ג'ימני חדש כרכב שני במשפחה?

שלום חברים,
כמו בכותרת שוקלים לקנות ג'ימני חדש כרכב שני.
אוטומטי כדי שגם האישה תנהג עליו.
אמור להחליף סיטרואן C3 וטרופר דיזל.
כרכב שני יסע 10-15 אלף ק"מ בשנה כולל טיולים.

אנחנו 4 במשפחה. הילדים: בת 12 ובן 6.
אני מטר שמונים. השאר מטר וחצי ומטה.
כרכב ראשון יש ליסינג משפחתית.

אפשרי? לא מעשי? יש פה מישהו עם קונסטלציה דומה? אשמח לתובנות.

למה כן?
האישה מוכנה (סוג של חלום שלה - בתנאי שיהיה אדום... על זה היא מתעקשת).
חדש - יחליף 2 מכוניות מזדקנות.
רוב הזמן יסעו בו מבוגר אחד לבד או עם ילד או שניים. הרכב מלא יהיה רק בטיולים.
מלבד טיולים, רוב הנסיעות יהיו קצרות, עד רבע שעה נסיעה.
והטיולים שלנו הצטמצמו מאוד. לרוב גיחות של שעה-שעתיים קרוב לבית, כמה פעמים בשנה טיול של יום במדבר ובערך פעם-פעמיים בשנה טיול של יומיים.

למה לא?
קטן, צפוף.
בטיחות? אומנם יש מערכות מודרניות אבל הרכב קופסת סרדינים אז לא יודע להעריך.
נוחות נסיעה? תותקן הגבהה אז יש סיכוי לשיפור אבל שוב לא יודע להעריך.
מזגן לא מבריק?
כואב הלב על הטרופר. עבר יישור קו מקיף בהשקעה נכבדה ולא צופה שיהיו בעיות מהותיות בשנים הקרובות. חוץ מזה כאשר הילדים במצב רוח קרבי כל אחד יושב בשורה משלו ויש שקט יחסי.


בקיצור, מצד אחד יש הזדמנות לשפר לרכב חדש ואפילו בתמיכת האישה,
מצד שני לא יודע האם בכלל רלוונטי למשפחה, אפילו כרכב שני.
כל תרומה תתקבל בברכה.

קח את האשה והילדים לסוכנות סוזוקי
שבו כולכם ברכב ותראה אם זה מעשי.

בנוסף. את כל הנסיעות עד לתחילת המסלול
תוכל לבצע עם 2 הרכבים ורק בשטח תצטופפו.

יש אצלנו בקבוצה משפחת מרובת ילדים
שכך פועלת.

לאשתך יש טעם טוב.
גם בסוג/דגם הרכב וגם בצבע. רק לא בגיר... אבל לא נורא.

כרכב עירוני הוא מדהים. זריז, ראות מצויינת, מתמרן בקלילות, מפרסס על מטבע, חונה בקלות. והוא יפיוף - לנשים זה חשוב ובצדק.

כרכב שטח הוא מדהים עוד יותר. בית ספר מצוין לנהיגת-שטח עבור מתחילים, אבל גם כלי מענג לנהגים מנוסים שפשוט לא יפסיקו להתמוגג מהשעשועים איתו. זה ג'יפ אמיתי משובח, רק בקטן. היכולות שלו מזכירות עז-הרים, הוא מלא אופי ואישיות ומיד מתאהבים בו. אפשרויות שיפורים? בלי סוף.

איבזור הבטיחות מודרני ומלא. מסך מולטימדיה גדול ואינטואיטיבי עם גרפיקה ברורה וטובה.

אבל.
יש המון "אבל" בג'ימני.....



זה לא רכב למשפחה. הוא קטנטן. זה רכב גמדי שתוכנן על ידי גמדים עבור גמדים.
הסיבה למידות הזערוריות היא (איך לא) רגולטורית - תקן Kei-Car המקומי ביפן למכוניות קטנות במיוחד (סיטיקאר/אולטרא-מיני/מיקרוקאר) במימדים, בנפח מנוע ובהספק המנוע, שמתחת לרף שנקבע בחוק, והן זכאיות לכל מיני הקלות - הן במיסוי, הן בביטוח והן בחנייה במרכזי ערים, מה שהופך אותן לפופולריות במיוחד. הג'ימני בגרסתו היפנית נכנס לתקנות הללו (עם מנוע 660 סמ"ק+טורבו ועוד כל מיני מוזרויות. שאר העולם מקבל את דגם הייצוא עם מנוע 1.5 ליטר וחריגות במידות. לא עומד בתקינת Kei-Car)

קצת על תקנות Kei Car


המרחב מאחור סביר בהחלט אבל כשהמושב האחורי בשימוש, אין למעשה תא מטען ואין שום מקום אחר לציוד. למעט תיק קטן אחד מכל צד על בתי הגלגל האחוריים.
כדי לטייל בפורום משפחתי תצטרך להתקין גגון וללמוד את אמנות צמצום הציוד למינימום. או להעמיס על רכבים אחרים בקבוצה.....


