של 100 ממ. (שזה מהר מאוד)
שיטות להגביר מהירות:
1. BYPASS של המע' ההידראולית בעזרת מע' אויר. כל מהלכי הסרק יהיו בהפעלת אויר. (במקרה שלך מיותר)
2.בוסטר. אם אתה רוצה אימפקט פרס, מוסיפים למערכת מיכל פלדה שבתוכו בלון ממולא בגז . המשאבה דוחסת שמן למיכל הפלדה. ונפח הבלון מצטמצם. בהגיע ללחץ מסוים המשאבה מפסיקה פעולתה ובמיכל נשאר לחץ שמן "דרוך" ע"י הבלון המכווץ. מוכן לשיחרור מיידי לבוכנה.
לגבי וויסות מהירות, שמים צמצם אלחוזר בכניסות לבוכנה.
אם תימצא בוכנה מספיק ארוכה, אפשר לשתול קפיץ בפנים שיחזיר אחרי הלחיצה.
כל הקונסטרוקציה של גוף הפרס צריכה להיות מדויקת כדי שהכוח שיפעל ייהיה אנכי וניצב למשטח הלחיצה .
תודה רבה. אחרי החג אלך לחפש חלקים. תודה
ציטוט של זוהר
"כל בוכנה יש חיכוך שונה והתנגדות שונה ללחץ, ובמהלך סרק תקבל תנועה לא שווה של הבוכנות, וכשאתה מגיע ללחיצה היא צריכה להיות בדיוק מרכז"
קשה לי קצת לתאר ולהסביר אך באופן כללי ותאורטי ,
זה לא נכון.
במידה ומשתמשים ב-T הלחץ במערכת שווה בכל נקודה ונקודה.
דבר שיוביל לתנועה אחידה וגם אם נניח תהיה סטייה בהגעה ללחיצה זה ישתנה ויתאזן לפני שתתבצע לחיצה בכוח המתגבר על הכוח אשר דרוש להזזת הבוכנה בסרק (שזה בעצם כוח זניח)
מקןוה שאני מובן
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
זוהר צודק , מנסיון מעשי .