אתה מטר שמונים - זה גבוה יחסית אבל לא יותר מדי. תנוחת הנהיגה תהיה גבולית מבחינתך. אני מטר-תשעים ועבורי תנוחת הנהיגה בג'ימני קשה ומציקה עד בלתי אפשרית. למושבים יש חימום לחורף (מי צריך את זה בישראל בדיוק?...) אבל אין כוונון לגובה שזה משהו בסיסי ביותר כאילו?.... וכך המושב גבוה בהגזמה פרועה והראש שלי תקוע בתקרה. ההגה מתכוונן רק לגובה אבל כמקובל ביפניות שאינן מתוצרת סובארו/מאזדה, טווח הכוונון שלו מוגבל עד מגוחך - גם בגובה המקסימלי גלגל ההגה עדיין נמוך הרבה יותר מדי ומונח לי בין הברכיים, מחייב לפשק רגליים ואז הקונסולה המרכזית בעלת הפינות החדות מכאיבה לברך ימין..... זה פוגם קשות בשליטה ברכב (ההגה קצת ארוך ואיטי צריך לסובב אותו הרבה. יש לזה סיבות) ובעיקר בנוחות. גם המושבים הקדמיים קטנים ונוקשים. לא נוחים ולא תומכים. תוסיף בסיס גלגלים קצרצר שהופך את הרכב לקופצני ומשגר כל מכה מהמתלה האחורי היישר לגב התחתון שלך, בידוד רעשים די בסיסי בכלל ומנוע שמסתובב בסל"ד גבוה ורועש במהירויות שיוט מקובלות, בפרט ותקבל רכב מעייף ומתיש בנסיעות ארוכות.

המזגן עובר. בקושי אבל עובר. בזמן מאמץ מתמשך בנהיגת שטח בימים חמים במיוחד הוא ישבות מדי פעם. לא להיבהל - זה פיצ'ר מקובל בהרבה מכוניות מודרניות. ככה הן שומרות על המנוע מהתחממות... מתרגלים לזה (אם שורדים את החום הנורא והזיעה בתא הנוסעים :mad:.....)

רכב שטח אמיתי שאין לו שעון חום מנוע?.........זה מחדל אמיתי בקיץ ישראלי, קמצנות מחפירה. ברכב שטח שמתאמץ לעתים בזחילה איטית ללא שום רוח מלפנים, עם מנוע אלומיניום וגיר אוטומטי+מזגן, כשבחוץ יותר מ-40 מעלות.... מתכון לצרות. צריך להתקין בנפרד.

מסך המולטימדיה אולי גדול ומרשים, אבל איכות הקליטה ברדיו והשמע באופן כללי, הרבה פחות ממחפירה.



לסיכום - למרות כל המגבלות והחולשות שלו, אני מאוהב בו קשות.
הג'ימני החדש האידיאלי מבחינתי הוא ידני בלבד (בלבד!!! הוא פשוט נוסע כל כך הרבה יותר טוב, "חי", קליל וטבעי מהאוטומטי. מתאמץ הרבה פחות. בכל מקום ובכל תרחיש. הן בכביש והן בשטח. הפער לטובת הידני כל כך מוחץ עד שאי אפשר להתעלם ממנו), בצבע צהוב-חול או אפור-בטון, חישוקים שחורים על צמיגי שטח מלא במידה 235/75R15' אינץ' (לא חוקי כמובן, 29 אינץ'), הגבהה חוקית, נעילות אחורה-קדימה, כננת 4,500/6000, גגון, מושב אחורי מפורק שמונח במחסן ומושבים קדמיים אורטופדיים גרמניים איכותיים שמותקנים בין 5 ל-8 ס"מ נמוך יותר. צעצוע מושלם לזוג. באמת שלא צריך יותר כלום מעבר לזה.

אני טיילתי די הרבה עם ג'ימני (2003 ידני) עם שני ילדים קטנים מאחור כולל לינת שטח. אבל ללא האישה כך שהמושב הקדמי היה פנוי לציוד.
איך שהשלישי התחיל לבעוט בבטן מכרתי ועברתי לגרנד ויטרה ארוכה. עד היום אני מתגעגע אבל לחזור לג'ימני אחזור רק בנוסף לרכב טיולים משפחתי כמו פורסטר או הגרנד ויטרה שיש עכשיו ואז הג'ימני הוא עבורי נטו (זה מהלך שאני שוקל ברצינות כרגע)

מניסיוני האישי לטיולים הקשוחים להם ג'ימני מתאים גם ככה אני לא רוצה לקחת משפחה וגם אני מתקשה לראות ילדים בגילאים שלך לאורך 4-5-6 שעות בתוך ג'ימני. בשלב מסוים אם לילדים לא נוח הם לא רוצים לבוא. אולי גם לך....

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

תודה על התגובות.

זה מעודד שיש משפחות שמטיילות בג'ימני ומראה שזה אפשרי. למרות שהלוגיסטיקה ששמעון תיאר לא בשבילנו, אנחנו עצלנים מידי ופחות מידי מתוכננים לעמוד בארגון כזה לאורך זמן.

דרור, התגובה שלך הצחיקה את אשתי, ולמרבה ההפתעה היא מוכנה לעשות נסיעת מבחן על הדגם הידני. אין כמו להתחיל במחמאה לאישה, אולי עוד עשור גם אני אצליח לזכור את זה בזמן אמת...

אותי לעומת זאת מטריד יותר המזגן החלש. כמה הוא חלש? ביום קיץ רגיל הוא מספיק?
וסכנת ההתחממות, רק בדגם האוטומטי או רלוונטית גם בדגם הידני? מוזר שזה עדיין קיים, חשבתי שהתגברו על זה בדגם הקודם (VVT).
ת'כלס בשיא הקיץ ובחמסינים אין מצב לטיול מבחינתנו.

כאמור טיולים של חצי יום ומעלה קורים פעמים ספורות בשנה. הילדים שלי מתורגלים בנסיעות ארוכות (גרים בדרום ויש משפחה בקריית שמונה...), וכל זמן שהגדולה מחוברת לטלפון ולאוזניות העולם שס"מ מהאף שלה חדל להתקיים, אבל אין לי באמת דרך לדעת מראש איך הם יגיבו לישיבה של שעות בג'ימני.

מסכים לגמרי עם כל מה שכתב דרור, למעט הזמנת המושבים הגרמניים...
הג'ימני החדש הוא אחלה אוטו, מקסים ויעיל, בוודאי לטיולים ללא ציוד שינה ובישול. גם ככה תזדקק לגגון.

אל תוותר על סיבוב מבחן ברכב עם כל המשפחה, זה קריטי, שום תיאורים לא יעזרו - דרור קצת קיצוני בניסוחיו, הוא גבוה בהגזמה.

החלופה היחידה שלך היא דאסטר, שלא מתאים לטיולים שמעבר לשבילים נינוחים; ועוד לא נולד השביל שאין בו איזו תעלה/מדרגה שתפתיע אותך, בצורך להילוך כוח

אפילו לא הדאסטר של מיכאל חן: https://cars.walla.co.il/item/3388652

רמי תודה.
נסיעת מבחן תהיה לאחר הסגר.

דאסטר אכן היה על הכוונת שלי מס' פעמים בעבר, תודות לגיא ולמגה שרשור שלו.

עד כה נפסל על הסף ע"י אשתי בגלל הגיר הידני. ומה שאשתי מוכנה לסבול בשביל ג'ימני אדום כנראה לא יעבוד בדאסטר.

מבחינת מרבית הטיולים שלנו הטרופר הנוכחי הוא כנראה אובר קיל רציני. למעשה המסלול כמעט שקוף מבחינתי ואני לא צריך להתרכז יותר מידי בנסיעה. לא צריך להקפיד כל הזמן על איפה שמים את הגלגלים. מקסימום שם ב low והרכב מתקדם כמעט מעצמו. יהיה נחמד שזה ימשיך ככה. רוצה לטייל לא להילחם על קצת אחיזה או לצאת להרים אבנים וכו'.

חוץ מזה שהג'ימני נראה כרכב שמייצר יותר חיוכים.

(למרות שאני די בטוח שאיפה שהטרופר שלנו עבר, גם הדאסטר של גיא כנראה עברה. הטיול הכי אקסטרימי שלנו היה נחל פרצים ונחל צין. בפרצים אני יודע שדאסטרים עברו.)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Roi76

תודה על התגובות.

זה מעודד שיש משפחות שמטיילות בג'ימני ומראה שזה אפשרי. למרות שהלוגיסטיקה ששמעון תיאר לא בשבילנו, אנחנו עצלנים מידי ופחות מידי מתוכננים לעמוד בארגון כזה לאורך זמן.

דרור, התגובה שלך הצחיקה את אשתי, ולמרבה ההפתעה היא מוכנה לעשות נסיעת מבחן על הדגם הידני. אין כמו להתחיל במחמאה לאישה, אולי עוד עשור גם אני אצליח לזכור את זה בזמן אמת...

חחחח
להתחתן בפעם השניה זה כמו להחליף חדר בטיטאניק - אז קח עצה מבעל נסיון, זה שהחליף חדר בטיטאניק וגילה שהיא יכולה לטבוע פעמיים..... תתחיל כל דבר וכל יום במחמאה לאשתך - אבל תקפיד שיהיה לזה כיסוי, כדי שהיא תחייך בכל בוקר.

אשה מרוצה/מאושרת זה המפתח להכל בחייו של גבר. ואתה זכית - התברכת באישה טובת-טעם ומבינת-עניין שבאה איתך לטיולים, רוצה ג'ימני ועוד באדום (!) ושומו-שמיים, מוכנה אפילו לשקול גיר ידני (!!!)... איזו מלכה!.... כמה שפר מזלך! אני מוכן להמר שהיא גם יפה... כי לתכונות הטובות האלה יש נטיה לבוא בצרורות. במקבצים...... מה שטוב, טוב עד הסוף.

אתה זכית ידידי. תשווה מול נשים אחרות, פוסטמות שתלטניות, רעות-מראה, מזג וטעם, שלא מוכנות לשמוע על כלום חוץ מקרוסאוברים אוטומטיים שמנים ומגעילים בצבע לבן או שחור. אתה זכית - אז תעריך את זה. אתה צריך לנשק לה את היד בכל בוקר, ללחוש באזניה מילות אהבה ודברי כיבושין. לזכור ימי הולדת, ימי נישואין, ולנטיינים, ט"ו-באבים ויום-האם/אשה/משפחה למיניהם עם פרחים ומתנות קטנות וסופ"שים זוגיים מפתיעים בכל מיני צימרים רומנטיים עם יינות ונרות ועלעלי-כותרת אדומים של ורדים על הריצפה וכל יתר התפאורה.... שמור על האוצר שלך טוב טוב.....:rolleyes:;)



אותי לעומת זאת מטריד יותר המזגן החלש. כמה הוא חלש? ביום קיץ רגיל הוא מספיק?

ועכשיו אחרי ההזיות ושיעור הבזק בימאות, בחזרה לרצינות ולמציאות המיוזעת...
אבסולוטית, המזגן בג'ימני לא חזק. אמת המידה שלי להשוואות הוא המזגן בפוקוס שלי אבל זה לא חוכמה, כי גם המזגן במרצדס GLB חדשה מהניילון התגלה כאימפוטנט בהשוואה למגה-מזגן של הפוקוס הזו, ששופך פינגווינים קטנים קפואים מפתחי האוורור העתיקים שלו גם במהירות 1 מתוך 4....

בג'ימני, מכיוון שהאוטו פיצפון מבפנים, המזגן בדרך כלל מספיק והותר. הטיול האחרון שלי בג'ימני 2019 הירוק האומלל של "מכשירי תנועה" היה בדיוק בשבוע שעבר, 40 מעלות בצהריים באחד האיזורים הלוהטים, הקשים, העוינים והמגעילים ביותר בישראל בימים חמים (עמק בית שאן והצד המזרחי של הגלבוע) וזה איזור שבו שמונה מתוך כל עשרה ימים בשנה - הם חמים כמו בגהינום. הטיול לא כלל עבירות קשה ואפילו לא בינונית, אבל היה מאוד חם וקצת עליות ארוכות וזה... (אני רוצה לציין כאן שאישית אני רגיש ביותר למזג אויר חם. סובל מזה כבר תקופה ארוכה, אבל בשנים האחרונות זה החמיר מאוד + בעיית-בריאות ברקע, ואני מתכוון שנכון להיום השילוב הישראלי-קיצי המזעזע של חום פסיכי+לחות גבוהה, בעייתי לי ברמה של סכנה לחיי. עד כדי כך, ברצינות מלאה. ואם ישאלו איך אני חי עם סופה פתוחה?... אני אענה שג'יפ פתוח זה מה שאני אוהב ולכן זהו גם ניהול הסיכונים הפרטי שלי. ממעט לצאת החוצה בחום כבד-קיצוני שלא לצורך. ובכלל, אם כבר למות, אז בג'יפ הזה, בשטח, ולא במחלקת קורונה באיזה חניון תת קרקעי מיוזע) אי לכך, אני הרגשתי מיד את הירידה בתפוקת הקירור והבנתי שהמנוע מתחיל להעלות טמפרטורה. אבל המזגן חזר לעצמו מיד בסיום העלייה והרגיעה בטמפרטורת המנוע.

חשוב לציין שזה לא באג של ג'ימני אלא פיצ'ר ברוב המכוניות שאני מכיר. גם בפורסטר חדש, ותאמין לי, שם זה מפריע הרבה יותר.

וסכנת ההתחממות, רק בדגם האוטומטי או רלוונטית גם בדגם הידני? מוזר שזה עדיין קיים, חשבתי שהתגברו על זה בדגם הקודם (VVT).
ת'כלס בשיא הקיץ ובחמסינים אין מצב לטיול מבחינתנו.



וזה מוביל אותנו לעניין ההתחממות.
האמת היא שברכב שהיצרן הקמצן שלו מספק אותו ללא שעון חום-מנוע (....................) אי אפשר לדעת אם המנוע מתחמם או לא. בוודאי לא לפני שתידלק נורת האזהרה שמבשרת שהמנוע כבר מטגן את עצמו למוות והנזק כבר נגרם.....

אני לא אמרתי שהג'ימני מתחמם, אבל כן אמרתי במפורש שהוא מציג כמה תכונות שמציבות אותו ב"קבוצת הסיכון": מנוע אלומיניום קטן, לא חזק במיוחד, שמתאמץ מאוד בעליות ארוכות בעיקר במהירות נמוכה, תחת עומס מלא, עם מזגן, עם אוטומט.... אז התקנת שעון חום איכותי נחוצה באמת. זה הא'-ב' של ג'-ד' ברכב שטח. זו רק דעתי. עם גיר אוטומטי מומלץ להוסיף גם קולר נוסף, נפרד, לשמן הגיר. לא יקר ובהחלט כדאי.

טיפ נוסף לנהיגה נכונה בשטח, כדי להקל על האוטו ולשפר את הת"ש שלו, וזה נכון לכל רכב שטח - כדאי לנסוע בהילוך אחד נמוך יותר ממה שנראה לך שמתאים, ו/או לחילופין, אולי בכלל עדיף לנסוע במצב LOW בטרנספר. גם אם נדמה ש"אין צורך" כי נוסעים בעליה מתונה יחסית והאוטו "סוחב בסדר".... ב-LOW המנוע מסתובב בסל"ד יותר גבוה, ובניגוד לדעה השולטת, סל"ד יותר גבוה דווקא מסייע למנוע לצנן את עצמו טוב יותר. משאבת המים שמסתובבת יותר מהר מייצרת סירקולציה חזקה יותר ומסחררת את נוזל הקירור במערכת ודרך הרדיאטור ביעילות גבוהה בהרבה (ואז חילוף החום יותר יעיל). ברור שעם גיר ידני יהיה תמיד קל ונוח יותר למנוע, כל מנוע. אבל גם אז העצה הזו רלוונטית מאוד.



כאמור טיולים של חצי יום ומעלה קורים פעמים ספורות בשנה. הילדים שלי מתורגלים בנסיעות ארוכות (גרים בדרום ויש משפחה בקריית שמונה...), וכל זמן שהגדולה מחוברת לטלפון ולאוזניות העולם שס"מ מהאף שלה חדל להתקיים, אבל אין לי באמת דרך לדעת מראש איך הם יגיבו לישיבה של שעות בג'ימני.

אל תבנה על "נוחות" במושב האחורי. הוא מאוד בסיסי - שטוח, דקיק ולא מאוד נוח לאורך זמן. אבל ניתן לכוונן את זוית המשענת ומבחינת מרווח לרגליים - יש מקום די והותר, בוודאי לילדים/נוער שאינם שחקני NBA בפוטנציה.

---

....

איך אמרה פעם מישהי עם הרבה נסיון?... "הגודל באמת לא קובע, זה רק הקוטן שמפריע".... ובאותה נשימה הוסיפה - "אבל גם קטן יעשה את העבודה, כל עוד הוא דופק טוב בפינות". אז מה שיש לנו כאן זה אחד קטן, שדופק מצוין בפינות. גם את הברכיים והפדחת..... סה"כ יש לג'ימני המון חסרונות ומגבלות פרקטיים. הוא ידרוש פשרות, חלקן כואבות (גם פיזית...), ופרק זמן להסתגלות ושינוי צורת חשיבה ומדיניות אריזת ציוד. אבל איזה אוטו מתוק!... ואיזה כיף בשטח!....
אפשר לצטט אותי: במחיר שפחות מרנגלר, זה רכב השטח הסדרתי החדש הטוב ביותר שנמכר בישראל, חד משמעית.
אז תמרח לאשתך חיוך ולך על זה. אדום וידני. תתחדשו!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רמי גלבוע

מסכים לגמרי עם כל מה שכתב דרור, למעט הזמנת המושבים הגרמניים...
הג'ימני החדש הוא אחלה אוטו, מקסים ויעיל, בוודאי לטיולים ללא ציוד שינה ובישול. גם ככה תזדקק לגגון.

אל תוותר על סיבוב מבחן ברכב עם כל המשפחה, זה קריטי, שום תיאורים לא יעזרו - דרור קצת קיצוני בניסוחיו, הוא גבוה בהגזמה.

החלופה היחידה שלך היא דאסטר, שלא מתאים לטיולים שמעבר לשבילים נינוחים; ועוד לא נולד השביל שאין בו איזו תעלה/מדרגה שתפתיע אותך, בצורך להילוך כוח

אפילו לא הדאסטר של מיכאל חן: https://cars.walla.co.il/item/3388652

---

1. אני לא "קצת קיצוני בניסוח" - אני קיצוני בהגדרה. מאוד. תמיד הייתי כזה. אם יש דבר אחד שאני מתעב ממש, אפילו יותר מפוליטיקאים, שוטרים וקיץ ישראלי - זה פוליטיקלי קורקט ומכבסות מילים. אמת יש רק אחת וצריך לשים אותה על השולחן כפשוטה. תמיד. ומי שנעלב מזה? אני אסלח לו.....;)

2. המושבים האורטופדיים/ספורטיביים של רקארו/שילמן לא פחות ממדהימים. הם טובים, נוחים ותומכים יותר מכל מושב מקורי של כמעט כל יצרן רכב שהוא (למעט מכוניות יוקרה בהן אתה מקבל מושב מקורי מתוצרת רקארו/שילמן) זו פשוט האמת כפשוטה, על השולחן. מי שסובל קצת מהגב יודע שזה נכון.

3. 1.90 זה גבוה, אבל לא חריג ובטח לא בהגזמה. בכל מדינה אירופית מקו הרוחב של דרום-גרמניה וצפונה, בוודאי בהולנד ובסקנדינביה, חלק ניכר מהגברים סביב הגובה הזה פלוס-מינוס. וג'ימני ושאר מכוניות יפניות משווקים שם. נבצר מבינתי המום הגורף והבלתי נסלח הזה של תעשיית הרכב היפנית בכל מה שקשור להנדסת אנוש. אז מה אם היפנים הם גמדים?!?....... תכנון תנוחת נהיגה זה משהו שצריך להפקיד אך ורק בידיו של מהנדס/מתכנן גבוה! שיביאו מהנדס גרמני גבוה עם כרס של בירה מ-VW/BMW/מרצדס/פורשה או איזה ויקינג-שוודי ענק עם זקן צהוב גדול מוולבו - והם ילמדו אותם איך לעשות את זה נכון.

4. מיכאל חן.... חבר יקר, בנאדם מדהים ונהג-על. כמו שאומרים בשריון - "האדם הוא הפלדה"?..... מיכאל הוא תותח. מה שהוא יעבור עם הדאסטר, לא מעטים יחרבנו שם קוביות גם ברנגלר וג'ימני.... את מה שהוא שכח כבר מזמן, רובנו לעולם לא נלמד.

הערה קטנה. רמי. קאמאז זה לא בדיוק יצרן סובייטי עלום ואלמוני ;)


Sent from my iPhone using Tapatalk

בתור בעלים של ג'ימני מהדגם הקודם, יצא לי לטייל עם בקבוצה גם עם החדשים.
ראשית כל, הגבהה משפרת מאוד את איכות החיים בכל דגמי הג'ימני (בהתעלם מהגובה שהיא מוסיפה)
שנית לא סוף העולם ליסוע בו הרבה, נכון זה לא סלון מנהלים, אבל באמת שיש גם חווית נסיעה בג'ימני, אפילו בכביש.
שלישית, תסלחו לי אבל ברמה האישית לא מבין איך אפשר לטייל בדטח עם מזגן וחלונות סגורים, באמת?? מה השלב הבא, רכב אוטונומי לשטח?
רביעית, המושב האחורי באמת בעייתי לעיתים אף לילדים. לא משהו שאי אפשר לבחון בנסיעת מבחן.
חמישית, אני 179 ס"מ, לא מרגיש בעיה מבחינת הפדחת, ותגיד תודה שבחדש הורידו את המתגים המעצבנים של החלונות מהדלת, כך שיש קצת מרווח לברך.

שוב, תודה לכולם על התגובות.
חייב לציין שכבר פחות חושש מהגודל, ליתר דיוק הקוטן, של הג'ימני.

סה"כ לא צפויים לו ולנו חיים קשים ביחד. נסיעות יומיומיות קצרות לעבודה/סופר/סידורים קרובים, פעם-פעמיים בשבוע שיטוט במרחב שבין גברעם לשמורת פורה, וכמה פעמים בשנה טיולים רציניים יותר.

אגב, רכב אוטונומי לשטח נשמע לי מעולה. אם אפשר גם מזגן חזק, אטימות מוחלטת לרעש ואבק ומערכת משובחת. לא יודע איך אפשר לטייל בחום ובאבק. חוץ מזה אני אלרגי לדבורים ברמה היסטרית שזה גורם לאישה להיות היסטרית ברגע שחלון נפתח ולו בס"מ. ולא להאמין כמה כוורות יש באיזור שבו אנחנו גרים ומטיילים הכי הרבה.

מבחינתי עיקר הטיול זה הנופים והמרחק מהציוויליצזיה ומהאנושות בכלל. תנו לי נקודת צל טובה עם נוף, רוח קלילה ואפס אנשים אחרים ואני לא צריך יותר כלום. אולי איזו בירה קרה ופיתה עם גבינה לבנה וטונה שזה בערך פסגת הקולינריה שאשתי רבת המעלות מסוגלת להפיק - לידיעת הקורא דרור.
מעלות וקטעי עבירות לא עושים לי את זה. לפעמים הם חלק מהדרך ואם האוטו גיבור ויכול להסתדר לבד ולא צריך להתחיל לחשוב ולתכנן ולצאת לסחוב אבנים יותר טוב.

עיקר הדאגה שנשארה לי כרגע היא לגבי המושב האחורי ועד כמה הוא נסבל בטיולים יותר ארוכים. הקטן שלי קטן מאוד, נראה שנתיים פחות מגילו ויושב על בוסטר מלכות כזה עם משענת גב ומשענות ידיים ומתקן לכוס... לו זה לא ישנה. לגבי הגדולה נבדוק בנסיעת מבחן. אולי גם אפשר לעשות רוטציה במושב הפחות נוח.

הייתי בסיטואציה דומה.
ביקרתי בסוכנות ונוכחתי שמושב הנהג לא עושה לי טוב והאוטו פשוט קטן מדי.
להכניס ילד למושב בטיחות מאחור כשאין שם דלת גם לא עושה טוב לגב, אצלי לפחות.
נוסיף לכך את העובדה שרשימת ההמתנה לרכב היתה אז מאד ארוכה (לא יודע מה היום) ופשוט ירדתי מזה.
סיימתי עם רנגלר ארוך משומש וטוב שכך.
גם כשאתה נוסע עם המשפחה לטיול ליד הבית, יש ציוד שתרצה שיהיה לך - מחצלת, כסאות מתקפלים, רצועה ושאקלים, כבלי התנעה, תיק כלים בסיסי, ערכת קפה.. זה ציוד קבוע שלא מורידים מהרכב. תבדוק שזה נכנס.
עוד לא דיברתי על מותרות לפיקניק כמו כירת בישול, קרשים למדורה... בקיצור - אתה מראש מגביל את עצמך לציוד בסיסי מאד.
אין תחליף לבדיקה על הרכב עצמו.

גימני רכב מדהים. היה לי 10 שנים.
כל מה שנאמר.

אבל ילד מאחורה - גוזר שאי אפשר לקפוץ לסופר כי אין מקום לקניות (של משפחה) על המושבים (זה גם לא סידור נוח)
וילדים בטיולים, בדרך כלל צריך להביא ציוד. אין מקום לכלום.

כרכב טיול לזוג + מושבים מקופלים? משגע. גם עם ציוד לשבוע בשטח.

רכב לשנע ילד, מבוגר וציוד (תיק ספורט), או ילדים והורים ללא ציוד, לא נוח (אין דלתות מאחור, צריך לקפל מושב לפעמים כדי לייצר את המקום) אבל ישים בהחלט אם אתה לא מפונק/עצלן או לחילופין מאוהב באוטו.

רכב לנסוע עם נוסעים מאחור לטיול? רק כשחייבים. כתכנון, לדעתי לא.
לא כיף לשבת מאחור, מעצבן להכנס ולצאת מדלת קדמית.
אין ציוד בטיול זה ביג נו נו.
אי אפשר יהיה לצאת ככה לטיולים שימצו את היכולות של הרכב. יהיה ישים לצאת לשבילים קצרים.. אבל אז למה גימני על פני ג'יפון מרווח ונוח?
ואם זה התכנון, הייתי מקריב יכולות שטח לטובת נוחות. מה הטעם ברכב טיולים כשהילדים לא רוצים לטייל.

תודה לכל מי שמגיב פה
סימנתי את המושבים האחוריים כנקודת התורפה העיקרית לבדיקה (נוחות, תחושת קלסטרופוביה?) כשנעשה נסיעת מבחן לאחר הסגר.

בראש שלי אני מושבניק קשוח שנוסע בטנדר. בארגז זרוקים באופן קבוע כיסאות (אמיתיים, לא מתקפלים), בולי עצים למדורה, פויקה, גושי אנטריקוט ובירות קרות בערימות. אנחנו יוצאים לטיול של כמה שעות ומסיימים אותו במדורה ופויקה באחת מפינות החמד שיש לנו פה בסביבה.

אבל אז המציאות דופקת לי נגחה ומזכירה לי כמה דברים.
ראשית אני כבר מזמן לא מושבניק קשוח, אלא פועל הייטק לפלף ששם כפפות בכל פעם שצריך לתלוש עלה בגינה אחרת יהיו שלפוחיות וחתכים.
שנית, מעולם, אף פעם, לא סיימנו טיול קצר במדורה ופויקה. למען האמת גם לא פרסנו מחצלת ואכלנו תפוצ'יפס. לפני שנים כשהיינו משפחה צעירה יותר, התעקשתי וניסיתי לארגן כמה פעמים, בכל זאת יש פנטזיה בראש ורוצה לממש. לא נרשמה הצלחה גדולה ולא היה שיתוף פעולה ובכלל אצלנו במשפחה הדברים כנראה עובדים אחרת.

רוב הטיולים שלנו הם בסביבה הקרובה. יוצאים לשעה-שעתיים, לפעמים עוצרים כמה דקות ליד משהו מעניין שמוצאים בדרך, וחזרה הביתה לארוחת ערב ומקלחות.

גם בטיולים יותר רציניים לחצי יום/יום שלם במדבר, אם לא מעורב בעניין קמפינג ולינה, אנחנו לא לוקחים הרבה ציוד.
מבחינת ציוד שטח יש 2 רצועות, שאקלים, קומפרסור ערכה לתיקון פנצ'רים וערכת עזרה ראשונה
בגזרת האוכל פיתות, גבינה לבנה, טונה, מלפפונים חמוצים, שוקולד שחר, תפוציפס ובמבה בד"כ סוגרים את העניין.
שתי שישיות מים.
צידנית בינונית עד קטנה עם בירות (והגבינה הלבנה) ובקבוקי מים קרים.
מחצלת וכמה כיסאות מתקפלים.
ערכת קפה קטנה לוקחים רק בחורף לעשות תה ושוקו חם.
זהו.
גגון אמור להספיק. לא הכי נוח אבל כאמור טיול כזה קורה מס' פעמים בודד בשנה.
כלי עבודה לתיקון דברים שנשברים ברכב אין לי. לא השתמשתי, כנראה שלא אשתמש. עד כה לא הייתי צריך וגם ככה אני כנראה לא אדע מה לעשות.

למה בכלל שוקלים ג'ימני?
כי נמאס לי מהפרדת רשויות ואחזקה של 3 רכבים. לא באמת צריך את זה (יש הסעות לעבודה אם צריך לאשפז את האוטו במוסך).
כי אשתי לא תנהג (בכביש) באוטו בעל יכולות שטח אחר. הטרופר מפחיד אותה. לפניו היו טראקאן וטרופר בנזין קצר שגם בהם לא הסכימה לנהוג. גם טנדר יהיה גדול ומסורבל עבורה.
כי נמאס לי מרכבים מזדקנים ובא לי רכב חדש (הליסינג היא המכונית החדשה הראשונה שלנו. לפניה מעולם לא היה לנו רכב עם פחות ממאה אלף ק"מ במונה. זה כיף לא נורמלי).
כי זה רכב שני. רוב הזמן יסע עם נהג בודד, מקסימום עם ילד אחד (הגדולה התחילה השנה פנימיה ולא נמצאת בבית באמצע השבוע).
כי אנחנו כבר לא מטיילים הרבה כמו פעם, אבל כאשר מטיילים לא רוצים להיות מוגבלים מבחינת מסלולי הטיול.
כי בכל הביקורות וחוות הדעת שמצאתי, כולם מתחילים לחייך באיזשהו שלב ולמרות כל המגבלות והפשרות נראה שנהנים נורא. ומאוד בא לי רכב שיגרום גם לנו לחייך ולהנות אפילו בסיבוב קצר בסביבה.

כנראה שההחלטה כבר נפלה. הרצון הרי לא קשור לעולם האמיתי…

אתה רוצה שהילדים יבואו תדאג שיהיה להם נוח
מרחב מספק
דלת עם חלון נגלל
מזגן יעיל
חשמל זמין למכשירים שלהם

כשלילדים לא טוב לאף אחד לא טוב

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

לדעתי, רכב קצר לא מתאים למשפחות עם ילדים.
בסוכנות, עם איש המכירות והרצון להתחדש זה תמיד נראה קל.
בפועל, כשלכל פיפי צריך לעצור ולעשות תרגילי אקרובטיקה זה מהר מאוד נמאס.

אני יודע שכל מי שהגיב כאן עשה זאת מתוך כוונה אמיתית לעזור ותודה לכולם על כך.

אבל איכשהו שלל ההזהרות והדוגמאות למה ג'ימני לא מתאים מחזקות אצלי את הרצון להשיג כזה.
אולי בגלל שהבעייתיות והקושי כבר ידועים ברובם (גם אם תיאורטית מבחינתי כרגע) ואין הפתעות. ואני יודע מה לבדוק ועל מה לשים דגש בנסיעת מבחן.

אם בתחילה חששתי לעשות טעות גדולה, הרי שעכשיו אני בגישה של מה כבר יכול לקרות? ננסה, לא יתאים נמכור. כמה כבר אפשר להפסיד על ג'ימני בן כמה חודשים? זה לא שניפול על איזה לימון מזדקן שידרוש השקעה בלתי נגמרת. מקסימום נכתוב כאן הודעה חדשה שלא הצליח וכולכם תעמדו בתור ותתנו לי בראש.

דבר נוסף ולא באמת קשור לשרשור. תמיד ידעתי שאנחנו חריגים משהו, אבל לא עד כדי כך.
עצירות לפיפי, חלון פתוח...

תראו, אנחנו אחרי 3-4 שעות נסיעה באיזשהו נחל. החברים שמטיילים איתנו עצרו כבר לפחות 4 פעמים לפיפי-קקי-משחקי כיסא מוזיקלי והחלפת מקומות של כל יושבי הרכב. כל פעם כשאנחנו ממתינים שיסיימו אני פונה ושואל האם מישהו צריך פיפי-קקי-הפסקה. התשובה תמיד שלילית. ולא שלא הורידו בדרך בקבוקי שוקו/מים/זירו וטחנו בערך מכל מה שהבאנו לאכול. מוטציות.

והחלונות אצלנו נפתחים רק בתחילת הנסיעה על ידי לאוור קצת. ברגע שעוברים 10 קמ"ש הרוח מפריעה להיא וההוא כבר מבקש לסגור את החלון שלו. אצל החברים שלנו מהפיסקה הקודמת כמובן שהכל פתוח ובכל עצירה כולם משתרבבים החוצה מכל הכיוונים.

והיה בעבר רכב קצר עם 3 דלתות. טרופר בנזין. הרבה יותר גדול מג'ימני אבל 3 דלתות בכל זאת. חשבנו אז שעוד דלתות יהיה נחמד אבל זה לא היה אישיו רציני. והקטן היה באמת קטן שלא יכול להיכנס ולצאת מהכיסא לבד. נמכר כי הפך ללימון חמוץ במיוחד.

כשאני חושב על זה, אם יש משפחה שג'ימני יכול להתאים לה אז אנחנו המשפחה הזאת.
כאמור כרגע ההחלטה נפלה. כשיתאפשר נעשה נסיעת מבחן בתקווה שהמציאות תחייך אלינו.

עם עקשנות כזו אולי זה באמת יעבוד לכם.
מאחל לכם הצלחה וטיולים מהנים

Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk

לי הדבר היחיד שהפריע בג'ימני היה הקופצניות של הנסיעה. אבל זה היה בג'ימני הישנים. אין לי מושג מה קרה בעשרים שנה האחרונות. (וגם, ההשוואה שלי היתה דיפנדר עמוס ורך ונעים).